מגילה ו. למה נקרא שמה רקת


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי אוריאל » 26 פברואר 2019, 00:49

מגילה ו. רקת זו טבריה, ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנים שבה מלאין מצוות כרימון
יש להעיר, שבברכות נז. ובעירובין יט. דרשו כפלח הרימון רקתך, שאפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון, ומשמע שזו דרשה הכוללת את כל ישראל, ואילו כאן משמע שהוא ענין מיוחד באנשי טבריה.
[ואם נאמר שבאמת יש כאן מחלוקת בדרשות, נוכל ליישב לפי הדרשה האמורה כאן במגילה (רבה או רבא) את השאלה המפורסמת על מה שאומרים שנרבה מצוות כרימון והלא אפילו ע"ה כן, דלפ"ז לא אמרו כן בכל עמי הארץ אלא רק בע"ה שבטבריה, ודו"ק...].

ויש לדון ולבאר מה ייחודם ומעלתם של אנשי טבריה, כנ"ל.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 980
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 26 פברואר 2019, 00:53

שאלה אקטואלית...!


נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הודעות: 360
הצטרף: 19 פברואר 2019, 00:18
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי נחפשה דרכינו » 26 פברואר 2019, 04:29

זה לא צריך להיות מחלוקת בדרשות, ויתכן שאצל אנשי טבריה זה באופן מיוחד


אליהו52
הודעות: 109
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי אליהו52 » 27 פברואר 2019, 14:18

כבר תברינהו אנשי טבריא לסילונייהו (שבת פרק כירה)
היינו אפי' שלדעתם היה מותר בכל זאת כאשר הורו להם חכמים אחרת קיבלו ואף שהיו רגילין ומפונקים בדבר
אולי זו הייתה מעלת אנשי טבריא ואפי' הריקנים כבר לא הקילו בדבר.

אולי גם י"ל שהדבר תלוי בתקופות היינו שבאופן כללי ריקנים שבישראל מלאים בתורה ומצוות, אבל המימרא במגילה מדברת באופן מיוחד על אנשי טבריא שבאותו הזמן שהיה משהו שהתבטא אצלם במיוחד


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1005
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי נדיב לב » 27 פברואר 2019, 17:52

נחפשה דרכינו כתב:זה לא צריך להיות מחלוקת בדרשות, ויתכן שאצל אנשי טבריה זה באופן מיוחד
ולזה היה צריך גם דרשה מיוחדת..ומשנוסח הדברים בשניהם שווה המשמעות שאין חילוק וממילא עולה השאלה ששאל פותח האשכול


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1005
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי נדיב לב » 27 פברואר 2019, 17:54

אליהו52 כתב:כבר תברינהו אנשי טבריא לסילונייהו (שבת פרק כירה)
היינו אפי' שלדעתם היה מותר בכל זאת כאשר הורו להם חכמים אחרת קיבלו ואף שהיו רגילין ומפונקים בדבר
אולי זו הייתה מעלת אנשי טבריא ואפי' הריקנים כבר לא הקילו בדבר.

אולי גם י"ל שהדבר תלוי בתקופות היינו שבאופן כללי ריקנים שבישראל מלאים בתורה ומצוות, אבל המימרא במגילה מדברת באופן מיוחד על אנשי טבריא שבאותו הזמן שהיה משהו שהתבטא אצלם במיוחד
אתה עושה הבדלה יפה בין אנשי טבריה ובין השאר אבל הדרשה בשניהם שווה בלי לרמז על מעלתם הגבוה יותר של אנשי טבריה


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1005
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי נדיב לב » 27 פברואר 2019, 17:57

אוריאל כתב:מגילה ו. רקת זו טבריה, ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנים שבה מלאין מצוות כרימון
יש להעיר, שבברכות נז. ובעירובין יט. דרשו כפלח הרימון רקתך, שאפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון, ומשמע שזו דרשה הכוללת את כל ישראל, ואילו כאן משמע שהוא ענין מיוחד באנשי טבריה.
[ואם נאמר שבאמת יש כאן מחלוקת בדרשות, נוכל ליישב לפי הדרשה האמורה כאן במגילה (רבה או רבא) את השאלה המפורסמת על מה שאומרים שנרבה מצוות כרימון והלא אפילו ע"ה כן, דלפ"ז לא אמרו כן בכל עמי הארץ אלא רק בע"ה שבטבריה, ודו"ק...].

