מחפש מקור לווארט ח ימי מילה

[יעקב שלם]

השאלה ידועה 
למה זה נחשב שמונה ימים 
הרי מילה בשמיני

זכור לי ליישב ע"פ התורי"ד בקידושין
מדוע מילה צריכה פסוק למעט נשים

ותירץ שהמילה לא תלויה בזמן שכן מזמן הלידה חייב האב לדאוג לצרכי המילה
ולפ"ז מובן היטב מדוע זה ח ימי מילה

תשובה נאה 
אני מחפש היכן זה כתוב
ומי אמר זאת

[מתון מתון]

השאלה ידועה 
למה זה נחשב שמונה ימים 
הרי מילה בשמיני

זכור לי ליישב ע"פ התורי"ד בקידושין
מדוע מילה צריכה פסוק למעט נשים

ותירץ שהמילה לא תלויה בזמן שכן מזמן הלידה חייב האב לדאוג לצרכי המילה
ולפ"ז מובן היטב מדוע זה ח ימי מילה

תשובה נאה 
אני מחפש היכן זה כתוב
ומי אמר זאת

כמדומה כי ביסוד ושורש העבודה כ' לבאר כי הח' ימים נעשים מקשה אחת על ידי גודל ההשתוקקות להמצוה הק'.
 

[כמעיין המתגבר]

קודם תחפש "מקור" לשיר אחד מי יודע.
דהיינו מי אמר שכל כך צריך לדקדק בו, ולתרצו על פי איזה תירוץ של תוס' רי"ד. (ואולי נמשיך לפלפל דהלא תוס' לא תירוצו כהתוס' רי"ד, והשאגת אריה מתרץ תירוץ אחר דלא הוי זמן גרמא כי החיוב של היום הוא החיוב של מחר והזמן שבאמצע לא מפסיק מה שאין כן בשאר מצוות שהזמן גרמא כגון תפילין שהחיוב של היום הוא לא החיוב של מחר דהלא גם אם נקיים היום נתחייב מחר ועל כן חשיב זמן גרמא, ולפי השאגת אריה מאי איכא למימר?...)

[מוישה הירש]

למה אתה לא שואל על ז' ימי שבתא?

[יעקב שלם]

קודם תחפש "מקור" לשיר אחד מי יודע.
דהיינו מי אמר שכל כך צריך לדקדק בו, ולתרצו על פי איזה תירוץ של תוס' רי"ד. (ואולי נמשיך לפלפל דהלא תוס' לא תירוצו כהתוס' רי"ד, והשאגת אריה מתרץ תירוץ אחר דלא הוי זמן גרמא כי החיוב של היום הוא החיוב של מחר והזמן שבאמצע לא מפסיק מה שאין כן בשאר מצוות שהזמן גרמא כגון תפילין שהחיוב של היום הוא לא החיוב של מחר דהלא גם אם נקיים היום נתחייב מחר ועל כן חשיב זמן גרמא, ולפי השאגת אריה מאי איכא למימר?...)

חיפשתי לכבודךאחד מי יודעקפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
Error missing media source
אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966.אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר. הפיוט נכתב בימי הביניים, ולא ידוע שם מחברו.
 אחד הטעמים לקביעתו בסוף ההגדה, הוא כדי לעורר את הנרדמים, ובפרט הילדים הקטנים, בשיר חידה שהכל יודעים את תשובותיו, ויש בכך מעין מקבילה ל"ארבע הקושיות" של תחילת הסדר[1].
תוכן עניינים

• 1 מקור הפיוט
  
• 2 נוסח הפיוט
  
• 3 נושאי הפיוט
  
• 4 אחד מי יודע והנצרות
  
• 5 ראו גם
  
• 6 לקריאה נוספת
  
• 7 קישורים חיצוניים
  
• 8 הערות שוליים
  

מקור הפיוטבכתב יד של סידור משנת 1406 נכתב כי הפיוט נמצא בבית כנסת של אלעזר מוורמיזא, בעל "ספר הרקח". הפיוט נדפס לראשונה בהגדות אשכנזיות ב-1590 (דפוס פראג).
נוסח הפיוטבפיוט שלושה-עשר בתים, העוסקים במספרים 1 עד 13. לכל מספר מוקדש בית, ואורכם של הבתים הולך וגדל, משום שכל בית נוסף מכיל גם את כל המידע שנכלל בקודמו.
 להלן הבית האחרון, הארוך ביותר:

שְׁלשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹקינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

