יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 815
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 235 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מבין ענין » 03 אפריל 2022, 10:44

שמעון יחיא כתב:
03 אפריל 2022, 02:13
עי' באריזל ספר שער הפסוקים פרשת כי תצא

אצטט את דבריו שם, אם מישהו רואה בהם תשובה לשאלותי, אשמח שיאיר עיני:

א"ש, ראיתי לכתוב כאן דבר אחד, ממה שמצאתי מכתיבת ידי מורי זלה"ה, והוא מקושר עם האמור, כאשר עיניך תחזינה מישרים, וז"ל מורי הרב זלה"ה, וזהו מה שמצאתי בבית מורי ז"ל, ואינו מכתיבת ידו ודאי, וכפי הנלע"ד שהוא מן הדרושים של הרמ"ק ז"ל, שהיה דורש לתלמידיו, ועכ"ז לא אספתי ידי מלכתבם, אחר שמצאתים בביתו. סוד יבום וחליצה ליל יום ו':

ארז"ל, היבם אינו צריך לקדש את היבמה מדברי תורה אבל מדברי סופרים צריך שיקדשנה. וזהו הנקרא מאמר, ואינו נקרא קדושין. וצריך טעם, למה אינם נקראים קדושין, אלא מאמר. והענין הוא, ארז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם וכו'. והענין היא, שהקדושין הם מצד החכמה, שכן כל קדושה היא מצדה. וכל כללות הספירות מעשר, הם מצד חכמה, וז"ש בעשרה מאמרות, שהם בסוד החכמה, שהיא כללות היו"ד, נברא העולם שהיא בינה, ומה ת"ל, והלא במאמי אחד יכול להבראות, ר"ל, סה צורך לבריאת העולם בכל העשר, שהם הל"ב נתיבות שבחכמה עצמה, והלא בסוד הדעת, הנקרא מאמר אחד, שגם הוא כולל כל הל"ב, יכול להבראות, והוא השושבין המיחד חו"ב הנקראים עולם, וז"ס כראשית, שהחכמה היא ב', וע"י הדעת התיחד חו"ב שהוא ר, נעשה ם, וז"ס למרבה המשרה. אלא ליתן שכר טוב לצדיקים, ר"ל, צריך העולם להיות נברא מדין ורחמים, והרחמים צריכים שיהיו גמורים מצד החכמה, שמצדה כל כללות העשר להשפיע לצדיקים. ומצד אחי צריך מעט דין, ליפרע מן הרשעים, וזהו טעם שנברא העולם בעשרה מאמרות מצד קחכמה:

ובזה נבין מאמר היבמה, שאינו נקרא קידושין, מפני שבסוד היבום נהפך המציאות ואין הענין כסדר, וירד פלאים, כמו שפירש בסבא, אחוה אבוה, אתתיה אימיה. ולזה, מה שעושה היבם ומקדש, אינו נקרא קדושין, מפני שהקדושין הם בסוד חכמה, עולם הזכר, סדר ההויו"ת כמסודר על מתכונתו, והוא בהיות האדם מקדש אשה בסדר הנשואין. אבל זה, אינו נקרא אלא מאמר אחד, מפני ירידתו כדפרישית, ואין הדברים כסדר, וז"ס היבום:

וענין סוד החליצה, הוא בסוד הגלגול סתם, גלגול שאינו יבום, כשמתגלגל איזה אדם בעולם, והיה לו מקודם נר"ן, כשהוזר לזה העולם, אינם נקשרים יחד הג' מדרגוה, אלא מפוזרים בעולם, ובין הגופים, עד שיזכו כל אחד ואחד במקומה, ויחזרו ויתקנו ויתקשרו יחד. אבל ענין היבם שמייבם ליבמתו, יש להם תועלת רב, שאינם מתפזרים השלשה מדרגות, אלא מביא שלשתם יחד. ויש לו ג"כ חדא לריעותא, שאין לו מציאות לבא אלא בזאת האשה, אבל אין בו כ"כ טורח, כיון שבאים השלשה מדרגות ביחד. וכשהוא חולץ אותה, הוא מתיר קשרי מנעל החליצה, לרמוז על אותו הקשר האמיץ, שהיו ראויים להקשר יחד השלשה מדרגות בסוד היבום, ועתה ע"י התרת הקשרים, גורם להתירם, ולפזרם, איש לדרכו פנו, וחולץ המנעל מעל רגלו, לרמוז על הפרוד הגדול שנעשה:

וירקה בפניו וכו'. ארז"ל צריך שיהיה רוק ולא דם, ואם היו צחצוחי רוק מעורבים בדם יצא. והענין הוא, כי כשהאדם נושא אשה, הוא נותן בנקבה חלק ממנו ממש, זהו טעם למ"ש רז"ל, שאין ראוי לישא אשה אלמנה כלל, וכמ"ש חז"ל אל תבשל בקדרה שבשל בה חבירך, מפני שאותו הרוח מכשכש במעיה, ומתקוטט עם אותו אדם הנושא אותה. וכשאדם רוקק, בהכרח משליך עם אותו רוק קצת רוח חיוני ממש, וזהו ענין וירקה בפניו, שאותו הרוח של בעלה, שהיה בה, היא פורשת אותו ממנה, ע"י החליצה והרקיקה הזו, ואין זו האשה כאלמנה, שנשאר בה אותו הרוח כל י"ב חדש, אלא מיד אחר שנחלצה, היא משלכת אותו החוצה. וענין הרוק הוא, להראות שהיא מתפללת ואומרת מאן יבמי, ר"ל, מאחר שזה העני המת, היה ראוי לבא לכאן, ולהיות נקשר כסדר השלשה מדרגות כנז"ל, ועתה הם מתפזרים כל אחד למקומו, לכן היא רוקקת. והענין הוא, שהרוק הוא לבן, רמז, שמתפללת שיהיה ברחמים, ולכן אם רקקה דם לא יצא, שהוא דין גמור. אבל אם היה מעורב בו צחצוחי רוק, שהוא המזגת דין ורחמים, אודם ולבן, יצא:

אמר שמואל, נלע"ד, שהרקיקה היא, להשליך רוח דשדי בגווה בעת ביאה א', כמו שפי' הרב ז"ל. האמנם הוא רוחא דנשיקין עילאין, ולכן צריכה להשליך אותו ברוק, ולא בדם, דכבולעו כך פולטו, ודי למבין, לבן בלבן. האמנם ההוא רוחא דשדי בגווה בזווג ממש, אינה משלכת אותו, אלא בחליצת מנעל ממש, בסוד וחלצה נעלו מעל רגלו של יבם, לרמוז, שהיתה מוכרחת ליקח ג"כ רוחא תניינא מהיבם בעת הזווג, ולא רצה היבם להקים לאחיו שם בישראל, ולכן חולצת המנעל של היבם בפניו, ואז יוצא ממנה גם ההוא רוחא קדמאה דשדי המת בגווה, ונשארה נקיה לגמרי. ובטעם זה, החלוצה היא יותר טובה מן האלמנה שעדיין יש בה רוחא דמכשכשא במעהא. והגרושה יותר נקיה מכלם, אלמלא מ"ש חז"ל שלש דעות במטה וכו', כנלע"ד:

וענין אומרם חז"ל, החלוצה אינה כמגורשת מן התורה, אבל מדבר סופרים הרי היא כמגורשת, ואסורה לכהן. ונדקדק ענין מדברי סופרים, שהוא למטה מדרגה תחתונה. וז"ש מן התורה, ר"ל, עולם הזכר, אינה יורדת היא, אלא בעלה שמת יורד למטה, כמ"ש בסבא. אבל מדברי סופרים, הואיל והוא היה נקשר עמה, וירד מדרגתו, גם היא תרד עמו, כמו המגורשת שיורדת. כמ"ש בסבא, על פסוק והיתה לאיש אחר, וזהו מצד עולם הנקבה, שהוא מדברי סופרים:


אמונה
הודעות: 521
הצטרף: 15 נובמבר 2021, 19:24
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 399 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי אמונה » 03 אפריל 2022, 11:02

מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 10:40
א. מדוע אם כן התורה מתירה ביאה וגירושין מידיים?

מאותה הסיבה שהתורה מתירה ליורש (בנידו"ד - ליבם) להפקיר את כל נכסיו, ומאותה הסיבה שהתורה התירה למת עצמו - אילו היה בחיים - לגרש את אשתו.
העניין הוא שהאח המת יידע לפני מותו שהכל נשאר בבעלות המשפחה, ויוכלו לעשות כמובן בממונו ובאשתו כרצונם - כפי שהוא היה יכול לעשות.

 
מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 10:40
ב. מדוע תחויב המצוה גם בזקנה שאין לה כלל אפשרות להוליד?

כדברי רבינו בחיי עיי"ש.


מיכי
הודעות: 643
הצטרף: 21 ינואר 2022, 09:33
נתן תודה: 460 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מיכי » 03 אפריל 2022, 11:38

מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 10:40
אמונה כתב:
03 אפריל 2022, 01:54
מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 01:16
תודה, כאן אכן רואים היבט חדש - טובת האשה שתשאר בנחלה.
אולם לא הגענו בזה למנוחה ולנחלה...

שהרי - הגע עצמך, אחיו המנוח הותיר דירה ונכסים בשווי 5 מליון דולר.
בא האח - ייבם את אשת אחיו, ואחרי חמש דקות שלח אותה 'עניה סוערה' וגרף את כל הקופה...

השאלה ששאלתי כיצד מתקיים היבום בהכ"ת שבא עליה ומגרשה מיד - תישאל כאן בייתר שאת!

ראה מש"כ רבינו בחיי (דברים כה, ט), ושמא תוכל לראות בדבריו תשובה להנ"ל [בדבריו מבואר כי האשה נחשבת לחלק מנכסי ה'בעל' אשר הוא 'מושל' עליהם, והעברתה לאחיו היא למען טובת ה'מת' שתישאר אשתו - וכל ממונו - ב'בית המת', למען 'לא ימשול זר' עליהם]:
וע"ד הפשט, בטעם מצות היבום כדי שישאר הממון בבית המת ולא ימשול זר על אשתו ועל נכסיו, כענין שכתוב: לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, כי בזה אומדין דעתו של מת כי הוא רוצה שימשול אחיו על נכסיו ועל אשתו יותר מאחר כיון שאין לו זרע שיירשנו, זה טעם היבום. 

וראה גם את דבריו [הדומים במקצת] של הרש"ר הירש (שם בפס' ו):
אכן כבר בהנחת היסוד של עמנו פעל הרעיון הבא לידי ביטוי במצות ייבום, כי התרומה הרוחנית והמוסרית ללידתו ולחינוכו של בן נחשבה תחליף לבן והיה בה משום פיצוי לאדם שלא זכה לבנים משלו; ועל פי זה אמרה שרה: "אולי אבנה ממנה" (בראשית טז, ב), וכעין זה אמרה רחל: "ותלד על - ברכי ואבנה גם - אנכי ממנה" (שם ל, ג).
וכן גם מי שהולך למות בלא בנים יתן דעתו לחיי הנישואים ולחיי הבית שאחיו יחיה עם אלמנתו ועם עזבונו, והוא יראה בהם המשך לחיי הנישואים ולחיי הבית של עצמו. הם יהיו בעיניו המשך של הווייתו ושל רצונותיו שלו עלי אדמות, ובשעת פטירתו יאמר לעצמו ש"לא ימחה שמו מישראל".

כל הרעיונות הללו טובים עד למאד, רק שאינם עונים על שתי השאלות הנ"ל:
א. מדוע אם כן התורה מתירה ביאה וגירושין מידיים?
ב. מדוע תחויב המצוה גם בזקנה שאין לה כלל אפשרות להוליד?

בזקנה שאינה יכולה להוליד זה לכאורה מחלוקת תנאים דסריס אדם אם חולץ או מייבם   להלכה קיי"ל דמיבם


משה נפתלי
הודעות: 3485
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 1804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי משה נפתלי » 03 אפריל 2022, 12:06

מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק.
ולהוסיף, להצד דמאמר קונה קנין גמור, אף ביאה אינה נצרכת לקיום מצות יבום.


משה נפתלי
הודעות: 3485
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 1804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי משה נפתלי » 03 אפריל 2022, 12:11

מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 10:44
וצריך טעם, למה אינם נקראים קדושין, אלא מאמר.
viewtopic.php?f=24&t=4157&p=49715&hilit ... %9F#p49715
 


משה נפתלי
הודעות: 3485
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 1804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי משה נפתלי » 03 אפריל 2022, 12:27

אמונה כתב:
03 אפריל 2022, 01:54
רבינו בחיי: אומדין דעתו של מת כי הוא רוצה שימשול אחיו על נכסיו ועל אשתו יותר מאחר, כיון שאין לו זרע שיירשנו, זה טעם היבום.
ואם יש לו לאיש זרע, מדוע לא איכפת לו שתהיה אשתו נתונה לאיש נכרי. אתמהה.


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 815
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 235 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מבין ענין » 04 אפריל 2022, 00:00

משה נפתלי כתב:
03 אפריל 2022, 12:27
אמונה כתב:
03 אפריל 2022, 01:54
רבינו בחיי: אומדין דעתו של מת כי הוא רוצה שימשול אחיו על נכסיו ועל אשתו יותר מאחר, כיון שאין לו זרע שיירשנו, זה טעם היבום.
ואם יש לו לאיש זרע, מדוע לא איכפת לו שתהיה אשתו נתונה לאיש נכרי. אתמהה.

מבואר מדברי הרב שכשיש לו זרע, ממילא זרעו יורשו.
אלא שעדיין צ"ב - שהרי גם כשאין לו - ממילא האחים שלו יורשים אותו [אם אין האב בחיים] כך שלמעשה בכל מקרה לא היה 'אחר' שולט בנכסיו, אלא או אביו או האחים כולם?

ובנוגע לאשתו "שימשול אחיו... על אשתו יותר מאחר" -
בזה אני מסכים עם השואל שלכאורה ירצה ביבום יותר כשיש לו בנים, שאז אחיו יחנכם, ולא זר, ואילו כשאין לו בנים - לכאורה פחות אכפת לו מי ימשול על אשתו [שממילא את הנכסים אינה אמורה לירש] וצ"ב.


חיצי גיבור
הודעות: 100
הצטרף: 01 אוקטובר 2021, 16:29
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי חיצי גיבור » 04 אפריל 2022, 00:21

מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
כשאנו קוראים בתורה על מצות היבום - הטעם מפורש בקרא - להקים שם לאחיו.
(דברים פרק כה ה) כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ: (ו) וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: (ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי: (ח) וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ: (ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו: (י) וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל: ס

אולם כשאנו מעיינים בפרטי דיני היבום - אנו מגלים שהמצווה מתקיימת בהחלט גם אם לא הקים כלל שם לאחיו.
שהרי הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק, ואין שום אמירה ביקרותית כלפיו על כך שלא הקים שם לאחיו כו' גם אם יכל [כגון בצעירים].
כמו"כ מצוות היבום קיימת גם בזקן וזקנה, הגם שברור שלא יקימו כלל שם לאח.

על פי הזוה"ק [משפטים קא:] - הנושא את האישה יהיב בה חד רוחא [בביאה הראשונה] והרוחא יוצא בבנו הראשון, וכשמת בלא בנים הרוח הזו מקשקשת בה ויש צער לנפטר שחסר אותה חד רוחא שנתן בה מעצמו. בעת היבום - אותה חד רוחא יוצא בוולד, שהוא בעצם הנפטר עצמו [ראיתי ב'משנת הגלגולים' לרב בועז שלום שליט"א שאומר בשם הפלא יועץ שזה המצב היחיד בו אנו יודעים מיהו המגולגל ויש לומר לבן הנולד את חסרונות המנוח על מנת שיתקנם], ובעצם בזה מקבל חזרה את חלק הרוח שחסר ממנו.
כשאין יבום - אזי בעת החליצה היבמה יורקת על הארץ ובאותו הרוק יוצא אותו ה'חד רוחא' ובא לתיקונו.

אולם גם בהסבר זה לא נחה דעתי -
שהרי פסק בשו"ע סימן קנו - א מִי שֶׁמֵּת אָחִיו מֵאָבִיו וְלֹא הִנִּיחַ זֶרַע, מִצְוָה לְיַבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מֵהָאֵרוּסִין, דִּכְתִיב: ''כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים (א) יַחְדָּו וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' (דְּבָרִים כה, ה):

כל הטעם של הזוה"ק אינו שייך בארוסה! שהרי לא נתן בה שום 'רוחא' שהרי לא הייתה ביאה [אא"כ נאמר שאיירי 'ביהודה' ע' ריש כתובות...]

אשמח לשמוע למי מהת"ח יש הסבר [פשט, קבלה, בעלי מחשבה או כל הסבר שהוא] על ענין היבום, המניח את הדעת בכל המצבים.
כמדומה שעיקר הטעם בייבום היא כדי שלא תהא אשת המת החוצה לאיש זר והיינו דאגה לאלמנה שאין לה בנים שלא תהא כאותן אלמנות אומללות, בלא בית, עומדות חוצה, עד שנזקקות לכל איש זר. ומשום כך ציוותה התורה על אחיו של המת שישב עמו יחדיו לדאוג לאלמנתו. 

והמשך הכתוב "והיה הבן הבכור" וכו' הוא רק טעם להפקעת איסור ערוות אשת אח, אבל לא טעם המצווה.

כך נראה לי פשוט בלי העיון הנצרך. 

 


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 815
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 235 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מבין ענין » 04 אפריל 2022, 01:13

חיצי גיבור כתב:
04 אפריל 2022, 00:21
מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
כשאנו קוראים בתורה על מצות היבום - הטעם מפורש בקרא - להקים שם לאחיו.
(דברים פרק כה ה) כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ: (ו) וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: (ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי: (ח) וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ: (ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו: (י) וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל: ס

אולם כשאנו מעיינים בפרטי דיני היבום - אנו מגלים שהמצווה מתקיימת בהחלט גם אם לא הקים כלל שם לאחיו.
שהרי הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק, ואין שום אמירה ביקרותית כלפיו על כך שלא הקים שם לאחיו כו' גם אם יכל [כגון בצעירים].
כמו"כ מצוות היבום קיימת גם בזקן וזקנה, הגם שברור שלא יקימו כלל שם לאח.

על פי הזוה"ק [משפטים קא:] - הנושא את האישה יהיב בה חד רוחא [בביאה הראשונה] והרוחא יוצא בבנו הראשון, וכשמת בלא בנים הרוח הזו מקשקשת בה ויש צער לנפטר שחסר אותה חד רוחא שנתן בה מעצמו. בעת היבום - אותה חד רוחא יוצא בוולד, שהוא בעצם הנפטר עצמו [ראיתי ב'משנת הגלגולים' לרב בועז שלום שליט"א שאומר בשם הפלא יועץ שזה המצב היחיד בו אנו יודעים מיהו המגולגל ויש לומר לבן הנולד את חסרונות המנוח על מנת שיתקנם], ובעצם בזה מקבל חזרה את חלק הרוח שחסר ממנו.
כשאין יבום - אזי בעת החליצה היבמה יורקת על הארץ ובאותו הרוק יוצא אותו ה'חד רוחא' ובא לתיקונו.

אולם גם בהסבר זה לא נחה דעתי -
שהרי פסק בשו"ע סימן קנו - א מִי שֶׁמֵּת אָחִיו מֵאָבִיו וְלֹא הִנִּיחַ זֶרַע, מִצְוָה לְיַבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מֵהָאֵרוּסִין, דִּכְתִיב: ''כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים (א) יַחְדָּו וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' (דְּבָרִים כה, ה):

כל הטעם של הזוה"ק אינו שייך בארוסה! שהרי לא נתן בה שום 'רוחא' שהרי לא הייתה ביאה [אא"כ נאמר שאיירי 'ביהודה' ע' ריש כתובות...]

אשמח לשמוע למי מהת"ח יש הסבר [פשט, קבלה, בעלי מחשבה או כל הסבר שהוא] על ענין היבום, המניח את הדעת בכל המצבים.
כמדומה שעיקר הטעם בייבום היא כדי שלא תהא אשת המת החוצה לאיש זר והיינו דאגה לאלמנה שאין לה בנים שלא תהא כאותן אלמנות אומללות, בלא בית, עומדות חוצה, עד שנזקקות לכל איש זר. ומשום כך ציוותה התורה על אחיו של המת שישב עמו יחדיו לדאוג לאלמנתו. 

והמשך הכתוב "והיה הבן הבכור" וכו' הוא רק טעם להפקעת איסור ערוות אשת אח, אבל לא טעם המצווה.

כך נראה לי פשוט בלי העיון הנצרך. 

תמוה בעיני שפסוקים מפורשים וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: (ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי: (ח) וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ: (ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו:

כל האריכות הזו על ענין הבן וקימתו על שם אחיו המת, ואי מחיית שם האח המת - הכל רק נכתב כטעם להפקעת האיסור?
ואיזה מין טעם זה? אם הענין הוא דאגה לאלמנה - למה אין בזה די טעם להפקיע האיסור, וכיצד נכנס כאן ענין הבן - שאתה טוען שאינו ענין לכאן - כטעם להפקעת האיסור?
אודה לך אם תוכל עם 'עיון הנצרך' לבאר דבריך.


ה' הוא האלוקים
הודעות: 1122
הצטרף: 10 ספטמבר 2021, 09:55
נתן תודה: 868 פעמים
קיבל תודה: 816 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי ה' הוא האלוקים » 04 אפריל 2022, 22:03

מבין ענין כתב:
03 אפריל 2022, 01:16
אמונה כתב:
03 אפריל 2022, 00:49
מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
כשאנו קוראים בתורה על מצות היבום - הטעם מפורש בקרא - להקים שם לאחיו.
אולם כשאנו מעיינים בפרטי דיני היבום - אנו מגלים שהמצווה מתקיימת בהחלט גם אם לא הקים כלל שם לאחיו.
שהרי הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק, ואין שום אמירה ביקרותית כלפיו על כך שלא הקים שם לאחיו כו' גם אם יכל [כגון בצעירים].
כמו"כ מצוות היבום קיימת גם בזקן וזקנה, הגם שברור שלא יקימו כלל שם לאח.
יעוי' במגילת רות (ד, י) שנאמר שם:
"וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם", וברש"י שם: להקים שם המת על נחלתו - מתוך שאשתו יוצאה ובאה בנחלה ומכנסת ומוציאה אומרים זאת היתה אשת מחלון שמו נזכר עליה.

