יש להסתפק במי שהרג את חבירו במזיד, ולאחר מכן החיה אותו בשם וכד', אם בי"ד יהרגוהו לרוצח או"ד נהי דעשה מעשה רציחה ס"ס כיון שהחיה לנרצח תיקן את מעשה הרציחה ולא יתחייב מיתה [ויל"ד גם אם יש הבדל אם החייהו תוך כדי דיבור או לא]..
את"ל דלא יהרגוהו, היכי דינא אם לא הוא יחייה אותו, אלא יארע לנרצח נס ויקום, או יחיה אותו מישהו אחר, אם יהרגו את הרוצח או לא.
וכן במי שרצח בשוגג, ויש לנרצח גואל הדם, אלא שהנרצח קם לבסוף. האם נשאר דין גואל הדם שיוכל להרוג לרוצח, והאם הרוצח יצטרך גלות.
ובנידון דידן, יש לשאול האם רבי זירא לאחר שקם, היה יכול להיות גואל הדם של עצמו, אחר שרבה הרגו בשוגג.. ובאמת יש לדון גם אם רבה היה נחשב "אנוס" מאחר והשתכר, או הוי כעין מכניס עצמו לאונס, ואולי תלוי בגדר המצוה דמיחייב איניש כמחלוקת הראשונים [ובודאי דכ"ז רק אם הפירוש בגמרא הוא כפשוטו ממש. וכ"ז לפלפולא].
את"ל דלא יהרגוהו, היכי דינא אם לא הוא יחייה אותו, אלא יארע לנרצח נס ויקום, או יחיה אותו מישהו אחר, אם יהרגו את הרוצח או לא.
וכן במי שרצח בשוגג, ויש לנרצח גואל הדם, אלא שהנרצח קם לבסוף. האם נשאר דין גואל הדם שיוכל להרוג לרוצח, והאם הרוצח יצטרך גלות.
ובנידון דידן, יש לשאול האם רבי זירא לאחר שקם, היה יכול להיות גואל הדם של עצמו, אחר שרבה הרגו בשוגג.. ובאמת יש לדון גם אם רבה היה נחשב "אנוס" מאחר והשתכר, או הוי כעין מכניס עצמו לאונס, ואולי תלוי בגדר המצוה דמיחייב איניש כמחלוקת הראשונים [ובודאי דכ"ז רק אם הפירוש בגמרא הוא כפשוטו ממש. וכ"ז לפלפולא].