— הגדה של פסח

בקהילות היהודיות השונות בחוץ לארץ היה נהוג לשיר את השיר גם בשפת המקום או בשפה היהודית השגורה במקום. הפיוט מושר בין היתר בלאדינו, חכיתיה, טורקית, יידיש, רוסית, ערבית יהודית ואיטלקית[2].
 יש הנוהגים להתייחס אל השיר כאל שיר מעגלי ולסיימו בשירת הבית הראשון, להדגשת האלוקות.
 יש המבקשים לומר כי הגאונים מחברי ההגדה, הוסיפו שיר זה לסדר כדי להסיר מליבותיהם של משתתפיו את הדעות הזרות, של הדת הנוצרית החדשה.
 אנו מאמינים כי ה' אלוקינו הוא אחד, ולא בשילוש בו מאמינים הנוצרים. לפיכך גם שניים = לוחות הברית, ושלוש = אבות.
 האמהות הן ארבע: שרה, רבקה, רחל ולאה, ואין עוד אם מלבדן.
 אצלנו על מנת ללדת תינוק יש צורך בתשעה ירחי לידה, ואין נולדים מרוח הקודש.
 שמונה = ימי מילה - אין פטור מברית מילה.
 שבעה = ימי שבתא, ואין לעקור את השבת ולהחליפה ביום ראשון[4].
 במסמכי תיעוד של משפטי האינקויזיציה במיורקה ישנה אשה שנרצחה בעוון ששרה שיר זה ועל סמך זה התבררה יהדותה.


אגב

כמדומני שהסיפרות העניפה העוסקת גם בשיר זה חולקת עליך

[יעקב שלם]

למה אתה לא שואל על ז' ימי שבתא?

אין לי בעיה לשאול כל שאלה שתרצה

יהודי ת"ח שאלני זאת ועניתי לו והוא ביקש מקור

מתנצל ששאלתי :-)

[סתם איש]

למה אתה לא שואל על ז' ימי שבתא?

אין לי בעיה לשאול כל שאלה שתרצה

יהודי ת"ח שאלני זאת ועניתי לו והוא ביקש מקור

מתנצל ששאלתי :-)

כנראה כוונתו היתה להוכיח שמתאים כזה לשון, וא"כ אין מקום לשאלה על ח' ימי מילה ואם אין שאלה אין תירוץ......
 

[כמעיין המתגבר]

קודם תחפש "מקור" לשיר אחד מי יודע.
דהיינו מי אמר שכל כך צריך לדקדק בו, ולתרצו על פי איזה תירוץ של תוס' רי"ד. (ואולי נמשיך לפלפל דהלא תוס' לא תירוצו כהתוס' רי"ד, והשאגת אריה מתרץ תירוץ אחר דלא הוי זמן גרמא כי החיוב של היום הוא החיוב של מחר והזמן שבאמצע לא מפסיק מה שאין כן בשאר מצוות שהזמן גרמא כגון תפילין שהחיוב של היום הוא לא החיוב של מחר דהלא גם אם נקיים היום נתחייב מחר ועל כן חשיב זמן גרמא, ולפי השאגת אריה מאי איכא למימר?...

אגב

כמדומני שהסיפרות העניפה העוסקת גם בשיר זה חולקת עליך

(מתנצל אם יש כאלה שיכנו אותי "אפיקורס", אבל מבחינתי הוא כפשוטו ממש, מצאנו מצוה שקשורה למספר שמונה, ותו לא).
 

[יצחק בן חיים]

השאלה ידועה 
למה זה נחשב שמונה ימים 
הרי מילה בשמיני

ביומן טאלנא הידוע איתא שהפני מנחם אמר כעין זה בשם אביו האמרי אמת (אבל בלי הצושטע"ל של התוס' רי"ד), לפרש מה שאומרים "ומבטן לשמך המה נימולים", והלא מילה אינה אלא ביום השמיני ומדוע אמר "ומבטן" לשמך המה נימולים? וע"ז תירץ דמשעת הלידה עד הברית ביום השמיני הכל נעשה מקשה אחת. וכמדומה שגם בס' אמרי אמת ליקוטים (לברית מילה) כתב כן, אך לא ראיתיו כעת.
ועיי"ש עוד מה שפירש באו"א.
(מצו"ב צילום של הקטע הרלוונטי)

יומן טאלנא עמ' 104.png

(מתנצל אם יש כאלה שיכנו אותי "אפיקורס", אבל מבחינתי הוא כפשוטו ממש, מצאנו מצוה שקשורה למספר שמונה, ותו לא).

אל דאגה, אף אחד לא יכנה אותך בשם אפיקורס... רק לא ברור על מה יצא הקצף?
רוב רובם של הווארטים לא באו לפרש את פשוטו של מקרא או פשוטו של הפיוט וכדו', אלא כיון ששבעים פנים לתורה וכפטיש יפוצץ סלע וגו', אפשר להעמיס פירושים הרבה בכוונת הפייט או בכוונת הכתוב, ממש פשוט ביותר...
אף אחד לא בא לומר שכל הפשעטי"ל עם התוס' רי"ד וכו', זהו פשט הפשוט של הפיוט, ואין חולק כי הפשט הפשוט הוא כדבריך, שמצאנו מצוה שקשורה למספר "שמונה", ותו לא.
אבל לגמרי לא מובן מדוע אין מקום לעוד ווארטים אחרים - כל עוד שאינם בגדר דברים בטלים או סתם דברי הבאי.
במחילה, אבל אני לא מבין מה אתה רוצה?

[קדושת ישראל]

לענ"ד התשובה פשוטה: כיוון שהמילה היא ביום השמיני אז כולל יום המילה מדובר בשמונה ימי מילה.

[סלקא דעתך]

קודם תחפש "מקור" לשיר אחד מי יודע.
דהיינו מי אמר שכל כך צריך לדקדק בו, ולתרצו על פי איזה תירוץ של תוס' רי"ד. (ואולי נמשיך לפלפל דהלא תוס' לא תירוצו כהתוס' רי"ד, והשאגת אריה מתרץ תירוץ אחר דלא הוי זמן גרמא כי החיוב של היום הוא החיוב של מחר והזמן שבאמצע לא מפסיק מה שאין כן בשאר מצוות שהזמן גרמא כגון תפילין שהחיוב של היום הוא לא החיוב של מחר דהלא גם אם נקיים היום נתחייב מחר ועל כן חשיב זמן גרמא, ולפי השאגת אריה מאי איכא למימר?...)

בשונה מימינו שהפייטנים הם עמי הארץ, הרי שבימים עברו גדולי ישראל אחזו בזה, והתוס' למדו הרבה מהפייטן.
אמנם ידועים דברי הרמב"ם במו"נ שהפייטנים והחרזנים מביאים לידי בכי.

[קדמא ואזלא]

לענ"ד התשובה פשוטה: כיוון שהמילה היא ביום השמיני אז כולל יום המילה מדובר בשמונה ימי מילה.

שאלתו היתה שז' הימים הראשונים לא קשורים למילה, בשונה מלמשל י''א כוכביא שכל הי''א הם כוכבים

[ניצוץ מן המדורה]

לענ"ד התשובה פשוטה: כיוון שהמילה היא ביום השמיני אז כולל יום המילה מדובר בשמונה ימי מילה.

שאלתו היתה שז' הימים הראשונים לא קשורים למילה, בשונה מלמשל י''א כוכביא שכל הי''א הם כוכבים

ועדיין לא הבנתי הקושיא 
דזה ודאי שהמילה ביום השמיני זה כי התינוק הוא בן שמונה ימים. ... 
וברור שכל יום מה8 ימים גרמו לו להיות בן 8 ימים. 
תינוק בן 8 ימים פירושו שהוא בן שמונה ימים, כל יום מה8
ופשוט
 

[קדושת ישראל]

לענ"ד התשובה פשוטה: כיוון שהמילה היא ביום השמיני אז כולל יום המילה מדובר בשמונה ימי מילה.

שאלתו היתה שז' הימים הראשונים לא קשורים למילה, בשונה מלמשל י''א כוכביא שכל הי''א הם כוכבים

נראה לי שהכוונה שכל הימים שלפני כן יש בהם הכנה וצפייה למילה, לכן שמונה ימי מילה למרות דהמילה עצמה רק ביום השמיני.
 

[יעקב שלם]

לענ"ד התשובה פשוטה: כיוון שהמילה היא ביום השמיני אז כולל יום המילה מדובר בשמונה ימי מילה.

שאלתו היתה שז' הימים הראשונים לא קשורים למילה, בשונה מלמשל י''א כוכביא שכל הי''א הם כוכבים

נראה לי שהכוונה שכל הימים שלפני כן יש בהם הכנה וצפייה למילה, לכן שמונה ימי מילה למרות דהמילה עצמה רק ביום השמיני.

וכתירוץ פותח האשכול :-)