אחיינית - היא ערווה ?

[מיכי]

איך השתרבב לכאן עניין נדה?

[במבי]

שמעתי בזה וורט על דרך הדרש
בפיוט אנו רעייתך ואתה דודינו מהרב רוזנטל אב"ד חיפה...
אם מישהו מכיר את הוורט

לא מכיר את הוורט אבל יש רש"י איפשהו שמתרגם "חביבא" בארמית ל"דוד" בעברית אז רועים שיש איזהו חביבות מיוחדת לדוד...

 

ואנו יודעים שפירוש המילה פילוסוף בלועזית הוא "אוהב חכמה" (פיליה=אהבה סופיה=חכמה)

תנסה בתרגום של גוגל וכמדומה שתראה שהתרגום של דוד, זה פילס, כך שהתוס' צדקו בהחלט.

התרגום של דוד זה פיוס (Θείος) ואין כלל ביטוי האות ל' אך אולי ביוונית עתיקה היה דומיננטי גם אות זו במילה.

ויונתן בן עוזיאל בפסוק:

 וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ויקרא י'-ד')

מתרגם:

וּקְרָא משֶׁה לְמִישָׁאֵל וּלְאֶלְצָפָן בְּנוֹי דְעוּזִיאֵל לֵיוָאֵי חֲבִיבָא דְאַהֲרן וַאֲמַר לְהוֹן קְרִיבוּ טוּלוּ יַת אֲחוּכוֹן מִן קוּדְשָׁא וּתְסוֹבְרִינוּן לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא

 

[איש מזרע אהרן]

איזו מחלוקת? כתוב בתורה מפורש שהיא ערוה ואסור לבוא עליה ככל גילוי עריות. יהרג ואל יעבור.

viewtopic.php?p=518610#p518610

[כהן ירושלמי]

הוורט על עניין הדוד בתיאור יחסי כנס"י והקב"ה הוא ע"פ דברי הגמ' בגיטין שמא יחפה על בת אחותו והיינו דכל בעל מטבעו מקנא לאשתו שזינתה אבל אם הוא דוד הוא מחפה על בת אחותו ואפי' שזינתה תחתיו והוא כדבר ה' ביד עבדו ירמיהו הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי.

[כהן ירושלמי]

שמעתי בזה וורט על דרך הדרש
בפיוט אנו רעייתך ואתה דודינו מהרב רוזנטל אב"ד חיפה...
אם מישהו מכיר את הוורט

ראה מה שכתבתי , לא שמעתי זה מהרב רוזנטל אלא מחכם אחר.
 

[ניצוץ מן המדורה]

שמעתי בזה וורט על דרך הדרש
בפיוט אנו רעייתך ואתה דודינו מהרב רוזנטל אב"ד חיפה...
אם מישהו מכיר את הוורט

ראה מה שכתבתי , לא שמעתי זה מהרב רוזנטל אלא מחכם אחר.

כן 
יישר כח 
לזה התכוונתי

[פינחס רוזנצוויג]

אם אינה נידה

נדה הוא מחלוקת אם היא ערוה.

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק יט
(יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:
מה בדיוק המחלקות

נדה נאמנת על פי עצמה, בשונה משאר דבר שבערוה שאינו בפחות משנים.
מה שגורם לספק אם נדה היא ביהרג ועל יעבור כשאר עריות או לא.
היא גם שונה משאר עריות כי קידושין תופסים בערוה, וולד נדה אינו ממזר.

[משה נפתלי]

דודה אסורה על האחיין באיסור כרת, אחיינית מותרת לדוד.

נכדה אסורה על השׂב בחיוב שריפה, שׂבה מותרת (מן התורה) לנכד.
 

[יוסף יצחק]

שמעתי בזה וורט על דרך הדרש
בפיוט אנו רעייתך ואתה דודינו מהרב רוזנטל אב"ד חיפה...
אם מישהו מכיר את הוורט

ראה מה שכתבתי , לא שמעתי זה מהרב רוזנטל אלא מחכם אחר.

