במ"מ בתוך הסעודה

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
המ"ב בסי׳ קס"ח סק"מ העתיק דעת המג"א דכל מיני פת הבאה בכיסנין מברכים עליהם בתוך הסעודה אם אין באים מחמתה, והוסיף לעיין בביאה"ל שכמה אחרונים חולקים עליו.
ומכיון שאין אני בקי בדרכי המ"ב הוקשה לי שמכיון שבביאה"ל הכריע לדינא דלא כדבריו אמאי ניסח כך במשנה ברורה בנוסח שיכולים לטעות לנהוג כמג"א.

אם יוכלו חו"ר הפורום שיחי׳ לתרץ או להביא דוגמאות שכן דרכו בעוד מקומות.

נ.ב. ראיתי פעם בשם הגר"י קמניצקי זצ"ל שהיכן שהח"ח כתב דין ולאחר מכן כתב בסוגריים בשם מי זה הוא סימן שלא ׳אחז׳ כ"כ מדברים אלו, ולפ"ז השאלה חלשה יותר.

(זכורני שיש עוד ביאור הלכה שדן בזה וכמדומה שהוא בצד ימין - עמוד ב׳ ואולי גם הוא עוסק במי שאוכל מזונות אחרי קידוש, -ב׳ התנאים לא מוכרחים, יש"כ מראש למי שישיב לי אבדתי אם הייתה לי באמת אי פעם ;) ).
 

אליהו52

משתמש ותיק
המ"ב החשיב מאד את פסקי המג"א (כמו כל האחרונים שבאו אחריו) ולכן הרבה פעמים יביא דעתו ויפסוק כמוה גם כנגד כמה וכמה אחרונים.
אמנם לעניין שאלתך הספציפית הוא כותב באותו משנ"ב לעיין בביה"ל לא יבואו לטעות ולנהוג כמג"א. בנוסף יש לו גם צד בביה"ל עדיין לנהוג כמג"א (שיטת המאמ"ר).
אם כבר שאלה שניקרה במוחי בזמנו היא אם חוששים לעניין ברכה לבטלה לכל הפוסקים ולכן לא מברכים אא"כ נתקיימו כל שלשת השיטות כפי שכותב באמצע הביה"ל ע"מ לדחות את המג"א, א"כ מדוע בסוף הולך עם רב הפוסקים ופוסק רק ממולא, ואם סובר שמכיון שרב הפוסקים סוברים ממולא מדוע ברגע האחרון מביא חיי"א שסובר אחרת.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
(זכורני שיש עוד ביאור הלכה שדן בזה וכמדומה שהוא בצד ימין - עמוד ב׳ ואולי גם הוא עוסק במי שאוכל מזונות אחרי קידוש, -ב׳ התנאים לא מוכרחים, יש"כ מראש למי שישיב לי אבדתי אם הייתה לי באמת אי פעם ;) ).
אני מניח שהתכוונת לבה"ל בסי' קעו.
 
אליהו52 אמר:
המ"ב החשיב מאד את פסקי המג"א (כמו כל האחרונים שבאו אחריו) ולכן הרבה פעמים יביא דעתו ויפסוק כמוה גם כנגד כמה וכמה אחרונים. .

הרבה יותר מאחרו' אחרים. מלבד הגר"א כמובן.
 
חלק א׳ ממעל אמר:
נ.ב. ראיתי פעם בשם הגר"י קמניצקי זצ"ל שהיכן שהח"ח כתב דין ולאחר מכן כתב בסוגריים בשם מי זה הוא סימן שלא ׳אחז׳ כ"כ מדברים אלו, ולפ"ז השאלה חלשה יותר.
.

אם כי השערת הלב נוטה לזה, העירו בא' מכרכי ישורון האחרונים שאין זה נכון. ועדיין י"ל.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
(זכורני שיש עוד ביאור הלכה שדן בזה וכמדומה שהוא בצד ימין - עמוד ב׳ ואולי גם הוא עוסק במי שאוכל מזונות אחרי קידוש, -ב׳ התנאים לא מוכרחים, יש"כ מראש למי שישיב לי אבדתי אם הייתה לי באמת אי פעם ;) ).
אני מניח שהתכוונת לבה"ל בסי' קעו.
ברוך אתה לשמים שהשבת לי אבדתי
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו52 אמר:
המ"ב החשיב מאד את פסקי המג"א (כמו כל האחרונים שבאו אחריו) ולכן הרבה פעמים יביא דעתו ויפסוק כמוה גם כנגד כמה וכמה אחרונים.
אמנם לעניין שאלתך הספציפית הוא כותב באותו משנ"ב לעיין בביה"ל לא יבואו לטעות ולנהוג כמג"א. בנוסף יש לו גם צד בביה"ל עדיין לנהוג כמג"א (שיטת המאמ"ר).
אם כבר שאלה שניקרה במוחי בזמנו היא אם חוששים לעניין ברכה לבטלה לכל הפוסקים ולכן לא מברכים אא"כ נתקיימו כל שלשת השיטות כפי שכותב באמצע הביה"ל ע"מ לדחות את המג"א, א"כ מדוע בסוף הולך עם רב הפוסקים ופוסק רק ממולא, ואם סובר שמכיון שרב הפוסקים סוברים ממולא מדוע ברגע האחרון מביא חיי"א שסובר אחרת.
א. כאן בסופו של דבר לא פסק כמג"א.
ב. זה לא כ"כ מתרץ, כי מלשונו הפשוטה של המ"ב משתמע שההלכה כמו שכתוב במג"א ועיין בביאה"ל שיש דעה אחרת באחרונים, (וכנראה שיש למ"ב מה לדון בדבריהם, אבל לא כ׳ המ"ב שהלכה כדבריהם), והבוחר יבחר כנטיית לבו.
וגם שתי׳ קצת ע"פ שי׳ המאמ"ר מ"מ הכריע כאחרונים, וכן הכריע גם בביאה"ל בסי׳ קע"ו, (אע"פ שבביאה"ל בסי׳ קס"ח ס"ז לא נראה שהכריע אם הוי ספק או לא).
ג. מה שהביא בסוף דברי החיי אדם אינו ראי׳ כ"כ משום שהמנהג בליטא הי׳ ע"פ פסקיו עד שזרח אורו של המ"ב ואפשר שמשום כך הביא דעתו, (וכמדומה שאפשר לראות מגמה כזאת במ"ב, וצריך בירור אצל הבקיאים).
המ"ב הכריע לא לברך במ"מ בתוך הסעודה כלל רק שהמברך על ממולא לא הפסיד משום שכן דעת רוה"פ וא"כ יש מקום להכריע כמותם, (לא שכך ההכרעה אלא מכיון שהמכריע כך יש לו הצדקה לכן לא הפסיד, אבל אין דעת המ"ב לברך על ממולא).
ובאמת המון מהעם מברכים במ"מ כשמגיע לקינוח וגם בנכסס ונילוש, וצ"ע על מה סמכו, ובממולא י"ל שמכיון שהמברך לא הפסיד קופצין הכל על ההזדמנות לברך לאדון הכל ועל נילוש ממשיכים המנהג שהי׳ (בישיבות בליטא) ככה"נ כחי"א, (ואולי טעו משום פשט לשון המ"ב ולא עיינו בביאה"ל...).
 

זוזו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
אליהו52 אמר:
המ"ב החשיב מאד את פסקי המג"א (כמו כל האחרונים שבאו אחריו) ולכן הרבה פעמים יביא דעתו ויפסוק כמוה גם כנגד כמה וכמה אחרונים.
אמנם לעניין שאלתך הספציפית הוא כותב באותו משנ"ב לעיין בביה"ל לא יבואו לטעות ולנהוג כמג"א. בנוסף יש לו גם צד בביה"ל עדיין לנהוג כמג"א (שיטת המאמ"ר).
אם כבר שאלה שניקרה במוחי בזמנו היא אם חוששים לעניין ברכה לבטלה לכל הפוסקים ולכן לא מברכים אא"כ נתקיימו כל שלשת השיטות כפי שכותב באמצע הביה"ל ע"מ לדחות את המג"א, א"כ מדוע בסוף הולך עם רב הפוסקים ופוסק רק ממולא, ואם סובר שמכיון שרב הפוסקים סוברים ממולא מדוע ברגע האחרון מביא חיי"א שסובר אחרת.
א. כאן בסופו של דבר לא פסק כמג"א.
ב. זה לא כ"כ מתרץ, כי מלשונו הפשוטה של המ"ב משתמע שההלכה כמו שכתוב במג"א ועיין בביאה"ל שיש דעה אחרת באחרונים, (וכנראה שיש למ"ב מה לדון בדבריהם, אבל לא כ׳ המ"ב שהלכה כדבריהם), והבוחר יבחר כנטיית לבו.
וגם שתי׳ קצת ע"פ שי׳ המאמ"ר מ"מ הכריע כאחרונים, וכן הכריע גם בביאה"ל בסי׳ קע"ו, (אע"פ שבביאה"ל בסי׳ קס"ח ס"ז לא נראה שהכריע אם הוי ספק או לא).
ג. מה שהביא בסוף דברי החיי אדם אינו ראי׳ כ"כ משום שהמנהג בליטא הי׳ ע"פ פסקיו עד שזרח אורו של המ"ב ואפשר שמשום כך הביא דעתו, (וכמדומה שאפשר לראות מגמה כזאת במ"ב, וצריך בירור אצל הבקיאים).
המ"ב הכריע לא לברך במ"מ בתוך הסעודה כלל רק שהמברך על ממולא לא הפסיד משום שכן דעת רוה"פ וא"כ יש מקום להכריע כמותם, (לא שכך ההכרעה אלא מכיון שהמכריע כך יש לו הצדקה לכן לא הפסיד, אבל אין דעת המ"ב לברך על ממולא).
ובאמת המון מהעם מברכים במ"מ כשמגיע לקינוח וגם בנכסס ונילוש, וצ"ע על מה סמכו, ובממולא י"ל שמכיון שהמברך לא הפסיד קופצין הכל על ההזדמנות לברך לאדון הכל ועל נילוש ממשיכים המנהג שהי׳ (בישיבות בליטא) ככה"נ כחי"א, (ואולי טעו משום פשט לשון המ"ב ולא עיינו בביאה"ל...).
מעודי לא ראיתי מי שיברך על עוגה ועוגיות באמצע סעודה רק פעם אחת התארחתי אצל יהודי א' והביא איזה מנה אחרונה שדומה לאזני המן (ממולא,נילוש ופריך) ואמר זה ודאי יש לברך עליו ובירך...
אבל אולי אני לא ראיה כי אני מסתובב בעיקר אצל הפרומערס'  :)

אבל בעיקר הנידון שלך לא כ"כ קשיא, כי הרבה פעמים מי שמכיר רואה שהמ"ב הניח אותך בלי הכרעה אפי' בדאו' וכותב שפוסק א' ב' ג' כתבו כך ויש חולקין למשל א"ר וגר"א. וכך מסתיים הס"ק ואתה נשאר בלי לדעת מה למעשה. ומתחילים לחשבן, אז מח' בדרבנן או דאו' וכו' - ולפעמים עיקר הנידון עצמו במח' האם הוא דאו' או דרבנן.
ובקיצור הוא השאיר פתח שמי שיעשה כמג"א - יש כזה צד ג"כ ולא מופקע (וכן דעת המאמ"ר כמו שהביא הביה"ל. וכבר שמעתי ראיה עצומה בשם הגר"י פוזן שליט"א שאנו וכל העולם נוהגים כמו המאמ"ר. כי הרי אם נימא שהם חולקים אהדדי והוא ספק איך ההכרעה, מ"מ בשאכל שתי סוגים למשל דבר שהוא נילוש ופריך, יש לברך בהמ"ז לכו"ע. כי כל שיטה סוברת שרק מין אחד פטור מבהמ"ז. ואע"פ כן לא מצינו שמי שאוכל כזית ביגלה וכזית עוגה מברך בהמ"ז. הרי שפוסקים את המאמ"ר!)
 

וחי בהם

משתמש ותיק
זה מעניין שהביאור הלכה פותח את הענין בשם הגר"ז והדגול מרבבה, שהם אומרים לא לברך על פהב"כ בתוך הסעודה. אמנם אח"כ המשנ"ב מכריע מדעתו דעל ממולא יכול לברך דמשמע דרוב הפוסקים סוברים שזהו פהב"כ, אבל על נילוש או על כעבין יבשים לא יברך, וטוב שיכוון בברכת המוציא לפטור אותם.
והנה ממש כעין הכרעה זו כותב כבר גם הגר"ז עצמו בסידורו שעל ממולא יברך באמצע הסעודה, ולגבי נילוש [או לגבי כעבין יבשין] ס"ל שלא יברך באמצע הסעודה, אא"כ נילוש בדבש שזה מתוק מאוד וזה בודאי נקרא פהב"כ.
ומעניין למה המשנ"ב שהתחיל עם דברי הגר"ז - לא הביא שכעי"ז ממש הכריע כבר הגר"ז עצמו.
אבל שוב חשבתי שיתכן שהמשנ"ב לא ראה את סידור הגר"ז ולכן לא הביא כאן דבריו [ומה שהביא לעיל (ביאוה"ל ס"ז ד"ה שכמעט) ולקמן (סי' קעד שער הציון סקמ"ד) מסידור הגר"ז, זה נדפס גם בשו"ע הרב בהערה על הגליון].
ואגב אף שהמשנ"ב הביא העצה לכוון בהמוציא לפטור, מ"מ הטוב ביותר הוא לצאת מכל הספיקות, שיברך מזונות לפני נט"י על חתיכה קטנה, כי ברכת המוציא אינו ברור שפוטר את המזונות אפילו אם מכוון להדיא. [ואם לא עשה אחת מעצות הנ"ל, יכול לברך ברכת המזון ואח"כ לאכול המזונות, ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה, כיון שעושה לצאת מידי ספק (עיין ביאור הלכה סי' כה ס"ה ד"ה וטוב)].
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוזו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אליהו52 אמר:
המ"ב החשיב מאד את פסקי המג"א (כמו כל האחרונים שבאו אחריו) ולכן הרבה פעמים יביא דעתו ויפסוק כמוה גם כנגד כמה וכמה אחרונים.
אמנם לעניין שאלתך הספציפית הוא כותב באותו משנ"ב לעיין בביה"ל לא יבואו לטעות ולנהוג כמג"א. בנוסף יש לו גם צד בביה"ל עדיין לנהוג כמג"א (שיטת המאמ"ר).
אם כבר שאלה שניקרה במוחי בזמנו היא אם חוששים לעניין ברכה לבטלה לכל הפוסקים ולכן לא מברכים אא"כ נתקיימו כל שלשת השיטות כפי שכותב באמצע הביה"ל ע"מ לדחות את המג"א, א"כ מדוע בסוף הולך עם רב הפוסקים ופוסק רק ממולא, ואם סובר שמכיון שרב הפוסקים סוברים ממולא מדוע ברגע האחרון מביא חיי"א שסובר אחרת.
א. כאן בסופו של דבר לא פסק כמג"א.
ב. זה לא כ"כ מתרץ, כי מלשונו הפשוטה של המ"ב משתמע שההלכה כמו שכתוב במג"א ועיין בביאה"ל שיש דעה אחרת באחרונים, (וכנראה שיש למ"ב מה לדון בדבריהם, אבל לא כ׳ המ"ב שהלכה כדבריהם), והבוחר יבחר כנטיית לבו.
וגם שתי׳ קצת ע"פ שי׳ המאמ"ר מ"מ הכריע כאחרונים, וכן הכריע גם בביאה"ל בסי׳ קע"ו, (אע"פ שבביאה"ל בסי׳ קס"ח ס"ז לא נראה שהכריע אם הוי ספק או לא).
ג. מה שהביא בסוף דברי החיי אדם אינו ראי׳ כ"כ משום שהמנהג בליטא הי׳ ע"פ פסקיו עד שזרח אורו של המ"ב ואפשר שמשום כך הביא דעתו, (וכמדומה שאפשר לראות מגמה כזאת במ"ב, וצריך בירור אצל הבקיאים).
המ"ב הכריע לא לברך במ"מ בתוך הסעודה כלל רק שהמברך על ממולא לא הפסיד משום שכן דעת רוה"פ וא"כ יש מקום להכריע כמותם, (לא שכך ההכרעה אלא מכיון שהמכריע כך יש לו הצדקה לכן לא הפסיד, אבל אין דעת המ"ב לברך על ממולא).
ובאמת המון מהעם מברכים במ"מ כשמגיע לקינוח וגם בנכסס ונילוש, וצ"ע על מה סמכו, ובממולא י"ל שמכיון שהמברך לא הפסיד קופצין הכל על ההזדמנות לברך לאדון הכל ועל נילוש ממשיכים המנהג שהי׳ (בישיבות בליטא) ככה"נ כחי"א, (ואולי טעו משום פשט לשון המ"ב ולא עיינו בביאה"ל...).
מעודי לא ראיתי מי שיברך על עוגה ועוגיות באמצע סעודה רק פעם אחת התארחתי אצל יהודי א' והביא איזה מנה אחרונה שדומה לאזני המן (ממולא,נילוש ופריך) ואמר זה ודאי יש לברך עליו ובירך...
אבל אולי אני לא ראיה כי אני מסתובב בעיקר אצל הפרומערס'  :)

אבל בעיקר הנידון שלך לא כ"כ קשיא, כי הרבה פעמים מי שמכיר רואה שהמ"ב הניח אותך בלי הכרעה אפי' בדאו' וכותב שפוסק א' ב' ג' כתבו כך ויש חולקין למשל א"ר וגר"א. וכך מסתיים הס"ק ואתה נשאר בלי לדעת מה למעשה. ומתחילים לחשבן, אז מח' בדרבנן או דאו' וכו' - ולפעמים עיקר הנידון עצמו במח' האם הוא דאו' או דרבנן.
ובקיצור הוא השאיר פתח שמי שיעשה כמג"א - יש כזה צד ג"כ ולא מופקע (וכן דעת המאמ"ר כמו שהביא הביה"ל. וכבר שמעתי ראיה עצומה בשם הגר"י פוזן שליט"א שאנו וכל העולם נוהגים כמו המאמ"ר. כי הרי אם נימא שהם חולקים אהדדי והוא ספק איך ההכרעה, מ"מ בשאכל שתי סוגים למשל דבר שהוא נילוש ופריך, יש לברך בהמ"ז לכו"ע. כי כל שיטה סוברת שרק מין אחד פטור מבהמ"ז. ואע"פ כן לא מצינו שמי שאוכל כזית ביגלה וכזית עוגה מברך בהמ"ז. הרי שפוסקים את המאמ"ר!)

יצא לי לראות כמ"פ שבירכו אפי׳ על עוגה, ועל ביסלי וכדו׳ ראיתי הרבה שבמרכים
לא עיינתי עדיין בכל דבריך, אבל הכא זה ברכה וא"א לברך מספק (או שיכוונו בהמוציא או שלא יאכלו או שיסמכו על פשטות המ"ב שלא מברכים), על ראיית הגרי"פ שליט"א אחדוב אח"כ בל"נ
 
חלק עליון תַחתִית