ויש לדון ולבאר מה ייחודם ומעלתם של אנשי טבריה, כנ"ל.
אפשר שהדרשה העוסקת בטבריה מיירי ברימון גדול וזהו המעלה של הריקנים בה שמלאים במצות כרמון גדול, יותר מריקנים במקום אחר המלאים כרמון רגיל..


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1005
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי נדיב לב » 27 פברואר 2019, 17:57

מכל מלמדי השכלתי כתב:שאלה אקטואלית...!
רוב ימיו הגרגיר.. התגורר בתל אביב


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 504
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 271 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי במבי » 27 פברואר 2019, 21:44

אוריאל כתב:מגילה ו. רקת זו טבריה, ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנים שבה מלאין מצוות כרימון
יש להעיר, שבברכות נז. ובעירובין יט. דרשו כפלח הרימון רקתך, שאפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון ......

ויש לדון ולבאר מה ייחודם ומעלתם של אנשי טבריה, כנ"ל.
נאמר יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריה וממוצאי שבת בציפורי.

כבר רואים שהיה להם זכות לקבל שבת ראשונים !

אגב בתוספתא כתוב שיש 2 זנים של רימונים, מתוק וחמוץ.

וא"כ הנאמר על רשעי ישראל צריך להבין לאיזה מהרימונים התכוונו...


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 931
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 350 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי אלימלך » 27 פברואר 2019, 23:06

אוריאל כתב:מגילה ו. רקת זו טבריה, ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנים שבה מלאין מצוות כרימון
יש להעיר, שבברכות נז. ובעירובין יט. דרשו כפלח הרימון רקתך, שאפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון, ומשמע שזו דרשה הכוללת את כל ישראל, ואילו כאן משמע שהוא ענין מיוחד באנשי טבריה.
[ואם נאמר שבאמת יש כאן מחלוקת בדרשות, נוכל ליישב לפי הדרשה האמורה כאן במגילה (רבה או רבא) את השאלה המפורסמת על מה שאומרים שנרבה מצוות כרימון והלא אפילו ע"ה כן, דלפ"ז לא אמרו כן בכל עמי הארץ אלא רק בע"ה שבטבריה, ודו"ק...].

ויש לדון ולבאר מה ייחודם ומעלתם של אנשי טבריה, כנ"ל.
דף על הדף סנהדרין דף לז.

בטורי אבן במגילה (ו ע"א) הקשה במה דאיתא שם: רקת זו טבריה, וכו', ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאים מצוות כרימון ע"כ. ונראה דרק הריקנין שבטבריה היו מלאים מצוות כרימון. וכאן מבואר דזה קאי על כל כלל ישראל. ולא תירץ על קושיתו.


ורבינו החיד"א שם בספרו פתח עינים כתב ליישב דמ"ש על כל ישראל שאפי' הריקנים מלאים מצות כרימון, דזה קאי על רוב ישראל דרובו ככולו, ולפי"ז אפשר דבעיר אחת יהיו מיעוט הריקנים מלאים מצות או חצי הריקנים, אכן כשנצרף כל ישראל יהיו רוב הריקנים מלאים מצות, ובטבריא רוב הרקנים שבה או כל הריקנים מלאים מצות, והגורם לזה אפשר משום שמקבלים שבת מבעוד יום כיון שיושבת בעמק עייש"ד.


ובחידושי אהבת איתן שעל העין יעקב (בהשמטה למס' מגילה סי' ה') כתב ליישב ע"פ הא דאי' בירו' בר"ה אהא דבראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהיו שלוחין יוצאין, ואי' בירושלמי א"ר אבהו, אעפ"י שבטלו המשואות מים טבריה לא בטלו, ולפי"ז י"ל דשפיר נשתבחה טבריא יותר בריקנים שבה שמלאים מצוות, משום שלא היו בה כותים ומינים שיקלקלו את הריקנים, אבל בשאר א"י נתקלקלו הריקנים ע"י כותים ומינים.


ולפי"ז כתב ליישב מה שיש להקשות אהא דאי' בברכות דף נ"ז הרואה רימונים בחלום אם ע"ה הוא יצפה למצות שנא' כפלח הרימון וכו', והשתא חלום זה למה לי כיון דעל כולם מעיד הכתוב כן, ולהנ"ל א"ש דהכתוב אינו מעיד רק שמצד עצמן של הריקנים הם מלאים מצות, אבל מ"מ אפשר שיבואו מינים ויקלקלו אותם, ולזה בא החלום להבטיחו שיצילהו ה' מעצתן של מינים שלא יקלקלו אותו.


עוד כתב ליישב שם עפ"י הא דאי' במד"ר (פ' במדבר סי' ג') צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו יש לולבין להלל וחריות לסוכה ועצה להדליק, כך כשישראל צדיקים ישרים חסידים בני תורה אפי' סוריהן גומלי חסדים אינון ע"כ, ומשמע דדוקא כשישראל מושלמים בצדיקים וכו' אז אף ע"ה שבהן מלאים מצות, ולפ"ז י"ל דהיינו רבותא דטבריא דלעולם הוי הכי, והוסיף דבזה ניחא מה שהוקשה להפר"ח באו"ח סי' תקפ"ג אהא דאומרים בר"ה יה"ר שנרבה זכויות כרימון דמאי רבותא, ולהנ"ל את"ש.


בחתם סופר (בחי' למגילה שם) כתב ליישב דאולי י"ל דהרבותא בטבריא שאעפ"י שנמי טובה ראיתה בגנות ופרדסים (עי' תוס' ד"ה שטובה) ויש לילך אחרי תאות ליבם, ואפ"ה מלאים מצות כרימון. ובעלון "ויש ליישב" גליון ו' כותב על זה: והרה"ג ר' יצחק ליסיצין שליט"א הוסיף בזה שכיון שבטבריא יש חמי טבריא שהוא תענוג (עי' פסחים ח' ב') והנמשך אחר תענוגות ורחיצה משכח תלמודו (עי' שבת קמ"ו ב'), ואשמועי' דבכ"ז מלאים מצות כרימון.


עוד כתב ליישב שם דמה דאמרי' גבי כל ישראל שאפי' ריקנים מלאים מצות, היינו באלו שחשיבי ריקנים אצל ישראל וכנגד אומות העולם מחשבי מלאים מצות, אבל בטבריא אותם שנחשבים גבי כל ישראל מלאים כרימון הוי ריקנים נגד גדולי טבריא.


בדרשות החתם סופר (ח"ב דף רמ"ט סוף טור ג') כתב ליישב, שידוע שברימון יש תרי"ג גרעינים כנגד תרי"ג מצות, ואם הגרגרים מרמזים על המצות, א"כ העסיס רימונים שהוא עיקר הפרי מרמז על התורה מעין של דבש עסיס רימונים, נמצא שהרימון כשהוא בשלמותו מרמז על ת"ח שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם והיינו ריקנים של טבריא, אך פלח הרימון שהוא נפלח ונחתך ויצא העסיס ולא נשארו אלא הגרגרים היינו ריקנים של כל העולם שאין בהם לחלוחית תורה ומ"מ מלאים מצות.


בבן יהוידע כתב דכיון דטבריא הוא אתריה דר"מ בעל הנס, דס"ל (פ"ק דקידושין) דגם בזמן שאין עושים רצונו של מקום נקראים בנים א"כ לפי סברתו יש להם מחילה מדין אב שמחל על כבודו בכל עת, ולפ"ז אין העבירות מכבות את המצות כיון דנמחלים וממילא ישארו מלאים מצות כרימון, ואף על גב דרבי יהודה פליג על ר"מ בזה וקי"ל בעלמא הלכה כר"י מ"מ כיון דטבריא אתריה דר"מ הוא דנין יושביה ע"פ סברתו עייש"ד. ולפי"ד י"ל דשאר העולם שייך שהעבירות יכבו המצות ומשא"כ טבריא ובזה נשתבחה טבריא יותר.


