היאך סוקלים שור?

[שייף עייל]

ברמב"ם סנהדרין פט"ו:

כיצד מצות הנסקלין, רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את המחוייב סקילה בגדיו ומכסין ערותו מלפניו, ואין האשה נסקלת ערומה אלא בחלוק אחד, ובית הסקילה גבוה שתי קומות עולה לשם הוא ועדיו וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מתניו מאחוריו והוא נהפך ונופל על לבו לארץ, אם מת בה יצא שהרי נאמר סקול יסקל או ירה יירה הנה השוה הנסקל שנפל את האבן עליו עם הנדחף שנפל הוא בעצמו על הארץ, ואם לא מת מדחיפה זו מגביהין העדים אבן שהיתה מונחת שם משא שני בני אדם והעד השני מרפה את ידו ומשליך האבן על לבו, אם מת בו יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה. 

היכן כתוב איך סוקלים שור הנסקל? 

[לבי במערב]

במחכ"ת - לפו"ר, הרמב"ם המצוטט אינו קשור לנושא. וראה כאן.

[משה נפתלי]

ראה כאן.

וכיצד מתקיימת דחייה בבעל כנף?
 

[אברהם זינגר]

וכיצד מתקיימת דחייה בבעל כנף?

וידיו אסורות

[ערך רב]

לא הבנתי את הצד שבהמה לא תצטרך דחיה, הרי הפסוק המלמד על צורת הסקילה אומר להדיא:
"לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה" (שמות יט, יג).
והאם יש לנו סיבה לסכינא חריפא דמיפסקא קראי ולומר שהבהמה אמנם לא תחיה, ואמנם תיסקל, אך לא תידחה?

[לבי במערב]

תורה שלמה.JPG

שיח יהודא (ראפאפארט).JPG

[ערך רב]

במחילת כ"ת של השיח יהודה, שלא ידעתי אכנהו,
אחרי הפסוק המפורש המשוה ביניהם והערתו שמהיכ"ת לחלק, וכפי שכתבתי,
כל המשך השו"ט הוא במחילה בבחינת "ויש להקשות בדוחק",
כפי שהוא בעצמו מעיר שעל השאלות שלו יש לתרץ לכאורה בפשיטות.

[לבי במערב]

כפי שהוא בעצמו מעיר

זו מהדו"ב (והותיר ה'קושיות' שממהדו"ק, בצירוף התשובות שבהתבוננות חוזרת).

[שייף עייל]

במחכ"ת - לפו"ר, הרמב"ם המצוטט אינו קשור לנושא. וראה כאן.

מדוע? התכוונתי לומר שהוא מראה מה הדין באדם בלבד לכאורה ואין על בהמה. 

[לבי במערב]

כוונתי היתה שאין ממנו ראי' לדין הבהמה. ובעצם מה שלא הזכירוֹ - הלא כ"ה גם בתלמודין (עכ"פ לפו"ר).