נושא זה עלה כעת, גם בגלל ששלח לי ידידנו הרב בועז דחבש הי"ו מגילת אסתר חדשה, שהוציאו חניכים של הרב צובירי [הוצאת חנות נוסח תימן ה'תשע"ג], ותראו איך לצערינו עניין זה חוזר. יש פה שני דברים, מה שנוגע לקריאת המגילה, ומה שנוגע לכתיבתה...
אולם כעת, אנו מדברים על ספר זה שהדפיסו, [מגילת אסתר הנ"ל], ואולי כדאי שנלך לפי הסדר. רק כדי שתראו על איזה ספרים הם סומכים, הם הביאו פה איזה תכלאל משנת תשס"ח ליצירה בתורת דוגמא. בכל אופן, הנפק"מ החשובה בעיקר, זה העניין של כתיבת תיבת ארדי. כנראה הם רוצים להוכיח, שארדי צריך להיות מלא יו"ד. ואני מסתכל, וממש נדהם. כבר אינני מדבר שעשרת בני המן מושווים בשורה אחת, מפני שיש אכן דעה כזאת, ולכן אולי זה לא כ"כ נורא. אבל תראו ממש פלא עצום, בתכלאל הזה, הסופר כתב ארידי מלא יו"ד. זה נכון, והוא לא היחיד, אבל ספר זה מלא שגיאות. במקום לכתוב 'הרגו היהודים ואַבד חמש מאות איש', בפתח, כתוב בחירק 'ואִבד חמש מאות איש'. במקום 'ויאמר המלך להֵעשות כן', חסר יו"ד, הוא עשה 'להיעשות', עם יו"ד. מסופר זה אתם מביאים ראיה לחסרות ויתרות? ממי שמוסיף יו"ד בתיבת 'להעשות', כאשר לכולי עלמא אין דעה כזאת כלל ועיקר?! אלה הספרים שאתם סומכים עליהם?! במקום 'וְאת עשרת בני המן יתלו על העץ', הוא מנקד וַאת, הוא קרא שוא לפני צירי כמו פתח. הוא חוזר על שגיאה זאת הרבה פעמים. סופר זה איננו בקי בכלל. בפסוק 'על כן היהודים הפרזים', אם זה נועד לדייק בחסרות ויתרות, היכן הקרי וכתיב? הרי 'כתיב הפרוזים וקרי פרזים', אבל הוא בכלל לא כתב זאת. על זה אתם סומכים?! מרדכי, אנחנו קוראים מרדֳכי בשוא קמץ, והסופר הזה מרוב שהיה חכם גדול, עשה קמץ בדל"ת ולא הוסיף שוא. וישנן עוד שגיאות, אבל מספיק כבר מה שאמרנו.
כעת הם מביאים פה, שהם שאלו כל מיני זקנים ותלמידי חכמים, כיצד הם קוראים את המגילה, ושישנם כמה שינוים. צריכים לדעת כך, זה שישנם דברים שאינם לפי חלק הדקדוק, ניחא. בסדר, זה לא לפי התיגאן. אבל ברור למה זה כך, כי לצערינו במאות השנים האחרונות לא היה לציבור תיגאן, ובפרט נביאים וכתובים שנדיר מאד היה להשיגם, א"כ היו באים ומסתכלים מה כתוב בספרי הדפוסים. ברוך ה' שישנם הרבה דברים, שהם עושים לפי נוסח תימן בעל פה, אפילו מבלי להסתכל בספרים, אבל שכחו כמה דברים. ובכלל לא פלא שהם ישכחו, כי אם בפועל הם משתמשים ב'ארבעה ועשרים' דפוס כבר מאות שנים, בודאי שכמה דברים ייעלמו להם. הרי בשביל מה ובשביל מי מהרי"ץ עשה את חלק הדקדוק?!...
אולם כפי שאמרתי, הדבר הבעייתי ביותר פה, זוהי תיבת ארדי. תשמעו דבר שכתוב פה, מישהו היסב את תשומת ליבי לכך, וגם דבר זה צריך תיקון גדול. אולם לפני שאקרא לכם מה הוא כותב, אקרא לכם קודם את מה שאני כתבתי, כי הוא בא לחלוק על דבר זה.
הרי יש במגילה את עשרת בני המן, אזכיר לכם אותם, וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת דַּͅלְפוֹן וְאֵת אַסְפָּתָא. וְאֵת פּוֹרָתָא וְאֵת אֲדַלְיָא וְאֵת אֲרִידָתָא. וְאֵת פַּרְמַשְׁתָּא וְאֵת אֲרִיסַי וְאֵת אֲרִדַי וְאֵת וַיְזָתָא. עֲשֶׂרֶת וגו' [אסתר ט']. אריסי כתוב מלא יו"ד, בשני יו"דין, וארדי חסר יו"ד. מי לא מבין שיש פה מכשול קרוב, יש פה בציבור סופרים שיעידו על כך, שכשרואים אריסי מלא, כותבים גם את ארידי מלא יו"ד. זאת סיבת הטעות, בגלל שמשווים אותם. וגם ארידתא מלא יו"ד לכולי עלמא, לכן הם טעו בכך.
כתבתי בס"ד בבינה במקרא כך, ארדי, ברוב ספרי תימן חסר יו"ד, וכן במגילת מהר"י בשירי. כתבתי ברוב ספרי תימן, לא כולם, ישנם כאלה שעשו מלא יו"ד. ועיין מנחת שי שכך הוא מפורש במוסרה. וכן הוכיח הכנסת הגדולה או"ח סי' תרצ"ג, שצריך להיות חסר יו"ד. וכן ראיתי בהרבה מגילות ישנות מארצות מזרח ומערב. לאו דוקא בתימן, אלא גם של ספרדים, וגם אצלם כתוב ארדי חסר יו"ד. ונראה שהסופרים שעשאוהו מלא יו"ד, טעו בכך אגב תיבת אריסי בשיטה שלפניו, שהוא מלא בכל הספרים.
א"כ הם באים פה וכותבים כך, אף שבכתבי יד התימניים יש חילופים רבים בחסרות ויתרות של מגילת אסתר, מכל מקום במלה ארידי יש הסכמה ברורה לכתוב ארידי מלא יו"ד. שמעתם? וכך הוא במגילות הכשרות בתיגאן ובתכאליל העתיקים, לרבות כת"י של הסופרים המומחים בניה הסופר ומהר"י בשירי וכו', והרב יוסף שמן, ועוד רבים מאד.
אולי אתחיל מהסוף, הרב יוסף שמן הוא יהודי ת"ח וצדיק, אבל ראיתי את המגילה שלו, ואפילו את פרשת 'גם ושתי המלכה' הוא לא עשה נכון, אלא נמשך לפי הדפוסים, א"כ מה אתה מביא ממנו ראיה בכלל? לא היו לו את הספרים הישנים, הוא עשה לפי מה שהיה לו.
אבל נחזור לקדמונינו בתיגאן, רק פתחתי את הספרים, ומיד ראיתי זאת. לדוגמא, מי שירצה, כבר אפילו עכשיו, יבוא אלי הביתה מיד אחרי השיעור, ואראה לו תאג קדמון, וכתוב בו ארדי חסר יו"ד. ויש שם הערה בצד, לחוד וחסר. כתוב בקיצור ל', דהיינו לחוד, [אף שהם אומרים לית], וחסר, כלומר חסר יו"ד. כתוב כך במפורש, יש מוסרה על זה. גם בספר מנחת שי אומר שכך הוא במוסרה, וגם כנסת הגדולה מסיק כך.
יתירה מכך, הכי הרבה תגיד שיש מחלוקת. אבל לבוא ולהגיד ש'יש הסכמה ברורה', רחמנא ליצלן, זה שקר. שקר גלוי. אדרבה, אנחנו נזהרנו וכתבנו 'ברוב ספרי תימן', והסברנו מהיכן באה בעצם כל הטעות. אבל גם אם יש על זה ויכוח בספרי תימן, מי לנו גדול מבן אשר? אם יש ספק בין ספרי התימנים, בן אשר מכריע, והוא כתב זאת חסר. [הדבר דלעיל צריך תיקון, כדלקמן בשיעור מוצש"ק כי תשא התשע"ג].
אבל אמרתי לעצמי, שזה לא מספיק. אמנם אנו מוכיחים כך מכל הצדדים, אבל אכן הדבר פלא, מדוע תיבת ארדי חסר? אלו הם סתרי תורה. בפרט שיש האומרים, שחמשים וארבע פעמים כתובה תיבת 'המן' במגילה, וכנגדם יש חמשים וארבע אותיות בעשרת בני המן. כך מהרי"ץ מביא בשם ספר הרוקח. א"כ לכאורה חשבון החמשים וארבע יוצא רק אם תעשה ארידי מלא יו"ד. אבל יכול להיות שזה ביחד עם הכולל. זאת לא ראיה, אם חסר רק אחד. אבל כפי שאמרתי, אכן ישנם ספרים כאלה, שכתוב בהם ארידי מלא יו"ד, אי אפשר להכחיש זאת.
אולם לכאורה, מה ההבדל? אם תיבת אריסי מלא יו"ד, ותיבת ארדי שאחריו חסר יו"ד, חייבת להיות סיבה לכך. אם נזכה, נבין מה הסיבה. אמנם איננו חייבים לתת תשובה לשאלה זאת, או לשאלה למה ארידתא מלא, אבל זה צועק, אם אריסי מלא יו"ד, מדוע ארדי חסר יו"ד? הדבר אומר דרשני. כל ילד שתגיד לו לכתוב אריסי ואח"כ לכתוב ארדי, הוא יכתוב זאת עם יו"ד. אם אריסי מלא, גם ארידי צריך להיות מלא. גם בפשטות כך צריך להיות, מלא יו"ד. וכעת גם מובן למה כולם שוגים. מי שכותב תיבת ארדי חסר י"ד, הוא החכם. צריך להבין את תפיסת שכלם של האנשים. הרי מסברא, מתקבל יותר לכתוב ארידי מלא יו"ד, למי שבוחן זאת מהצד. אבל מי שהחסיר את היו"ד, הוא הבקי והנבון, כי לא לחנם הוא החסיר אותה. מי שעשה מלא, בהחלט יתכן שהוא טועה, אינו שם לב. ופה הוא עוד השווה אותם. ועוד, שאם אכן היה חירק חסר, היה צריך להיות ארדּי בדגש, למה הדל"ת בתיבת ארדי נשארה רפה? גם לפי הדקדוק צריך להיות מלא יו"ד. אהה, אם אתה כותב זאת חסר, כנראה שאתה חכם גדול, ויש לך מסורת שזה חסר. אבל כעת תשמעו למה באמת זה חסר, הדבר פלא עצום, ובנושא זה אנו נסיים.
הייתי רוצה שלאחר מכן ישאלו שאלות, אינני רוצה שאנשים יישארו עם תמיהות. אם ישנם דברים שאינם ברורים, כדאי שיתבררו בעזרת השם יתב'...
בכל אופן למסקנא, המסורת הנכונה היא לכתוב ארדי חסר יו"ד, כפי שאמרנו, והדבר מוכרע מכל הבחינות...
ברצוני להשלים מה שדיברנו בעבר [מוצש"ק משפטים ה'תשע"ג], בקשר לכתיבת תיבת 'ארדי' במגילת אסתר. לא חשבתי להתייחס לנושא זה שוב, אבל אני רואה שהציבור שואל, ורוצים לדעת זאת, כי פירסמו איזה מאמר שמשיב על מה שדיברנו בשיעור, וישנם אנשים החושבים שהדברים במאמר זה נכונים, אז מחובתי לענות על כך. הכוונה למאמר בשם "דיוקים במסורת תימן", בן שמונה עמודים. לא נזכיר את שם מחברו, אקרא לו בן עובדיה. אב"ן בנו של עובדיה. אני אלך לפי סדר הדברים, אולם רק אקדים להזכיר לכם במה המדובר.
במגילת אסתר, יש שינויים בחסרות ויתרות, בין מנהג תימן לעדות אחרות, וכן בפרשיות, וגם כמה שינויים בכתיבה. חוץ ממה שידוע, תיבת 'לפניהם' ותיבת 'ולהרוג', ישנם עוד כמה דברים אחרים. בין היתר, כתבנו בספר 'בינה במקרא' בקשר לתיבה ארדי, שברוב ספרי תימן כתוב 'ארדי' חסר יו"ד. אבל הם טוענים שזה לא כך, אלא ישנה "הסכמה ברורה" שצריך להיות מלא יו"ד. א"כ נראה מה הוא כותב במאמר שפירסם...
הם הרי טענו והביאו צילום כת"י של מגילת אסתר, שם כתוב ארידי עם יו"ד, אבל הסברתי שהדף מלא בטעיות, הסופר לא כתב את המגילה בצורה מדוייקת. א"כ הוא עונה כעת וטוען, מה שהדפיס המו"ל דף זה, הדבר אינו באחריותו, כיון שהמו"ל הוסיף זאת מיזמתו.
א"כ בואו נראה מה כתוב בספר הזה [אגרת הפורים], כי זה כן באחריותו. אני מסתכל בכתבי יד שהוא מביא פה בספר, אין כאן מספר דף, אבל אראה לכם זאת כעת. אלו כתבי יד, שלדבריהם עליהם הם סומכים, ומהם מדייקים דיוקים. אבל, יש פה שגיאות על ימין ועל שמאל. הדבר ממש מדהים. את המגילה הזאת כתב עם הארץ. יש כאן בציבור סופרים שיבינו מיד את זאת. את הפסוק 'והאחשדרפנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך', הוא כתב 'עושי המלכה' בלי אל"ף. תגידו לי אתם, ילד קטן כתב את המגילה הזאת? מי כותב 'עושי המלאכה' בלי אל"ף? 'עושי המלכה'? כמו"כ בפסוק 'כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדֵל', מנוקד פה בציר"י. במקום וגדוֹל. לפחות תעשה וא"ו... נו, על כאלה כתבי יד הם סומכים?!
אבל תשמעו דבר עוד יותר גרוע, כתוב פה בכותרת, "כתב יד מהר"י ונה". ממש חשכו עיני. זה כת"י של מהר"י ונה? אני מכיר את כתב ידו, ברור כי זה לא הכת"י שלו. מה שבלבל אותם כנראה, שיש שם את פירושו של מהר"י ונה, אבל הלא הרבה מאד העתיקו את הפירוש שלו. הם כתבו פה, שזה משנת ה'שע"א ליצירה. אם זה נכון, אז אכן חי אז מהר"י ונה. אבל לפי צורת הכתב, אני מסופק. לא נראה לי שזה מאז. זה נראה יותר מאוחר. בכל אופן, מי שכתב זאת, אינו אחד שמדייק בכלל. ובודאי שזה לא כתב ידו של רבי' יצחק ונה. אני מכיר את הכתב שלו, ואין בכלל מה להשוות. רבי' יצחק ונה היה סופר מומחה, הכת"י שלו היה ממש 'מעשה ידי אמן'. אבל זה, לא יודע כל־כך לכתוב, ועושה גם שגיאות כאלה... תראו בהמשך, יש גם שגיאות בניקוד, 'וינתן' הוא מנקד בציר"י, כי הרוב זה כך 'וינתֵן' לכן הוא מבלבל. עוד שגיאה, 'ונח מאויביהם', הרי יש שניים, אז הוא עשה את הראשון חסר וא"ו. וְהָרֹג בשנאיהם, צ"ל והרוֹג מלא וא"ו. לא ראיתי את הכת"י המקורי, אבל מסתמא יש פה טעות בתאריך. עכ"פ, לבוא ולהגיד שזה רבי' יצחק ונה? אם זאת המומחיות שלהם, הדבר צריך עיון גדול. הם מייחסים כתבי יד לאנשים שלא כתבו אותם בכלל. על זה הוא לא יכול להגיד, שהמו"ל הכניס זאת מיזמתו, כי הוא בעצמו עשה זאת...
אח"כ הוא כותב, שהוא רוצה להנציח את המסורת של זקני וחכמי תימן. כמובן אינו מדבר על כלל חכמי תימן, אלא על חכמי עיר מסויימת [צנעא], וגם לא על כולם. אני בעצמי שמעתי הרבה זקנים תלמידי חכמים, שאיתם הוא לא דיבר, לא שאל ולא ידע איך הם קוראים. אבל, יש כאלה שכתבו ארדי מלא יו"ד. בכל אופן, הוא מודה במקצת שסטו מכתבי יד והדפוסים, ששכחו כמה דברים, שעשו שגיאות חמורות, שלא עסקו בבלשנות, לא היה להם ספרים ישנים, לא היה להם תקציב, לא דקדקו מרוב צרות ומרוב דוחק. א"כ הוא אומר, אם יש עליהם טענות, מה זה נוגע אלי? בסדר... דברים אלו הם הקדמות שהוא מקדים, לפני שנכנס לגופו של עניין. דהיינו הוא טוען, ישנם הרבה שכתבו כך את המגילות, לפי צורת הקריאה שלהם. הרי אנחנו אמרנו, שהם כתבו הרבה דברים, כפי שהם משובשים בקריאה. כמו 'ונקרָͅאה בשם', או 'וחָͅיה', כל מיני דברים שאינם נכונים. א"כ הוא אומר, מה אני אשם? ככה הם עשו...
אינני יכול להמשיך להתייחס לכל מה שכתוב במאמר הזה, גם משום שהזמן קצר, אבל אתייחס רק לדברים העיקריים.
הוא כותב בדף 3 כך, בדקתי עשרות רבות של מגילות כשרות עתיקות, והתמקדתי בעיקר במגילות שכתבו הסופרים הדייקנים, והוא מזכיר כמה מהם, כגון הרב חיים בן מארי סלימאן כסאר, הרב שלום צאלח, הרב חכם צאלח, הרב יוסף שמן, ועוד כמה שהוא מזכיר אותם שאינני מעוניין בדיוק להזכיר את שמותיהם, כי הם קצת מאנשי אותה הכת [דרדעים. העורך]. טוב, להם הוא קורא 'סופרים הדייקנים'. הרב יוסף שמן הוא סופר דייקן, הכל טוב ויפה, אבל מה אני יכול לעשות, כבר דיברנו בזמנו, שאת הפרשה של 'גם ושתי', הוא עשה בפסוק 'ביום השביעי'. המשכתי ובדקתי ומצאתי עוד טעות שהוא עשה במגילה, 'והלבישו את האיש' הוא עשה חסר יו"ד, דהיינו הוא הלך לפי ספרי הדפוס. יש לי פה את המגילה שלו, הדפיסו זאת בצילום בסוף תאג חזון שמעון, הוא טעה ועשה 'והלבשו' חסר יו"ד. מה שהטעה אותו, אלו דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, הוא כותב שכך זה בספרי הדפוס וצריך עיון. א"כ, הוא כבר הלך לפי ספרי הדפוס, אבל בתיגאן זה אכן מלא יו"ד. המשכתי לראות, והנה בעשרת בני המן, בתיבה ויזתא, הוא לא עשה זא"ן זעירא, אלא זא"ן רגילה.
אח"כ הוא הביא כתב יד של הרב שלום צאלח, גם פה יש את עשרת בני המן, מי שיסתכל יראה. אמנם אשריו, אבל זה נקרא 'סופרים דייקנים'? 'פרשנדתא' התי"ו רגילה, איפה תי"ו זעירא? זה סופר דייקן? אין תי"ו זעירא, גם לא השי"ן בפרמשתא כמו תי"ו של פרשנדתא. לא זא"ן זעירא בויזתא, ולא וא"ו ארוכה, את הכל הוא עשה בכתב רגיל. זה נקרא סופר דייקן?! אותו הדבר מה שהוא הביא ממשפחת קורח, גם הוא לא עשה זאת, הוא כתב ויזתא עם זא"ן רגילה, פרשנדתא עם תי"ו רגילה. זה נקרא שהם מדייקים?!
אלא אני חושב, שמרוב הצרות והצער, מרוב שהיו דחוקים, הם לא שמו לב לכך. כיון שבמגילת אסתר הדבר אינו מעכב, ממילא הם לא דקדקו כל כך, זה הרי לא ספר תורה. היה להם קשה לברר זאת, לא היתה להם את האפשרויות של זמנינו, היום יש צילומים בקלות מכל העולם, הספרים מצויים לרוב, אתה יכול לברר אפילו דרך הטלפון, או לשלוח פקס מסוף העולם ועד סופו ולברר כל דבר. הספרים הישנים שיש לנו היום, בזמנם זה היה נדיר, מאיפה יביאו אותם מעיר לעיר, זה בכלל לא היה בהישג ידם, ומכך יצאו כל השיבושים. וגם במציאות, הם השתמשו בספרי הדפוס. אבא מארי זצ"ל שהיה סופר מומחה, בין היתר כתב מגילות אסתר, אני יודע בדיוק באיזה ספר הוא השתמש, זה היה ספר דפוס ארבעה ועשרים, הוא עשה לו שם סימונים של ראשי הדפים (כדי לפתוח כל דף בתיבת המלך) וכדו'. הם לקחו את התיקוני סופרים, כי זה מה שהיה להם ביד, היה קושי במציאות.
ממילא כל הספרים שהם מביאים כאן, הם אומרים שהם בדקו מאתיים כת"י, ורק בחמשה מהם כתוב ארדי חסר יו"ד. אינני מכחיש שבמציאות בדורות האחרונים כבר חל בלבול בדבר זה והוא השתנה, אולם אינני מדבר בכלל על הספרים האחרונים. אם רוצים לברר את מסורת תימן הישנה, לפני שזה הושפע מארצות אחרות ומספרי הדפוסים, צריך לבדוק את הספרים העתיקים, מלפני מאות שנים. אפילו בניה הסופר, אינו סוף פסוק. כמה שהוא דייקן, וכמה שהיה גברא רבא, מהרי"ץ לא סמך עליו בעצימת עיניים, ויש ראיות לכך. אני אומר זאת, כי הוא שואל אח"כ בהמשך המאמר, למה אני אומר שבניה לא מדוייק? הוא לא מדוייק, כי במגילת אסתר הוא עשה הרבה שגיאות, ומהרי"ץ מעיר על שגיאותיו אחת לאחת. לא יכול להיות שגם בזה הוא טעה?! א"כ מה שהוא כתב, שבדק מאתיים כת"י, מהדורות האחרונים אפשר להביא גם אלף. בתימן היו לפחות אלף ישובים של יהודים, ובכל מקום תמצא כת"י, ויש עוד הרבה כת"י שהוא כבר לא יגיע אליהם, ולעתיקים בודאי שלא. יחפש ואולי ימצא. כמדומני ניכר מבין השיטין שהוא מבקש את האמת, אלא שנתעלמה ממנו, ובעזרת ה' אם ילך בדרך הנכונה, יעלה ויצליח אכי"ר.
בכל אופן ברצוני להגיד לכם, בזמנו הדפסתי בחוברת דקה את מגילת אסתר, בשנת השמיטה תשמ"ח, עם בינה במקרא. בסוף החוברת עשיתי את הרשימה של החסרות ויתרות. שם כתבתי 'בספרי תימן חסר יו"ד'. אבל ב'בינה במקרא' החדש, במגילת אסתר הנקראת בשם אורה ושמחה, שם כתבתי 'ברוב ספרי תימן', שם כבר דייקתי יותר. אבל גם בחוברת הישנה, מי שיראה את הרשימה בסוף, בהערה על 'ארדי' עשיתי סוגריים, כבר אז אמרתי שתיבת ארדי זה דבר לא חלק. אתם יכולים לראות שזה מוקף בעיגול. ובספר, במהדורא החדשה, כתבתי 'ברוב ספרי תימן', דהיינו ישנו מיעוט שכתבו מלא יו"ד. עוד מעט אגיד לכם בס"ד את המסקנא הלכה למעשה. בכל אופן, את המגילה בצורת חוברת הוצאתי בשנת תשמ"ח.
בשנת תש"ן ביקשתי מידידי הרב יואב פנחס הלוי, שיבדוק כתבי יד בבית הספרים הלאומי בירושלם, יש לי פה את המכתב שהוא כתב לי אז, בחודש אב שנת תש"ן, שנתיים לאחר שכבר הדפסתי זאת. הוא כתב לי שהוא חיפש 'ספרים הראויים לשבח'. יש לו טעם טוב, הוא מבין מה ספר מדוייק ומה לא, והוא אומר שהספרים שנמצאים שם הם לא כ"כ מתאימים. אבל תראו דבר מעניין, הוא מצא ארבעה ספרים, שנראה לו שאפשר ומתאים לבדקם, וכתב לי כך, בדקתי בארבעה כתבי יד, ומצאתי כל פרשיות מגילת אסתר סתומות, ובכולם מצאתי תיבת ארדי חסר. תראו איך בבדיקה קלה הוא כבר מצא ארבעה כת"י, לפני עשרים ושלש שנה. בקלות הוא מצא ארבע כתבי יד כאלה, וכולם הסכימו לדבר אחד.
דרך אגב, ישנה משפחה ממחוז סואדיה בשם צנעאני, הוא נקרא הרב אבצ"ן, ראשי תיבות אברהם צנעאני, חיבר כמה ספרים, כמדומני קודש הילולים ומנוחת המת ועוד כמה ספרים, אבצן זהו רבי אברהם צנעני, כמדומני שבנו מוהל, הרב חיים צנעאני בראש העין, זאת משפחה ידועה שם. מקורם מצנעא, ממשפחת בית שיך. לויים. הראו לי מגילה שהם הביאו איתם מצנעא, בזמנו בדקתי אותה, והנה הפרשיות והחסרות ויתרות הם כמו שכתבנו. כמובן אני מדבר על האחרונים, לומר לך שאפילו אצל חלק מן האחרונים היתה עוד המסורת הנכונה הזאת.