עוד הביא בעלון "ויש ליישב" הנ"ל:


יתכן דבטבריא היו רבים שהיו ריקנים ומ"מ מלאים מצות כרימון ולהכי נקרא רקת טפי משאר מקומות שהיו מפוזרים בהרבה מקומות ולא מקובצים במקום אחד.


ועוד הביא שם בשם הרה"ג ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א (מח"ס גם אני אודך):


י"ל דבגמ' סנהדרין דרשי' זאת מהפסוק "כפלח הרימון רקתך" ואפש"ל דכיון דדרשי' מפסוק זה א"כ הריקנים מלאים מצות רק כפלח של רימון, ומשא"כ בטבריא היו מלאים מצות כרימון שלם וזה המיוחד בטבריא, ולפי"ז את"ש קו' הפר"ח שהבאנו לעיל אות ג' אהא דאומרים בר"ה "שנהיה מלאים מצות כרימון" דהרי אפי' הריקנים מלאים כרימון, ולהנ"ל א"ש דאנו מבקשים שנהיה מלאים מצות כרימון שלם ע"כ.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי אוריאל » 28 פברואר 2019, 01:47

@אלימלך יישר כח רב
חשבתי בעוד אופן, עפ"י המבואר בע"ז י. שאנטונינוס ביקש לפטור אנשי טבריה ממס לפי שהיו בה רבנן, ע"ש. א"כ נשמע מינה שהיו שם יותר ת"ח, וא"כ אולי לזה גם עמי ארצות שבה היו מלאים מצוות כרימון יותר משאר מקומות בא"י, לפי שהושפעו מריבוי הת"ח שבה הן מצד קדושת המקום והן מצד לימוד ההלכה ודקדוקיה וכיו"ב.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 835
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 28 פברואר 2019, 12:26

כפלח הרימון כו׳ נאמר בשבחם של ישראל באופן כללי אבל ודאי שלא נאמר על כל כלל ישראל אבל טברי׳ אפשר שהיתה יוצאת דופן שהיו שם ריקנים מלאים מצוות באחוזים גבוהים מהממוצע.
שו"ר שהביא כן ר׳@אלימלך בשם החיד"א ז"ל.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 931
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 350 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מגילה ו. למה נקרא שמה רקת

שליחה על ידי אלימלך » 28 פברואר 2019, 18:24

אלימלך כתב:עוד הביא בעלון "ויש ליישב" הנ"ל:
יתכן דבטבריא היו רבים שהיו ריקנים ומ"מ מלאים מצות כרימון ולהכי נקרא רקת טפי משאר מקומות שהיו מפוזרים בהרבה מקומות ולא מקובצים במקום אחד.
יש להעיר שמשמעות הגמ' שם דבאה לשבח את טבריה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • למה נקרא שמו ראובן
    על ידי קשישא » 17 נובמבר 2018, 19:12 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    10 תגובות
    170 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יוסף יוסף
    03 ינואר 2019, 00:26
  • למה נקרא שמם נדב ואביהוא?
    על ידי מתחזק » 28 מרץ 2019, 20:35 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    1 תגובות
    70 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יצחק
    28 מרץ 2019, 21:30
  • מגילה טז. למה חשש מרדכי כשראה את המן והסוס בידו
    על ידי אוריאל » 10 מרץ 2019, 19:08 » ב פורים
    2 תגובות
    118 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי פרלמן משה
    13 מרץ 2019, 12:15
  • סיבה שיום אידם נקרא "חגא"
    על ידי במבי » 12 דצמבר 2018, 08:49 » ב ענינו של יום
    0 תגובות
    74 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    12 דצמבר 2018, 08:49
  • מה הסיבה שפי' ר' עובדיה מברטנורא נקרא "ברטנורא" גרידא
    על ידי במבי » 24 דצמבר 2018, 18:15 » ב בית המדרש
    8 תגובות
    159 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    24 דצמבר 2018, 23:38

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים