פורים תורה


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פורים תורה

שליחה על ידי מאן דהו » 18 מרץ 2019, 01:00

אתר המכיל מגוון של פורים תורה מפולפלים ומשמחים

http://purimtora.co.nf/?page_id=12


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי מאן דהו » 18 מרץ 2019, 01:02

מנהג ישראל- דין, לאכול בפורים "אזני המן" שנקרא "האמען טאשען".
ויש לשאול כיצד אנו מותרים באכילתם? דהא איתא במגילת אסתר שתלו את המן על עץ, ומבואר שם שהעץ היה גבוה חמישים אמה, ע"ש באריכות. והנה, לפי מה שלמדנו בריש מסכת סוכה לגבי טעם דין פסול-סוכה למעלה מכ' אמה, שלרבה הוי פסולה משום דלא שלטא בה עינא; ושם מיירי בגובה כ' אמה. אם כן כ"ש בעץ דידן דהוי נ' אמה דלא שלטא ביה עינא.
ואם כן הרי אוזניו נכנסו בגדר בשר שנתעלם מן העין ונאסר באכילה.
וא"ת דהלכה כרבי יהודה שסוכה שגבוהה מכ' אמה כשרה, חדא – הא לא איפסקא הלכתא כוותיה ועוד דאף רבי יהודה לא התיר אלא עד מ' ונ' אמה ואמנם גם העץ היה גובהו חמישים אמה אך יש לומר דעד ולא עד בכלל, דתפסת מרובה לא תפסת.
ואין לתרץ שבסוכה דווקא באין הדפנות מגיעות לסכך לא שלטא ביה עינא, אבל כאשר הדפנות מגיעות לסכך – כשרה וממילא נאמר כך גם בנידון דידן, חדא, דמהיכא תיתי שהעץ הגיע עד המן עצמו, דלמא הוי תלוי על-ידי גוד לבוד או דופן עקומה וכדו', ועוד דמנלן דבמגיעות לסכך מותר אף ביותר משלושים אמה, הא בריש השותפין מצינו שלקיר בגובה ד' אמות צריך ה' טפחים עובי כדי שיעמוד. ובמקדש אמה טרקסין הויא בגובה שלושים אמה ורוחב רק ו' טפחים משום טפח יתירא שהיה שם. ומסיק דבלמעלה מל' אע"ג דקאי אגב תקרה, היינו שמגיע לסכך – לא קאי. וא"כ בנ"ד יש לומר דביותר מל' לא מועיל שהעץ הגיע להמן.
ודוֹחק לומר דהוי דין אמלתרא כדאיתא בריש עירובין דשלטא ביה עינא, מצד שהיא דבר מיוחד המושך את העין ונאמר שגם מראהו של המן תלוי היה מיוחד ומושך את העין, דהמן לא הוי מילתא דתמיהא ומושך העין כאמלתרא, שהרי כבר מצינו בשושן תלויים כבגתן ותרש. וא"ת שכל גנזיו היו חקוקים על לבו כדאיתא במגילה טו: ונאמר שלהם היה דין אמלתרא- י"ל שמרדכי לקח רכושו יחד עם ביתו והמן כלל וכלל לא ניתלה עימהם וממילא לא הוי אמלתרא והדרא קושיין לדוכתה, היאך אוכלים אזני המן ולא חוששים לבשר שנתעלם מן העין.
ומה שמנסים העולם לתרץ בטעות לפי מה שכ' בתוס' חגיגה יא. שכתבו שם בשם המדרש שבני המן כרתו ראשם לפני שנתלו ע"ש ונאמר שהוא הדין להמן שראשו לא נתלה וממילא לא נתעלמו אזניו מן העין – זה אינו, שדווקא בבני המן מוכח קרא שנהרגו לפני התלייה, אך בהמן תלייתו היא מיתתו. ואין לומר שנתלה ללא ראשו מחיים, שהרי "פסיק רישיה ולא ימות???"
וכי תימא שנתלשו אוזניו בחייו וכך לא נתעלמו מן העין– וכי יעלה על הדעת שישראל קדושים אינם נזהרים בדבר שאפילו בן נח מצוה עליו – אבר מן החי???? וגם אם נאמר שרשעים בחייהם קרואים מתים וממילא אין באוזני המן דין אבר מן החי – הרי היה על כל פנים צריך לאסור מדין מראית העין, שלא יטעו עמי הארצות שאינם בקיאים בדבר.
ונראה לי לומר דמשום דהוי אוזן המן אתלתא קרנתא תו לא חיישינן כדמצינו גבי רבה בר רב הונא באלו מציאות שהיה שולח לאשתו בשר החתוך אתלתא קרנתא ועיין בציור המובא ברש"י שם שהוא ממש כאוזן-המן הנהוגה אצלנו. וכן הוא בחולין צה: וסימנך – המ"ן בגימטרי"א צ"ה, ואם כן תו ליכא למיחש למידי דהוי סימן ברור ו"יאכלו ענוים וישבעו".