נמשיך הלאה, בדף 4 הוא כותב כך, בקובץ אחד של מהר"י בשירי נכתב ארדי ללא יו"ד, אך נראה שאין לסמוך עליו מול כל הכת"י האחרים, בפרט שמהר"י בשירי עצמו בשאר העתקותיו כתב תמיד ארידי מלא יו"ד. זה הכת"י שאני השתמשתי בו בזמנו לפני עשרות שנים, וכבר בשנת תשמ"ח הדפסתי זאת. הכתב יד הזה כולל את ספר הערוך הקצר, מגילת אסתר, ספר חבצלת השרון שזה החיבור שלו, ועוד. א"כ הוא אומר, על זה אל תסמוך. למה לא לסמוך? הרי מצורף לזה ספר חבצלת השרון שהוא חיבר, וכדומה. נמצא שהספר היה נמצא ברשותו בקביעות, מסודר יפה כעין שעושים תיקון לסופרים ולקוראים שבזמינו, לכתוב וגם לקרוא, ועל זה הוא אומר שהוא לא מוסמך. על מה הוא רוצה לסמוך? על העתקות אחרות של כת"י מהר"י בשירי? אבל כבר בדקתי כת"י כאלה בזמנו, יש תכלאל משנת התתקכ"ח, הבאתי אותו בספר מעיל קטון, עליו הוא רוצה להגיד שהוא מדוייק? אתם יודעים מה הוא ראיתי שם? הוא כותב לסופר את סדר כתיבת התפילין, וכשהגיע לסוף פרשת והיה אם שמוע, את הפסוק 'למען ירבו ימיכם' הוא שכח לכתוב. נו, על ספרים כאלה רוצים לסמוך?! אהה (מרן שליט"א נאנח). צריכים לדעת, ישנם הרבה ספרים, אבל לא כל ספר הוא מוסמך, גם אם כתב אותו אדם גדול. כבר הערתי זאת בספר מעיל קטון [הלכות תפילין דף קט"ו], ראיתי בתכלאל של מהר"י בשירי משנת א'תתקכ"ח וכו', לא אכנס אתכם כעת לכל הפרטים אשר שם, ובסוף כתבתי, אכן פלא עצום ששכח לציין בתפילין את הפסוק האחרון למען ירבו ימיכם וגו', א"כ שמא לא היה לו פנאי אז לדקדק כל הצורך וכו', וליכא למילף מיניה. גם בכתובה שם שם, זכורני שיש שיבושים, והערתי על כך בס' טופס כתובות. בקיצור, הם רוצים להסתמך על ספרים שאינם מדוייקים. משענת קנה רצוץ.
הם הביאו פה צילום כת"י אחר של מהר"י בשירי, שם כתוב ארידי מלא יו"ד. אולם צריכים לדעת, גם כלפיו, מי בכלל אמר שהוא דייק כאן בחסרות ויתרות? במגילה שאנו מסתמכים עליה למשל, יש את הכל באופן מדוייק, צורת הדף ומסתיים בסוף פסוק. חסרות ויתרות ואותיות גדולות וקטנות וכו', אבל פה אינו מתייחס בכלל לאותיות הקטנות, 'פרשנדתא' 'ויזתא' הוא כתב את הכל אותו הדבר, באותו הכתב. א"כ רואים שהוא לא נחת לדייק.
יש לדעת עוד כי מהר"י בשירי נטה בכמה דברים ממסורת תימן. אפילו לגבי 'ויהיו כל ימי נח', היה ספק בעיניו אם האמת כך, או שצ"ל ויהי, ומהרי"ץ בחה"ד כבר תמה עליו היאך נסתפק וכו'. הארכתי על כך בנפלאות מתורתך פרשת נח שם. גם בפסוק 'תמים תהיה', בפרשת שופטים, עשה תי"ו רבתי, והשיג עליו מהרי"ץ באמרו דלא כמהר"י בשירי ונטה לדעת הדפוס. ואכמ"ל.
בצילום מכת"י ר' יוסף בנו של מה"ר בניה שהביאו בספר אגרת הפורים החדש, ששם תוקן לנכון (לא ידוע ע"י מי) ארדי חסר יו"ד. כתב הסופר וינתֵן בצירי, בעוד שבספרים המדוייקים בסגול, וכן בכת"י אביו מה"ר בניה.
אח"כ הוא מביא שבצילום כת"י הנקרא 'תכלאל קדמונים', שם אכן כתוב ארדי ללא יו"ד. ואז יש לו טענות על זה. גם בחמש מגילות מהדורת האגודה להצלת גנזי תימן, גם שם כתוב ארדי חסר יו"ד, א"כ זה כבר קדמונים, פה יש לו כבר בעיא. הנה יש עדויות ומקורות מקדמונים, לכן הוא כותב, כנראה 'תכלאל קדמונים' טעה, כי לפי המקורות שמהם הוא כתב את המגילה, לא כתוב כך.
אבל אני שואל שאלה, הרי יש שם קרא ותפסיר, בתפסיר של רס"ג הוא כתב ארידי מלא יו"ד, ובקרא חסר יו"ד. א"כ איפה הוא דייק? בתפסיר או בקרא? הרי הסברנו כבר, ההנחה הראשונה היא, שמי שכותב חסר הוא החכם והמדייק. כל סופר יודע זאת. הרי הפשטות היא לכתוב מלא יו"ד, כל ילד שתגיד לו לכתוב ארידי, הוא יכתוב אותה מלא יו"ד. אבל אם סופר כותב ארדי חסר, סימן שהוא יודע מה שהוא כותב. ממילא בתפסיר הוא לא דייק.
אותו הדבר בחמש מגילות של האגודה להצלת גנזי תימן, בתפסיר כתוב מלא, ובפסוק כתוב חסר, והם אומרים שזה לא מדוייק?! יציבא בארעא, וגיורא בשמי שמיא? הוא אומר, שהוא בירר זאת עם תלמידיו, והוא לא הגיה את החסרות והיתרות בספרו. מי אמר? וכי הם היו איתו אז בזמן שהוא הגיה? אלו דברים שאין בהם ממש, זאת סתם התחמקות. המציאות שדייקו. אפילו משלֹח הראשון חסר, ומשלוח השני מלא (שאין מסורתנו כן) מ"מ יש מסורת כזו, עיין בספר גנזי נסתרות.
אח"כ בדף 5 הוא מביא את הכת"י של הרב יוסף שמן, הוא מצא לו מציאה וטוען עלי טענה, שכך הרב יוסף שמן כתב במגילת אסתר שלו. אבל הרי אני אומר, שיש בכת"י זה הרבה דברים שאינם כפי במסורת תימן.
אבל תראו איזה "בקיאות", הוא מביא מספר שלחן ערוך המקוצר [הלכות תקיעת שופר עמ' קע"ה], שהוא מתלמידי תלמידיו של מהרי"ץ, ומשו"ת עולת יצחק [חלק א' עמ' שי"ד], שהוא היה ראש הישיבה הכללית בבית מדרשו של מהרי"ץ בעיר תהילה צנעא. כשראיתי זאת, ממש השתוממתי. הרב יוסף שמן היה ראש ישיבה? אני כתבתי שהוא היה ראש ישיבה? פתחתי את הספר, ואני רואה שכתוב כך, הרב יוסף שמן בן הרב הגאון הרב שלום שמן שהיה ראש ישיבה. דהיינו הרב שלום שמן, הוא שהיה ראש ישיבה, אבל לא הוא. נו, והם אומרים שהם מדייקים... שהם יודעים מי הספרים ומי כתב אותם... הם לא יודעים לקרוא ולהבין נכון מה שכתוב, אפילו דברים פשוטים...
ישנה עוד נקודה חשובה. הוא רוצה להגיד, למה מהרי"ץ לא העיר על תיבת ארדי? הרי מהרי"ץ העיר על כמה דברים, על 'מנותיה', 'וימליכה', 'יודעים', 'ולהרוג', למה על 'ארדי' הוא לא העיר? חושבני שכבר הסברנו זאת בשיעור, אבל אולי אחזק יותר את הדברים.
צריכים לדעת, מהרי"ץ לא השלים את ספריו. דהיינו, מהרי"ץ כל הזמן היה כותב, מוסיף ומשלים. מה שהוא לא כתב, זאת אינה ראיה. כנראה מהרי"ץ הסתפק, והשאיר זאת בכדי לברר לעת הפנאי. אפילו את ספר עץ חיים, מהרי"ץ לא הספיק להשלים. הרי הוא הפסיק שם בעניין גטין, אפילו באמצע העניין, חסר לנו זאת בכל ההעתקות שבידינו. הוא לא הספיק לגמור אפילו את עץ חיים, מדי פעם הוא היה מוסיף. כמו"כ בחלק הדקדוק, כל פעם הוא היה מוסיף, אם באותו הספר או בספרים אחרים. ממילא מה שמהרי"ץ לא כתב, זאת אינה ראיה.
אח"כ הוא בא וטוען, בואו נראה את הרבנים ממשפחת צאלח. הוא מביא שכתבתי בספר נר יום טוב [עמ' פ"ד], כל הרבנים ההולכים בשיטתו של מהרי"ץ הלכה למעשה, שמובן דמשום הכי אינהו נחתי טפי מאחריני למיהב דעתייהו בהכי, כולהו סבירא להו וכו'. א"כ הוא טוען, בואו נראה איך כתבו הרבנים ממשפחת מהרי"ץ, הרב שלום צאלח מצאצאי מהרי"ץ, והרב חכם צאלח, (זה מישהו שקראו לבנו יוסף חכם), והוא מביא שכולם כתבו כך. אבל אינני מבין על מה הם מדברים בכלל? מה כל הדיבורים האלה? הרי איך כתוב, אם רבי לא שנאה, רבי חיא מניין לו? הרי אם מהרי"ץ נשאר בדבר הזה בספק, כמו שהסברנו, א"כ מה הם רוצים? הרי כולם תולדות שלו, ואם מהרי"ץ לא כתב בנושא הזה, הרי הם לא הלכו לברר יותר ממהרי"ץ. אם מהרי"ץ לא כתב, הם נשארו פחות או יותר עם מה שידוע. אבל להגיד שזאת המסורת של הספרים הישנים? אדרבה, העיקר הוא בדיוק ההיפך...
בכל אופן, המסקנא לגופו של עניין, שבספרים הישנים, רובם ככולם כתוב ארדי חסר יו"ד. בספרים האחרונים, אינני יודע כמה יש, מאתיים או אלפיים, אינני יודע כמה, ברבים מהם כתוב מלא יו"ד, אבל אין לזה שום ערך, כי הכל הוא כבר בלבול של הדורות האחרונים. מי שרוצה לברר את מסורת תימן, צריך לברר לפי המסורת הישנה. אא"כ הוא רוצה לברר מה שהיה בדורות האחרונים, כפי שהוא אומר, א"כ הוא ימצא לו עוד הרבה טעיות על ימין ועל שמאל. אם הוא רוצה להנציח את המסורת המשובשת, זה עניין שלו. אבל כמובן שאנחנו לא מסכימים לכך. אך אם רוצים לברר, את הנכון ואת האמת, יש לברר כיצד היתה מסורת תימן הישנה.
אבל ברצוני לתקן טעות, זה דבר שרק השבוע ידעתי ממנו. דיברתי על כך ביום שלישי השבוע עם הרב דוד יצחקי מכולל חזו"א, פעיה"ק ב"ב ת"ו, שהוא מומחה גדול בדקדוק ובמסורת. בזמנו כתבתי בשו"ת עולת יצחק [חלק ב' דף רמ"ג], ועוד, שבספר זה המיוחס לבן אשר, נמצא דבר מוזר שכמעט אין לו אח ורע, והוא שעשה ריוח פרשה סתומה בפסוק ויהי ביום השלישי, וכו'. ואף החסרות ויתרות של המגילה שציינתי בסוף בינה במקרא אחר עיון ויגיעה בספרי תימן, נתגלה לי למפרע מפיך שגם כן הכל כמו בספר זה המיוחס לבן אשר, זולת בפרשיות לא נשתוו עמו, ואמנם גם בתורה בפרשת צו לא נשתוו עמו, ואכמ"ל. דהיינו יוצא כך, מבחינת הטעמים וחסרות ויתרות ונקודות, הספרים כמעט משתווים. אבל בפרשיות יש הבדל, אולם הרי גם בתורה יש הבדל ביניהם. א"כ בפרשיות בלא"ה איננו משתווים עם בן אשר, ממילא על זה אין בכלל מה לדבר.
אבל מה שכן, שאלתי אותו השבוע, והוא בדק זאת ברשימות שנעשו על־פי כתר בן אשר. כידוע, מהספר של בן אשר חסרים חלקים שכנראה נשרפו ונאבדו, רוב התורה וחלקים בסוף הכתובים הינם כבר חסרים, אבל לפני שהספר נשרף שלחו שלוחים לארם צובא היא חאלב, לבדוק את הדבר. שלחו את הרב שלום שכנא ילין, וגם הרב יעקב ספיר בעל אבן ספיר בדק זאת בחאלב, ורשם את החסרות ויתרות. [הרשימות נדפסו בספרים שאינם תורניים, לכן קשה לנו להגיע אליהם].
בזמנו אמר לי הרב דוד יצחקי, שהחסרות ויתרות שציינתי, התגלה שהכל הוא כמו בספר זה המיוחס לבן אשר. אבל השבוע שאלתי אותו בפרוטרוט, האם גם תיבת 'ארדי' כתוב שם או לא? הוא ענה לי ואמר, תשמע דבר מעניין, את הדבר הזה הם לא בדקו. ממילא יוצא, שמה שבעצם הוא אמר לי בזמנו, ש'הכל' נמצא כפי ספר בן אשר, מתברר שדוקא לכך הם לא התייחסו. הדבר אכן מעניין ומפליא שהם לא בדקו זאת, הרי ידוע שיש בזה מחלוקת. כבר בעל מנחת שי כתב על תיבת 'ארדי' בלשון מליצה, מאן סליק לעילא ואתא ואמר אם מלת ארדי מלא יו"ד או חסר. הוא עשה מליצה זאת לפי המלה ארדי, ארדי זה מלשון ירידה. א"כ הוא אומר, מי עלה לשמים וירד, שיגיד לנו איך תיבת ארדי, האם זה מלא או חסר. א"כ כבר הוא מביא שישנן חילוקי דעות. ומדוע לא שתו לבם גם לזאת? לא ידוע.
אבל האמת היא, יותר מתחזק שזה חסר יו"ד, כי יש מוסרה על כך. אלה שאומרים אחרת, זה בגלל שלא כתוב. וכבר אמרנו לכם, שההנחה הפשוטה היא, שמי שכתב חסר הוא יותר צודק ובודאי שדייק. ומי שכתב מלא, מסתבר יותר שזאת טעות. גם בכת"י לנינגרד, שהוא על פי דעת בן אשר, אפילו שם כתוב חסר יו"ד, אבל לא ניכנס לזה וכיו"ב כעת.
בכל אופן, מה שחשבתי שבבן אשר עצמו בדקו ומצאו שנמצא ארדי חסר יו"ד, התברר שעל זה אין ידיעה, וא"כ פרט זה צריך לתקן. דהיינו, איננו יכולים להגיד באופן מוחלט כך, אלא שהעיקר לכתוב חסר יו"ד. אבל מי שיכתוב זאת מלא, הדבר לא נורא, כי גם לו יש סמך בקדמונים...
ה' ברוך הוא יסייענו על מעשי רצונו, לעשות רצונו כרצונו. יברך את עמו בשלום טובה וברכה, וימלא כל משאלות ליבנו לטובה, אכי"ר.