איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 22 מרץ 2021, 17:23

 על  מקורות ההגדה מחברה וזמנה

 איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? האם יש קשר בין כמות הצרות לקללות?

       ההגדה היא, בין היצירות או התפילות הנפלאות של עם ישראל. שהשאירו וממשיכות להטביע רושם אדיר ,וחותם עמוק בכל הרבדים:  המפלפלים בחידוש"ת ,החסידים במילי דחסידות.. בעלי הדרש ומעמיקי הסוד, ודומה שאין עוד ספר שזכה לכ"כ הרבה פירושים ומהדורות, ואף מהדורות אומנתיות מפוארות ,  מראשית הדפוסו עד שנת 1960. נמנו 4,730 הגדות  שהודפסו..ועד היום מן הסתם מספרם  הוכפל ). ראה בהמשך תגובות שהם הגיעו ל עשרת אלפים.
 
     כדי להבין ולהכיל  את התוכן הפנימי של ההגדה יש כמובן  להתייחס  לשלושה דברים: א - בראש וראשונה לתוכן ,להבנת המשפטים והמילים בפרדס,  ב, את סדר הרצאת הדברים והשתלשלותם , מה בא לפני\ אחרי.  שגם הם נותנים משמעות לנאמר ,  ג - החלק השלישי, הפחות חשוב, אבל גם הוא חשוב ,  אליו נתייחס במאמר הבא: מי חיבר מה, מאיזו תקופה , מתי זה נכנס להגדה ועוד.
       הולך ופוחת : הכי הרבה הגדות הם (לחלק א) עם פירושים שונים ,ורבים הם מלפורטם. את התשובות לשאלות העיקריות : למה , מה טעמו, מה מלמדנו, ולמה מרמזים משפטים אלו ואלו  בהגדה וכו  כדי לענות עכ יש לעיין בהגדות הרבות על פירושיהם הרבים,, וכל המרבה ימצא עצמו -  הולך ומשתבח .  
       עניין סדר הדברים ( חלק ב ) או על מהות משמעות מבנה ההגדה  - נכתב רבות, ויש חלוקות שונות, אינו דומה חלוקתו עי כי טוב, לחלוקת הבן מלך, ושניהם אינם שווים לחלוקה בהגדת מתיבתא  ועוד רבים, ואחרון חביב – חלק ג מקורות ההגדה , גם כאן יש חילוקי דעות לגבי חלקים מסויימים, אולם כמות הדעות השונות מצטמצמת מאוד לעומת החלקים האחרים .
 
     אז ממה הוא מורכב, מתי הוא נוצר  ועי מי, וכנל -   האמת שגם מבלי לדעת את התשובות הנל, ניתן להתעלות במהלך הסדר – לחזות בנועם היכלו ולהינות מזיו השכינה., ואעפכ יהיו כאלו שהכרת התשובות הנל  תשבח את טעמם בהגדה,  ותוסיף להם נופך נוסף על כל הידוע מכבר, ולהם נועד המאמר הבא.
      .
      בסך הכול ניתן לראות בהגדה 33 חלקים מזמנים שונים וממספר מקורות. ובמהלך הדורות הפכו לשירת עם ישראל על גאולתו מעם לועז והפיכת יהודה  לקדשו – וישראל לממשלותיו.
 
       מתוך כל ההגדה שלנו (עד אחר ההלל),  יש בה רק שמונה  קטעים שהגמרא קובעת שעלינו לומר בסדר, יש עוד קטעים מהגמרא ,אךלא כתוב שיש לאמרם בסדר.  וההגדה הכי קרובה לשלנו היא של  ר עמרם גאון. ואילו בהגדה של הרמבם , נעדרים ממנה שני קטעים  שיש לנו.  ומזו של רסג נעדרים  ארבעה קטעים ,
     חלק מההגדה הוא  מהתורה, חלק מחזל, חלק מהגאונים ,חלק מהראשונים וחלק נוסף מהאחרונים (בחמש מאות השנים האחרונות ,  ננסה ללכת בעקבות ההגדות המפורסמות, ובעיקר של גולדשמיד  הגדת תורה שלמה, וההגדה המשובחת של מתיבתא.
          יש בהגדה גם הפתעות – כמו קטע חזל ,שאין לנו את מקורו= פסח בני ברק.
או שלוש הקטעים מהיוצרות של שבת הגדול שהשתלבו בהגדה =  חסל סדר פסח. אז רוב ניסים.  אומץ גבורותיך.,
או פיוט שנועד לעזור  לערוך סדר, לפני עידן הדפוס = הסימנים.,
יש גם  שלושה פיוטים וחיבורים שלא נועדו לפסח,אלא לשבח את השם ,כי לו נאה.  או לחגים בכלל =אדיר הוא.  או לשבת -  שבע ברכות , אחד מ יודע.– ומצאו את מקומם בהגדה.
      לפעמים זה משפט אחד =לשנה הבאה, לפעמים  שניים שלושה משפטים = ברוך המקום  ברוך הוא.   ולפעמים קטעים ארוכים כמו הדרשות מהמכילתא  על הפסוקים.  או ההלל.
 
 החלקים השונים סומנו בתחילתם באותיות בולטות מ א  ועד  לג.
 
                       הגדה של פסח
קַדֵשׁ
 
יוֹם הַשִּׁשִּׁי.  וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאַָם.
וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
.....
וּרְחַץ
כַּרְפַּס
טוֹבְלִין כַּרְפַּס
יחץ

א) –
מהגדת הגאונים
 
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

 
ב)
משנה פסחים קטז- מההגדה בגמרא. חיוב אמירתו מחזל.
 
מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כּוּלוֹ מַצָּה.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת,  - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
.....
ג) -
פסחים קט"ז - מההגדה שבגמרא. חיוב אמירתו מחזל.
 
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.

ד) –
מהגדת הגאונים
 
וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
ה–
מהגדת הגאונים.אינו בגמרות שלפנינו, ומתוך ההגדה- התוס ( בעז מה ) מצטט ממנה ,וכן בתןס  בכתובות (קה, א) . אומנם יש מעשה דומה ושונה בתוספתא פסחים( י, ב,)
 
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.
 
ו)
משנה ברכות יב.  אין -חיוב אמירתו מהגמרא.
 
אָמַר אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה : הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַים בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁה בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיְם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ יְמֵי   חַיֶּיךָ - הַיָמִים, כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ  - הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:  יְמֵי חַיֶּיךָ  - הָעוֹלָם הַזֶּה,כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ  - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִׁיחַ.
 
ז)
מהגדת הגאונים

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ  הוּא. בָּרוּךְ  שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.

ח)
– מדרש מכילתא בא. אינו חלק מהגדת הגמרא.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה . אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.......
                וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.............
     יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיוֹם הַהוּא, אִי בַּיוֹם הַהוּא יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה - בַּעֲבוּר זֶה  לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵשׁ מַצָה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.

