דברים ממרן הסייפלר זיע"א על התכלת: הייתי לובש זאת לולא שילמדו ממני

[בר בי רב]

כבר נכתב בנושא זה רבות ע"י חכמים רבים, כך שכמדומני שאין כאן חשש הוצאת לעז. אדרבה תכתבו.

[יהושע]

וכשאנחנו רואים את התכלת הזו שהומצאה על ידי כמה חוקרים, אנחנו רואים בחוש את סימני עקבתא דמשיחא שלהי סוטה..

זה חוצפה לכתוב ככה על עשרות ת״ח וצדיקים חשובים ומפורסמים ביותר שהולכים עם תכלת כמו
האדמו״ר מערלוי זצל
הגר״ש דבליצקי זצל
הגר״י בעלסקי זצל
הגרי״ש זילברמן זצל
הגאון רבי צבי שכטר
הגאון רז״נ גולדברג
הגר״ד ליאור
ועוד הרבה כהנה

[נחפשה דרכינו]

מעניין ששמעתי שדעת הגר"א שלא ללכת עם תכלת, כמו שמופיע במדרש שנגנז. וכן שמעתי מר' משה שפירא.

לא מסתבר שהגר"א סבר שיש בעיה ללכת עם תכלת, אלא שלא צריך

[נחפשה דרכינו]

וכשאנחנו רואים את התכלת הזו שהומצאה על ידי כמה חוקרים, אנחנו רואים בחוש את סימני עקבתא דמשיחא שלהי סוטה..

זה חוצפה לכתוב ככה על עשרות ת״ח וצדיקים חשובים ומפורסמים ביותר שהולכים עם תכלת כמו
האדמו״ר מערלוי זצל
הגר״ש דבליצקי זצל
הגר״י בעלסקי זצל
הגרי״ש זילברמן זצל
הגאון רבי צבי שכטר
הגאון רז״נ גולדברג
הגר״ד ליאור
ועוד הרבה כהנה

דומני שהאדמו"ר מערלוי הלך עם תכלת של ראדז'ין

[נבשר]

מעניין ששמעתי שדעת הגר"א שלא ללכת עם תכלת, כמו שמופיע במדרש שנגנז. וכן שמעתי מר' משה שפירא.

לא מסתבר שהגר"א סבר שיש בעיה ללכת עם תכלת, אלא שלא צריך

אני שומע את הדיוק בדבריי, אבל ע"ז כבר הביאו את משל החזו"א לזה שהולך עם משקפיים בלי עדשות, שאם לא יועיל לא יזיק, עכ"פ דעת הגר"א לכאו' שבזמן הזה אין תכלת והוא נגנז. א"כ אין שום בעיה ללכת כי זה לא התכלת, רק אולי שילך עם חוט בצבע אדום, כי אין בעיה. רק הרחבתי למשל ושנינה.

[כרם]

יתכן שיש גדולי תורה שדעתם לסמוך על החוקרים בענין כזה. אבל הסטייפלר לא סמך על חוקרים כלל ולכן כתבתי מה שכתבתי. ולסמוך על אותם גדולי תורה שהזכרת לא שייך, כי מפי החוקרים הם חיים.

דוקא הסטייפלער הוא שהביא בשש"ת את הראיה לאמה של החזו"א ממידות חומות הר הבית.
וכמדומה שלא היו קוראים מגילה בירושלים בט"ו אילולי היינו סומכים על הארכאולגיה.. הכותל המערבי והר הזיתים. וגם השל"ה השתמש בזה במכתב נגד אחד שקרא תגר על מסורת ירושלים.
כלומר חקירה עוזרת, רק צריך שיקול הדעת מתי כן ומתי לא.

גיבוב דברים יש ב"אותיות הקטנות". הכי מסורת בת מאות שנים צריכה לארכיאולוגיה?
ירושלים והכותל המערבי צריכים לאישור ולביסוס ארכיאולוגי?
ישתקע הדבר ולא יאמר.

[בנציון]

מעניין ששמעתי שדעת הגר"א שלא ללכת עם תכלת, כמו שמופיע במדרש שנגנז. וכן שמעתי מר' משה שפירא.