ועי' בדברי האברבנאל (דברים כה, ה), ותוכל למצוא בזה מנוח לקושייתך:
ואפשר לומר עוד במצות היבום טעם אחר יותר מתקרב לפשט המאמרים וגלוים, והוא שצותה התורה בו לזכות המת ולפיוס דעתו ולזכות אשתו, אם לזכות המת שכמו שזכר הפלוסוף שהנמצאים מהם נצחיים באיש כגרמים השמימיי' וכשכלים הנבדלים ומהם נצחיים במין ובלתי נצחיים באישים כמו כלל המורכבים השפלים החמריים, ולהיות הנצחיות דבר נאות לטבע ונכסף אצלו החכמה התורה האלדית לתת טבע בבעלי חיים, ובפרט במין צאדם שישתוקקו להוליד בדומה במין כדי שהנצחיות אשר אין להם באיש יקנו אותו במין, וזו היא הנחמה שתהיה יותר גדולה באדם בשעת מותו בהשאיר אחריו בנים מלאים מקומו יורשי נחלתו אשר עמלו להם תחת השמש ולא תהיה לאיש זר, ולפי שהמחשבה הזאת נמצאת אצל בני האדם כלם, צוה הוא ית' שהאיש שימות מבלי בנים תנשא אשתו לאחיו כי בזה יתפייס דעתו בחשבו שאיש אחר לא יקחנה כי אם אחיו אשר הוא כמוהו בעצמו, ושהבן הנולד יקום על שמו ויירש נכסיו ויהיה כמו בנו, ובזה היה לו נחמה רבה בחשבו ודעתו שגואלו חי ואחרון על עפר יקום, וכמה מבני אדם שאין להם בנים ויקחו בני אחיהם ויהיה להם בנים כמו שעשה אברהם ללוט בן אחיו, וכמה מבני אדם גם כן יתעצבו על נשותיהם בשעת מיתתן פן איש אחר יקחם וכאשר תבא האשה לידי האח תסורנה העצבונות האלה כלם ואם מפאת האשה היה גם כן תועלת גדול במצוה הזאת, לפי שהאשה בהיותה עם בעלה תשב בביתו ובנחלתו וכאשר ימות הבעל תשאר האשה עניה סוערה נפשה יבשה אין כל מבלי בעל שיגן בעדה ומבלי בניה כי אינם, ותצטרך מפני זה לצאת מביתה ומנחלתה ולבקש מנוח אחר, ויבואו קרובי המת לירש את נחלתו ואת ביתו והיא תצא החוצה, הנה בעבור זה לזכותה צותה התורה יבמה יבא עליה כדי שהיא תשאר עמו בבית כאשר היתה עם בעלה הראשון. 
ובעבור זה צוה יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך, הנה רמז לו בזה שני התועלת שיש ביבום, האחד מצד האשה וזכותה, והוא אמרו ויבם אותה שתשב האלמנה תחת כנפי היבם שלוה ושקטה כאשר היתה עם בעלה, והיבם לכבוד המת ואהבתו אותו יאהב את אשתו ותמצא חן בעיניו יען היותם עצם מעצמיו ובשר מבשרו, והשני לתועלת המת ונצחיותו, והוא אמרו והקם זרע לאחיך שיהיה לו יורש נחלתו ונכסיו כמו בנו ממש אילו היה יוצא מחלציו, ואונן באמת היה שוטה רשע וגס רוח, ובדעתו שהבן יתיחס לאחיו ויירש נכסיו, חשבו כאלו לא יהיה זרעו ובנו ושיעמול לריק גם ילד לבהלה על כן שחת ארצה, אמנם בעז עם היות שענינו לא היה יבום כי אם גאולה כמו שזכרתי, היה בעז קרוב למחלון, והיבום כבר ידעת שהוא חובה באח ומצוה בשאר הקרובים, ר"ל רשות שאם יחפוץ הקרוב ותחפוץ האשה יהיה יותר נאות שתנשא לו משתנשא לאיש זר, ולזה בלקחו את רות המואביה אמר להקים את שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו, לומר שהיה זה לבד לענין ירושת הנחלה שהבן הנולד יקרא על שם המת עצמו עם היות שהרמב"ן ימנאהו, ומה שיסתייע ממה שלא נקרא בן רות מחלון כי אם עובד כבר אמרתי שלא היה הענין ההוא יבום, ואולי מחלון היה שמו בפי אביו ואמו עם היות שהנשים השכנות קראו לו עובד לפי שהיה עובד ומשרת לנעמי בזקנתה, ולענין הנחלה, אין ספק אצלי שהאדם ביום הנחילו את בניו היה מוריש את הבן הבכור כל נכסי המת כאלו היה בנו בעצם ושאר הבנים יורשים שאר הנכסים שקנה היבם. 
וכבר יורו הכתובים כפי פשוטיהם על הטעם השני הוא אשר זכרתי ביבום, באמרו כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר ר"ל אין ראוי שהאשה האלמנה תצא החוצה מביתו לאיש זר להנשא כי הנחלה והארץ היתה מיוחסת לאנשים לגלגלותם והאשה בהיות' נשואה תשב בבית בעלה ובנחלתו וכאשר תנשא לאיש זר תצא מאותו הבית ונחלה שהיתה בו ותלך לבקש איש אחר, ולזה אמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לזכותה, אבל יבמה יבא עליה כלומר שהיבם יבא אצלה והיא לא תצא מן הבית ולא ישב היבם עמה מושב זנות כי אם אשר יקחנה לו לאשה ויבמה, הנה בזה גלה תועלת האשה. ואמנם תועלת המת בארו באמרו: והיה הבן אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל. ר"ל שהבן הבכור שתלד יקרא בשם אחיו המת ויירש נכסיו ונחלתו. 

