ר' חיים - וספרי חסידות

[יחיה]

כעת התפרסמו דברים מעניינים ומיוחדים, בעניין רב חיים וספרי חסידות, ב"במה" גיליון 183 עמוד 23 (רק חבל שאיני יודע איך להעלותם פה).

[קוהלת]

אבל בשתי סוגיות נראה שנקט הגרח"ק בדרך החסידים. (ויש עוד במעלת התפילה בלדרמן, ואיני זוכר היכן כתוב)
דעת נוטה עמוד 203-204 עיי"ש בהערות ודו"ק.
ושם אורחותיו- ארחות חיים להרא"ש ליום ראשון ס"ק מז. 

זה ט"ס או בדיחה?

[יחיה]

כעת התפרסמו דברים מעניינים ומיוחדים, בעניין רב חיים וספרי חסידות, ב"במה" גיליון 183 עמוד 23 (רק חבל שאיני יודע איך להעלותם פה).

יישר כוח אל מי ששלח באישי הציטוט:

בקי היה מרן הגר"ח בתורת החסידות וסיפר, כי אביו בעל ה'קהילות יעקב' מסטייפאלע היה לומד בקביעות בספרים קדושים אלו, במיוחד בספה"ק 'נועם אלימלך' ו'קדושת לוי' ועו"ס קדושים.
הוא עצמו אישר את הדברים, עת העניקו לו חברי מערכת 'פאר מקדושים' את סדרת הספרים 'בעל שם טוב השלם', מיד הוציא את הכרך הראשון והחל ללמוד בו שעה ארוכה.
לאחר מכן סיפר לי נכדו ויד ימינו הרב יעקב קנייבסקי שליט"א, שהמתינו לו בשעה זו בבית הכנסת לדרמן 6 בריתות בהן היה צריך להיות סנדק, ומרוב עיונו בספרים לא יכלו לנתקו מהלימוד בהם.
משניגש אליו נכדו, וכמעט הוציא ממנו את הספר בכח, שאלו מרן: הכין תניח את הספרים? כי אני רוצה להמשיך הלימוד בהם מיד לאחר הבריתות.
משהראה לו נכדו היכן הוא מניחם, התעקש ואמר אני רוצה עליהם 'שומר': 'אתה יודע שהכל הפקר כאן'.
רק משמינו 'שומר' על הספרים, נאות לקום לצאת לבריתות.
אז ראו את אהבתו הגדולה לתורת החסידות.

[מ אלישע]

אבל בשתי סוגיות נראה שנקט הגרח"ק בדרך החסידים. 
דעת נוטה עמוד 203-204 עיי"ש בהערות ודו"ק.
ושם אורחותיו- ארחות חיים להרא"ש ליום ראשון ס"ק מז. 

זה ט"ס או בדיחה?

מסיבה טכנית לא הצלחתי להעתיק לכאן.
(מכיון שספרי חסידות זה תורה, סבר להלכה כשיטת החסידים בזה)

[קוהלת]

אבל בשתי סוגיות נראה שנקט הגרח"ק בדרך החסידים. 
דעת נוטה עמוד 203-204 עיי"ש בהערות ודו"ק.
ושם אורחותיו- ארחות חיים להרא"ש ליום ראשון ס"ק מז. 

זה ט"ס או בדיחה?

מסיבה טכנית לא הצלחתי להעתיק לכאן.

טוב, אז כנראה זה לא בדיחה אלא ט"ס. אין במקומות האלו שום קשר לחסידות.

[יחיד ורבים]

ב. חוץ מזה, לא שמענו היא ראיה גדולה כשמדובר על עדות (?) יחידה על מעשה שאירע לפני 90 שנה ואם היה נכון היה אמור להתפרסם.

את הסיפור על המשנ"ב בסימן רמ"ב שמעתם?
אם לא הרי אין ראיה ממה שלא שמעתם.

אתה כנראה מתכוין על הביה"ל שם ד"ה כדי. זה לא "מעשה" שנמסר מזמן הח"ח, זה הסבר שמישהו המציא, וכמובן אין שום קושי בכך שאף אחד לא שמע על זה לפני כן.
דרך אגב אם כבר קראת את המאמר בישורון ל"ג, אתה אמור להבין לבד עד כמה הסיפור שמספרים כאן מופרך.

מה הכוונה?
 

[קוהלת]

מה הכוונה?

המאמר בישורון ל"ג

ראה שם עמ' תכא

דבר מעניין מצאנו, שפעמים רבות מביא הגר"ז בשם 'אחד מן האחרונים' ואינו מקבל דעתו בתקיפות. לא יכל להזכיר שמו שמא יאמרו חסידיו ומעריציו איך אפשר לחלוק על מורם ורבם, לכן בחר שלא להזכיר שמו. בסי' רמ"ב המג"א הביא הירו' ושבה"ל 'לווין בריבית לצורך סעודת שבת'. המ"ב בסק"ד כ' מכמה אח' דהיינו מגוי או באופן המותר ובשעה"צ ס"ק ט"ו 'ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר ברבית דרבנן ועי' ביאוה"ל', בביאוה"ל על אתר ד"ה כדי כ' בזה"ל 'עי' במג"א שכ' בשם הירו' דלוין ברבית לצורך סעודת שבת והעתקנוהו במ"ב' עכ"ל. הרי שלא הוסיף על דבריו שבמ"ב ונראה כביאוה"ל לבטלה, וביותר שמציין אליו בשעה"צ. ניכר הדבר שהיה כאן ביאוה"ל ארוך המתקיף היתר זה של אותו 'אחד' ללוות בריבית גמור דרבנן לצורך מצוה. ומיהו אותו המתיר? הלא הוא הגר"ז שם על אתר וז"ל בס"ט מותר ללוות ברבית של דבריהם לצורך סעודת שבת וכו' וע"ש בקו"א סק"ה. וכנראה מפני אריכות שלא לצורך השמיטו והסירו מן הדפוס

[פרוזי]

למדתי עכשיו הלכת יו"ט
יש עשרות פעמים שהמשנ"ב מביא לשונות שועה"ר
בלי לצטט את שמו

[גבורות שמשון]

בסימן תצ"ד יש ביאור הלכה די ארוך, שמבאר בו הב' מיני נגינות שיש בהקריאה של עשרת הדברות, ובסופו הוא כותב 'זהו תמצית דברי האחרונים', והנה הפלא ופלא, כל הקטע הוא ציטוט 'מלה במלה' מכמה סעיפים בשו"ע הרב.
יש ביאור למה לא כתב שזה משועה"ר, כאן כבר לא היה לו מה לפחד מחסידיו ומעריציו - כלשון המאמר בישורון -
אולי הוא פחד קצת מחסידיו ומעריציו של הגר"א?

[ידידיה]

קושיא עצומה. ולחומר הקושיא י"ל שבאמת המשנ"ב חשב שקטע זה הוא רק 'תמצית דברי האחרונים' ואין בו כלום משל הגר"ז. וצ"ע.

[גליק]

ידוע שיש הבדל בין חלקים מסויימים במשנ"ב (לענין הציון לגר"ז בשמו המפורש אם לאו) ויש התולים זאת בזה שבפועל לא כל המשנ"ב נכתב על ידי אותו אדם ממש וד"ל

[גבורות שמשון]

קושיא עצומה. ולחומר הקושיא י"ל שבאמת המשנ"ב חשב שקטע זה הוא רק 'תמצית דברי האחרונים' ואין בו כלום משל הגר"ז. וצ"ע.

תנוח דעתך שהנחת את דעתי......

כוונתי היתה להוכיח שכל המאמרים בישורון וכדו', שבונים תיאוריות, מתי המשנה ברורה כתב כך ומתי כך, ומזה רוצים להוכיח מה היה היחס שלו לגדולי האחרונים, הם עורבא פרח, ותו לא מידי.

(יש עוד מאמר בישורון, שמוכיח שהח"ח לא החשיב את הגר"ז כ"כ, מזה שהרבה מאד פעמים הוא כותב בשעה"צ 'הגר"ז ופשוט', וכוונתו שלא סמך עליו לגמרי, אלא כיון דפשוט שכן הדין לכן הוא פוסק כך, וכל זה מגדלים פורחים באויר, כנלענ"ד). 
 

[ידידיה]

כוונתי היתה להוכיח שכל המאמרים בישורון וכדו', שבונים תיאוריות, מתי המשנה ברורה כתב כך ומתי כך, ומזה רוצים להוכיח מה היה היחס שלו לגדולי האחרונים, הם עורבא פרח, ותו לא מידי.

ברור. ועל זה הערתי שזה שאתה כותב שאלה שאינה שאלה לא מוכיח שכל שאלה שמישהו אחר שואל ג"כ אינה שאלה.

[מאור עינים]

קושיא עצומה. ולחומר הקושיא י"ל שבאמת המשנ"ב חשב שקטע זה הוא רק 'תמצית דברי האחרונים' ואין בו כלום משל הגר"ז. וצ"ע.

אני פירשתי את זה כעין דבריו רק אולי ביותר עדינות,
הגר"ז הרי יש בו יחודיות נוראה, בתמצית ההגדרות בסברא, עם זאת שזה ספר הלכה, והמ"ב לקח את דבריו למעלת הדברים, אבל לא טרח לציין את שמו הוא משום שחשב שכולם יידעו מזה, וגם שלוקח את לשונו ולא בהכרח את דעתו, ובמילתא דעבידא לגלויי ידע הח"ח שידעו מהיכן לקח לשון למודים זה, עד כאן מה שנראה לי בעניותי.

[ידידיה]

והמ"ב ... לא טרח לציין את שמו הוא משום שחשב שכולם יידעו מזה, ...

מבלי לזלזל כלל בגדולתו של הגר"ז, כמדומני שבזמנו ובמקומו של המשנ"ב לא היה ספרו ידוע, וקשה להניח שסמך שכולם יידעו מזה.

[מאור עינים]

והמ"ב ... לא טרח לציין את שמו הוא משום שחשב שכולם יידעו מזה, ...

מבלי לזלזל כלל בגדולתו של הגר"ז, כמדומני שבזמנו ובמקומו של המשנ"ב לא היה ספרו ידוע, וקשה להניח שסמך שכולם יידעו מזה.

אם כדבריך, אז צריך להבין למה רבינו המשנ"ב בחר להעלים זאת מאיתנו.

[ידידיה]

כתבתי לעיל, זכותו של המ"ב להעלים מאיתנו מי ניסח את הדברים [בשונה ממי שחידש את הדברים שאסור להעלים את שמו]

[לבי במערב]

כמדומני שבזמנו ובמקומו של המשנ"ב לא היה ספרו ידוע

כמדומני שלהד"ם. ורשימת דפוסיו תוכיח.

[השאלה עצמה לוקה בבעי' אחרת: המציאות היא, שהמשנ"ב ניסח ס"ק רבים ע"פ לשון אדה"ז (ולעתים קרובות השתמש אף בלשון הפמ"ג, מג"א, ט"ז וכו' - כולל בהעלמת שמם). וכיון שכך דרכו בקודש, אין לנו אלא לבקש טעם כללי (ולא 'פרטי' ומקומי). כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ביאר פעם ('לקוטי שיחות' חל"ו ס"ע 180 ואילך) בנדון דומה, דכל שנתעצם הענין בשכל האומר כמה שחדשו מעצמו - לא חל בזה 'האומר דבר בשם אומרו' וכו'; אך צ"ע אם אכן י"ל כן בטעם המשנ"ב].

[ידידיה]

כמדומני שבזמנו ובמקומו של המשנ"ב לא היה ספרו ידוע

כמדומני שלהד"ם. ורשימת דפוסיו תוכיח.

הויכוח עקר וכמו הרבה ויכוחים עם לבי במערב, ברור שהיו הרבה שהכירו, וברור שלא היה ספרו שגור אצל הכל, וכמו שכותב מונדשיין בספר המקושר לעיל (עמ' פ"א) בגסות רוח אופיינית:

ומכאן נעבור לאותם שאינם קבועים לשים עיונם בשו״ע רבינו, כנראה מפני שרגילים הם מנערותם לבקש הלכה מפי ה׳חיי אדם׳ וגם כי הזקינו לא סרו להביט באוצרות הלמדנות השקועים בשו׳׳ע אדמו׳׳ר.

ובהמשך מבואר שאותם "לומדי חיי אדם" הם הקה"י, "חוגי הישיבות הליטאיות", וכנראה גם הנצי"ב, הדגל ראובן, והבית הלוי!
כל מילה מיותרת.

-----
דרך אגב, הוא מביא ביקורת של הר' זוין (בשנת תרצ"ו) על הקה"י שדן בחקירה ביסוד דיני שומרים, האם הוא מדין מזיק או או משום קבלת האחריות בשעת השמירה, ולא הביא את דברי שו"ע הרב הל' פסח שנקט כצד הב' [והקה"י מצדד כצד א'],
והביקורת מגוחכת, הן משום שאין מוטל על הקה"י לדעת כל דברי הגר"ז, והן משום שגם אם היה הקה"י יודע את דברי הגר"ז לא היה מביאם משום שהגר"ז לא הוכיח דבריו כלל, [ובכלל עיקר דברי הגר"ז שם לא תלויים בנידון שדן הקה"י],
ואדרבא יותר יש לתמוה על הגר"ז שהעלים עיניו מדברי הרשב"א שהביא הקה"י שם ומשאר ראיותיו הנכוחות.

[גם לסיפא של ההודעה לעיל איני מסכים כלל, השאלה איננה שאלה והתירוץ אינו תירוץ].

[מסתפינא]

ואדרבא יותר יש לתמוה על הגר"ז שהעלים עיניו מדברי הרשב"א שהביא הקה"י שם ומשאר ראיותיו הנכוחות.

 

בגסות רוח אופיינית:

?

[ידידיה]

!!

הגר"ז הוא מגדולי הדורות, ומותר וצריך להקשות על דבריו כמו שמותר וצריך להקשות על כל גדולי ישראל.

[לבי במערב]

הויכוח עקר . . 

הויכוח עקר הוא - כשמעקרים אותו בכח. לא כתבתי אלא שהי' ידוע, ולא שנסתר ונעלם מעיני כל חי (לאפוקי עשרות השנים שלאחר עלות הח"ח למתיבתא דרקיעא).
לא טענתי שכולם הכירו אותו; אם כבר, טענה הפוכה היא זו שהשתמעה מדברי מר (ועלי' הוא שבאתי להעיר).
על טענותיו, האופייניות גם הן, אודות דברי הרי"מ ז"ל: וכי עלי להסכים עם כל ניסוחיו?!

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אינו צריך ל'הסכמתו' בענין השאלה והתירוץ (ואת"ל, יש לקרוא עליו בזה מה שהטיח כלפי הרי"מ ז"ל).
אודות היתכנות טעם כזה בהנהגת הח"ח - הרי בעצמי כתבתי דצ"ע אם ניתן לומר כן.
אודה אם יואיל נא לציין מקום ד' הקה"י, כי אין עתה זמני בידי לחפשם.

[פרוזי]

מעניין איך הגיע אשכול על ר' חיים וספרי חסידות
לויכוח בין המשנ"ב והגר"ז

[זיידע]

מעניין איך הגיע אשכול על ר' חיים וספרי חסידות
לויכוח בין המשנ"ב והגר"ז

זה דוקא לא מעניין. זה פשוט.
אם האשכול עד עכשיו היה עוסק רק בקשריו של ר' חיים לספרי חסידות זה הי' מעניין.

[ובכן]

מעניין איך הגיע אשכול על ר' חיים וספרי חסידות
לויכוח בין המשנ"ב והגר"ז

זה דוקא לא מעניין. זה פשוט.
אם האשכול עד עכשיו היה עוסק רק בקשריו של ר' חיים לספרי חסידות זה הי' מעניין.

מעניין איך אשכול על וכו', הגיע לויכוח על מה מעניין ומה לא מעניין... :)
 

[אבקש]

"רוב הספרים שמציין (ובכללן גם ס' שפ"א) אינו תח"י ומהם שלא ראיתי כלל ואיני יודע מי מחברם"
(א"ה. אף שמסתברת הכוונה לשפ"א עהש"ס אך אם עהש"ס לא הוה בידיה כ"ש שעה"ת).
כמה מכתבים מתוך חילופי אגרות תורה של מרן הגרח"ק עם מורינו הג"ר יצחק דוד אלטר שליט"א:

ידיו אמונה - הגרח''ק.pdf

[בשלמא]

ובכללן גם ס' שפ"א

השתמש בשפ"א בערכין להל' יובל.
מה שהיה זקוק לעבודתו השיג.
כל שאר הספרים כנראה קמא קמא דמטי לידיה.
לקנות סט שלם שפ"א שיהיה בבית, זה תענוג של דורנו