לבקש על דברים של גשמיות בשבת


פותח הנושא
מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 669
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 209 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי מלמד להועיל » 02 מרץ 2019, 19:55

ידועה הלכה שאסור לבקש בקשות על גשמיות בשבת אבל על רוחניות כן מותר לבקש
והנה ידוע שיש מימרא של ר' ישראל סלנטר, שהגשמיות של החבר שלי הוא הרוחניות שלי
האם לפ"ז, יהיה מותר לבקש בשבת בקשות של גשמיות לצורך חבר כזה או אחר.

והשאלה גם לגבי ראש השנה שידוע שהזהר אסר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה, האם לבקש על גשמיות של חבר מותר.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 801
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 359 פעמים
קיבל תודה: 300 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי רוצה לדעת » 02 מרץ 2019, 20:06

כמדו' שהענין לא לבקש בקשות על גשמיות בשבת כי בשב"ק כאילו כל מלאכתך עשויה, ושבת כולו "קודש לה'"
וממילא גם הגשמיות של השני כאילו עשויה ואין מקום כלל לבקש, וגם כלפי חבירו השבת הוא קודש לה', ועי'.
כמובן שצריך שאלת רב בזה.
וייש"כ על השאלה היפה.


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי אלימלך » 07 מרץ 2019, 20:04

במדרש רבה נראה הטעם משום ממצוא חפציך וז"ל (ויקרא רבה פרשה לד')
ממצוא חפצך מכאן אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת
ועי' בשו"ע שו' ו' שמותר להתעסק בצרכי העניים בשבת משום דהוי חפצי שמים, ולכאו' משמע שכל זה דוקא בצרכי העניים אבל להתעסק בצרכי חבירו אע"פ שמתכוין משום חסד אסור ונכלל בממצוא חפציך.
אולם יל"ע ממה שאסור לבקש על חולה בשבת משום שמצטער עי"ז ולא אמרו משום ממצוא חפציך ואולי רפואה אינה בגדר חפציך ויל"ע


נדיב לב
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1578
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 359 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי נדיב לב » 07 מרץ 2019, 20:29

מלמד להועיל כתב:
02 מרץ 2019, 19:55
ידועה הלכה שאסור לבקש בקשות על גשמיות בשבת אבל על רוחניות כן מותר לבקש
והנה ידוע שיש מימרא של ר' ישראל סלנטר, שהגשמיות של החבר שלי הוא הרוחניות שלי
האם לפ"ז, יהיה מותר לבקש בשבת בקשות של גשמיות לצורך חבר כזה או אחר.

והשאלה גם לגבי ראש השנה שידוע שהזהר אסר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה, האם לבקש על גשמיות של חבר מותר.
בסופו של דבר זו תפילה על גשמיות ולא על רוחניות אלא שנחשב הדבר כדבר רוחני ביחס למתפלל על חבירו אבל התפילה עצמה עדין מוגדרת כתפילה על גשמיות וכמו שלעזור לחבירו בפעולה גשמית האסורה בשבת אסור גם לחבירו הגם שזה ענין רוחני כך גם גבי תפילה על גשמיות לחבירו אין היתר


בנציון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 801
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 321 פעמים
קיבל תודה: 350 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי בנציון » 08 מרץ 2019, 11:30

מלמד להועיל כתב:
02 מרץ 2019, 19:55
ידועה הלכה שאסור לבקש בקשות על גשמיות בשבת אבל על רוחניות כן מותר לבקש
מה שנקטת כדבר פשוט שבקשות רוחניות מותר בשבת, אין הדבר מוסכם, כפי שידוע לי הגרח"ק למשל אומר שאסור.


כבוד שמים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1069
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי כבוד שמים » 02 פברואר 2020, 16:39

מה באמת הטעם שאסור להתפלל על צרכיו בשבת.
אם כדי שלא יזכר בטרדותיו וצערו.
השאלה היא כמה מצטער בצער חבירו...


דער עמעס
מאמרים: 0
הודעות: 28
הצטרף: 16 ינואר 2020, 10:54
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי דער עמעס » 02 פברואר 2020, 17:09

מלמד להועיל כתב:
02 מרץ 2019, 19:55
ידועה הלכה שאסור לבקש בקשות על גשמיות בשבת אבל על רוחניות כן מותר לבקש
והנה ידוע שיש מימרא של ר' ישראל סלנטר, שהגשמיות של החבר שלי הוא הרוחניות שלי
האם לפ"ז, יהיה מותר לבקש בשבת בקשות של גשמיות לצורך חבר כזה או אחר.

והשאלה גם לגבי ראש השנה שידוע שהזהר אסר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה, האם לבקש על גשמיות של חבר מותר.
אולי אסור מטעם שהוא נענה תחילה...
 


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1058
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי יעבץ » 02 פברואר 2020, 17:32

יעבץ כתב:
02 פברואר 2020, 17:31
כבוד שמים כתב:
02 פברואר 2020, 16:39
מה באמת הטעם שאסור להתפלל על צרכיו בשבת.
אם כדי שלא יזכר בטרדותיו וצערו.
השאלה היא כמה מצטער בצער חבירו...

וואו, הרב @כבוד שמים  ברוך השב!!!

 


משבט הכהונא
מאמרים: 0
הודעות: 137
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי משבט הכהונא » 02 פברואר 2020, 20:52

רוצה לדעת כתב:
02 מרץ 2019, 20:06
כמדו' שהענין לא לבקש בקשות על גשמיות בשבת כי בשב"ק כאילו כל מלאכתך עשויה, ושבת כולו "קודש לה'"
וממילא גם הגשמיות של השני כאילו עשויה ואין מקום כלל לבקש, וגם כלפי חבירו השבת הוא קודש לה', ועי'.
כמובן שצריך שאלת רב בזה.
וייש"כ על השאלה היפה.
לא מסתבר זה ודאי שמדויק בראשונים ששבת צריך להיות הרגשה כפשוטו שמלאכתך עשויה וכמוש"כ מעכ"ת אך לא מסתבר שע"י זה לא נראה בחסרון חברינו ואולי גם קופה של צדקה לא יערוך מגביתים בשבת אלא ההרגשה שלא יהיה דאגה עצמית אבל דאגה בקיום המצוות אפשר והגשמיות של השני זה הרוחניות שלנו גם היו שהתירו להתפלל אף בר"ה על גשמיות עכי אנו צריכים זאת כדי ללמוד תורה בהרחבת הדעת (ובתנאי שיתפלל בסגנון זה) אבל גשמיות של השני זה גופא רוחניות כמו כל מצוה.


עמנואל
מאמרים: 0
הודעות: 150
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי עמנואל » 02 פברואר 2020, 21:13

הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!


יעקב שלם
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1190
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 429 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי יעקב שלם » 02 פברואר 2020, 23:09

עמנואל כתב:
02 פברואר 2020, 21:13
הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!

מה התכוונת 
לכתוב הלכה 
אנא כתוב מקור

בשו"ע רפז א כתוביכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום":


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 337
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 230 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 02 פברואר 2020, 23:12

עמנואל כתב:
02 פברואר 2020, 21:13
הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!

??
קראת את שאלת פותח האשכול לפני שהגבת??


נדיב לב
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1578
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 359 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי נדיב לב » 03 פברואר 2020, 00:12

יעקב שלם כתב:
02 פברואר 2020, 23:09
עמנואל כתב:
02 פברואר 2020, 21:13
הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!

מה התכוונת 
לכתוב הלכה 
אנא כתוב מקור

בשו"ע רפז א כתוביכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום":
מסתבר שכוונת @עמנואל להוכיח שאין לבקש בשבת בקשות של גשמיות לצורך חבירו [שאלת מלמד להועיל] ממה דאין מבקשים על החולה בשבת


יהודי רציני
מאמרים: 0
הודעות: 185
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 00:44
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 68 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי יהודי רציני » 03 פברואר 2020, 00:31

סליחה שאני מתלבש על האשכול אבל אתמול הרהרתי בשאלה שקשורה לנושא,
הרי ידוע דמעיקרא היה צריך להתפלל בשבת יח' ברכות אלא דחז"ל לא הטריחו את האדם ולכן תיקנו רק ז' ברכות (הכי השתא התם גברא בר חיובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת-ברכות כא.) ולכאו' איך היינו מתפללים יח' ברכות הלא זה בקשת צרכיו בשבת?


נדיב לב
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1578
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 359 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי נדיב לב » 03 פברואר 2020, 01:12

יהודי רציני כתב:
03 פברואר 2020, 00:31
סליחה שאני מתלבש על האשכול אבל אתמול הרהרתי בשאלה שקשורה לנושא,
הרי ידוע דמעיקרא היה צריך להתפלל בשבת יח' ברכות אלא דחז"ל לא הטריחו את האדם ולכן תיקנו רק ז' ברכות (הכי השתא התם גברא בר חיובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת-ברכות כא.) ולכאו' איך היינו מתפללים יח' ברכות הלא זה בקשת צרכיו בשבת?

יתירה מזו, אם התחיל ברכת אתה חונן נפסק בשולחן ערוך סימן רפח ס"ב שמסיימה משא"כ במוסף. כמו"כ בסוף שמונה עשרה ובברכת המזון מבקשים בקשות פרטיות ובהכרח שיש לחלק בין בקשה שהיא חלק מנוסח התפילה ובין בקשה פרטית אישית, ועל כן הגמ' ברכות הנ"ל הוזקקה לפרש הטעם שמשנים מהנוסח [מפני כבוד שבת] על אף שהינה חלק מנוסח התפילה. וראה מה שכתב בשו"ת הריב"ש סימן תקיב


שו"ת הריב"ש סימן תקיב
אושקה. לרבי יצחק בן אליטנסי, י"א.
שאלת: מהו לומר: אבינו מלכנו; בשבת שבין ראש השנה ליוה"כ? לפי שיש מחלוקת ביניכם. יש מי שאומר: שאין לאמרו: דבין שהוא: תחנה; בין שהוא: שאלת צרכים; אין לאמרו בשבת כלל. ואפי' בר"ה וביה"כ, שחל בשבת, כתבו קצת מן האחרונים, שאין לאמרו. כ"ש בשבת שובה. וכ"ש לקצת מקומות, שנהגו שלא לאמרו, אף בר"ה במנחה, כשחל להיות בערב שבת, משום כבוד השבת. ויש מי שאומר: שיש לאמרו. שאם מותר להתענות בו, כדעת קצת מפרשים, כ"ש שמותר לומר בו: סליחות, ותחנונים, וא"מ =ואבינו מלכינו=. וכבר נהגו בליל השבת, ההוא: לקום ולהרבות בסליחות, ובבקשת צרכים. ובפרט: אלהינו שבשמים; שהוא כעין: אבינו מלכנו. כי כל צרכי רבים, מותר לשאול. ובפרט ביום הנזכר: שאנו נרדפין, מחמת עונש העונות. ושאלת ממני, להודיעך דעתי.
תשובה: בדבר כזה, שרבו בו הסברות, וגם שאין אסורו חמור כל כך, הולכין בו אחר המנהג. ואם גם המנהג מתחלף, ומקומות מקומות יש: כל אחד נוהג כמנהג מקומו. ואין לשנות המנהג, מפני המחלוקת. ובענין זה, רבו המנהגות. כי פה סרקסטה, נהגו לאמרו בשבת שובה, ובשבת של ר"ה ויום הכפורים. ובברצלונה, לא נהגו לאמרו בהם כלל, מפני שהוא שאלת צרכים. וכן המנהג באשכנז. ובגירונד"א, נהגו ג"כ שלא לאמרו בהם, מן הטעם הזה: זולתי ביום הכפורים, שחל להיות בשבת; מפני שהוא גמר דין. ואם לא עכשיו, אימתי? ועשאוהו כנרדף, שצועקין עליו בשבת, כשיש בו סכנה ליומו. אבל אם אין בו סכנה ליומו, לא. ובכאן, כיון שעדיין יש שהות עד יום הכפורים, אין צועקין בשבת. ומכל מקום, המנהג הטוב והישר בעיני, הוא מנהג ברצלונה. שלא לאמרו כלל: בשום שבת, אף ביום הכפורים. שכיון שאין זה מנוסח התפלה עצמה, והוא נוסח שאלת צרכים לעצמו; אין לאמרו בשבת. אבל שאר הסליחות, והבקשות הנהוגות לומר בתפלה עצמה, בשאר י"ה =יום הכיפורים=: אין צריך לשנותן, מפני שחל בשבת, אף אם יש בהן שאלת צרכים. וזהו שאמרו בירושלמי (שבת סוף פט"ו): תני: אסור לשאול צרכיו בשבת. רבי זעירא שאל את רבי חייא בר אבא: מהו מימר: רוענו, זוננו, פרנסנו? כלומר: בברכת המזון. אמר ליה: טופס ברכה, כך היא. כלומר: וכיון שהוא צריך לומר, ברכה זו, אין לשנות מטבע הברכה, ממה שהוא אומר בחול. שאין אסור שאלת הצרכים, אלא להוסיף על מטבע הברכה. או כששואל לעצמו, שלא בתוך ברכה הצריכה לו. ומן הירושלמי הזה, נראה שהוא אסור, אפי' בצרכי רבים. דהא: רוענו פרנסנו; צרכי רבים הוא; ובלשון רבים, הוא שואל. והוה ליה, כמו: בספר חיים, ברכה, ושלום, ופרנסה טובה, וכו'; שהתירו להוסיף, באותן עשרת הימים, משום דהוו צרכי רבים; אף על פי שאסור לשאול צרכיו, בג' ראשונות ובשלש אחרונות. ואמרו הגאונים ז"ל, בההיא: צרכיו הוא, דלא ישאל; אבל צרכי רבים, ישאל. משמע: דכל, ששואל בלשון רבים, אפי' היחיד מותר לשאול, בשלש ראשונות ובשלש אחרונות. שהרי לא אסרו על היחיד, לאמרו. ואם כן: ברענו פרנסנו; היה ראוי להתיר בשבת, אם היה מותר לשאול צרכי רבים בשבת. ולא היה צריך לטעמא: דטופס ברכה, כך הוא. אלא משמע: דשאלת צרכים בשבת, אפי' צרכי רבים, אסור. אלא (משום) דהתירו, משום: דטופס ברכה, כך הוא. וגם בזה, הוכיח הרמב"ן ז"ל, שלא היה מנהגן לאמרו. ולזה שאל: מהו לאמרו? שאם היה מנהגן לאמרו, לא היה לו לומר בלשון שאלה, אלא בלשון קושיא. והא אמרינן: רוענו פרנסנו? אלא שהשיב לו: שאם רצה לאמרו, מותר. ומפני טעם זה, הנאמר בירושלמי, אומרים: בספר חיים; אף בשבת. אף על פי שאסור לשאול בו, אפי' צרכי רבים; משום: דהוה ליה כטופס ברכה; כיון שנהגו לאמרו, אף בחול, באותן הימים. ומטעם זה, אני אומר שכל הבקשות, והסליחות, והפזמונים, הנהוגות לומר באמצע התפלה בראש השנה, וביום הכפורים, ובשאר המועדים; אין צריך לשנותן, כשחלו בשבת; אף על פי שיש בהן שאלת צרכים. משום דכיון שנהגו כן, באותן ימים כשחלו בחול, הוה להו כטופס ברכה. אבל: אבינו מלכנו; שהוא שאלת צרכים לעצמו, ואינו באמצע תפלה, כדי שנאמר בו: טופס ברכה, כך הוא; אין ראוי לאמרו. אבל מה שקמים בשבת ההוא, באשמורת הבקר, ומרבים בסליחות; ויש בהם ג"כ שאלת צרכים; כבר כתוב בספר אורח חיים (סי' תר"ב): שמנהג זה אינו באשכנז, כי אם בספרד. ותמה מאד על מנהגם! וגם בעיני, יפלא! אלא שרואה אני, שהם משנים בזה, הרבה משאר הלילות. שאינם מתחילין בליל השבת ההוא: לך ה' הצדקה; ובענייני הצעקה, כמו שעושין כן בלילי החול. אבל מתחילין בפסוקי דזמרא, כגון: מזמור ליום השבת; ובפסוקים אחרים, שהם משמחי לב. ועושין מזה עיקר, ומקצרין הרבה בענייני הצעקה, והתחנה. ואף: באלהינו שבשמים; המהדרין אומרים ממנו, פ' ראשון ואחרון לבד. ועל ידי שנויין אלו, מקילין בזה, בדבר שאין אסורו חמור, כל כך. מה שאין לעשות כן: באבינו מלכנו; שאומרים אותו לבדו. וגם שנתקן על הצרות, מימי קדם. כמו שמוזכר בפ' סדר תעניות האלו /לפנינו: אלו/ (כ"ה:), דתניא התם: ושוב מעשה בר"א, שירד לפני התיבה, ואמר עשרים וארבע ברכות, ולא נענה. ירד אחריו ר' עקיבא, ואמר: אבינו מלכנו, חטאנו לפניך. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, רחם עלינו. ונענה. והראיה שהביא האומר: שראוי לאמרו; ממה שמותר להתענות בו, תשובתו: ערביך, ערבא צריך. וכמו שאכתוב בסמוך, בשאלתך השניה. אמנם, כבר כתבתי למעלה, שבענין כזה רוצה לומר: מאבינו מלכנו; אין לשנות הנהג, מפני המחלוקת. וכל א' יעשה כמנהג מקומו.


עמנואל
מאמרים: 0
הודעות: 150
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי עמנואל » 03 פברואר 2020, 20:49

יעקב שלם כתב:
02 פברואר 2020, 23:09
עמנואל כתב:
02 פברואר 2020, 21:13
הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!

מה התכוונת 
לכתוב הלכה 
אנא כתוב מקור

בשו"ע רפז א כתוביכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום":
ההלכה ידועה
וביורה דעה שלה ו היא התפרשה יותר, כלומר, הוסבר מהו אומר בחול - מבקש רחמים על החולה וכוללו בתוך שאר חולה ישראל - ואת בקשת הרחמים אסרו בשבת.
וראה עוד תצלום דברי הר"ן
לכידה.PNG
וז"ל מרן בש"ע רפח י
וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום:
ובמשנה ברורה שם ס"ק כח
המסוכן בו ביום - אבל מי שאינו מסוכן לא וכשעושין מי שבירך לחולה שאין בו סכנה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. ולברך המקשה לילד בודאי מותר דהא בכלל מסוכנת היא וכן היולדת בתוך שבוע ראשון ג"כ נראה דלכו"ע אין להחמיר:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


עמנואל
מאמרים: 0
הודעות: 150
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לבקש על דברים של גשמיות בשבת

שליחה על ידי עמנואל » 03 פברואר 2020, 20:50

עקביא בן מהלל אומר כתב:
02 פברואר 2020, 23:12
עמנואל כתב:
02 פברואר 2020, 21:13
הנכנס לבקר את החולה לא יבקש עליו רחמים!

??
קראת את שאלת פותח האשכול לפני שהגבת??
?? 
קראת את שאלת פותח האשכול לפני שהגבת??

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: איש ירושלם, חיים ליצא, משה נפתלי | 6 אורחים