מעולם לא הבנתי - מדוע מעשר עני בשנים ג' ו' - ומה יעשו בשאר השנים?

מבין ענין

משתמש ותיק
מעולם היה תמוה בעיני -
התורה מעוניינת לעזור לעני, ולכן דאגה לו ללקט, שכחה, פאה, צדקה, מעשר עני ועוד.
מה ההגיון שהמעשר עני יופרש רק בשנים ג' וו', וכי רק אז העני נזקק?
ומילא אם היה העני אוגר בשנים אלה לשאר השנים, אני מבין, אבל זה בד"כ בלתי אפשרי, הן מפאת הכמות הלא-גדולה, שצריכה להתחלק בין כל העניים, ובין משום חשש הרקבה ועוד.

הדבר תמוה כמו שהיה אומרים לנו שיש בית תמחוי לעניים שפועל רק בשנים מסויימות. ומה יעשו בשאר השנים??

אני יודע שניתן לענות "גזירת הכתוב", אבל בכל אופן כבר אמר מי שאמר "שאין גזירה שלא להבין את הכתוב"...
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
גם בשאר שנים יש מתנות עניים אלא שחיוב המעשר לא נצטוו בו כל שנה רק בשנים אלו.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
גם בשאר שנים יש מתנות עניים אלא שחיוב המעשר לא נצטוו בו כל שנה רק בשנים אלו.

יש כאן תשובה למה ששאלתי?
אם כן, לא הבנתי. אם אפשר לפרט.
 

עורך תורני

משתמש רשום
את שאלתך תוכל לשאול גם לגבי מצות שמיטה, מדוע לא חסה התורה על העני כל שבע השנים, ומה השתנתה השנה השביעית מקודמותיה.
והתשובה ברורה: יש כאן איזון בין הרחמים על העניים לבין הצורך של כל יחיד להתפרנס בכבוד, ולכן נתנה התרוה מדי פעם תחנות של ריבוי מצוות צדקה יותר מהשיעור הרגיל בכל השנים.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
פרלמן משה אמר:
גם בשאר שנים יש מתנות עניים אלא שחיוב המעשר לא נצטוו בו כל שנה רק בשנים אלו.

יש כאן תשובה למה ששאלתי?
אם כן, לא הבנתי. אם אפשר לפרט.
תגובתי באה לנכתב בכותרת: מעולם לא הבנתי - מדוע מעשר עני בשנים ג' ו' - ומה יעשו בשאר השנים?
וע"ז עניתי כי גם בשאר שנים יש מתנות עניים אלא שחיוב המעשר לא נצטוו בו כל שנה רק בשנים אלו.
כעת עיינתי והבנתי שקשה לו מה שייך להגדיר חיוב מצות חסד בזמנים מיוחדים, מה שלא עמדתי ע"ז מקודם, ואתו הסליחה.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
עורך תורני אמר:
את שאלתך תוכל לשאול גם לגבי מצות שמיטה, מדוע לא חסה התורה על העני כל שבע השנים, ומה השתנתה השנה השביעית מקודמותיה.
והתשובה ברורה: יש כאן איזון בין הרחמים על העניים לבין הצורך של כל יחיד להתפרנס בכבוד, ולכן נתנה התרוה מדי פעם תחנות של ריבוי מצוות צדקה יותר מהשיעור הרגיל בכל השנים.

על מצוות שמיטה פחות קשה לי, מפני שיש בה ענין גדול של הפנמה "כי לי הארץ" ואחת לשבע שנים התורה רואה צורך לחזור על פן חינוכי זה.
 

בן של רב

משתמש ותיק
בל נשכח שכל עצמה של בריאת העניים התחילה בדיוק הפוך
שכך שאל טורנוסרופוס בב"ב י'
(בדיוק שאלה זו או רק דומה?)
אם אלוקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם
וענהו ר"ע כדי שננצל אנו בהם מדינה של גיהינום וכו'

וממילא מובן כי יש לנו עוד צרכים
למשל לעלות לביהמ"ק וללמוד ליראה כמו שהביא תוס' שזה מטרת מעשר שני
והעניים?
אל דאגה!
בכל מקרה מהריוח של השדה יש חיוב צדקה
ולהגר"א עד חומש עובר בכל רגע בכמה לאוין ועשין
(ופעם גם פטור של חומש לא היה עד תקנת אושא)
 

נבשר

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
בל נשכח שכל עצמה של בריאת העניים התחילה בדיוק הפוך
שכך שאל טורנוסרופוס בב"ב י'
(בדיוק שאלה זו או רק דומה?)
אם אלוקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם
וענהו ר"ע כדי שננצל אנו בהם מדינה של גיהינום וכו'

וממילא מובן כי יש לנו עוד צרכים
למשל לעלות לביהמ"ק וללמוד ליראה כמו שהביא תוס' שזה מטרת מעשר שני
והעניים?
אל דאגה!
בכל מקרה מהריוח של השדה יש חיוב צדקה
ולהגר"א עד חומש עובר בכל רגע בכמה לאוין ועשין
(ופעם גם פטור של חומש לא היה עד תקנת אושא)
אבל כיצד ננצל מדינה של גיהינום אם לא ניתן לעניים באותן שנים.
 

בן של רב

משתמש ותיק
ניתן גם ניתן מהריוח וכנ"ל (ומה היום? אין צדקה?)
הדין של מעשר עני הוא לתת מהקרן אפילו לא הרויח כלום!
וכן יש עוד כמה צדקות כגון לקט שכחה ופאה
 

נוביק

משתמש רשום
שנה ראשונה ושניה מעשר ראשון ושני כשמעשר ראשון ללוי ובשלישית לעני, מה לא ברור ללויים מגיע כמו גם לעני וכן מעשר שני.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
נוביק אמר:
שנה ראשונה ושניה מעשר ראשון ושני כשמעשר ראשון ללוי ובשלישית לעני, מה לא ברור ללויים מגיע כמו גם לעני וכן מעשר שני.

לא ברור מה ההגיון לתת לעניים מעשר אחת לשלש שנים??
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מסכים עם עורך תורני, שכ' וז"ל: "יש כאן איזון בין הרחמים על העניים לבין הצורך של כל יחיד להתפרנס בכבוד, ולכן נתנה התורה מדי פעם תחנות של ריבוי מצוות צדקה יותר מהשיעור הרגיל בכל השנים".

ברור שמעשר עני, עם שאר הצדקות למיניהן, בא ללמדנו "כי לי הארץ". ועם זאת, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאם יהיה יותר מדי חיוב צדקה, העניים יפשעו ולא יזדרזו מספיק במצות "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך".

ועדיין יש לך מקום לשאול, מה בא ללמדנו בכך שדוקא אחת לשלוש שנים ולא פחות ולא יותר.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
מדוע מעשר עני נוהג בשלישית ובששית בלבד?
שנות החקלאות בתורה סדורות בשלָשות: שתי שלָשות ושמיטה, שתי שלָשות ושמיטה, ועל בסיס זה קבעה התורה את שיעור המעשרות, דהיינו, מן היבול של כל שלָשה ושלָשה יש להפריש חלק ללוי, חלק לשם וחלק לעני בשיעורים דלהלן:
חלק הלוי – עשר מאיות,
החלק הקודש לשם – שש מאיות,
חלק העני – שלש מאיות.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מן היבול של כל שלָשה קבעה התורה:
חלק הלוי – עשר מאיות,
החלק הקודש לשם – שש מאיות,
חלק העני – שלש מאיות.
חננו מאיתך דעה.
כוונתך שאם לא הוציאה האדמה שנה אחת תבואה כל צורכה, או שאכלוה עכברים, מחלקים לפי החשבון ?

שנת הביעור היא השנה שצריך להוציא מתחת ידו את כל המעשרות שהצטברו תחת ידו בשלוש השנים, וכעין בל תאחר בשלוש רגלים, אבל ודאי שכל שנה ומעשרותיה והזכאים בה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אדרבה ברר דברך.

לא חשדתיך בכך, אלא כוונתי היתה ,שאף אם תנסה לרדת לרוח הדין ולהפשיטו מצורתו, ס"ס השאלה עומדת על צורת הדין שקבעה לנו תורה
 

בן של רב

משתמש ותיק
יש לי רעיון קפיטליסטי
אם יהיה להם סל תמיכות קבוע הם לא ינסו לצאת ממעגל התמיכות
ולא ישקמו את עצמם לעולם.
(מנסיון מר של קופת הצדקה שאני מכיר מבפנים...)
 
חלק עליון תַחתִית