אני מסכים עם הטענה בנוגע למקום שבו מעמידים סוגיא ידועה השנויה במחלוקתשניאור אמר:1. קשה מאוד לפרוס שיטה סדורה על נושא כלשהו, בזמן שיש מי מן השומעים/הרואים שסמכות רבותיי היא בעיניו כמעט כלום, ובפרט בדברים שהוא קיבל מרבותיו אחרת.ספר וסופר אמר:וכמו כן, שאר המשתייכים, היה ראוי יותר להתעסק עם הצגת השיטות השונות, לפרוס משנה סדורה בגישה לחיים, לתורה, לסוגיה מסוימת בעבודה, שכך ההיכרות עם השונה היתה נוצרת יותר בקלות, והיה הרבה יותר מעניין ומחכים לדון בזה. כי בסופו של יום, חוץ מענין הצמצום והסגידה לרב'ה, אין הרבה תורות שמתדיינים עליהם, אם כבר אז זה בנושא ארץ ישראל ועלייה בחומה וכו', כשבפועל, החסידות נגעה באין שיעור של שטחים ותחומים.
2. אם נפתח סוגיא רגישה כלשהי ששנויה במח' בין המשתייכים השונים, ותיקח איזה סוגיא שאתה רק רוצה כדוגמא, מיד יקפצו כל אלו ש"מה שקיבלתי מרבותי זו האמת ואין בלתה" ותיקיפו אותך מכל הצדדים בדברים עניינים ושאינם, עד שלא יזכר ולא יפקד מכל הנידון המקורי מאומה, זה המצב ואיני רואה לזה פתרון.
[רציתי לפתוח לאחרונה אשכול על נקודה רגישה מאוד שיש בה כמה וכמה מהלכים בדורינו, אבל פחדתי שמיד יגיע מישהו וישלוף איזו התבטאות מאחד מן הגדולים, ואז אם אתה מתעלם אתה מזלזל בגדולי ישראל וזהו].
אבל אני שאלתי שתי שאלות
א. כשבן אדם מחונך בחשיבה ייחודית, זה אמור להיות 'שפת האם' שלו, וזה אמור להיות ניכר בשיגרא דלישנא שלו, וזה כמעט לא ניכר בפורום [ניתן לחלוק עלי]
ועל זה תהיתי, האם באמת אין זה כך בחיי היומיום.
כלומר, האם לחסיד חב"ד קלאסי, אין צמתים בחיים שצדדיה מתפרשים באופן אוטומטי אצלו כאתהפכא ואיתכפיא? והאם סוכ"ע ומוכ"ע כבר לא שני צדדים של מרחב העבודה? יש עוד המון מונחים חבדיים שנוגעים כמעט לכל שאלה ולכל פינה בחיים, ואיך זה לא מופיע בשגרה?
אני שואל על חב"ד כי זה מאוד נח [מפאת העשירות העצומה של הספרות], אבל הוא הדין כל חסיד, היה אמור להיות איזה נקודת זהות שמופיעה ביסוד החשיבה, לא כן? אולי אני תמים מידי?
ב. גם בסוגיות, לא כל סוגיא נוגעת במישרים לדברים השנויים במחלוקת, וגם אם כן, זה לא חייב לבלוט. אתה לא אמור להציג את משנת רבך, אתה כותב את דעתך, אבל היא דעה שהושרשה מכח החינוך שקיבלת. ובאמת בנוגע להצהרות כלליות בנושאי - הכל לטובה/השגחה/בטחון/טבילה וכו' יש רושם בולט בפורום אצל חלק מהחסידים, אבל בנוגע לרובד קצת יותר עמוק, או שמתבטא בסוגיות יותר פרטיות ומקומיות, זה כבר כמעט לא ניכר.
בשולי הדברים: אני מצהיר, שמגמת ההערה הנ"ל בכללותה היתה הסטת הנושא הטעון של הויכוחים החוזרים ונשנים בין שני הפלגים, לתעל אותה למקום יותר פרודוקטיבי. כמובן אין כוונתי שנושא זה עצמו יהפך להיות טריגר למהומה נוספת. לא כתבתי את ההערה הלזו לאחר מחקר מקיף, ויתכן שהרושם שלי מוטעה לחלוטין. אז בהעדר תועלת ממשית, הרי דברי כאילו ולא נאמרו מעולם. בתקוה להבנה.