לא מסתבר שהגר"א סבר שיש בעיה ללכת עם תכלת, אלא שלא צריך

אני שומע את הדיוק בדבריי, אבל ע"ז כבר הביאו את משל החזו"א לזה שהולך עם משקפיים בלי עדשות, שאם לא יועיל לא יזיק, עכ"פ דעת הגר"א לכאו' שבזמן הזה אין תכלת והוא נגנז. א"כ אין שום בעיה ללכת כי זה לא התכלת, רק אולי שילך עם חוט בצבע אדום, כי אין בעיה. רק הרחבתי למשל ושנינה.

אני מציע לך לעשות חיפוש באוצר החכמה ולראות מי מביא את המדרש שהתכלת נגנז ואז יהיו לך 300 אחרונים שסוברים שבזמן הזה אין תכלת...

[נבשר]

לא מסתבר שהגר"א סבר שיש בעיה ללכת עם תכלת, אלא שלא צריך

אני שומע את הדיוק בדבריי, אבל ע"ז כבר הביאו את משל החזו"א לזה שהולך עם משקפיים בלי עדשות, שאם לא יועיל לא יזיק, עכ"פ דעת הגר"א לכאו' שבזמן הזה אין תכלת והוא נגנז. א"כ אין שום בעיה ללכת כי זה לא התכלת, רק אולי שילך עם חוט בצבע אדום, כי אין בעיה. רק הרחבתי למשל ושנינה.

אני מציע לך לעשות חיפוש באוצר החכמה ולראות מי מביא את המדרש שהתכלת נגנז ואז יהיו לך 300 אחרונים שסוברים שבזמן הזה אין תכלת...

אולי לא עיינת מה כתבתי שם(תסתכל מאיפה הוא מעתיק), כתבתי שהגר"א בשו"ע על התכלת מביא את המדרש, וודאי הפשטות וכן הסברא שאם מביא את המדרש, היינו לומר שבמנינו אין זה שייך, אני מסכים שאפשר לדחוק סתם בדבריו, ולסתם אין סוף, כי אז באותה מידה הגר"א סתם היה יכול גם לא לכתוב, בדיוק מאותו סתם, סתם כתב סתם לא, וכן שמעתי מר' משה זצ"ל.

[בנציון]

אני שומע את הדיוק בדבריי, אבל ע"ז כבר הביאו את משל החזו"א לזה שהולך עם משקפיים בלי עדשות, שאם לא יועיל לא יזיק, עכ"פ דעת הגר"א לכאו' שבזמן הזה אין תכלת והוא נגנז. א"כ אין שום בעיה ללכת כי זה לא התכלת, רק אולי שילך עם חוט בצבע אדום, כי אין בעיה. רק הרחבתי למשל ושנינה.

אני מציע לך לעשות חיפוש באוצר החכמה ולראות מי מביא את המדרש שהתכלת נגנז ואז יהיו לך 300 אחרונים שסוברים שבזמן הזה אין תכלת...

אולי לא עיינת מה כתבתי שם(תסתכל מאיפה הוא מעתיק), כתבתי שהגר"א בשו"ע על התכלת מביא את המדרש, וודאי הפשטות וכן הסברא שאם מביא את המדרש, היינו לומר שבמנינו אין זה שייך, אני מסכים שאפשר לדחוק סתם בדבריו, ולסתם אין סוף, כי אז באותה מידה הגר"א סתם היה יכול גם לא לכתוב, בדיוק מאותו סתם, סתם כתב סתם לא, וכן שמעתי מר' משה זצ"ל.

אפילו אם נאמר שזה דוחק, אם במציאות רואים שהתגלתה התכלת, צריך לדחוק [אני לכשעצמי סבור שהדיוק הוא דוחק, אבל גם אם זה דוחק לא לדייק כנ"ל].

[שאר לעמו]

יתכן שיש גדולי תורה שדעתם לסמוך על החוקרים בענין כזה. אבל הסטייפלר לא סמך על חוקרים כלל ולכן כתבתי מה שכתבתי. ולסמוך על אותם גדולי תורה שהזכרת לא שייך, כי מפי החוקרים הם חיים.

דוקא הסטייפלער הוא שהביא בשש"ת את הראיה לאמה של החזו"א ממידות חומות הר הבית.
וכמדומה שלא היו קוראים מגילה בירושלים בט"ו אילולי היינו סומכים על הארכאולגיה.. הכותל המערבי והר הזיתים. וגם השל"ה השתמש בזה במכתב נגד אחד שקרא תגר על מסורת ירושלים.
כלומר חקירה עוזרת, רק צריך שיקול הדעת מתי כן ומתי לא.

גיבוב דברים יש ב"אותיות הקטנות". הכי מסורת בת מאות שנים צריכה לארכיאולוגיה?
ירושלים והכותל המערבי צריכים לאישור ולביסוס ארכיאולוגי?
ישתקע הדבר ולא יאמר.

חושבני שלא קראתי את דברי בהתבוננות. אגב 'ארכיאולוגיה' זה התבוננות בעתיקות והבנתם..
וכן, השל"ה לא אמר יש מסורת.. כי לא ברור שהיתה בירושלים התיישבות כל השנים, הוא אמר שיש עדים נאמנים - ארכיאולוגיים (תורת העתיקות).

[שכל הישר]

התכלת זה נושא הלכתי טהור

[אבר כיונה]

כמה וכמה חברים כתבו פה שחז"ל אמרו שהתכלת נגנז, והמקור הוא במדב"ר ותנחומא.

במדבר רבה ברובו מועתק ממדרש תנחומא (עי' במבוא של המהר"ץ חיות למדרש רבה), והתנחומא נערך למיטב ידיעתי בזמן הגאונים (עי"ש במבוא הנ"ל), ומסתבר מאד שגם ענין זה נכתב בזמנם ולא בזמן חז"ל, כי לאמוראים היה תכלת.

[אח שלך]

אומרים שהסיבה המרכזית לכך שהגרח"ק חזר בו מהתנגדותו העזה לתכלת
[ואמר שמי שכך יצא לו בסוגיא חייב ללבוש כמו ההסרטה הידועה שלו שהוא אומר כך להרב טבגר]
היא בעיקר בגלל שהוא הסתמך על "נגנז" ולבסוף הוכיחו לו שזו לא טענה מספקת.

אינני יודע מהי הפירכא בדיוק שאותה השמיעו לפניו כלפי טענת "נגנז" והיא ששכנעה אותו עם ההוכחות שבצידה - אבל אנסה את חלקי.

אולי 'גניזה' היא רק תיאור מצב ומציאות טכנית ולא משהו מיסטי עליון שיש בכוחו לגזור על כל הדורות שלא ימצאוהו.
(וכפי שידוע מהחוקרים שתעשייה זו בוטלה בחילופי השלטון כשהגיעו לכאן המוסלמים כמדומה).
אם כי כמובן כל דבר טכני יש לו השפעות שמיימיות.
ותמיד המקובלים יבואו אחרי שההלכה תוכרע באופן טכני ויגלו טעמי תורה עליונים המתאימים להלכה שנקבעה ולמציאות השוררת.


אגב יש לי שאלה משעשעת:
אם מישהו יחפור בהר הבית וימצא את הארון שנגנז שם - זה לא יהיה הארון האמיתי?
שהרי הוא נגנז!

[אח שלך]

וכשאנחנו רואים את התכלת הזו שהומצאה על ידי כמה חוקרים, אנחנו רואים בחוש את סימני עקבתא דמשיחא שלהי סוטה..

זה חוצפה לכתוב ככה על עשרות ת״ח וצדיקים חשובים ומפורסמים ביותר שהולכים עם תכלת כמו
האדמו״ר מערלוי זצל
הגר״ש דבליצקי זצל
הגר״י בעלסקי זצל
הגרי״ש זילברמן זצל
הגאון רבי צבי שכטר
הגאון רז״נ גולדברג
הגר״ד ליאור
ועוד הרבה כהנה

בלי לזלזל באף אחד אחר.
שים לב שכל הרשימה הזו ועוד ת"ח כמותם שלובשים - זה דוקא אלו שאין להם מעמד ציבורי שיכול להתמוטט ולא השפעה רוחנית שיכולה להיפסק גם אם יעשו דברים שהציבור לא אוהב... 

אני מכיר רבנים שמאמינים או מסתפקים ספק גדול שאולי זה התכלת.
אך מפחדים בהגיון רב מהנזק הרוחני/הנפשי ואיבוד ההשפעה הטובה שיהיה להם אם ילבשו.

ואני בהחלט מבין אותם.
כי הגיוני שטובת הציבור הרוחנית בשלל תחומים גוברת על מצוה אחת.
וזה קצת דומה לפטור של יותר מחומש... 

[סופר המלך]

אומרים שהסיבה המרכזית לכך שהגרח"ק חזר בו מהתנגדותו העזה לתכלת
[ואמר שמי שכך יצא לו בסוגיא חייב ללבוש כמו ההסרטה הידועה שלו שהוא אומר כך להרב טבגר]
היא בעיקר בגלל שהוא הסתמך על "נגנז" ולבסוף הוכיחו לו שזו לא טענה מספקת.

אינני יודע מהי הפירכא בדיוק שאותה השמיעו לפניו כלפי טענת "נגנז" והיא ששכנעה אותו עם ההוכחות שבצידה - אבל אנסה את חלקי.

עי' בדעת נוטה שהביאו לו מהמהרי"ל ועוד שהתכלת יכולה לחזור.

לגבי נגנז עי' בעץ יוסף על המדרש שם שפירש נגנז - נשתכח. והוא ע"פ רש"י בפסחים.

ההסרטה איננה עם הרב טבגר אלא עם הרב טופורוביץ.
 

[חננאל]

כיצד אפשר להשיג את "ההסרטה הידועה" המדוברת

[פולני]

לא כואב לי וחבל, :(
ואגב גם פעם היו יהודים שלבשו תכלת והיו יהודים שלא, ופעם פעם כולם לבשו תכלת
כך שאין ליהודי של פעם בעיה ללבוש תכלת.
רק יש דבר אחד שרציתי להדגיש כי הרבה לא שמים לב מה כתוב בחז"ל,
בהרבה קונטרסים ובנידונים על תכלת מציגים את חסרון התכלת כדבר שנשכח עם השנים באורך הגלות
כמו עוד מסורות שאבדו [למשל סימני חגבים וד' מראות דמים],
אבל בחז"ל כתוב שזה נגנז דהיינו שבכוונה אין לנו ולא שייך להיום,
וכמו שבבית שני הארון נגנז כי לא היה ראוי להשראת השכינה כמו בית ראשון כידוע ולא חפרו בקרקע העזרה להוציא את הארון,
וכן מובא בשם האר"י שבגלות איננו ראוים לאור הגנוז של התכלת,
אם מדובר בחסרון טכני שאין תכלת הגר"א לא היה מביא מקור מהמדרש לכך שבזמן הזה אין תכלת-פוק חזי,
גם א"כ המדרש רק מתאר את המציאות אז ולא מדבר על ימינו ועל זמן השו"ע כי שייך שימצא כמו שיש שחושבים היום שמצאו,
[ובקונטרס אחד המובא בחוברת 'משיכיר' כתב שכונת המדרש 'נגנז' שאנשי המלוכה גנזוהו כדי שרק להם יהיה תכלת
והיום שבטלה הגזירה יש לחזור לתכלת- עכשיו כבר כואב לי הבטן :( ].
ואם הסוגיא של התכלת היא בנושא של דבר שקבלנו מחז"ל שהוא נגנז כמובן שזה מעמיד את הדברים באור שונה והנידון הוא לא ארכיאולוגיה
רק צריך לדון מי אמר בכלל שזה יכול להימצא? והאם רצון ה' שנחפש את זה ונוציא אותו מגניזה שגנזוהו חכמים?
וצריך לפחות לנסות קצת להסביר מה נשתנה הלילה הזה שאין התכלת טעון גניזה וכי על ידי חפירות יבטלו את גניזתו של התכלת??

אני בעיקרון מסכים איתך, אבל אסביר לך גם את הצד השני.
הפשטנים יכולים לטעון, ובצדק, שלא פוסקים הלכה מדברי אגדה.
אם נמצא את התכלת יהיה לנו חיוב דאורייתא ללובשו, ומדרש אגדה שאומר שהוא נגנז וכן דברי האריז"ל שאינו שייך לזמן הגלות, בפירוש לא יהוו פטור ממצוה מחויבת זו.
 

[אח שלך]

לא כואב לי וחבל, :(
ואגב גם פעם היו יהודים שלבשו תכלת והיו יהודים שלא, ופעם פעם כולם לבשו תכלת
כך שאין ליהודי של פעם בעיה ללבוש תכלת.
רק יש דבר אחד שרציתי להדגיש כי הרבה לא שמים לב מה כתוב בחז"ל,
בהרבה קונטרסים ובנידונים על תכלת מציגים את חסרון התכלת כדבר שנשכח עם השנים באורך הגלות
כמו עוד מסורות שאבדו [למשל סימני חגבים וד' מראות דמים],
אבל בחז"ל כתוב שזה נגנז דהיינו שבכוונה אין לנו ולא שייך להיום,
וכמו שבבית שני הארון נגנז כי לא היה ראוי להשראת השכינה כמו בית ראשון כידוע ולא חפרו בקרקע העזרה להוציא את הארון,
וכן מובא בשם האר"י שבגלות איננו ראוים לאור הגנוז של התכלת,
אם מדובר בחסרון טכני שאין תכלת הגר"א לא היה מביא מקור מהמדרש לכך שבזמן הזה אין תכלת-פוק חזי,
גם א"כ המדרש רק מתאר את המציאות אז ולא מדבר על ימינו ועל זמן השו"ע כי שייך שימצא כמו שיש שחושבים היום שמצאו,
[ובקונטרס אחד המובא בחוברת 'משיכיר' כתב שכונת המדרש 'נגנז' שאנשי המלוכה גנזוהו כדי שרק להם יהיה תכלת
והיום שבטלה הגזירה יש לחזור לתכלת- עכשיו כבר כואב לי הבטן :( ].
ואם הסוגיא של התכלת היא בנושא של דבר שקבלנו מחז"ל שהוא נגנז כמובן שזה מעמיד את הדברים באור שונה והנידון הוא לא ארכיאולוגיה
רק צריך לדון מי אמר בכלל שזה יכול להימצא? והאם רצון ה' שנחפש את זה ונוציא אותו מגניזה שגנזוהו חכמים?
וצריך לפחות לנסות קצת להסביר מה נשתנה הלילה הזה שאין התכלת טעון גניזה וכי על ידי חפירות יבטלו את גניזתו של התכלת??

אני בעיקרון מסכים איתך, אבל אסביר לך גם את הצד השני.
הפשטנים יכולים לטעון, ובצדק, שלא פוסקים הלכה מדברי אגדה.
אם נמצא את התכלת יהיה לנו חיוב דאורייתא ללובשו, ומדרש אגדה שאומר שהוא נגנז וכן דברי האריז"ל שאינו שייך לזמן הגלות, בפירוש לא יהוו פטור ממצוה מחויבת זו.

וחוצמזה למה אסור לצאת לחו"ל - הרי כתוב הרבה פעמים מפורש בחז"ל שיצאנו לגלות!
אז בין כה וכה אנחנו כעת חיה ממש בחו"ל כמבואר בחז"ל !
מה אסור לצאת מחו"ל לחו"ל אחר ??? 
ובכלל, מה השטות הזו להפריש תרו"מ ושאר מצוות התלויות בארץ? 

אלא מאי: כשחז"ל דיברו על מה שהיה, הם לא התכוונו על מה שיהיה! 


נ. ב. כיון שהחלטנו ברוב חכמתנו שכל 'נגנז' זה לעולם ולעולמי עולמים - אז אם מחר בבוקר נצפצף על הוואקף ונחליט לחפור בהר הבית ולפתע נמצא את הארון גנוז עם הלוחות במקום שהיתה לשכת העצים - מיד נגיד שבטח זה לא זה אלא הוא סתם ארון מזוייף, שהרי הארון נגנז! 


מבחן אמריקאי:
מה זה נגנז/בית גנזים/גנזי המלך/גנוז באוצרותי? 

1. אוצרות מכוסים במכסה של התיבה.
2. משהו שנעלם ולא ישוב לעולם. 
3. משהו שכשרואים אותו לא מאמינים שזה הוא.
4. צבע שמתנגדים אליו וחולקים על המהרי"ל שכתב שיכול לחזור. 
5. מחבוא מיוחד שאף אחד בעולם לא יודע היכן הוא חוץ ממי שמצא אותו...