אולי ממני (כאן)? :) בזמנו ראיתי את זה ב"אוצר החכמה" בספר של מחבר לא מוכר

[מבשן אשיב]

הדבר היה נפוץ מאוד בחצרות [חלק מ]האדמורים
האדמור מנדבורנה חדרה נשא את בת אחיו האדמו''ר מזוטשקא

[משכהו לבית המדרש]

בצוואת רבי יהודה חסיד אסר

היום לא עושים כן משום סכנה.

האם ידוע למישהו על מי שכן נשא אחיינית בדורות האחרונים?

כי משום מה זכור לי שצוואה זו לא התקבלה. 

ביוגרפיה של ה'ערוך השולחן' [יום פקודתו כ"ב אד"ב] מתוך פרוייקט השו"ת:
ר' יחיאל מיכל ב"ר אהרן הלוי עפשטיין נולד בשנת תקפ"ט (1829) בבוברויסק שברוסיה. מגיל צעיר נחשב לעילוי. הוא נשא לאשה את בתו של הגביר ר' יעקב ברלין ממיר, אבי הנצי"ב מוולוז'ין, והמשיך את לימודיו בישיבת וולוז'ין. בהמשך התמנה לרבה של הקהילה החשובה נובהרדוק (נובוגרודוק) ולראש הישיבה שבעיר. נחשב אחד מגדולי הדור, והשיב אלפי תשובות בהלכה (שלא נשתמרו). בנו היה ר' ברוך עפשטיין בעל ה'תורה תמימה', ובתו נישאה לדודה הנצי"ב. 
 

[דרומאי]

האם ידוע למישהו על מי שכן נשא אחיינית בדורות האחרונים?

כי משום מה זכור לי שצוואה זו לא התקבלה. 

יש בדבר סכנה בלי קשר לצוואה.
ואולם אם בלאו הכי אינם בני בנים מותר.

1. מי אומר שהצוואה לא קשורה לסכנה גנטית?
2. ואולי הצוואה לא קשורה לסכנה גנטית, ואסור אפילו אינה בת בנים?

הצוואה אינה קשורה לסכנה גנטית, ולכן מצד הצוואה יש להמנע אפילו אינה בת בנים.
אלא שהצוואה אינה מחייבת, והרבה לא הקפידו בדבר. אך סכנה יש.
 

[סתירת זקנים בנין]

אם אינה נידה

נדה הוא מחלוקת אם היא ערוה.

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק יט
(יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:
מה בדיוק המחלקות

אין קשר, גויה היא ערווה? יש מחלוקת האם היא נחשבת ''ערוה'' או איסור אחר. וכמו רווקה שהיא אסורה אבל אינה ערווה.

ולשאלת פותח האשכול, אכן בת אחותו אינה ערווה לכו"ע וגם לצוואת ר"י החסיד כמובן שלא עושה אותה ערווה.
 

[צבי הירש]

יש בדבר סכנה בלי קשר לצוואה.
ואולם אם בלאו הכי אינם בני בנים מותר.

1. מי אומר שהצוואה לא קשורה לסכנה גנטית?
2. ואולי הצוואה לא קשורה לסכנה גנטית, ואסור אפילו אינה בת בנים?

הצוואה אינה קשורה לסכנה גנטית, ולכן מצד הצוואה יש להמנע אפילו אינה בת בנים.

בשורה הראשונה כבודו חוזר על מה שכתבתי בצד ה2.
אבל העליתי גם צד 1, ולא מצאתי בדבריך שום פירכא לצד זה. 
 

[דרומאי]

1. מי אומר שהצוואה לא קשורה לסכנה גנטית?
2. ואולי הצוואה לא קשורה לסכנה גנטית, ואסור אפילו אינה בת בנים?

הצוואה אינה קשורה לסכנה גנטית, ולכן מצד הצוואה יש להמנע אפילו אינה בת בנים.

