בנציון אמר:
לגבי דברים שנאמרו בש"ס כהוראה מעשית, יתכן שיש אמנם שסוברים כמו שכתב הרב שקורא לעצמו בענוותנותו איש פשוט מאד, אמנם ידוע שדעת הגר"א לא כן, אלא שסובר שכל מה שנאמר בגמרא הוא חיוב גמור.
לענין האם אנחנו מבינים את האגדות שבש"ס כבר השיב יפה הרב הנ"ל, וברצוני להוסיף שאכן האגדות שבש"ס אנחנו מבינים רק את הפן החיצוני שלהם, אבל בוודאי שיש בהם עמקות והם רומזים לסודות עליונים שחז"ל הלבישו אותם בסיפורים וכיוצ"ב, והדברים ידועים.
על הטענה הראשונה אני אבדוק את הדברים בל"נ, כמדו' שהמאירי בכמה וכמה מקומות כותב על דברים האמורים בש"ס שאינם חיוב גמור. אולם עדיין אני חושב שדברים שלא נאמרו בצורה של הוראה מעשית בפועל כמו "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" הם בגדר אגדתא, וע"ז כבר כתבתי שאני מסכים אם יחלקו עלי.
על הטענה השניה ברור שכך הוא, זה היה פשוט לי, אבל ברור שיש רובד שמבינים ורובד שלא, א"א לומר שכל האגדתות אנו לא מבינים, זה שכתוב בגמ' שכל המתגאה כאילו עובד ע"ז זו אגדתא, ואני חושב שאני מבין מה שכתוב, אמנם לא את עומק שורש הדברים, אבל גם את מיגו כח הטענה אני לא מספיק מבין, בכל דבר ישנם רבדים רבים של הבנה. אמנם ודאי שיש אגדתות שהבנתנו בהם היא דלה מאד, כמו אגדתות דרבב"ח במסכת ב"ב שאנו לא מבינים כלל בלא ביאור רבותינו, אבל אחר הביאור יש רובד מסוים שאנו מבינים. אבל מה שכתבו שכל מה שהוא אגדתא באופן אוטומטי נהפך להיות משהו לא מובן, עם זה התווכחתי.