תודה, כאן אכן רואים היבט חדש - טובת האשה שתשאר בנחלה.
אולם לא הגענו בזה למנוחה ולנחלה...
שהרי - הגע עצמך, אחיו המנוח הותיר דירה ונכסים בשווי 5 מליון דולר.
בא האח - ייבם את אשת אחיו, ואחרי חמש דקות שלח אותה 'עניה סוערה' וגרף את כל הקופה...
השאלה ששאלתי כיצד מתקיים היבום בהכ"ת שבא עליה ומגרשה מיד - תישאל כאן בייתר שאת!
אותה שאלה כאשר אדם נורמלי מתחתן, ומגרש מייד, וכי לא קיים מצוות פו"ר [לסוברים שמקיים בכל בעילה, אף אם לא נולד] באותו מעשה?


גוד או איגוד
הודעות: 12
הצטרף: 04 אפריל 2022, 13:37
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי גוד או איגוד » 04 אפריל 2022, 23:10

הערשלה כתב:
03 אפריל 2022, 00:11
מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
על פי הזוה"ק [משפטים קא:] - הנושא את האישה יהיב בה חד רוחא [בביאה הראשונה] והרוחא יוצא בבנו הראשון, וכשמת בלא בנים הרוח הזו מקשקשת בה ויש צער לנפטר שחסר אותה חד רוחא שנתן בה מעצמו. בעת היבום - אותה חד רוחא יוצא בוולד, שהוא בעצם הנפטר עצמו [ראיתי ב'משנת הגלגולים' לרב בועז שלום שליט"א שאומר בשם הפלא יועץ שזה המצב היחיד בו אנו יודעים מיהו המגולגל ויש לומר לבן הנולד את חסרונות המנוח על מנת שיתקנם], ובעצם בזה מקבל חזרה את חלק הרוח שחסר ממנו.
כשאין יבום - אזי בעת החליצה היבמה יורקת על הארץ ובאותו הרוק יוצא אותו ה'חד רוחא' ובא לתיקונו.

ובאותו עניין אשמח להבין אף אני שתי שאלות שהתעוררו אצלי בעבר.

1. מה יהיה באופן שהאח המייבם מת אחרי הביאה ואז נופלת לאח אחר?
שהרי גם האח השני השאיר בה אתת רוחו ומה יהיה אצל הבן הנולד מהאח השלישי?

2. מה יהיה באשה בזיווג שני שנופלת לייבום האם גם עליה נאמר הרוח מהביאה הראשונה בזיווג השני?


שמא שאלותיי יתורצו יחד עם שאלותיך...

בנוגע לשאלה מס' 1, בנפילה שניה, החזו"א, לגבי אשת אח שלא היה בעולמו כותב, שהשלישי בייבמו את האשה, מייבם בזעיר אנפין גם את הראשון, (ואולי זה קשור גם לענין הגלגולים).


דרומאי
הודעות: 6901
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2170 פעמים
קיבל תודה: 2436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי דרומאי » 04 אפריל 2022, 23:21

משה נפתלי כתב:
03 אפריל 2022, 12:06
מבין ענין כתב:
02 אפריל 2022, 21:27
הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק.
ולהוסיף, להצד דמאמר קונה קנין גמור, אף ביאה אינה נצרכת לקיום מצות יבום.
איני יודע מהיכן דנת כן, ובפשוטו המצוה אינה אלא בביאה ככתוב יבמה יבא עליה, אלא שיכול לקנותה במאמר קנין גמור [להך מ"ד], אבל קיום מצוה אין כאן. וגדולה מזו דעת הרשב"א שהמצוה מתקיימת רק בגמר ביאה אף שהקנין בהעראה בעלמא, אך נראה שגם התוס' יודו שהמצוה בביאה ולא בקנין.
 


ונכתב בספר
הודעות: 465
הצטרף: 08 מרץ 2016, 00:22
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 404 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי ונכתב בספר » 04 אפריל 2022, 23:28

מה שיכול לגרשה מיד וכדו' הוא פשוט התורה לא רצתה לכבול אותו. כמו שכ''א יכול לגרש אשתו אף כשעדיין לא קיים פו''ר.

יש להבין עוד, שבד''כ הטעם של המצווה לא תואם את כל הפרטי פרטים אלא את העיקרים. מה שמצינו שמקשים מן הטעם על המצוה עצמה, זה רק כשחלק מהותי מהמצוה לא תואם, אבל פרטי דינים כמו זקנה וכדו' לא רלוונטי. למה?

יש בזה 2 סיבות.
א. הטעם העיקרי בכל מצווה הוא כי כך גזרה חכמתו. הטעמים שנתגלו הם רק החלק שהיה רצונו לגלות לנו ותו לא.

ב. התורה צריכה להיות בנויה כמערכת חוקים מחייבים. וככזו ישנם כללים שאי אפשר לזוז מהם גם כשנראה שהטעם לא רלוונטי.