בשורה הראשונה כבודו חוזר על מה שכתבתי בצד ה2.
אבל העליתי גם צד 1, ולא מצאתי בדבריך שום פירכא לצד זה. 

הצוואה אינה קשורה לסכנה, בזמן ר"י החסיד עוד לא ידעו את הסכנה שבדבר.
 

[צבי הירש]

שהמון העם לא ידעו זה ברור, שהרפואה לא ידעה זה גם נכון, אבל שצדיק בעל רוח הקודש כר' יהודה החסיד לא ידע? מנא לך?

לכאורה העובדא שהוא מזהיר משידוכים שיש בהם סכנה גנטית מורה שהוא ידע על הסיכון שבענין זה, ולא לחינם הוא ציוה על כך, על אף שמעיקר הדין מותר.

[איכא בשוקא]

האם משיירי פורים הוא?

יעויין תוס' יבמות סב:

[איכא בשוקא]

איזו מחלוקת? כתוב בתורה מפורש שהיא ערוה ואסור לבוא עליה ככל גילוי עריות. יהרג ואל יעבור.

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק יט
(יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:
מה בדיוק המחלקות

כבר השיבו היטב הרבנים @איש מזרע אהרן ו@פינחס רוזנצוויג, ואנוכי נתכוונתי בפשטות דאינה נדה לעניין תפיסת קדושין בה, ואף להרמב"ם אינה ערוה מלינשא אלא שאין יחוד אלא המסור לביאה.

[דרומאי]

שהמון העם לא ידעו זה ברור, שהרפואה לא ידעה זה גם נכון, אבל שצדיק בעל רוח הקודש כר' יהודה החסיד לא ידע? מנא לך?

לכאורה העובדא שהוא מזהיר משידוכים שיש בהם סכנה גנטית מורה שהוא ידע על הסיכון שבענין זה, ולא לחינם הוא ציוה על כך, על אף שמעיקר הדין מותר.

לא מצינו שברוח הקודש יודעים על סכנה טבעית שאינה ידועה לרופאים.
 

[משה נפתלי]

יעויין תוס' יבמות סב: וְרַבֵּנוּ תָּם אוֹמֵר, דְּדַוְקָא נְקַט בַּת אֲחוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהִיא בַּת מַזָּלוֹ, כִּדְאָמְרִינַן 'רֹב בָּנִים דּוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם'.

לאמר, נשואתו גופה דומה לו.

[ראש הכולל]

שהמון העם לא ידעו זה ברור, שהרפואה לא ידעה זה גם נכון, אבל שצדיק בעל רוח הקודש כר' יהודה החסיד לא ידע? מנא לך?

לכאורה העובדא שהוא מזהיר משידוכים שיש בהם סכנה גנטית מורה שהוא ידע על הסיכון שבענין זה, ולא לחינם הוא ציוה על כך, על אף שמעיקר הדין מותר.

לא מצינו שברוח הקודש יודעים על סכנה טבעית שאינה ידועה לרופאים.

דגים וחלב אינו מוכר ע"פ הרפואה כסכנה
 

[יאיר1]

לא מצינו שברוח הקודש יודעים על סכנה טבעית שאינה ידועה לרופאים.

חיפשת?
ואני דווקא מצאתי גם בלי לחפש.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קע

סעיף טז
לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו, מפני סכנת נפשות.

ומה הטעם?
אז הנה טעם אחד שהמשנה ברורה מביא מהמגן אברהם: ויתן לחבירו - שמא מחמת הבוש' יקבל חבירו ממנו וישתה בע"כ וימות:

אבל הביא טעם נוסף מהט"ז: אבל אני ראיתי בס' צוואת ר"א הגדול שמזהיר מאוד מלשתות מכוס ששייר חבירו כי שמא יש לו איזה חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ונראה דעל זה אמר גם כאן סכנת נפשות.

תמיד אני מתפעל איך קראו את הט"ז הזה לפני שידעו על החיידיקים?!
במחילה, אבל זה נשמע כמו איזה דבר אינידיאני 'יצא רוח מפיו'...
כמה אמונה היתה להם, או נכון יותר חכמה, להבין שאם אנשים חכמים אומרים דבר שנראה בעיני כהבל, הבעיה בי! ולא בדבר!

זה פשוט שידוע, ולא יתכן שלא ידעו!
כיון שבידיעת התורה באופן נעלה, ממילא מבינים את כל ענייני הבריאה.
ואם תראה מקום שנראה כאילו לא ידעו, זו קושיא, שאולי תדע עליה תשובה, ואולי רק תאמר 'נשתנו הטבעים', ואולי עוד יחקרו עוד ויבינו שהדברים אכן אינם מסוכנים.

[איכא בשוקא]

לאמר, נשואתו גופה דומה לו.

איני זוכר מדוע הבנתי כך. בפשוטו אתה צודק.

[פינחס רוזנצוויג]

דגים וחלב אינו מוכר ע"פ הרפואה כסכנה

וגם הרמב"ם השמיטו כי סבר שנשתנו הטבעים ואינו ע"פ רוה"ק.

[יאיר1]

דגים וחלב אינו מוכר ע"פ הרפואה כסכנה

אם זכרוני אינו מטעה אותי, אז כבר התייחסו לזה, ואמרו שמי שאוכל מאכלות אסורות אין הבשר ודגים סכנה לו, אך מי שאינו אוכל הוי סכנה לדידיה. ממילא הרפואה לא תוכל למצוא את הסכנה הזו. כי אין אדם שמקפיד על מאכל כשר ואוכל בשר ודגים.

[ראש הכולל]

דגים וחלב אינו מוכר ע"פ הרפואה כסכנה

וגם הרמב"ם השמיטו כי סבר שנשתנו הטבעים ואינו ע"פ רוה"ק.

הובא בב"י ובלבוש
(הגם שיש הסוברים דט"ס בב"י -החיד"א- יש המחמירים)

[פינחס רוזנצוויג]

כתבת

דגים וחלב אינו מוכר ע"פ הרפואה כסכנה

ועניתי

וגם הרמב"ם השמיטו כי סבר שנשתנו הטבעים ואינו ע"פ רוה"ק.

וזה היה שגגה גדולה שלי,
כי דגים וחלב לא הוזכר גם בגמרא, ואדרבא, מפורש שמותר.
ואני סברתי ממהריות הקריאה שכוונתך לדגים ובשר שהוזכר בגמרא שקשה לד"א, והרמב"ם השמיט הדין של דגים ובשר כי הטבעים השתנו,
אבל דגים וחלב, הוא ט"X בב"י, (אלא שהחיד"א חשש)

[תלמיד לאמת]

בת אחותו -

בתו הגדולה של הרב קוק נישאה לאחי אימה בן האדרת

האמרי אמת נשא בזיוו"ש את ביתה של אחותו אסתר אשת ר' יעקב מאיר בידרמן

בתו של הראשל"צ ר' אברהם יצחקי עם אחי אימה בנו של ר' אברהם ישראל זאבי רבה של חברון

בת אחיו -

בתו של האבני נזר עם אחיו ר' מאיר

בתו של הראשל"צ ר' ניסים מזרחי עם אחיו בעל פרי הארץ


אגב -
גם רעק"א נישא בזיוו"ש לאחיינית שלו אבל היא הייתה בת אחות אשתו הראשונה

שכחת לציין שאברהם אבינו נשא את שרי בת נחור אחיו
 

[תולעת ולא איש]

אם אינה נידה אינה ערווה
אבל מותר להתחתן כאמור

גם אם היא נידה והיא אסורה, יתכן והיא אינה "ערווה". עיין בתוס' בריש מסכת יבמות, ועיי"ש בתוס 'הרא"ש להדיא דאינה ערווה. 

[פרוזי]

האדמו"ר מסקולען י-ם
נשוי לבת אחותו הרבנית שטרן