בהמשך למה שכתבתי כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=29583&p=518505&hilit=%D7%94%D7%97%D7%92%D7%91#p518505
ראיתי המשך נוסף לענין, מהרבנית ברזל, שאף אצלם הגיע 'החגב של ר' חיים' כדי לשכנע ספקנים...
https://www.kore.co.il/viewArticle/101524
אצטט את הנוגע לעניין -
..."אז מספרים שקפץ חגב מהחלון של חדר הלימוד של ר' חיים, הוא לא התרגש, ספר הטבע, כבר לא היה נצרך, הרב יודע שהקב"ה איתו, ואם הוא צריך הוא מקבל תמונה של חגב גם בתלת מימד, הרב ראה מה שהוא היה צריך, והחגב עף".
עמדנו מקשיבים. מהנהנים.
בעלי התחיל קצת עם פרצופים סקפטים, הרמת גבות, כאלה שאומרות "נו, סיפור יפה, אבל אני לא מאמין, זה לא נראה לי".
"תעשה כאילו אתה מתרשם", רמזתי לו, "נדון על זה אחר כך. מבטיחה".
עוד אני עושה לו תנועות של נימוס, הוא ממשיך לפקפק, ואומר בקול את האמת שלו, "אני לא מאמין לסיפורים האלה, אני מצטער, זה לא נראה לי, קפץ, חגב, חלון",
עוד אני ממשיכה עם תחנוני לחישה לבעלי, 'לפחות תעשה כאילו' לפחות מול הרב, לפתע קופץ חגב אמיתי, מהחלון של המטבח שלנו, ומתיישב על השולחן מולנו.
עומדים שלושה אנשים, יחסית בסדר במחשבות שלהם, לא מדברים ביניהם.
מסתכלים על החגב. לא מדברים.
"טוב, אני חוזר לבני ברק" אמר הרב וחייך, "תסתדרו עם החגב שלכם",
ומה קרה איתו, ומה אמרה הרבנית כשהיא שמעה על הסיפור הזה, וכמה פעמים שהחגב, עד היום, נוכח בחיינו, על כל אלה בפרקים הבאים. עכ"ל.
הזבוב
אגב, מסופר על הגר"ח שהיה לו בכל צהרים זבוב שהיה מגיע ומעיר אותו בזמן שהיה צריך לקום ממנוחת הצהריים ולחזור ללימודיו. להלן הציטוט מהבן:
הרב אברהם ישעיהו קנייבסקי, בנו של הצדיק רבי חיים קנייבסקי שליט"א, סיפר לציבור מעשה שהיה עם אביו, הממחיש כמה אדם יכול בעזרת תפילה פשוטה וכוונה אמיתית, לעסוק בתורה כפי יכולתו ורצונותיו.
אביו סיפר לו על אברך שהיה ממשיך בלימודו לאחר שנת צהרים בשעה 16:00. אותו אברך לא היה ברשותו שעון מעורר, והוא התפלל לקב"ה שיעיר אותו בזמן ללימודו....ביום הראשון בשעה 15:45 הגיע זבוב, דיגדג אותו במצחו וכך הוא התעורר בזמן ללימודו, ביום השני חוזר חלילה, כך הדבר, סיפר ר' חיים, נמשך עשר שנים!, יום אחד התעורר האברך ב15:45 מהזבוב "שלו", החליט לישון רק "עוד" חמש דקות, אולם מאותו יום לא הגיע אליו הזבוב יותר!. נזכרתי, המשיך הרב אברהם ישעיהו בסיפורו, שיום אחד, לפני שנים רבות, אבי סיפר לנו כילדים כי "היום הזבוב לא הגיע, מפני שרציתי לישון עוד חמש דקות"...! [ואז הבין שמדובר ברב עצמו!] סיפור זה סופר על ידו, בסיום סדר מועד בחיפה, בבית הכנסת "פרי ישראל".
מקור:
http://hadafhayomi.co.il/index.php?l=he&a=homepage/white&archive=1&id=3616&from_chk=1&mti=1648467535
ראיתי המשך נוסף לענין, מהרבנית ברזל, שאף אצלם הגיע 'החגב של ר' חיים' כדי לשכנע ספקנים...
https://www.kore.co.il/viewArticle/101524
אצטט את הנוגע לעניין -
..."אז מספרים שקפץ חגב מהחלון של חדר הלימוד של ר' חיים, הוא לא התרגש, ספר הטבע, כבר לא היה נצרך, הרב יודע שהקב"ה איתו, ואם הוא צריך הוא מקבל תמונה של חגב גם בתלת מימד, הרב ראה מה שהוא היה צריך, והחגב עף".
עמדנו מקשיבים. מהנהנים.
בעלי התחיל קצת עם פרצופים סקפטים, הרמת גבות, כאלה שאומרות "נו, סיפור יפה, אבל אני לא מאמין, זה לא נראה לי".
"תעשה כאילו אתה מתרשם", רמזתי לו, "נדון על זה אחר כך. מבטיחה".
עוד אני עושה לו תנועות של נימוס, הוא ממשיך לפקפק, ואומר בקול את האמת שלו, "אני לא מאמין לסיפורים האלה, אני מצטער, זה לא נראה לי, קפץ, חגב, חלון",
עוד אני ממשיכה עם תחנוני לחישה לבעלי, 'לפחות תעשה כאילו' לפחות מול הרב, לפתע קופץ חגב אמיתי, מהחלון של המטבח שלנו, ומתיישב על השולחן מולנו.
עומדים שלושה אנשים, יחסית בסדר במחשבות שלהם, לא מדברים ביניהם.
מסתכלים על החגב. לא מדברים.
"טוב, אני חוזר לבני ברק" אמר הרב וחייך, "תסתדרו עם החגב שלכם",
ומה קרה איתו, ומה אמרה הרבנית כשהיא שמעה על הסיפור הזה, וכמה פעמים שהחגב, עד היום, נוכח בחיינו, על כל אלה בפרקים הבאים. עכ"ל.
הזבוב
אגב, מסופר על הגר"ח שהיה לו בכל צהרים זבוב שהיה מגיע ומעיר אותו בזמן שהיה צריך לקום ממנוחת הצהריים ולחזור ללימודיו. להלן הציטוט מהבן:
הרב אברהם ישעיהו קנייבסקי, בנו של הצדיק רבי חיים קנייבסקי שליט"א, סיפר לציבור מעשה שהיה עם אביו, הממחיש כמה אדם יכול בעזרת תפילה פשוטה וכוונה אמיתית, לעסוק בתורה כפי יכולתו ורצונותיו.
אביו סיפר לו על אברך שהיה ממשיך בלימודו לאחר שנת צהרים בשעה 16:00. אותו אברך לא היה ברשותו שעון מעורר, והוא התפלל לקב"ה שיעיר אותו בזמן ללימודו....ביום הראשון בשעה 15:45 הגיע זבוב, דיגדג אותו במצחו וכך הוא התעורר בזמן ללימודו, ביום השני חוזר חלילה, כך הדבר, סיפר ר' חיים, נמשך עשר שנים!, יום אחד התעורר האברך ב15:45 מהזבוב "שלו", החליט לישון רק "עוד" חמש דקות, אולם מאותו יום לא הגיע אליו הזבוב יותר!. נזכרתי, המשיך הרב אברהם ישעיהו בסיפורו, שיום אחד, לפני שנים רבות, אבי סיפר לנו כילדים כי "היום הזבוב לא הגיע, מפני שרציתי לישון עוד חמש דקות"...! [ואז הבין שמדובר ברב עצמו!] סיפור זה סופר על ידו, בסיום סדר מועד בחיפה, בבית הכנסת "פרי ישראל".
מקור:
http://hadafhayomi.co.il/index.php?l=he&a=homepage/white&archive=1&id=3616&from_chk=1&mti=1648467535