ט)
– מבוסס על פסחים קט"ז. אינו חלק  מהגדת הגמרא.  אכן לרב חיובו מהגמרא וזהו :מתחיל בגנות. אבל הלכה כשמואל, וזה שאנו אומרים את שניהם, הוא מן המנהג בלבד. (ותודה לעץ פרי).

       מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ...ָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם  מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂיו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר  שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

י)–
מהגדת הגאונים

       בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שנה. וְגם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

יא)
– מהגדת הגאונים
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ? שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

יב)
– פסחים קטז, ובמדרש כי תבוא. מהגדת הגמרא.חיוב אמירתו מחזל.

             צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב....
וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר......
             וַיָּגָר  שָׁם - מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּר  שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶן. ...............................  

   חשֶׁךְ           

   מַכַּת בְּכוֹרוֹת

יג )
- מכילתא בשלח ועוד. אינו מהגדת הגמרא.

             רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה  אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים  בְּמִצְרַים  עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת ? בְּמִצְרַים  מַה הוּא  אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים  הִוא,...
        רַבִּי  עֲקִיבֶא  אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה  שהֵביִא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים  בְּמִצְרַים  הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת ? שֶׁנֶּאֱמַר: יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצַָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים . חֲרוֹן אַפּוֹ- אַחַת,, עֶבְרָה -  שְׁתַּיִ.....

יד)
-  מהגדת הגאונים

כַּמָה  מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים  וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים,                     דַּיֵינוּ.
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, ו לֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם,                     דַּיֵינו
........
אִלוּ  הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ  יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה       דַּיֵינוּ.

        עַל אַחַת, כַּמָה  וכַּמָה , טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים , וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה ..........הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ  יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל לָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.

טו)
– פסחים קטז משנה - מהגדת הגמרא. חיוב אמירתו מחזל.

     רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה  אוֹמֵר:כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח,  לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח,מַצָה, וּמָרוֹר.

מַרְאֶה בַּיָד עַל הַזְרוֹעַ וְיִזָהֵר  שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אוֹתָה.

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן מַרְאה אֶת  הַמַּצּוֹת לַמְסֻבִּים ואוֹמֵר:

מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מהמַרְאֶה אֶת  הַמֶָרוֹר לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:

טז)–
פסחים קטז משנה וגמרא - חיוב אמירתו מהגדת הגמרא.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת  עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יֶָָצֶָא מִמִּצְרַָים , שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה  עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַים .  לֹא אֶת   אֲבוֹתֵינוּ  בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ  גָּאַל  עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם , לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ  אֶת  הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ.

יז)
– פסחים קטז משנה - חיובו  מהגדת הגמרא.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה 
לַאֲבוֹתֵינוּ  וְלָנוּ  אֶת  כָּל  הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ. 

יח )
- תהילים , חיובו מהמשנה - מהגדת הגמרא.

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי...... 

בְּצֵאת  יִשְׂרָאֵל מִמִמִּרַָים , בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ,  יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. .........

מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד  גָּאַל יִשְׂרָאֵל. 

 יט)
  פסחים קטז ,משנה. חיובו מחזל.
בָּרוּךְ אתה.....וּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ  וְגָּאַל  אֶת   אֲבוֹתֵינוּ  מִמִּצְרַים , וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה  לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה  וּמָרוֹר. .....וֵאלֹהֵי  אֲבוֹתֵינוּ  יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל  שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ  אַתָּה השם גָּאַל   יִשְׂרָאֵל.

רַחַץ 
נוֹטְלִים  אֶת  הַיָדַיִם וּמְבָרְכִים 
בָּרוּךְ אַתָּה מוֹצִיא, מַצָּה 
יִקַח הַמַּצּוֹת בְּסֵדֶר שֶהניחן, הפרוסה בין שתי ...............

מָרוֹר 
            כָּל  אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמַטְבִּלוֹ בַּחֲרוֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרוֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי  הַסָבָּה. 
כּוֹרֵךְ 
             כָּל  אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכִם יַחַד, אוֹכְלִים בְּהַסָבָּה וּבְּלִי בְּרָכָה. לִפָנֵי אֲכָלו  אוֹמֵר.


כ)
–מבוסס על פסחים קטו, בהגדה לראשונה-  בהגדת פראג משנת רפז, בשוע, בלבוש ועוד אחרונים.- אינו מהגדת הגמרא וגאונים והראשונים.

ואומרים "זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן  עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים: הָיָה 
כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. 

שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ 
        אוֹכְלִים וְשותים הסעדה הערוכה ונוהגים לאכל תחלה ביצים מבשלות. ו לֹא יאכל יותר מדי, ש לֹא תהיה עליו אכילת אפיקומן אכילה גסה. 
צָפוּן 
   אחר גמר הסעדה לוקח כל אחד מהמסבים כזית מהמַצָּה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכל ממנה כזית בהסבה. וצריך לאכלה קדם חצות הלילה. 

בָּרֵךְ 
     מוֹזְגִין כּוֹס שלִישִׁי וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָזוֹן. 

יִרְאוּ אֶ......קְדשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי...א יַחְסְרוּ
כָל טוֹב. הוֹדוּ ... כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.   פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.  
...  נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ
מְבַקֶּשׁ לָחֶם....יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָׁלוֹם.

כא)
כולל פסוקים מתהילים ומאיכה- תחילתו כבר  בראשונים, בהגדת ר עמרם רק שני פסוקים  ואחכ במחזור ויטרי   בתוס  נוספו פסוקים ועוד.ובאנגלייה היו אומרים  שבעה עשר פסוקי זעם ועונשים לגויים.
   שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר  לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ  לֹא קָרָאוּ.(תהילים עט,ו). במחזור רומא יש רק זאת.
כִּי אָכַל אֶת  יַעֲקֹב וְאֶת  נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ.תהילים עט,ז,  הוספה של הספרדים והתימנים.
שְׁפֹךְ  עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם.תהילים  סט,כה, הוספת אשכנז.
תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי השם איכה ג,ו,  הוספת אשכנז.
 בדרום צרפת -מחזור וויטרי-  אאמרו  10 פסוקים.  בצפון צרפת  אמרו 12 פסוקים.
ובאנגלייה  17 (עץ חיים ר יעקב מלונדון) .הא יש קשר בין גודל הרדיפות של היהודים לכמות הקללות ?

הלל – המשך יט

לֹא לָנוּ , ...לֹא לָנוּ , כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם? ואֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם , ............
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ..בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית  ... ....לָנוּ . אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד  קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.   אֵל .. וַיָּאֶר לָנוּ . אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד  קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אֵלִי אַתָּה וְ.. כִּי טוֹב, כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כב)
– ברכת השיר לר יהודה. פסחים קיז במשנה. ונחלקו אם היא ברכת "שעשה ניסים". או ברכה על מצוות אמירת ההגדה. ולרמבם היא חתימה להלל.ויא שזו ברכה על כוס שני. ממ גם זה חיוב אמירתו מהגמרא וכהמשך להלל.

     יְהַלְלוּךָ .. אֱלֹהֵינוּ כָּל  מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵּית  יִשְׂרָאֵל בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וְִֶ
וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ, וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת  שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ. כִּי לְךָ  טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאְֱה לְזַמר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד  עוֹלָם אַתָּה אֵל. 

כג )–
הלל הגדול ,תהילים קלו, בפסחים קיח. ובברייתא  קיח, זו דעת ר טרפון, ונחלקו אם יש בו חובת אמירה -ועל איזה כוס 4\5.

הוֹדוּ לַ כִּי טוֹב כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 
הוֹדוּ  לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים  כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 
הוֹדוּ  לָאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
................
וָנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 

נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 
הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 


כד )–
ברכת השיר לפי ר יוחנן, פסחים קיז במשנה. (מאכנה"ג וחז"ל , וחלקה מאוחר יותר). ולכן חובת אמירתו מהגמרא, והואברכת השיר-  לר יוחנן.

          נִשְׁמַת כָּל  חַי תְּבַרֵךְ אֶת  שִׁמְךָ,....רוּחַ כָּל  בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד  הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ  מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין  לָנוּ  מֶלֶךְ  אֶלָּא אַתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל  בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל  תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים......  וְלֹֹא יִישָׁן - הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ  לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ  מוֹדִים. 
אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם 
        הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ, הַמֶּלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשִָּׂא. 
רַחֶם נָא ד' אֱלֹקֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל ....וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה( וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה , כִּי אַתָּה ד' טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ  וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ד' עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן. 

  נרצה 

--      -מכאן והלאה יש שבעה פיוטים  שנתקבלו במנהג אשכנז. –אך אינם מופיעים לא בהגדות הגאונים,לא ברשי , וויטרי,ולא  מנהגי ספרד ותימן.  אבל בתשבץ חלקם   כבר מוזכר שמהרם מרוטנברג נהג לאומרם. דהיינו לפני כשמונה מאות שנה. וכך נתקבלו ונכנסו להגדות אשכנז.

כה)
– מהקרובה של ר יוסף עלם מהמאה ה 11, לשבת הגדול.  הוא סיום לקרובה אלוקים בצעדך.נמצא בחלק  מההגדות מהאה ה 14 והלאה.

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ,    כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ. 
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ        כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. 
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה,            קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. 
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה        פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה. 

כו)
– הוספה מאוחרת = אחרונים, מופיע בסידורי הארי ,השלה ויעבץ.

"לְשָׁנָה   הַבָּאָה   בִּירוּשַָׁלָיִם   (הַבְּנוּיָה) ".


כז)
–מתוך קרובה של ינאי לשבת הגדול, והלקט יושר מספר על רב והתרומת הדשן שהיה אומר את הפיוטים הבאים -  בהגדה. (לפני כשש מאות שנה.) הוא החלק המישי מקרובה ליום א של פסח. "אוני פטרי".

וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה , 
בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה  הַלַּיְלָה, 
............... ,
וַיָּשַׂר יִשְׂרָאֵל  לְמַלְאָךְ וַיוּכַל לוֹ לַיְלָה, , 
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. 
זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי  הַלַּיְלָה, 
......................

כח)
- מתוך קרובה של הקליר לשחרית של פסח, בהגדה – ראה לעיל. זהו חלק שישי מקרובה שבמקור חוברה ליום ראשון,
אך נהוג לאומרה ביום שני  של פסח.(ותודה לרוזנצוויג על ההערה).

וּבְכֵן וַאֲמֶַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח

אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ בַּפֶּסַח, 
בְּרֹאשׁ כָּל  מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ פֶּסַח, 
גִּלִיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל פֶּסַח,  
וַאֲמַרְתֶּם  זֶבַח פֶּסַ...........
שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא לְעוּצִּית בַּפֶּסַח,
תָּעֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג פֶּסַח, 
וַאֲמַרְתֶּם  זֶבַח פֶּסַח. 

כט)
– פייטן לא ידוע,   שבחים לקבה,  מתחילת האלף השישי, זמר ושבח לסעודה (כללי), היה ידוע באנגליה, ומופיע בתשבץ  שהמהרם מרוטנברג נהג לאומרו בהגדה. ,  ומופיע גם בהגדה מלונדון מהמאה  13.

כִּי לוֹ נָאֵֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. 
אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ: 
לְךָ  וּלְךָ , לְךָ  כִּי לְךָ , לְךָ  אַף לְךָ , לְךָ...הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֵֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. 
תַּקִיף  בִּמְלוּכָה,, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ: 
לְךָ  וּלְךָ , לְךָ  כִּי לְךָ , לְךָ  אַף לְךָ , לְךָ ...הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֵֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. 


ל )
– זמר ליום טוב,לראשונה בהגדת פראג משנת רפז.  בחלק מההגדות מהמאה ה 14, נמצא גם בתרגום לאידיש בהגדות מאשכנז מהמאה ה 16. =אלמעכטיגר גאט  בויא דיין טעמפל שירי.... ואולי הנוסח באידיש הוא העיקר...  הושר באביניון בכל חג.

אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. 
    בִּמְהֵרָה,בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. 
    אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.
...........
רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא  יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. 
    בִּמְהֵרָה,בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. 

    אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. 


--------------------------- שני השירים האחרונים ,מחברם לא ידוע, ונמצאים בחלק מההגדות רק מלפני כשלש מאות וחמישים שנה.

לא)
– מחבר לא ידוע. י"א  מבית מדרשו של בעל הרוקח . שייך לשירי שבת של שבעת ימי המשתה ,מופיע בספר שבחות ושירים מאמסטרדם תקיז. ואחכ ברבים מהגדות באשכנז בתרגום אידיש. 

אֶחָד  אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ. 
שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? 
שְׁנַיִם  אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ. 
.....................................
עֲשֶָׂרָה מִי יוֹדֵעַ? 
עֲשֶָׂרָה  אֲנִי יוֹדֵעַ:  עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת,  שְׁלשָׁה  אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,  אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ 
 
לב)
– גם זה מחברו אינו ידוע.  ויא מבית מדרשו של הרוקח. וברעיון – שיש דין ויש דיין, הרי הוא דומה לוויכוח בין אברהם לנמרוד כפי שמופיע  בב"ר לח, כח. (ראה בסוף).
   למרות הנל ,הרי שני האחרונים אינם מופיעים  בהגדת הרוקח – עצמו.  ויש מבעלי הסוד שמצאו כוונות ורמזים גבוהים  בפיוטים אלו.

חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא
 דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא  שׁוּנְרָא וְאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
.................................................
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, 
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא. 

לג)
- כמובן כל הסימנים  שמלווים אותנו לכל אורך ההגדה:קדש ורחץ, שמקורם כמקובל מרשי או  מבעלי התוס. גם הוא בנוי כפיוט בן שתי בתים וכו. ויש שכתבו שמעיקרם הסימנים נועדו לעידן שלפני הדפוס, כשהיה צורך לזכור את שלבי הסדר.







 


       
 


כמעיין המתגבר
הודעות: 5002
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 3462 פעמים
קיבל תודה: 1869 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 מרץ 2021, 17:31

איך אפשר לדעת שזה מהגדת הגאונים ולא מההגדות שקדמו להם, הלא אין לנו הגדות יותר קדומות.


בשלמא
הודעות: 4923
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 1383 פעמים
קיבל תודה: 3037 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי בשלמא » 22 מרץ 2021, 18:01

זייער שיין
אבל לתשומת לב הגמ' לקחה מההגדה ולא להיפך.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 22 מרץ 2021, 21:47

בשלמא כתב:
22 מרץ 2021, 18:01
זייער שיין
אבל לתשומת לב הגמ' לקחה מההגדה ולא להיפך.
תודה
ועיין בתשובתי להלן,
 


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 22 מרץ 2021, 22:01

כמעיין המתגבר כתב:
22 מרץ 2021, 17:31
איך אפשר לדעת שזה מהגדת הגאונים ולא מההגדות שקדמו להם, הלא אין לנו הגדות יותר קדומות.
לבשלמא ולמעיין המתגבר - 
א, אין לנו הגדות קודמות ממשנה, ואכן יש מסורת שההגדה שיסודה שבעל פה היא באנשי כנה"ג,  ונוספו לה דברים במשך הדורות, כפי שמוכיח הנוסח השתא עבדי וכו לשנה הבאה  בירושלים  ! ולכן מה שנותר בידינו זה לעקוב אחר ההופעות של הקטעים בהגדות שבמשך הדורות. וכאשר אני כתבתי מהגמרא  - כוונתי ששם זה הנכתב לראשונה.
ב, מה  שמעניין יותר,זוהי דעתו של האברבנל, ושל המדרש המכונה "מדרש הבאור" ,ולפיהם אכן נוסח ההגדה בימי חזל  היה נרחב בהרבה ממה שכתוב בגמרא וכלל קטעים רבים יותר כמו בהגדה שלנו. ור מ, כשר תמה עכ,  ןסובר שהעורך המאוחר של המדרש הנל ,הוא זה שהוסיף את הקטעים.

להלן ציטוט מאוצר החכמה.

 ג, הרב כשר תמה על דברי האברבנאל, כי לא מצא לזה זכר באף אחד מתשעת כתבי היד של מסכת פסחים, ואף אחד מהראשונים אינו מציין זאת, והשערתו שאחד המעתיקים הוסיף את נוסח ההגדה בסוף פרק ערבי פסחים, והיה נראה כאילו הוא חלק מגוף הגמרא בהמשך דבריו כותב האברבנאל:
        "אמנם ראו החכמים במכילתא, שהיו המאמרים האלו ערבים כדרשת עניני מצרים, ושהיו מפליגים במעשה ה' כי נורא הוא, וכ"ש בדברי השלם ר' עקיבא ובמאמר "כמה מעלות טובות", שהוא כולל החסדים כולם…והיה ראוי שיעלה זכרונם על ספר. ומפני זה הוסיפו המאמרים האלה בטופס ההגדה.

    ד,   השערה נוספת מביא הרב כשר, שההגדה סודרה ע"י הסבוראים וראשוני הגאונים, בבית דין הגדול של סורא ופומבדיתא, שם אספו את המנהגים השונים והתקינו נוסח אחד ואחיד. הוא מבסס את דבריו על דיוק בלשונו של ר' חננאל ועל תשובות שונות של הגאונים.

                ה, לסיכום, לרוב הדעות המבנה הראשוני של ההגדה נקבע כבר ע"י אנשי כנה"ג, כחלק ממכלול התפילות והברכות שתקנו, ומופיע במשנה, ואולי גם במכילתא. השלב הנוסף בסידורה היה, לחלק מהדעות לפני היציאה לגלות (הרבנים אריאל ובניש), ולחלק מהדעות רק בתקופת הגאונים (הרבנים כשר וכי טוב). 

וכדאי לכם לקרוא את המבוא להגדה של תורה שלמה- שיש בו חידושים רבים. 
תודה על הערותיכם
 


בשלמא
הודעות: 4923
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 1383 פעמים
קיבל תודה: 3037 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי בשלמא » 22 מרץ 2021, 22:06

NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 22:01
וכדאי לכם לקרוא את המבוא להגדה של תורה שלמה- שיש בו חידושים רבים. 
תודה על הערותיכם

אוי הנך מזכיר לי נשכחות את זה קראתי בחנותו של קרליבך ז"ל ברח' מהרש"ל לפני רבות בשנים. 
 


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 23 מרץ 2021, 10:15

בעניין חד גדיא -
זהו המדרש שמופיע בו רעיון שהכול בידי שמיים:

בב"ר לח, כח.
אַתָּה מַפְלֶה בִּי, וְיָדְעִין אִינוּן. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר. נַסְבֵיהּ וּמְסָרֵיהּ לְנִמְרוֹד.

אֲמַר לֵיהּ נמרוד לאברהם: נִסְגוֹד לְנוּרָא,

אֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם וְנִסְגּוֹד לְמַיָא דְּמַטְפִין נוּרָא.

אֲמַר לֵיהּ נִמְרוֹד לאברהם: - נִסְגּוֹד לְמַיָא,

אֲמַר לֵיהּ אברהם: אִם כֵּן נִסְגּוֹד לַעֲנָנָא דְּטָעִין מַיָא.

אָמַר לֵיהּ אִם כֵּן נִסְגּוֹד לְרוּחָא דִּמְבַדַּר עֲנָנָא.

אֲמַר לֵיהּ : נִסְגּוֹד לְרוּחָא.

אֲמַר לֵיהּ : וְנִסְגּוֹד לְבַר אֵינָשָׁא דְּסָבֵיל רוּחָא.

אֲמַר לֵיהּ מִלִּין אַתְּ מִשְׁתָּעֵי, אֲנִי אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה אֶלָּא לָאוּר, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁלִיכֲךָ בְּתוֹכוֹ, וְיָבוֹא אֱלוֹהַּ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וְיַצִּילְךָ הֵימנו.

וכך גם בב"ב דףי,א,
תניא ר"י אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות .
הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראו בעולם:
הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אור מפעפעו, אור קשה מים מכבין אותו ,מים קשים עבים סובלים אותן ,
עבים קשים רוח מפזרתן , רוח קשה גוף סובלו , גוף קשה פחד שוברו, פחד קשה יין מפיגו, יין קשה שינה מפכחתו ,ומיתה קשה מכולם, [וצדקה מצלת מן המיתה] - דכתיב (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 24 מרץ 2021, 01:18

בעניין מספר ההגדות - זה מה שראיתי:

הספרן המלומד יוסף לייכטר, מהספריה הלאומית, ציין ברשימתו לקראת חג הפסח, "הגדות ושמותיהן" , כי בקטלוג הספריה הלאומית רשומים מעל 8500 הגדות !!!
עבודה קפדנית ומדוייקת נעשתה על ידי מפעל הביביליוגרפיה בראשות יצחק יודלוב הי"ו, והושקעו מאמצים רבים להגיע לשלימות. נשלחו ספרנים לקטלג הגדות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל, נבדקו מחדש רישומים שנעשו בספריות בכל העולם, עבודה של שנים רבות מושקעת בספר. בזמנו, עם הוצאת הספר, העמידני על כך ר' חוקר תולדות יהודי אשכנז ר' יהודה הורוביץ שלא נמנו ב"אוצר ההגדות" כל אותן הגדות המשלובות בתוך מחזורים. לפיכך "הגדת מחזור "קמחא דאבשונא" (בולוניה שנת ש' 1540), שעליה מבוססת רשימתי הנ"ל, איננה מופיעה ב"אוצר ההגדות", על אף חשיבותה וקדמותה. אם נשער את מניין כל ההגדות שנדפסו מאז ועד היום,כולל בתוך מחזורים וסדורים, ייתכן ואנחנו מתקרבים לכ – 10,000 הגדות.


פינחס רוזנצוויג
הודעות: 5195
הצטרף: 18 ינואר 2021, 15:04
נתן תודה: 1483 פעמים
קיבל תודה: 3616 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי פינחס רוזנצוויג » 24 מרץ 2021, 01:38

NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
33 חלקים ממקורות וזמנים שונים
לא ספרתי היטב, אבל מתוך ה33 ישנם 7 מהגדת הגאונים ו8 מחז"ל, מה שמקטין את המקורות ל20.
NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מתוך קרובה של ינאי לשבת הגדול
כמדומה שהוא פרשתא (ליניי) לפרשת ויהי בחצי הלילה.
NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מקרובה ליום שני  של פסח
הקליר כידוע נהג יו"ט אחד. צריך לומר, מתוך קרובה הנהוגה לומר ביו"ט שני של פסח.


דבש לפי
הודעות: 2351
הצטרף: 03 דצמבר 2020, 01:05
נתן תודה: 2251 פעמים
קיבל תודה: 1102 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי דבש לפי » 24 מרץ 2021, 03:03

פינחס רוזנצוויג כתב:
24 מרץ 2021, 01:38
NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מקרובה ליום שני  של פסח
הקליר כידוע נהג יו"ט אחד. צריך לומר, מתוך קרובה הנהוגה לומר ביו"ט שני של פסח.
קרובה זו נוסדה לקריאת "שור או כשב" שמבואר במשנה שהיא הקריאה ליו"ט ראשון של פסח, אך אחר שהתקבל המנהג שעליו העיד אביי שביום הראשון של יו"ט ראשון קוראים "משכו" וביום השני "שור או כשב" נמצאת קרובה זו מתאימה דווקא ליום השני של יו"ט ראשון.


פינחס רוזנצוויג
הודעות: 5195
הצטרף: 18 ינואר 2021, 15:04
נתן תודה: 1483 פעמים
קיבל תודה: 3616 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי פינחס רוזנצוויג » 24 מרץ 2021, 09:20

דבש לפי כתב:
24 מרץ 2021, 03:03
קרובה זו נוסדה לקריאת "שור או כשב"
כמדומה שכוונתך לקרובה הנהוגה ביו"ט שני המתחילה אז על כל חייתו יער.
אבל הפיוט 'ואמרתם זבח פסח' הולך על הפסוק הנ"ל, שנקרא בפרשת משכו וקחו.
וצ"ל, או שהמנהג לא היה ברור והוא חיבר פיוט לשני הקריאות, או שהפיוט ואמרתם זבח פסח הוא פרשתא לפרשת בא ולא ליו"ט של פסח, ויש עוד אפשרות, שהפיוט אז על כל חייתו יער בכלל שייך ליו"ט ראשון של סוכות, והקליר נהג לקרוא ביו"ט ראשון של פסח כמנהגינו.


דבש לפי
הודעות: 2351
הצטרף: 03 דצמבר 2020, 01:05
נתן תודה: 2251 פעמים
קיבל תודה: 1102 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי דבש לפי » 24 מרץ 2021, 09:41

פינחס רוזנצוויג כתב:
24 מרץ 2021, 09:20
דבש לפי כתב:
24 מרץ 2021, 03:03
קרובה זו נוסדה לקריאת "שור או כשב"
כמדומה שכוונתך לקרובה הנהוגה ביו"ט שני המתחילה אז על כל חייתו יער.
אבל הפיוט 'ואמרתם זבח פסח' הולך על הפסוק הנ"ל, שנקרא בפרשת משכו וקחו.
וצ"ל, או שהמנהג לא היה ברור והוא חיבר פיוט לשני הקריאות, או שהפיוט ואמרתם זבח פסח הוא פרשתא לפרשת בא ולא ליו"ט של פסח, ויש עוד אפשרות, שהפיוט אז על כל חייתו יער בכלל שייך ליו"ט ראשון של סוכות, והקליר נהג לקרוא ביו"ט ראשון של פסח כמנהגינו.
אני מדבר על כל הקדושתאה כולה המתחילה "אסירים אשר בכושר שעשעת" (שעימה אומרים בין השאר את שני הרהיטים שהזכרת "אז על כל חיתו יער" ו"אומץ גבורותיך הפלאת בפסח").
בסוף חלקה הראשון (החלק הראשון של ה"מגן") נאמר "טֶרֶם חֻמָּצָה חֲרָרָה חֻפָּזוּ לָצֵאת בְּכִישׁוֹר, יָצְאוּ לְקֵץ רָץ דּוֹד רַךְ לִתְשׁוֹר, כִּוַּנְתָּ בְּכֵן חַג בַּעֲבוֹתוֹת קְשׁוֹר, לַהֲגוֹת בּוֹ בְּקֵץ עֵרֶךְ עִנְיַן שׁוֹר" והמנהג הקדום היה להמשיך "ככתוב שור או כשב או עז" וגו'
בסוף החלק הראשון של ה"מחיה" נאמר "פַּצְתָּ תְּנוּךְ הַטּוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, פְּסוּלֵי פּוֹרְכִים לְעוּמָם לוּהָטוּ, צֹאן לַפֶּסַח מִשְׁכוּ וְשַׁחֲטוּ, צַדְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד בַּל תִּשְׁחָטוּ" והמנהג הקדום היה להמשיך "ככתוב ושור או שה" וגו'
(הפסוק הראשון של ה"משלש" אינו מקריאת התורה אלא "כצפרים עפות" וכנראה למנהגו זו היתה ההפטרה)
בפיוט "ﭏ נא" גם כן דיבר על השור בהתאם לקריאה, ואחר כך יש שני רהיטים המיוסדים גם הם על עניין השור (הזכרת אחד מהם), אך כנראה מפני שרהיטים שעניינם שור אינם מתקשרים כל כך לעניין היום הוסיף אחריהם ר"א הקליר גם רהיט המיוסד על "ואמרתם זבח פסח" כדי להזכיר את עניין ניסי החג, וכן הסילוק כולו מעניין ניסי החג.
ברור לחלוטין שקדושתאה זו נוסדה לקריאת "שור או כשב" יום טוב ראשון של פסח, ובעצם זה גם מפורש בה להדיא "להגות בו בקץ - ערך עניין שור".


דרומאי
הודעות: 6864
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 2165 פעמים
קיבל תודה: 2427 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי דרומאי » 24 מרץ 2021, 10:01

בענין כי לו נאה וכו', אדיר הוא וכו', אחד מי יודע וכו' חד גדיא וכו'. ראוי לציין שיש מקומות שנוהגין לזמר זמירות אלו גם ביום טוב ראשון של סוכות.


עץ פרי
הודעות: 388
הצטרף: 07 מרץ 2021, 14:35
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 251 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי עץ פרי » 24 מרץ 2021, 10:14

NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מבוסס על פסחים קט"ז. אינו חלק  מהגדת הגמרא.

       מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ...ָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם  מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂיו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר  שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.
זה מחלוקת רב ושמואל מהו מתחיל בגנות ואנו עבדינא כתרוויהו
וא"כ זה בהחלט כן חלק מהגדת חז"ל.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 24 מרץ 2021, 10:26

דבש לפי כתב:
24 מרץ 2021, 03:03
פינחס רוזנצוויג כתב:
24 מרץ 2021, 01:38
NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מקרובה ליום שני  של פסח
הקליר כידוע נהג יו"ט אחד. צריך לומר, מתוך קרובה הנהוגה לומר ביו"ט שני של פסח.
קרובה זו נוסדה לקריאת "שור או כשב" שמבואר במשנה שהיא הקריאה ליו"ט ראשון של פסח, אך אחר שהתקבל המנהג שעליו העיד אביי שביום הראשון של יו"ט ראשון קוראים "משכו" וביום השני "שור או כשב" נמצאת קרובה זו מתאימה דווקא ליום השני של יו"ט ראשון.
לפ. רוזנצוויג
שלום ונענה לפי הסדר:
א, יש 33 קטעים . והם ממקורות שונים.   ואין הכוונה שיש 33 מקורות שונים. ואפשר שיש לנסח בצורה מדוייקת יותר - למניעת טעויות
.וצ"ל    "ממספר מקורות ".ותיקנתי במקור.


ב, לא טעית. ודבריך - כדברי. ויש בו  בחלק החמישי מקרובה ליום א של פסח. "אוני פטרי". את הפזמון  "ויהי בחצי הלילה" .

ג, כאן נראה שאתה צודק לגמרי, שהוא חיברו ליום ראשון . אולם כפי שהגיב דבש לפי . -  למעשה היום הוא משובץ ליום השני ,וכך הוא גם מופיע במחזורים, בסדר התפילה של יום שני של פסח. וכך הוא מצויין גם בהגדה שלמה.
 ושוב ראיתי שאכן  בהגדת תיובתא - ציין כדבריך. ותיקנתי במקור - בהתאם.
תודה וחג כשר ושמח
 


דבש לפי
הודעות: 2351
הצטרף: 03 דצמבר 2020, 01:05
נתן תודה: 2251 פעמים
קיבל תודה: 1102 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי דבש לפי » 24 מרץ 2021, 10:33

NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מתוך קרובה של ינאי לשבת הגדול, והלקט יושר מספר על רב והתרומת הדשן שהיה אומר את הפיוטים הבאים -  בהגדה. (לפני כשש מאות שנה.) הוא החלק המישי מקרובה ליום א של פסח. "אוני פטרי".
NETANEL כתב:
24 מרץ 2021, 10:26
ב, לא טעית. ודבריך - כדברי. ויש בו  בחלק החמישי מקרובה ליום א של פסח. "אוני פטרי". את הפזמון  "ויהי בחצי הלילה" .
"אוני פטרי" אינה ליום א' של פסח אלא לשבת הגדול (או אולי במקור לשבת שקוראים סדר "ויהי בחצי הלילה"), ולא ידעתי מדוע אחרי שכתבת שזה "מתוך קרובה של ינאי לשבת הגדול" חזרת בך שלא בצדק וייחסת את הקרובה ליום א' של פסח.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 24 מרץ 2021, 11:04

עץ פרי כתב:
24 מרץ 2021, 10:14
NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
מבוסס על פסחים קט"ז. אינו חלק  מהגדת הגמרא.

       מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ...ָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם  מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂיו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר  שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.
זה מחלוקת רב ושמואל מהו מתחיל בגנות ואנו עבדינא כתרוויהו
וא"כ זה בהחלט כן חלק מהגדת חז"ל.
אכן זוהי מחלוקת וכו כדבריך, וזה מופיע בגמרא.
אולם האבודרהם ועוד שסוברים שיש לומר רק עבדים היינו, אלא שאנו נוהגים להוסיף ולומר גם מתחילה.
ולכן כתבתי שמקורו מהגמרא  - אך אין חיובו מהגמרא- אלא מהמנהג.
כמו עוד מדרשי חזל שבהגדה שאין החיוב לאמרם מחזל.
ממ אחדד את הדברים במקור , למניעת טעויות.

  ואגב ככלל- יש עוד דעות אחרות  לטעם שאומרים זאת: 
אם כהמשך תשובה לבן הרשע,  - לרשי.  או המשך לבן- שאינו יודע, כך לריטבא.
או כתשובה מדוע הכניסנו בכלל למצרים, עדיף היה שלא יכניסינו - ולא יוציאינו !  וע"כ בא ההסבר  בקטע  מתחילה. כך לתוס ריד.
          ממ לכל אלה  אין אמירתו בגלל דעת רב,ואין חיובו מהגמרא,  אלא מנהג הוא. כמו כל הקטע של ארבעת הבנים שמתחילה - שהוא  המשכו     והוא  מחזל, אך אין חיוב אמירתו מחזל , ואינו בהגדת חזל.
  גם בהגדת מתיבתא: הוא מצויין שמקורו - ולא חיובו הוא מחזל.
 ממ תודה לך  וחג כשר ושמח


עץ פרי
הודעות: 388
הצטרף: 07 מרץ 2021, 14:35
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 251 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי עץ פרי » 24 מרץ 2021, 16:14

מנין לך שמה דעבדינן כתרוויהו אינו משום שלא הכרענו בין שניהם??


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 24 מרץ 2021, 16:36

עץ פרי כתב:
24 מרץ 2021, 16:14
מנין לך שמה דעבדינן כתרוויהו אינו משום שלא הכרענו בין שניהם??
בוודאי שיש גם דעות כדבריך,
אבל ראה לעיל ציטוט מהאבדרהם- שזה רק מנהג,
ולרשי  ריטבא תוס ריד  :מציינים סיבה שונה, ולא בגלל רב, ואלא שהוא המשך וכו עיין לעיל,
ולבסוף אפנה אותך להגדת מתיבתא עמוד יז, וגם לעמוד  תקכה,  ובוודאי תשכיל מהדיון שם.
והערה-  כאשר מתפתח מו"מ ושו"ת , הרי לכשעצמי- עדיף לעיתים להמשיכו בפרטי, נסיתי להשיב כך - ולא עלה בידי ? 
תודה

 


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 25 מרץ 2021, 09:47

לגבי זהותו של מחבר נוסח ההגדה -
מעניינת הדעה שהבאתי במקו"א ורלבנטית לכאן, והיא שר' עקיבא היה חלק נכבד בכך והנימוקים להלן:

דעה נוספת היא הם באו לר עקיבא בעל ההגדה, לדעה שהוא מסדר ההגדה שבגמרא. כמובא (בספר מעשה בר עקיבא) - מעשה ברבי עקיבא - שגב קדושת ליל זה הוא כוחו דרבי עקיבא - פתיחת שער הנ' - משום כן באו כולי האי תנאי קדישא לחסות בצילו - דברי ר"ח פאלג'י שרבי עקיבא חיבר ה'הגדה של פסח'


אפשר גם לראות שחלקים רבים שנוספו להגדה הם דבריו של ר' עקיבא ותלמידיו:
א, מעשה בר' אליעזר התקיים בביתו של ר' עקיבא.
ב, אמר ראב"ע…עד שדרשה בן זומא שהיה חבר של ר' עקיבא.
ג, יכול מראש חודש נלמד ע"י ר' ישמעאל במכילתא, והוא היה חבר של ר' עקיבא. צא ולמד וכל הדרשות נאמרו בספרי
המיוחס לרשב"י אליבא דר' עקיבא.
ז, ר' יהודה היה נותן בהן סימנים הוא תלמידו של ר' עקיבא.
ח. ר' יוסי הגלילי הדורש את המכות הוא תלמיד חבר של ר"ע מנין שכל מכה היתה של חמש
נלמד ע"י ר"ע.
ט, כן ה' אלוקנו יגיענו למועדים דעתו של ר"ע במשנה בפסחים


מָרְדֳּכַי
הודעות: 353
הצטרף: 08 פברואר 2021, 01:41
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי מָרְדֳּכַי » 12 אפריל 2021, 20:23

דרומאי כתב:
24 מרץ 2021, 10:01
בענין כי לו נאה וכו', אדיר הוא וכו', אחד מי יודע וכו' חד גדיא וכו'. ראוי לציין שיש מקומות שנוהגין לזמר זמירות אלו גם ביום טוב ראשון של סוכות.

היכן המקומות שנוהגין זאת?!


מבשן אשיב
הודעות: 1181
הצטרף: 05 אפריל 2021, 21:02
נתן תודה: 1528 פעמים
קיבל תודה: 895 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי מבשן אשיב » 12 אפריל 2021, 21:54

שמעתי כי הפיוט אחד מי יודע במקור לא היה מיוסד על הערכים הידועים כיום אלא היו צריכים לחפש תשובה לכל חידה (כדי להרבות בסיפור יצ''מ)
האם מישהו יודע מקור לכך?


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 12 אפריל 2022, 01:36

מבשן אשיב כתב:
12 אפריל 2021, 21:54
שמעתי כי הפיוט אחד מי יודע במקור לא היה מיוסד על הערכים הידועים כיום אלא היו צריכים לחפש תשובה לכל חידה (כדי להרבות בסיפור יצ''מ)
האם מישהו יודע מקור לכך?
במקורות ובמכלול  מציינים את ההיפך" כי אחד הטעמים  לקביעת השיר כאן ,כדי לעורר את הנרדמים בשיר חידה  שהכול יודעים  את תשובותיו[ הר  ע, ש.].  ןמעין זה  בסידור אוצר התפילות בעיון תפילה . 
ואגב באתר  בריינפופ  ובמאמר של  י,ל,  מצויין הפוך מגולדשמיד ואחרים הטוענים שהשיר הוא חיקוי מהנוכרים.  ההיפך  לטענתו - השיר מופיע כפיוט כבר ב 1402 (ויא ב 1300)  ורק כ 200 שנים מאוחר יותר החלו להופיע חיקויים נוצריים לשיר !

הרחבה.
  יש הטוענים שהשיר מכוון כנגד הנוצרים ודיעותיהם. ראשית במספר הבתים 13 אצל היהודים שהוא מספר  מקודש.ולנוצרים רק 12 בתים שכן אצלם  המספר  13 מהווה סימן רע ומקולל.

   אבל גם בתוכן עצמו יש הדגשים אנטי נוצריים - :
אחד - ולא שילוש.    שניים הלוחות -ואין אחריהן עוד.  ...    ארבע אימהות -ולא עוד האם הנוצריה.
שבעה ימי שבת- ואין  להחליפה  ליום ראשון.שמונה ימי מילה- ושולל הנצרות שביטלוה.   
   תשעה ירחי לידה - ואין לידה מרוח הקודש .

ואלו ניצוצות בלבד  מהגן המגוון הכולל פרדס שלם על פיוטים אלו.

 


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 12 אפריל 2022, 23:14

הערה על התוכן בדף הפותח -

א.הערה שאמורה להיות אחרי סעיף יט ולפני סעיף כ.
"עד כאן הם שמונת הפרקים לפני הסעודה [כולל ההלל שלאחריו] שמקור חיובם מהגמרא. [בעצם אפשר שהם רק 7 שכן טז - "בכל דור ודור " הינו הלכה והקדמה לכך שצריך לומר את הקטע -"לפיכך" וכו (יז), ואינו חיוב אמירה של ההלכה עצמה ?! ] ".

גם בקטעים הבאים  מסעיף כ והלאה, יש שחלקם מהגמרא אך אינם מופיעים בהגדות של הרמבם, מחזור ויטרי,הכל בו והאבודרהם [השניים האחרונים מוסיפין בסוף ההגדה "והרוצה לשתות כוס חמישי יאמר הלל הגדול" ובאבודרהם גם נשמת ].

וככלל- יש בהם מחלוקות בפוסקים אם יש חיוב לאומרם. ולפוסקים - שגם להלן יש בהם קטעים שחיובם מחזל כמובן שיהיו יותר משמונת הקטעים הנל.
.-------------------------------


מ אלישע
הודעות: 1973
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 867 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי מ אלישע » 13 אפריל 2022, 01:41

NETANEL כתב:
22 מרץ 2021, 17:23
יד)
-  מהגדת הגאונים

כַּמָה  מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים  וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים,                     דַּיֵינוּ.
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, ו לֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם,                     דַּיֵינו
........
אִלוּ  הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ  יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה       דַּיֵינוּ.

שמעתי שחיוב אמירתו מחז"ל
ודורש מארמי אובד אבי עד שמסיים כל הפרשה
וזה עד ויביאנו אל המקום הזה - ארץ ישראל ובית המקדש.


מ אלישע
הודעות: 1973
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 867 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי מ אלישע » 13 אפריל 2022, 01:48

ויש עוד קטעים

הקדמת ההגדה ברמב"ם
בבהילו וכו'

הפסוק ואומר לך בדמיך חיי.
(ושמעתי לעיין בזה ב"הגדת המהר"ל " )

והמדרש שהובא בראשונים על ועברתי בארץ מצרים. והורו הראשונים שלט לאמרו.
(כמדומה שמובא כל זה בהגדה שלמה להרב כשר)


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 13 אפריל 2022, 09:34

הערה לגבי סעיף ט מתחילה עובדי עז.
נכון שההלכה כשמואל שיש לומר עבדים היינו, אבל -
א. לפי הריטבא אין מחלוקת בין רב לשמואל שיש לומר שניהם, אלא השאלה מה אומרים תחילה ומה אחכ.
ומעניין שברמבם יש לנו גם וגם. שהרמבם בהלכות כתב ראשונה את-מתחילה וכו ואחכ את עבדים וכו. ואילו בהגדת הרמבם הפוך תחילה עבדים היינו, ואחכ את- מתחילה וכו.
עכפ לריטבא שניהם חיובם מהגמרא : עבדים היינו וגם מתחילה עובדי וכו, והמספר בהתאם.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 13 אפריל 2022, 18:59

מ אלישע כתב:
13 אפריל 2022, 01:48
ויש עוד קטעים

הקדמת ההגדה ברמב"ם
בבהילו וכו'

הפסוק ואומר לך בדמיך חיי.
(ושמעתי לעיין בזה ב"הגדת המהר"ל " )

והמדרש שהובא בראשונים על ועברתי בארץ מצרים. והורו הראשונים שלט לאמרו.
(כמדומה שמובא כל זה בהגדה שלמה להרב כשר)
ישכח על ההערה.
א.  בבהילו - כלל אינו בהגדות שלנו , ובוודאי אינו חיוב.

ב. כאן צדקת שפסוק זה (מכל הקטע) מחודש ואינו בשבלי הלקט ולא ברסג ולא ברמבם ,ויעבץ כותב שאביו  החכם צבי נהג לאמרו.אולם הוא לא הכניסו לתוך ההגדה כדי לא לגרום למחלוקת.  אולם החידא מעיד שזה נוסח קדום וכן שהיה זה נוסח הארי ,ובהמשך אכן הכניסוהו להגדה.
וגם היום יש שאינם אומרים זאת ,כמו שאינם עושים כאן הטפה מהכוס - שאינו אלא שיבוש  אגב ההטפה  בפסוק זה בברית מילה. אולם עיין בכל בו שכן הביא דרש מעין הפסוקים הנל.
            אולם מה שכתבתי במאמר הוא באופן כללי לקטעים -  ולא ירדתי לפרטים  כמו שלא עסקתי בחילופי נוסחאות  שרבים הם.

ג.  גם כאן  יש אכן 3 שורות שהשבלי לקט כותב -ויש מפרשים ועברתי והכיתי כל הני מיעוטין אינם מסדר ההגדה ואינם כתובים במכילתא עם כל שאר ההגדה, לפיכך א י נ ם   עיקר ואין רבי נוהג לאומרם.
    אז גם כאן הערתך הנכונה מתחייסת ל3\4 שורות מתוך כל הקטע הארוך. וכנל לא ירדתי לפירוט ככ. וכל הקטע אכן מחזל.

    אבל פתחת פה פתח לדיון ארוך בהרבה לגבי נוסחאות ההגדה.שכן רבים מהדרשות בהגדה הרעיון דומה בכל ההגדות אבל בנוסחאות שונות ומגוונות זה מרחיב והשני מקצר, זה מוסיף וזה מדלג. ויכלה הנייר ולא נגיע לכל המצריך בהם הדיון.  ואולי באם יתאפשר  נוסיף עכ מספר מילים בהמשך.

 ממ תודה לך והערתך הוסיפה לבירור הנושא.

 


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 715
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 543 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי NETANEL » 14 אפריל 2022, 02:09

א.
הדרוש על קטע יב "צא ולמד" מבוסס על מדרש הספרי בדברים כי תבוא - אבל אינו העתקה שכן בספרי שהגיע לידינו יש רק חלק מהמדרשים הנל .
ונראה שחלקם נשמר רק בהגדה. וגם במאספי מדרשים מאוחרים יותר כמו - מדרש לקח טוב, ובמדרש הגדול התימני שבידם עדיין היה "ספרי' שלם יותר. [ ועל הספרי הזה כתב גולדשמיד בהגדה שלו שישה דפים , ורבים מדבריו לחינם הם ,ועדיף היה להתעלם מהחוקר פ. ומדבריו בנושא].

ד.
לשינויים בין הגדת המקדש להגדה שלנו יש ביטוי גם במדרש המדובר הדורש רק את הפסוקים ו,ז,ח,ט. ואילו בזמן המקדש היו אומרים ודורשים גם את פסוק י' "ויביאנו השם אל המקום הזה". ובעקבות החורבן והגלות חדלו לאמרו. ובעהי כשיגיעינו למועדים..שמחים בבנין עירך וששים בעבודתיך . נשוב לומר ולדרוש שוב גם את פסוק י' בב"א.


בן עזאי
הודעות: 1062
הצטרף: 30 מרץ 2020, 06:48
נתן תודה: 151 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: איזה קטע מחזל -מקורו לא ידוע ? איזה יוצרות אומרים בהגדה ? מה נועד לעידן שלפני הדפוס ? על מקורות ההגדה.

שליחה על ידי בן עזאי » 20 אפריל 2022, 12:20

NETANEL כתב:
12 אפריל 2022, 01:36
אבל גם בתוכן עצמו יש הדגשים אנטי נוצריים - :
אחד - ולא שילוש.    שניים הלוחות -ואין אחריהן עוד.  ...    ארבע אימהות -ולא עוד האם הנוצריה.
שבעה ימי שבת- ואין  להחליפה  ליום ראשון.שמונה ימי מילה- ושולל הנצרות שביטלוה.   
   תשעה ירחי לידה - ואין לידה מרוח הקודש .
אני מבין שעיקר המחשבה והטענה היא מכח התשעה ירחי לידה שכולם תמהו מה שייכות בזה דוקא לעם ישראל וכו', אכן שמעתי לבאר בזה באופ"א מהגר"ח פיינשטיין עפ"י הגמ' סנהדרין צ"ח. אמר רב: אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל.
והיינו שלידת עם ישראל [או לידת מלכות בית דוד] היא תשעה חדשים, וע"ז אומרים תשעה ירחי לידה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח