מעולם היה תמוה בעיני -
התורה מעוניינת לעזור לעני, ולכן דאגה לו ללקט, שכחה, פאה, צדקה, מעשר עני ועוד.
מה ההגיון שהמעשר עני יופרש רק בשנים ג' וו', וכי רק אז העני נזקק?
ומילא אם היה העני אוגר בשנים אלה לשאר השנים, אני מבין, אבל זה בד"כ בלתי אפשרי, הן מפאת הכמות הלא-גדולה, שצריכה להתחלק בין כל העניים, ובין משום חשש הרקבה ועוד.
הדבר תמוה כמו שהיה אומרים לנו שיש בית תמחוי לעניים שפועל רק בשנים מסויימות. ומה יעשו בשאר השנים??
אני יודע שניתן לענות "גזירת הכתוב", אבל בכל אופן כבר אמר מי שאמר "שאין גזירה שלא להבין את הכתוב"...
התורה מעוניינת לעזור לעני, ולכן דאגה לו ללקט, שכחה, פאה, צדקה, מעשר עני ועוד.
מה ההגיון שהמעשר עני יופרש רק בשנים ג' וו', וכי רק אז העני נזקק?
ומילא אם היה העני אוגר בשנים אלה לשאר השנים, אני מבין, אבל זה בד"כ בלתי אפשרי, הן מפאת הכמות הלא-גדולה, שצריכה להתחלק בין כל העניים, ובין משום חשש הרקבה ועוד.
הדבר תמוה כמו שהיה אומרים לנו שיש בית תמחוי לעניים שפועל רק בשנים מסויימות. ומה יעשו בשאר השנים??
אני יודע שניתן לענות "גזירת הכתוב", אבל בכל אופן כבר אמר מי שאמר "שאין גזירה שלא להבין את הכתוב"...