לדוגמא בעלמא. החוק אוסר לנסוע במהירות. הטעם כי זה מסכן חיים. עכשיו יבוא מישהו ויגיד שהוא מיהר באמת בגלל איזה סיבה חשובה מאוד שנכיר בה ככזו. ויתכן שהמחוקק עצמו היה פוטר אותו. אבל אם זה לא מופיע אז הוא עבר על החוק היבש. כי אי אפשר שכל אחד יחליט בשעת מעשה האם 'טעם החוק' נוגע לו.

כנ"ל בתורה היות שזה מחייב כל אחד הכללים צריכים להיות ברורים ולחול על כל המקרים, וא''א שבכל מקרה של ייבום נצטרך לערוך בירור על סיכוייהם של הזוג להביא ילדים, והאם הם מתכננים להתגרש. פשוט החוק אומר שצריך להתייבם, בגלל הקמת שם.
ולכן הוחרגו מהחוק רק אנשים שברור מעצם הוויתם שאינם שייכים למצוה - ובתנאי שיש להם תווית מוגדרת מאוד, כמו איילונית וסריס וכדו'.


משה נפתלי
הודעות: 3485
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 1804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי משה נפתלי » 05 אפריל 2022, 00:04

דרומאי כתב:
04 אפריל 2022, 23:21
מהיכן דנת כן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוּקָהּ סַגִּי לָהּ בְּגִטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בְּצָרָה בִּלְבַד.
 


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 815
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 235 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מבין ענין » 05 אפריל 2022, 15:43

משה נפתלי כתב:
05 אפריל 2022, 00:04
דרומאי כתב:
04 אפריל 2022, 23:21
מהיכן דנת כן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוּקָהּ סַגִּי לָהּ בְּגִטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בְּצָרָה בִּלְבַד.


אדרבה, כאן כתוב שמאמר אינו קונה קנין גמור אפי' לב"ש - דהיינו שיהיה בכוחו לפוטרה מחליצה / יבום.
אלא בכל מקרה תהיה חייבת חליצה או יבום.


משה נפתלי
הודעות: 3485
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 292 פעמים
קיבל תודה: 1804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי משה נפתלי » 05 אפריל 2022, 17:19

מבין ענין כתב:
05 אפריל 2022, 15:43
אדרבה! כאן כתוב שמאמר אינו קונה קנין גמור אפי' לב"ש.
אף אני לא אמרתי אלא 'להצד דמאמר קונה קנין גמור', ומאי אדרבה?
 


פותח הנושא
מבין ענין
הודעות: 815
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 235 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי מבין ענין » 05 אפריל 2022, 18:18

משה נפתלי כתב:
05 אפריל 2022, 17:19
מבין ענין כתב:
05 אפריל 2022, 15:43
אדרבה! כאן כתוב שמאמר אינו קונה קנין גמור אפי' לב"ש.
אף אני לא אמרתי אלא 'להצד דמאמר קונה קנין גמור', ומאי אדרבה?
 

היכן הצד הזה?


דרומאי
הודעות: 6901
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2170 פעמים
קיבל תודה: 2436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי דרומאי » 05 אפריל 2022, 19:31

משה נפתלי כתב:
05 אפריל 2022, 00:04
דרומאי כתב:
04 אפריל 2022, 23:21
מהיכן דנת כן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוּקָהּ סַגִּי לָהּ בְּגִטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בְּצָרָה בִּלְבַד.

היינו שלמ"ד קונה הוי קנין גמור, אך קיום מצוה בפשוטו אין כאן, ומקרא מלא הוא 'יבמה יבא עליה'.
 


עמיקא וטמירא
הודעות: 1315
הצטרף: 20 ינואר 2020, 00:06
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי עמיקא וטמירא » 05 אפריל 2022, 20:58

דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 19:31
משה נפתלי כתב:
05 אפריל 2022, 00:04
דרומאי כתב:
04 אפריל 2022, 23:21
מהיכן דנת כן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוּקָהּ סַגִּי לָהּ בְּגִטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בְּצָרָה בִּלְבַד.
היינו שלמ"ד קונה הוי קנין גמור, אך קיום מצוה בפשוטו אין כאן, ומקרא מלא הוא 'יבמה יבא עליה'.

א"כ מדוע סגי לה בגט הא לא קיים עדיין מצוות ייבום?
 


דרומאי
הודעות: 6901
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2170 פעמים
קיבל תודה: 2436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי דרומאי » 05 אפריל 2022, 23:09

עמיקא וטמירא כתב:
05 אפריל 2022, 20:58
דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 19:31
משה נפתלי כתב:
05 אפריל 2022, 00:04

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוּקָהּ סַגִּי לָהּ בְּגִטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בְּצָרָה בִּלְבַד.
היינו שלמ"ד קונה הוי קנין גמור, אך קיום מצוה בפשוטו אין כאן, ומקרא מלא הוא 'יבמה יבא עליה'.
א"כ מדוע סגי לה בגט הא לא קיים עדיין מצוות ייבום?

עיין ברשב"א שכ' להדיא שאין הדברים תלויים זה בזה, וקנה בהעראה ולא יצא ידי חובתו עד גמר ביאה.
 


עמיקא וטמירא
הודעות: 1315
הצטרף: 20 ינואר 2020, 00:06
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי עמיקא וטמירא » 06 אפריל 2022, 20:32

דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 23:09
עמיקא וטמירא כתב:
05 אפריל 2022, 20:58
דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 19:31

היינו שלמ"ד קונה הוי קנין גמור, אך קיום מצוה בפשוטו אין כאן, ומקרא מלא הוא 'יבמה יבא עליה'.
א"כ מדוע סגי לה בגט הא לא קיים עדיין מצוות ייבום?
עיין ברשב"א שכ' להדיא שאין הדברים תלויים זה בזה, וקנה בהעראה ולא יצא ידי חובתו עד גמר ביאה.

הרשב"א מובן 
אמנם מגמ' משמע שיוצא בגט בלא חליצה וקשה מדוע א"צ חליצה?
לשון הגמ' 'דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא'
ומדוע סגי לה בכך?
 


דרומאי
הודעות: 6901
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2170 פעמים
קיבל תודה: 2436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי דרומאי » 06 אפריל 2022, 21:30

עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 20:32
דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 23:09
עמיקא וטמירא כתב:
05 אפריל 2022, 20:58

א"כ מדוע סגי לה בגט הא לא קיים עדיין מצוות ייבום?
עיין ברשב"א שכ' להדיא שאין הדברים תלויים זה בזה, וקנה בהעראה ולא יצא ידי חובתו עד גמר ביאה.
הרשב"א מובן 
אמנם מגמ' משמע שיוצא בגט בלא חליצה וקשה מדוע א"צ חליצה?
לשון הגמ' 'דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא'
ומדוע סגי לה בכך?

משום שקנאה והרי היא כאשתו לכל דבר.
 


עמיקא וטמירא
הודעות: 1315
הצטרף: 20 ינואר 2020, 00:06
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי עמיקא וטמירא » 06 אפריל 2022, 21:32

דרומאי כתב:
06 אפריל 2022, 21:30
עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 20:32
דרומאי כתב:
05 אפריל 2022, 23:09

עיין ברשב"א שכ' להדיא שאין הדברים תלויים זה בזה, וקנה בהעראה ולא יצא ידי חובתו עד גמר ביאה.
הרשב"א מובן 
אמנם מגמ' משמע שיוצא בגט בלא חליצה וקשה מדוע א"צ חליצה?
לשון הגמ' 'דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא'
ומדוע סגי לה בכך?
משום שקנאה והרי היא כאשתו לכל דבר.

אבל גם אם קנאה כל זמן שלא קיים ייבום היא חייבת בחליצה?
זה גופא הרשב"א שאף אם יש קנין עדיין צריך לקיים מצוות ייבום ואם לא קיים צריך חליצה


דרומאי
הודעות: 6901
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2170 פעמים
קיבל תודה: 2436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי דרומאי » 06 אפריל 2022, 21:44

עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 21:32
דרומאי כתב:
06 אפריל 2022, 21:30
עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 20:32

הרשב"א מובן 
אמנם מגמ' משמע שיוצא בגט בלא חליצה וקשה מדוע א"צ חליצה?
לשון הגמ' 'דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא'
ומדוע סגי לה בכך?
משום שקנאה והרי היא כאשתו לכל דבר.

אבל גם אם קנאה כל זמן שלא קיים ייבום היא חייבת בחליצה?
זה גופא הרשב"א שאף אם יש קנין עדיין צריך לקיים מצוות ייבום ואם לא קיים צריך חליצה
לא כי, מה שפוטרה בגט תולה הגמ' במה שהיא כאשתו לכל דבר, ולא במה שקיים המצוה.
 


עמיקא וטמירא
הודעות: 1315
הצטרף: 20 ינואר 2020, 00:06
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי עמיקא וטמירא » 06 אפריל 2022, 21:58

דרומאי כתב:
06 אפריל 2022, 21:44
עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 21:32
דרומאי כתב:
06 אפריל 2022, 21:30

משום שקנאה והרי היא כאשתו לכל דבר.

אבל גם אם קנאה כל זמן שלא קיים ייבום היא חייבת בחליצה?
זה גופא הרשב"א שאף אם יש קנין עדיין צריך לקיים מצוות ייבום ואם לא קיים צריך חליצה
לא כי, מה שפוטרה בגט תולה הגמ' במה שהיא כאשתו לכל דבר, ולא במה שקיים המצוה.

אבל מדוע היא יוצאת בגט ללא חליצה?
אכן אני מסכים שקנין נעשה והיא כאשתו אבל כיון שלא קיים עדיין מצוות ייבום צריך חליצה,
 


עמנואל
הודעות: 1698
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 927 פעמים
קיבל תודה: 622 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי עמנואל » 06 אפריל 2022, 22:27

יש פשוטו של מקרא ויש מדרש חכמים (ומבואר גדר ההלכה בתוס' יבמות כ א).


השפל באמת
הודעות: 1123
הצטרף: 21 פברואר 2021, 15:06
מיקום: עיה"ק ירושלים תובב"א
נתן תודה: 682 פעמים
קיבל תודה: 548 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

שליחה על ידי השפל באמת » 02 מאי 2022, 15:02

עמיקא וטמירא כתב:
06 אפריל 2022, 21:58
אבל מדוע היא יוצאת בגט ללא חליצה?
אכן אני מסכים שקנין נעשה והיא כאשתו אבל כיון שלא קיים עדיין מצוות ייבום צריך חליצה,
שמעתי פשט ואינני זוכר ממי
כי חלק מדיניה כאשתו היא שלא תשאר עוד זיקה לחליצה.
ויש בזה מקום לכו"כ הסברים,
וכגון-דאם זיקה היא אישות האח המת, הרי שאין לה מקום כשהיא אשתו של האח החי,
וכן גם אם זיקה היא אישות האח החי ורק שזו אישות חלקית הרי שאפ"ל דאם חלה אישות שלמה אין עוד מקום לאישות חלקית,
וגם אם זיקה איננה אישות כלל יש בזה כמה אשפרויות להסבר.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “יבמות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים