מה התרגום העברי של השם "צירל"

[לבי במערב]

לא כתבתי 'תכשיטנות' כי אם 'תכשיטאות'

אם כך, הלא גם בעברית אינה קיימת... זו היתה כוונת מר?

[חיי עולם]

אין תיבה כזו 'רונג' כי אם 'רינג' ודו"ק.

עדיין, אין הדבר מופקע בעיני. ואכ"מ.

אם אין תיבה כזו 'רונג' נפל כל הבנין ודו"ק.
בעיניי פשוטים הדברים.

[לבי במערב]

לא נפל (ניתן לעיין בהודעותי, ולהווכח בהגי' השגורה על־פי...), אך אין ביכלתי להאריך עתה. ועמו המחילה.

[חיי עולם]

לא כתבתי 'תכשיטנות' כי אם 'תכשיטאות'

אם כך, הלא גם בעברית אינה קיימת... זו היתה כוונת מר?

אכן.
זאת כתבתי שהפירוש הפשוט בעברית של 'צירונג' הוא 'תכשיט' ותל"מ, אך במובן שונה מתכשיט כעצם אלא כמטפאורה (וע"ז ניסיתי 'להמציא' תיבה).

[חיי עולם]

לא נפל (ניתן לעיין בהודעותי, ולהווכח בהגי' השגורה על־פי...), אך אין ביכלתי להאריך עתה. ועמו המחילה.

ניוותר איפוא חלוקים.
ניט גיפערלאך.

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

אני מודה מאד לכל המשיבים.
הסיבה ששאלתי - אני מחפש שם אחר לצרף לשם צירל. אם התרגום היה שרה או עדינה, זה היה נחמד, אבל אם זה תכשיט/עדי, אז זה קצת בעיה...

מה עם 'צירל גולדה' ?

בעברית: צירל זהבה
 

[נפתולי]

מעניין מדוע זה כ"כ "דחוף" לפותח האשכול לדעת מה התרגום של צירל.
בכל אופן לדעתי זה בכלל לא מוכרח שזה מלשון תכשיט (הגם שזה אמנם תרגום נכון לענ"ד)
מצאנו כמה וכמה שמות נשים באידיש שזה התגלגל כשם עברי שהומר לאידיש.
כמו ריקל מרבקה, רעכל מרחל, דאבריש מדבורה וכן הלאה והלאה.
ולפעמים רצו לקרוא לבת ע"ש אחד הסבים ושינו את שמו העברי הגברי לשם אידישאי נשי.
לי היתה סבתא שקראו לה "פינא" ע"ש זקנה ר' פנחס...
וגם עוד סבתא שקראו לה "בילא" ע"ש זקנה ר' בנימין... (מה זה קשור צריך לשאול לסבא רבה ז"ל)
ואם כן יתכן שצירל הכוונה לשרה ותל"מ.
ושוב, אני לא יודע מה זה כ"כ נחוץ, אבל אם יש נפק"מ לאיזה דבר, אז לא מוכרח שזה תכשיט, ויתכן שזה שרה.

[מ.א.ה.]

אני מודה מאד לכל המשיבים.
הסיבה ששאלתי - אני מחפש שם אחר לצרף לשם צירל. אם התרגום היה שרה או עדינה, זה היה נחמד, אבל אם זה תכשיט/עדי, אז זה קצת בעיה...

מזל טוב!
אסאך יידיש נחת [=הרבה נחת יהודית...]
תזכו לגדלה לתורה, ולבן תורה, לחופה ולמעשים טובים.

אל תדאג, עד למועד קריאת השם - רוח הקודש תנצנץ אצלכם ברעיון לשם המתאים והיפה...

[חיי עולם]

אני מודה מאד לכל המשיבים.
הסיבה ששאלתי - אני מחפש שם אחר לצרף לשם צירל. אם התרגום היה שרה או עדינה, זה היה נחמד, אבל אם זה תכשיט/עדי, אז זה קצת בעיה...

אולי 'פנינה צירל/צירל פנינה'.

[חיי עולם]

ואם כן יתכן שצירל הכוונה לשרה ותל"מ.

אולי ל'צרה' :)
יש כאן ב' הטיות, א. מש' לצ' ב. ניקודו של הצ' בחיריק (כשהפכו שרה באידיש ל'שרל' זה נעצר שם ולא הפך ל'שירל'...).
ומופרך הדבר כשיש פירוש פשוט 1 על 1.

[לבי במערב]

מצאנו כמה וכמה שמות נשים באידיש שזה התגלגל כשם עברי שהומר לאידיש.
כמו ריקל מרבקה, רעכל מרחל, דאבריש מדבורה וכן הלאה והלאה.
ולפעמים רצו לקרוא לבת ע"ש אחד הסבים ושינו את שמו העברי הגברי לשם אידישאי נשי.
לי היתה סבתא שקראו לה "פינא" ע"ש זקנה ר' פנחס...
וגם עוד סבתא שקראו לה "בילא" ע"ש זקנה ר' בנימין... (מה זה קשור צריך לשאול לסבא רבה ז"ל)

כ"ז נכון (ויש לי דוגמאות 'מוזרות' הרבה יותר, אך לא עתה עת האסף),
ועדיין - אינו מלמד מאומה על השם 'צירל', בו אנו דנים (וכפי שהעיר כבר לנכון ר' '@חיי עולם').

[קדמא ואזלא]

אני מודה מאד לכל המשיבים.
הסיבה ששאלתי - אני מחפש שם אחר לצרף לשם צירל. אם התרגום היה שרה או עדינה, זה היה נחמד, אבל אם זה תכשיט/עדי, אז זה קצת בעיה...

שמעתי על אחד שקרא לבתו רחל שפרינצא.
והסביר: רחל - ע''ש הסבתא, ושפרינצא - סתם כי אהבתי..

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

ויש שקורים שם אחר האהוב עליהם, גם אם אינו מתאים לשם הסבתא.

[רואים שקוף]

מעניין לעניין באותו עניין, אכתוב המעשה הידוע בבני הזוג שקראו לבתם 'יעל-שפרינצא', יעל כי הסבתא ושפרינצא כי אוהבים...
לסיומו של חודש אדר שמרבין בו שמחה.
בשום לב, שגם בניסן מרבין.

[ממממממממ]

למה אתם עושים צחוק מהשמות האידישיאיים.

[לבי במערב]

בשום לב, שגם בניסן מרבין.

הא מנַּיִן?!

[קדמא ואזלא]

בשום לב, שגם בניסן מרבין.

הא מנַּיִן?!

כך נראה ברש''י

רש"י מסכת תענית דף כט עמוד א
משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.

[קדמא ואזלא]

מעניין לעניין באותו עניין, אכתוב המעשה הידוע בבני הזוג שקראו לבתם 'יעל-שפרינצא', יעל כי הסבתא ושפרינצא כי אוהבים...
לסיומו של חודש אדר שמרבין בו שמחה.
בשום לב, שגם בניסן מרבין.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 47#p526765

[לבי במערב]

כך נראה ברש''י

בפשטות (ולא עיינתי עתה) זוהי סיבה לשמחת אדר (מפני סמיכותו לגאולת הפסח), אך לא ששמחים בניסן.

[קדמא ואזלא]

כך נראה ברש''י

בפשטות (ולא עיינתי עתה) זוהי סיבה לשמחת אדר (מפני סמיכותו לגאולת הפסח), אך לא ששמחים בניסן.

עי' א''ר סי' תרפ''ה סק''ח, וע''ע ר''צ הכהן בפרי צדיק שמות לר''ח אדר שמרש''י הוא מדייק שלכאו' גם בניסן אך דוחה ממשמעות המשך דברי הגמ', עי''ש.