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי מאן דהו » 18 מרץ 2019, 01:03

מדוע לא נוהגים לאכול מאכלי חלב ובעיקר 'חמאה' זכר ל"וחמתו בערה בו" וצע"ג. ובפשטות אפשר ליישב משום בשולי עכו"מ [וחמתו בערה בו] אולם זה אינו לאור העובדה שאוכלים את אוזנו, ותרתי איסורים איכא א. אכילת בשר אדם ב. בישול הגוי ועל כרחך שעשה של מחאת זכר עמלק דוחה לא תעשה כדקי"ל ביבמות ג: ואם כך חוזרת השאלה מפני מה אין אוכלים מאכלי חלב ב. ומכאן יש להעיר לשיטות הסוברות שתרי לאויים דוחים עשה [פני יהושע ביצה ח. ד"ה וע"פ שכתב דחד עשה דחי תרי לאווי] דאם כן היאך נהגו לאכול את אוזהמן בשעה שמקיים עשה כנגד תרי לאויים. ובלאו הכי כבר כתב המנחת חינוך מצוה שג אות ב על דברי הפנ"י הנ"ל "וכבר חלקו כל האחרונים עליו והביאו ראיה מש"ס נזיר מ"ח ע"ב עיין עליהם."
ועל כן נראה לרשות דעתנו ועניות תבונתינו כי הטעם שאין אוכלים 'חמאה' בפורים זאת גופא משום קרא "וחמתו בערה בו" המלמד שקימא ליה להמן כי אין היתר אכילת בעל חי, ומקור מזונותיו היו משל הצומח ולא בשר בהמה, ומשום כך נוהגים עם ישראל בונהפוך הוא ההיפך ממחשבת הצורר בכל מה דקיימא לו, אלא שבזה לא איפרק מחולשיה, דהא המן מן הסתם אכל זרעונים בסעודת אסתר, וחלילה מלהטיל סרה באסתר הצדקת שלא כיבדה ממזונה את אורחיה, וצריך ליישב על פי מה דקי"ל דאסור בל תחנם הוא לתת מתנת חינם לגוי, ועל כן אסתר לא נתנה ממזונה שהוא כספה שלא תכשל חלילה באיסור בל תחנם, ואילו הבשר והיין שהיו בסעודה משל אחשורוש היו ובזה לא עוברת משום בל תחנם אלא דצריך עיון דקי"ל בגיטין עז: כל מה שקנתה אישה קנה בעלה ואם כן גם הזרעונים לא נחשבים בבעלותה, וצריך לייישב על פי הגמ' מגילה שאסתר לא נשאית לאחשורוש אלא שידה העמידו לו משמיא ואתי שפיר.


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי מאן דהו » 18 מרץ 2019, 01:06

בעניין מה שנהגו העם לאכול בפורים בצק העשוי אתלת קרנתא וממלאים בתוכו פרג (והרפורמין נהגו בכל מיני מתיקה), שקורין אזני המן, היינו 'האמען טאשן' בל"א.

בלשון הקודש נקראו "אזני המן". ולכאורה היכן מצינו מקרא או מתניתא או תוספתא או דברי חז"ל על כך. ומה ענין לאזניו של אותו רשע דווקא, ומי הוא זה ואי זה הוא.
אמנם ראיתי לדברי אחד האחרונים שכתב שאם אין ראיה לדבר זכר לדבר מ"כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה". ודפח"ח, ויש להרחיב בהם. כי כדרשת הגמ' מגילה ז' ע"א עה"פ דכת' הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודעת ומה שם בקריאה אף כאן בקריאה והקורא צריך שישמיע לאזנו ומה כתיב בזה שלישים אף כאן יש לעשותן אתלת קרנתא. יכול יעשם רבועות? ת"ל שלישים, שלישים אמרתי ולא ריבעים. יכול ישאירם ריקניות? ת"ל "ושים". יכול ישים במוקף להם ולא בתוכם? ת"ל "באזני". ובמה? ת"ל "מחה אמחה", בדבר שהוא מחוי [ונראה דהכי פירושו: כמחית, הקרוי גערבר בל"א].
ועדיין דבריו צריכים הכרע כי מהו אזני יהושע, ולא מצינו לא קהל ולא עדה מישראל הקוראים להם כך. ונראה לי לתרץ לדבריו שיהושע הוא גופא דעניינא, דאין עמלק נופל אלא בידי בני בניה של רחל כנודע, ולפיכך התייחד אליו הדיבור. ואם אינו עניין למטה תנהו עניין למעלה, מה כתיב למעלה ממנו עיי"ש כל פרשת המן באריכות. והיינו ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה את המן אכלו עד בוא אל ארץ נושבת ע"י יהושע. והיינו דיהושע הוא הגורם לביעורו של המן ואתי שפיר.

וידוע מה שביעור המן היה בפסח וכבר האריכו בזה המפרשים והדרשנים ואין להאריך. ולהורות על עניין שאין ביעור אלא בפה כדעת ר"י ולקיים בזה ציווי חז"ל לדרוש קודם החג שלושים יום נהגו לבער את המן באופן זה דייקא ע"י מאכל העשוי מחמשה דגנים. וזהו ביעורו, ועל ידי כך מתבסם העולם והרשעה כליל תחלוף, כדברי הגראי"ה קוק בספרו טוב ראי עמ"ס פסחים לט ד"המצווה היא אכילתו וביעורו מן העולם … אם כן אדרבה, בענין זה קיום המצווה הוא נעם, שעל ידי המצווה המזיק מתבער מן העולם" וממילא גם אתי שפיר איך נהגו ישראל לכבד זה את זה בזכרו של אותו רשע, שאין זו אלא מצוותו של יום ואכילתו היא ביעורו וטוב לו וטוב לעולם.

ומה שנהגו בפרג הוא על דרך הסוד. כי יהושע (שהוא בחי' שים באזני הנ"ל) מורה על אותיות השם י'ה'ו', שעמלק ימ"ש מפריד בין י"ה לו"ה, ויהושע חולש את עמלק ונתגלית גם הוי"ו, ועדיין אין השם שלם, שחלש אותם ותו לא. והש"ע מורה על התיקון השלם דלע"ל בסוד ש"ע נהורין. והפרג מרמז על פ"ר דינים הממותקים בתוך התלת קרנתא, בחינת הג' הסובב וחותם אותו. ועוד איתא בסה"ק ד"בתחילה היה מפוזר ומפורר ואחר כך נעשה דבוק ובא בבחינת עיגול גדול ואחר כך נמשך קוים קוים ונעשה בבחינת תלתא קרנתא ונקודה באמצע, ועל ידי התכללות יסוד המים ביסוד האש נגמר ונעשה טוב", ודי בזה למבין.

אמנם, בלשון יידיש נקראו "האמען טאשען", היינו כיסי המן. ויש לבאר בזה כמה עניינים, מה עניין כיסים לפורים ולמעשה מרדכי ואסתר.
אחד, לרמוז על פרשת הכסף אשר חשב אותו רשע ימח שמו לשקול על גנזי המלך. ומכללא נראה שהיה בעל כיסים עמוקים. וראיתי למתכונים רבים להאמען טאשען המדקדקים בעניין המילוי שיהיה עשיר. והוא ממש כדברינו. ולהורות על זה שכל עניין הפורענות בא על ידי פרשת הכסף, וכדברי חז"ל על תל וחריץ (ואף אחשוורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו, ובתחילתו מה כתוב "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" ובסופו "וישם המלך אחשורוש מס" וגו'), והישועה אף היא על ידי וישם המלך אחשורוש את מרדכי על בית המן, ומכסף זה שלחה אסתר לבניין בית המקדש. והוא סוד אין עמלק נופל אלא בידי בניה של רחל, בחינת משיח בן יוסף, "ויצבור את כל הכסף", הקבור בין איתמר ליצהר משוך מהם לצפון [בחי' הרוצה להעשיר כנודע וסימנך וכו'] כתלת קרנתא, כזה: [עיין איור במס' עירובין בפרק כיצד מעברין, ושם], וד"ל.
עוד ראיתי שקרויים בחלק מהספרים "מאן טאשען". והיינו כיסי אדם. ובא לרמז למאמר רז"ל בפתיחתות "בקום עלינו אדם, אדם ולא מלך וכו'".

היוצא מדברינו אלה שהדין דין אמת ומנהג ישראל חסדים, והכל מתוקן לסעודה, וטעמו כצפיחית בדבש כתיב, לקיים בו מצוות ימי הפורים, ולהעלות את המן לשורשו, למתקו עד שגם ברוך יהיה, כלחם אבירים דכתיב ביה "וטעמו כצפיחית בדבש", שיש לו מקום למעלה מהשמש כרמוז בפס' "וחם השמש ונמס" ואין נמס אלא לשון מחיה כמובא לעיל.
ויה"ר שבזכות אכילת מאכל קדוש זה שכל הכוונות מכוונות בו יקויים בנו "נאכלם כלחם" (רש"י לבמדבר יד ט), וכנ"ל כמבואר בארוכה בספרים אחרים דהמן חיטה היה וכו'. ופורים כפורים, לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך, וטוב לב משתה תמיד.


נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הודעות: 363
הצטרף: 19 פברואר 2019, 00:18
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי נחפשה דרכינו » 18 מרץ 2019, 03:06

חשוב לציין, שלא חייבים לומר בפורים דוקא "פורים-תיירע", אפשר לומר גם דברים נורמלים, הרי פיקודי ה' ישרים משמחי לב...


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 476
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 239 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי מלמד להועיל » 18 מרץ 2019, 10:51

שואלים, שמצד אחד כתוב וימלא המן חימה, ומצד שני כתוב איש צר ואויב המן הרע הזה וכיצד יתיישבו המקראות זה עם זה
ומתרצים, לא קשיא, הא קודם הסרת טבעת הא לאחר הסרת (נתינת) טבעת...


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים תורה

שליחה על ידי אלימלך » 18 מרץ 2019, 13:41

מלמד להועיל כתב:
18 מרץ 2019, 10:51
שואלים, שמצד אחד כתוב וימלא המן חימה
כלומר חימה מלשון חמאה. מביאים ראיה נוספת לכך שהרי כתוב ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה ועל כרחך רואים שהיה גדול

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים