וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת.

[הצעיר שבחבורה]

מדוע נצרך הכהן לצוות על פנוי הבית? יעשה זאת כל איש כרצונו.
לכאו' עיקר חידוש התורה הוא שעל הכהן להמתין עד לאחר הפינוי. וא"כ למה נצרך ציווי הכהן?

[קדמא ואזלא]

עי' ערכין טז ע''א
ועל הגזל, דכתיב: וצוה הכהן ופנו את הבית, תנא: הוא כונס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו.

[קדמא ואזלא]

ובתורה תמימה הערות ויקרא פרק יד הערה קכט
יתכן דמדייק מדלא כתיב ופנו את הבית בלא צווי הכהן, ולמה צריך לחכות על זה לצווי הכהן אלא אם היו מפנים מקודם היו מפנים בסדר ומשטר בלא פזור, אבל הכהן מצוה לפנות בפזור, וזה על העונש שכנס ממון שאינו שלו:

[הצעיר שבחבורה]

עי' ערכין טז ע''א
ועל הגזל, דכתיב: וצוה הכהן ופנו את הבית, תנא: הוא כונס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו.

יישר חיליה דמר. לי לקח למעלה מיום לחשוב על התירוץ הנ"ל.

ובתורה תמימה הערות ויקרא פרק יד הערה קכט
יתכן דמדייק מדלא כתיב ופנו את הבית בלא צווי הכהן, ולמה צריך לחכות על זה לצווי הכהן אלא אם היו מפנים מקודם היו מפנים בסדר ומשטר בלא פזור, אבל הכהן מצוה לפנות בפזור, וזה על העונש שכנס ממון שאינו שלו:

והדברים טעונים ביאור, מנא לי דבעי פיזור, ופשטות הגמ' נראה דעצם ההוצאה מן הבית היא ה"פזור".

[קדמא ואזלא]

עי' ערכין טז ע''א
ועל הגזל, דכתיב: וצוה הכהן ופנו את הבית, תנא: הוא כונס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו.

יישר חיליה דמר. לי לקח למעלה מיום לחשוב על התירוץ הנ"ל.

ובתורה תמימה הערות ויקרא פרק יד הערה קכט
יתכן דמדייק מדלא כתיב ופנו את הבית בלא צווי הכהן, ולמה צריך לחכות על זה לצווי הכהן אלא אם היו מפנים מקודם היו מפנים בסדר ומשטר בלא פזור, אבל הכהן מצוה לפנות בפזור, וזה על העונש שכנס ממון שאינו שלו:

והדברים טעונים ביאור, מנא לי דבעי פיזור, ופשטות הגמ' נראה דעצם ההוצאה מן הבית היא ה"פזור".

אכן תמוה. והאמת שאפשר להבין גם בלי דבריו, שכדי שיהא ניכר ענין המדה כנגד מדה הוא דוקא באופן זה של פעולה מיוחדת של פינוי ע''י ציווי הכהן [ולא אך כדי להציל הכלים גרידא]. וזהו הלשון ''יבא הכהן ויפזר ממונו''.

[סמוך מיעוטא]

מדוע נצרך הכהן לצוות על פנוי הבית? יעשה זאת כל איש כרצונו.
לכאו' עיקר חידוש התורה הוא שעל הכהן להמתין עד לאחר הפינוי. וא"כ למה נצרך ציווי הכהן?

מציין גם לתפא"י יכין, נגעים פי"ב, ה (ועיי"ש עוד):
אמנם ל"מ מרבותי נ"ע היה נלפע"ד דאין שום מ"ד בעולם שאפשר שיאמר שיהא פנוי בית זה רשות. דהרי ק' בל"ז מ"ד [כתובות ד"מ ע"א] כי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל. וכ"כ בהחזרת גזל דאמרה תורה והשיב את הגזלה. בהשמטת כספים [ספ"י דשביעית] אם אמר הריני כאלו התקבלתי ליתא לעשה כלל. וא"כ למה בחוזרי מלחמה כשהשוטר מכריז כמה הכרזות ואומר פן ימות במלחמה. אמרינן דאם לא שמע לדברי השוטר ולא חזר כדי הוא שימות [כרש"י בחומש בשם ספרי] והרי גם בו רק לטובתו צותה תורה שיחזור מעורכי מלחמה. אע"כ דחוזרי מלחמה שאני. דמדלא אמרה כפשוטה דמי שארס אשה או נטע כרם וכו' יחזור. והכרזת שוטרים ל"ל. אע"כ דמדהצריכה תורה הכרזת שוטר וציוויו ש"מ דחיוב גמור הוא לשמוע בצוויו זה. א"כ ה"נ מדתליי' רחמנא פנוי הבית בציווי הכהן וכדכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. וודאי מצוה וחיוב גמור הוא לפנות כל מה שבבית. ואפילו חבילי עצים וקנים.

[הצעיר שבחבורה]

א"כ ה"נ מדתליי' רחמנא פנוי הבית בציווי הכהן וכדכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. וודאי מצוה וחיוב גמור הוא לפנות כל מה שבבית.

יישר כח!
ובזה יבואר מה שעורר את תמיהתי בדברי התורת כהנים

וצוה הכהן ופינו, הציוי בכהן והפינוי בכל אדם