חכימא דיהודאי אמר:עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה
חכימא דיהודאי אמר:עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:אסף אמר:אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)
"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל
אסף אמר:ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:אסף אמר:אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)
"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל
אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????
אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
אגרת זו נדפסה בקובץ אגרות החזון איש?אסף אמר:ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:אסף אמר:אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)
"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל
אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????
אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
חיברת בין רשב"י לרבינו, והזכרת לי בדיחה שמספרים שחסיד ברסלב הגיע למירון לרשב"י לפני ר"ה והתפלל על כך שיזכה להגיע לרבינו על ר"ה, ובגרסה אחת מספרים שביקש שרשב"י ייפעל אצל רבינו שאזכה השנה להגיע לציון, ובגרסה אחרת מספרים שהלה הבטיח לרשב"י שאם יפעל שיזכה להגיע השנה לציון של רבינו, הוא מבטיח לרשב"י בתמורה להזכיר אותו על הציון...ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:...אבל כדאי הוא רבי נחמן בן שמחה (גימטריא רבי שמעון בן יוחאי) לסמוך על דבריו הקדושים.אסף אמר:ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל
אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????
אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
כמדומה שכן, יש ע"ז מאמר בפחד יצחק לבאר את הענין, וכן ששמעתי מר' ישראל אליהו וינטרוב לבאר את הענין.נדיב לב אמר:אגרת זו נדפסה בקובץ אגרות החזון איש?
מבין ענין אמר:חיברת בין רשב"י לרבינו, והזכרת לי בדיחה שמספרים שחסיד ברסלב הגיע למירון לרשב"י לפני ר"ה והתפלל על כך שיזכה להגיע לרבינו על ר"ה, ובגרסה אחת מספרים שביקש שרשב"י ייפעל אצל רבינו שאזכה השנה להגיע לציון, ובגרסה אחרת מספרים שהלה הבטיח לרשב"י שאם יפעל שיזכה להגיע השנה לציון של רבינו, הוא מבטיח לרשב"י בתמורה להזכיר אותו על הציון...ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:...אבל כדאי הוא רבי נחמן בן שמחה (גימטריא רבי שמעון בן יוחאי) לסמוך על דבריו הקדושים.אסף אמר:אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????
אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
אוהב אמת אמר:ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
"... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.
כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצוות...).
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:זה נכון ב100%. וזו לא הפעם היחידה שהחזו"א דיבר על גדולת מוהר"ן זי"ע, ועל היותו גדול בהרבה יותר מכל אלה שחלקו עליו. העדיות מובאות בשם אומרם בספר "שבחו של צדיק", יחד עם עוד מאות עדויות מגדולי הדורות הליטאים, החסידים, המקובלים, הירושלמים, ועדות המזרח
מבין ענין אמר:אוהב אמת אמר:ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
"... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.
[כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצות
איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?
אוהב אמת אמר:מבין ענין אמר:אוהב אמת אמר:ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
"... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.
[כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצות
איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?
מהפסוק הנ"ל
אוהב אמת אמר:מזה שכתוב בכל משלח ידך ולא רק באכילת קרבנות ומעשרותספר העיקרים פרק לג (השלמה ושלמות)
"הדבר הנותן שלמות אל המצווה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעיצבון יקרא פחיתות... ונמצא הכתוב מיעד העונש הגדול על מי שאינו עובד השם יתברך בשמחה, אמר משה במשנה תורה תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך וגו', תלה העונש על שלא עבד השם יתברך בשמחה לא על שלא עבד במוחלט.ועניין הכתוב יורה שפירושו כך, כי לא יתכן שיאמר שהעונש יגיע אליו על שלא עבדו בהיותו בשמחה, שאם כן יתחייב שלא יהיה האדם מחויב לעבוד את השם יתברך כשלא יהיה בשמחה וברוב כל, ומזה יראה שקיום המצווה בשמחה נותן גמר ושלמות אל המצווה, לזה תמצא המשורר מזהיר על עבודת השם יתברך שתהיה בשמחה, אמר עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"
מבין ענין אמר:כאן כתוב שוב ושוב שמחה בעת קיום המצוה, לא כתוב מצוה להיות בשמחה תמיד...
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:כיון שיש פה ניק אובססיבי (וכפול) שרוצה כבעבר לגרור את האשכול לדיבורים נגד רביה"ק, ולא בא לי להאכיל את הטרול, אז אמסור מודעה בזה שאם חלילה יכתבו דברים כנ"ל, ובאם הנהלת האתר לא תמחק את דבריו - ולא עניתי כהוגן - זה לא מפני שאין תשובה אמיתית ח"ו אלא יש ויש. אבל כיון שרביה"ק אומר שמדת הניצחון היפך האמת, ומי שתמיד רוצה לנצח בויכוח לעולם לא יוכל לקבל את האמת כי הוא לא יכול להיות מנוצח, מה שיגרום לנצחן להמשיך עד אינסוף ולכתוב עוד ועוד במקרה הטוב דברי הבל ובמקרה הרע דברי בלע על קדושי עליון - ממילא אין תועלת בלכתוב כאן בפורום את האמת ולענות כסיל כאיולתו.
מי שרוצה באמת להבין את האמת, ורוצה לדעת מדוע חסידי ברסלב המקיימים בתמימות ופשיטות רצון רביה"ק עושים כך או כך, ובכלל כל מי שיש לו שאלות בנושא ברסלב ורוצה להבין - לא יכול למצוא את התשובות כאן, בויכוחים באינטרנט. שילך לבית המדרש, שיפתח את הספרים הקדושים, שילמד גם בספרים בני זמננו שנכתבו ע"י משפיעי אנ"ש, שישמע הרצאות ודרשות שלהם.
ובכל אופן מבקשי אמת שרוצים לדעת מה יש לענות על דברים שנכתבים כאן, או בכלל שאלות על העניין של רבינו הנשאלות מתוך רצון להבין ולהשכיל - יכולים לפנות אלי בהודעות הפרטיות.
כיון שאמרה זאת מציקה לי שנים ראיתי לנכון להעיר מתוס' מפורש - הובא במג"א בתקנ"א ונפסק במשנ"באסף אמר:יש מי שדייק מהלשון "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" - שישנה שמחה תמידית שלעיתים מרבים בה ולעיתים ממעטים בה, אך לעולם אינה פוסקת.
ונפסק במשנ"בממעטין בשמחה - פירוש שאין שמחין כלל כמו שכתבו התוספות פ"ק דמגילה.
ולעצם הענין ודאי שמאן דהוא צדק בדבריוממעטין בשמחה – עיין במגן אברהם, דרצונו לומר שאין שמחין בו כלל, כמו שכתבו התוספות פרק קמא דמגילה:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:סליחה לא התכוונתי אליך, נשמה. ראית שעניתי לך לעניין.מבין ענין אמר:ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:כיון שיש פה...
אם זה סגנון ורמת התגובות, פרשתי מהנושא.
התכוונתי לזה שחושב שהחזון איש אחז שהסבא משפולי (שלא כתב שום ספר ולא נותר ממנו שום דבר תורה) יותר גדול מרביה"ק ולא יכול להיות שאמר אחרת.
מבקש אמת אמר:הכתוב אומר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה" הרי להדיא שכל עבודת ה' צריכה להיות בשמחה תמיד ולא דווקא בזמנים מסויימים. ואין זה חידוש של רבי נחמן אלא זיל קרי בי רב הוא (ואמנם בהגמ' בערכין יא,א דורשת הפסוק לגבי שירה בשעת עבודה, אבל זהו דרשא, ופשטיה דקרא מיירי בכל עבודת ה')
למה צ"ע המלבי"ם הרי בספרי כתוב שזה נכלל ב"יום שמחתכם", א"כ זה ג"כ חלק מ"זמן שמחה" שכתב המלבי"ם.במבי אמר:אגב כידוע, לדעת הספרי יש דין שמחה בשבת שדורש "וביום שמחתכם" - אלו השבתות. וא"כ צ"ע המלבי"ם)
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:אסף אמר:אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)
"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל
מבין ענין אמר:כתב המלבי"ם (דברים פרק כו יא) יא ושמחת. בספרי אמרו ושמחת בשעת שמחה, פירוש שלא צוה ה' להיות שמח רק בעת שמחה ע"ד הכתוב ביום טובה היה בטוב (קהלת ז' יד) שהוא מעצרת עד החג שאז זמן אסיפת התבואה והפירות אבל לא אחר החג:
שלמה שלמה אמר:תזכורת לאלו ששכחו הקניין השמיני שבמ''ח קניני התורה הוא בשמחה. היינו שצריך האדם להיות שמח