'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד' - ביאור המשפט, והאם כן הוא לכו"ע

במבי

משתמש ותיק
וצריך להוסיף שאין הדבר סותר את האמור

"אין עומדים להתפלל אלא תוך כובד ראש" !!!
 

אסף

משתמש ותיק
במשנה ברכות (ל ב) "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם" ובגמרא "מנא הני מילי... אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" ובהמשך (שם לא א) "תנו רבנן אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה... תנו רבנן אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה"
וברבינו יונה "טעם הדבר כדי שלא ימשך מתוך השמחה לתענוגי העולם וישכח עניני הבורא על כן צריך לערבב זה עם זה כדי שיהיה על הקו הממוצע ופשטיה דקרא כך הוא שאע"פ שאצל בשר ודם היראה והשמחה הם דבר והפכו שבשעה שהאדם מפחד מזולתו הוא עומד נרתע ודואג, אבל הקדוש ברוך הוא איננו כן אדרבה כשהאדם מתבונן בגדולתו וירא מפניו, ישמח ויגיל באותה יראה מפני שבאמצעיתה מתעורר לקיים המצות ושש ונעלס בקיומה שיודע כי שכרו אתו ופעולתו לפניו ועל שמחה כזו תמצא שאמר בפסוק אחד עבדו את ה' ביראה וגו' ובפסוק אחר עבדו את ה' בשמחה ר"ל תעבדו את ה' ביראה ובאותו היראה תשמחו ותגילו בה כמו שאמרנו ואף על פי ששמחה אחרת אסורה כמו שהוזכר למעלה שמחה זו מותרת ומחוייבת כענין שנא' תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב וגו'"
 

אסף

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)

"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל

אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????

אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
 
אסף אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)

"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל

אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????

אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...

זה נכון ב100%. וזו לא הפעם היחידה שהחזו"א דיבר על גדולת מוהר"ן זי"ע, ועל היותו גדול בהרבה יותר מכל אלה שחלקו עליו. העדיות מובאות בשם אומרם בספר "שבחו של צדיק", יחד עם עוד מאות עדויות מגדולי הדורות הליטאים, החסידים, המקובלים, הירושלמים, ועדות המזרח.
ולפני שמישהו מתחיל לי פה ויכוח על הנושא הזה, אזכיר שמי שמדבר נגד צדיקי הדור - הוא כאילו מכריז ומגלה לכולם את הסוד שלו בקול גדול שהוא עבר עבירות חמורות מאד.
אלה דברים מפורשים בספרי רבינו ורבי נתן ובעוד ספרים קדושים.
ואגב בדיוק בגלל דברים כאלה אני שמח שפורום אוצר החכמה חסום אצלי. אז בואו נשמור על המקום הזה.

מה שהביאו פה דעה נגדית, מהנתיבות, לא אמרתי שאין מי שאוחז אחרת, ואף רמזתי בעצמי לנתיבות הזה כמה הודעות מעליו (כתבתי עיין באור וחיות).
אבל כדאי הוא רבי נחמן בן שמחה (גימטריא רבי שמעון בן יוחאי) לסמוך על דבריו הקדושים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אסף אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)

"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל

אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????

אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
אגרת זו נדפסה בקובץ אגרות החזון איש?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל

אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????

אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
...אבל כדאי הוא רבי נחמן בן שמחה (גימטריא רבי שמעון בן יוחאי) לסמוך על דבריו הקדושים.
חיברת בין רשב"י לרבינו, והזכרת לי בדיחה שמספרים שחסיד ברסלב הגיע למירון לרשב"י לפני ר"ה והתפלל על כך שיזכה להגיע לרבינו על ר"ה, ובגרסה אחת מספרים שביקש שרשב"י ייפעל אצל רבינו שאזכה השנה להגיע לציון, ובגרסה אחרת מספרים שהלה הבטיח לרשב"י שאם יפעל  שיזכה להגיע השנה לציון של רבינו, הוא מבטיח לרשב"י בתמורה להזכיר אותו על הציון...
 
 

נבשר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אגרת זו נדפסה בקובץ אגרות החזון איש?
כמדומה שכן, יש ע"ז מאמר בפחד יצחק לבאר את הענין, וכן ששמעתי מר' ישראל אליהו וינטרוב לבאר את הענין.
 
מבין ענין אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
אתה מאמין במה שכתבת?????
זאת כוונת החזו"א???????????

אולי בזחיחות הדעת של פורים אפשר להתבדח כך...
...אבל כדאי הוא רבי נחמן בן שמחה (גימטריא רבי שמעון בן יוחאי) לסמוך על דבריו הקדושים.
חיברת בין רשב"י לרבינו, והזכרת לי בדיחה שמספרים שחסיד ברסלב הגיע למירון לרשב"י לפני ר"ה והתפלל על כך שיזכה להגיע לרבינו על ר"ה, ובגרסה אחת מספרים שביקש שרשב"י ייפעל אצל רבינו שאזכה השנה להגיע לציון, ובגרסה אחרת מספרים שהלה הבטיח לרשב"י שאם יפעל  שיזכה להגיע השנה לציון של רבינו, הוא מבטיח לרשב"י בתמורה להזכיר אותו על הציון...

ולשון אחרון עיקר :)
 
ואם כבר הוקפץ האשכול - אז תיקון טעות - המכתב של החזו"א (אור האורות) לא היה לרבי בן ציון אפטר אלא לחסיד ברסלב אחר מזקני אנ"ש - רבי אלחנן ספקטור זצ"ל, שהיה עורך את כתביו של החזו"א.
 

אוהב אמת

משתמש ותיק
ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
 "... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.
כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצוות...).
 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוהב אמת אמר:
ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
 "... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.
כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצוות...).
 

איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
זה נכון ב100%. וזו לא הפעם היחידה שהחזו"א דיבר על גדולת מוהר"ן זי"ע, ועל היותו גדול בהרבה יותר מכל אלה שחלקו עליו. העדיות מובאות בשם אומרם בספר "שבחו של צדיק", יחד עם עוד מאות עדויות מגדולי הדורות הליטאים, החסידים, המקובלים, הירושלמים, ועדות המזרח

כל המקורות הוצאו מהקשרם וכל אחד שמחפש להכיר את דעתו של החזון איש יודע מה דעתו [וזה שכיבד את ר' בן ציון אפטר או אדם אחר כמובן שלא אומר כלום]
המשפט הזה שהחזו"א אמר שהיה גדול ממי שחלקו עליו להד"ם
והוא משפט חסר טעם
ושאר העדויות בשמו יתכן והחזו"א אמרם אבל אין לו משמעות
דרך החזון איש היה לדבר גם על דברים שלא החזיק מהם במאה אחוז לדבר על מעלותייהם למשל חסידים למינייהם [וראה מש"כ החזון איש נגד בכלליות באמונה ובטחון]
ובעלי מוסר למינייהם [שגם כן כתב נגד הדרך באמונה ובטחון ועוד קטעים שהשמיטו מהאמו"ב]

אגב זה דבר מענין שכל החסידויות מביאות מהחזון איש שהחזיק מהאנשים שלהם יותר מכולם
למשל תולדות אהרן [הסיפור שהחזון איש אמר שספרו כמעט עשה אותו לחסיד. כמובן שהחזון איש אמר את זה בהלצה כדרכו. וכדי לפרגן לחתנו של התולדות אהרן]
ראיתי שבגור מביאים על גדולת הספר שו"ת הרי"מ. בויזניץ מביאים על גדולת הספר בית שלמה יותר מכל הפוסקים וכן כל כיוצא בזה והמשותף לשני הסיפורים האלה שהחזון איש התכוון לומר סך הכל שהם ספרי פסק חשובים.
 

אוהב אמת

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
אוהב אמת אמר:
ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
 "... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.

[כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצות

איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?

מהפסוק הנ"ל
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוהב אמת אמר:
מבין ענין אמר:
אוהב אמת אמר:
ממקראות מפורשים בפרשת ראה נראה כך:
 "... ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם..." (יב, ז); "... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם..." (שם, יב); "...לפני ה' אלוקך תאכלנו.... ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך" (שם יח); "ונתת הכסף בכל בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר.... ואכלת שם לפני ה' אלוקך ושמחת אתה וביתך" (טו, כו).
פסוק זה האחרון, לדוגמה, נאמר על אחד שפודה את המעשר שני שלו בכסף באמצע השנה. זה יכול להיות גם עשרות אלפי שקלים. היהודי הזה צריך לעלות עם בני ביתו לירושלים ולשהות שם כמה חודשים ולקנות בשווי מעשרותיו כמויות של בקר וצאן יין ושכר וכיו"ב, ולאכול ולשמוח עם בני ביתו על כל השפע הגשמי שהביא לו השי"ת.

[כמו"כ רואים מהפסוק "ושמחת... בכל משלח ידך" שיהודי צריך להיות שמח ממשלוח ידו ומהעניינים שעוסק בהם ולהיות מרוצה מכך (וצ"ע מדוע פסוקים אלו לא נמנו אצל מוני המצות

איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?

מהפסוק הנ"ל

עוד פעם אשאל -
איפה כתוב כאן שיש לשמוח תמיד? בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים?
 

אוהב אמת

משתמש ותיק
מזה שכתוב בכל משלח ידך ולא רק באכילת קרבנות ומעשרותספר העיקרים פרק לג (השלמה ושלמות)
 "הדבר הנותן שלמות אל המצווה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעיצבון יקרא פחיתות... ונמצא הכתוב מיעד העונש הגדול על מי שאינו עובד השם יתברך בשמחה, אמר משה במשנה תורה תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך וגו', תלה העונש על שלא עבד השם יתברך בשמחה לא על שלא עבד במוחלט.ועניין הכתוב יורה שפירושו כך, כי לא יתכן שיאמר שהעונש יגיע אליו על שלא עבדו בהיותו בשמחה, שאם כן יתחייב שלא יהיה האדם מחויב לעבוד את השם יתברך כשלא יהיה בשמחה וברוב כל, ומזה יראה שקיום המצווה בשמחה נותן גמר ושלמות אל המצווה, לזה תמצא המשורר מזהיר על עבודת השם יתברך שתהיה בשמחה, אמר עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוהב אמת אמר:
מזה שכתוב בכל משלח ידך ולא רק באכילת קרבנות ומעשרותספר העיקרים פרק לג (השלמה ושלמות)
 "הדבר הנותן שלמות אל המצווה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעיצבון יקרא פחיתות... ונמצא הכתוב מיעד העונש הגדול על מי שאינו עובד השם יתברך בשמחה, אמר משה במשנה תורה תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך וגו', תלה העונש על שלא עבד השם יתברך בשמחה לא על שלא עבד במוחלט.ועניין הכתוב יורה שפירושו כך, כי לא יתכן שיאמר שהעונש יגיע אליו על שלא עבדו בהיותו בשמחה, שאם כן יתחייב שלא יהיה האדם מחויב לעבוד את השם יתברך כשלא יהיה בשמחה וברוב כל, ומזה יראה שקיום המצווה בשמחה נותן גמר ושלמות אל המצווה, לזה תמצא המשורר מזהיר על עבודת השם יתברך שתהיה בשמחה, אמר עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"

כאן כתוב שוב ושוב שמחה בעת קיום המצוה, לא כתוב מצוה להיות בשמחה תמיד...
 
מבין ענין אמר:
כאן כתוב שוב ושוב שמחה בעת קיום המצוה, לא כתוב מצוה להיות בשמחה תמיד...

בתחילת ובמהלך האשכול כבר עניתי והסברתי בכמה דרכים.
אשמח לדון איתך עוד על הנושא אבל תתייחס להסברי.
כל מעשה שגורם לך לקיים את התורה והמצוות, הוא עצמו חלק מקיום התורה והמצוות, ולהיפך.
למשל - יש מצוה לאכול מצות בפסח. אז מי שאופה את המצה לשם מצת מצוה הוא כבר עושה מצוה.
וכנ"ל רבינו בודאי לא אחז שהשמחה תכלית לשמה בלבד ולא לשם עבודת הבורא - שהרי כתב בפירוש את ההיפך! (לפחות ב2 מקומות שמצאתי והבאתי למעלה) וגם ניתן להבין זאת בקלות מהמשך התורה בליקוטי מוהר"ן על המצוה להיות בשמחה.
ועוד: לענ"ד אין נראה בדווקא שרביה"ק בא בדבריו אלה לחלוק על אחרים, אלא לחדד נקודה שהיא נכונה לכו"ע אך פחות מדגישים אותה או פחות מבינים את חשיבותה. ומה שלא כתבו כן לפניו הוא משום שבדורות שלפניו היה פחות יצה"ר להיות בעצבות, ויותר היה מצוי יצה"ר לשמחה חסרת תכלית המביאה להוללות וקלות ראש (ובזה אפשר אולי לפשר גם עם הנתיבות המובא לעיל). אבל רביה"ק דיבר לדור שלנו - שעיקר היצה"ר להיות בעצבות ודווקא עי"ז נופלים לעבירות. ואף אומר בפירוש שהסכנה לנפילה ע"י עצבות גדולה וקרובה יותר מהסכנה להגיע משמחה להוללות.
וזה לשונו בסוף אותה תורה: אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:
 
כיון שיש פה ניק אובססיבי (וכפול) שרוצה כבעבר לגרור את האשכול לדיבורים נגד רביה"ק, ולא בא לי להאכיל את הטרול, אז אמסור מודעה בזה שאם חלילה יכתבו דברים כנ"ל, ובאם הנהלת האתר לא תמחק את דבריו - ולא עניתי כהוגן - זה לא מפני שאין תשובה אמיתית ח"ו אלא יש ויש. אבל כיון שרביה"ק אומר שמדת הניצחון היפך האמת, ומי שתמיד רוצה לנצח בויכוח לעולם לא יוכל לקבל את האמת כי הוא לא יכול להיות מנוצח, מה שיגרום לנצחן להמשיך עד אינסוף ולכתוב עוד ועוד במקרה הטוב דברי הבל ובמקרה הרע דברי בלע על קדושי עליון - ממילא אין תועלת בלכתוב כאן בפורום את האמת ולענות כסיל כאיולתו.
מי שרוצה באמת להבין את האמת, ורוצה לדעת מדוע חסידי ברסלב המקיימים בתמימות ופשיטות רצון רביה"ק עושים כך או כך, ובכלל כל מי שיש לו שאלות בנושא ברסלב ורוצה להבין - לא יכול למצוא את התשובות כאן, בויכוחים באינטרנט. שילך לבית המדרש, שיפתח את הספרים הקדושים, שילמד גם בספרים בני זמננו שנכתבו ע"י משפיעי אנ"ש, שישמע הרצאות ודרשות שלהם.

ובכל אופן מבקשי אמת שרוצים לדעת מה יש לענות על דברים שנכתבים כאן, או בכלל שאלות על העניין של רבינו הנשאלות מתוך רצון להבין ולהשכיל - יכולים לפנות אלי בהודעות הפרטיות.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
כיון שיש פה ניק אובססיבי (וכפול) שרוצה כבעבר לגרור את האשכול לדיבורים נגד רביה"ק, ולא בא לי להאכיל את הטרול, אז אמסור מודעה בזה שאם חלילה יכתבו דברים כנ"ל, ובאם הנהלת האתר לא תמחק את דבריו - ולא עניתי כהוגן - זה לא מפני שאין תשובה אמיתית ח"ו אלא יש ויש. אבל כיון שרביה"ק אומר שמדת הניצחון היפך האמת, ומי שתמיד רוצה לנצח בויכוח לעולם לא יוכל לקבל את האמת כי הוא לא יכול להיות מנוצח, מה שיגרום לנצחן להמשיך עד אינסוף ולכתוב עוד ועוד במקרה הטוב דברי הבל ובמקרה הרע דברי בלע על קדושי עליון - ממילא אין תועלת בלכתוב כאן בפורום את האמת ולענות כסיל כאיולתו.
מי שרוצה באמת להבין את האמת, ורוצה לדעת מדוע חסידי ברסלב המקיימים בתמימות ופשיטות רצון רביה"ק עושים כך או כך, ובכלל כל מי שיש לו שאלות בנושא ברסלב ורוצה להבין - לא יכול למצוא את התשובות כאן, בויכוחים באינטרנט. שילך לבית המדרש, שיפתח את הספרים הקדושים, שילמד גם בספרים בני זמננו שנכתבו ע"י משפיעי אנ"ש, שישמע הרצאות ודרשות שלהם.

ובכל אופן מבקשי אמת שרוצים לדעת מה יש לענות על דברים שנכתבים כאן, או בכלל שאלות על העניין של רבינו הנשאלות מתוך רצון להבין ולהשכיל - יכולים לפנות אלי בהודעות הפרטיות.

אם זה סגנון ורמת התגובות, פרשתי מהנושא.
 
גם אני לא רואה איך ניתן להביא ראיה לדברי רביה"ק שמצוה להיות בשמחה "תמיד" - מפסוקים אלה.
וכן נראה לי לחלק:
השמחה באותו זמן (בהקרבת שלמים) היא חיוב.
השמחה "תמיד" אינה חיוב אלא מצוה.
ובודאי לא התכוון רביה"ק שכל זמן שאינו בשמחה עובר על עשה...
אבל העצבות היא כן עבירה. (לא יודע אם ההגדרה היא איסור בלאו, אבל בודאי זה עבירה וזה מכעיס את הקב"ה מאד)
כדי להנצל ממנה ולצאת מהעצבות - צריך לעשות כל פעולה אפשרית לשמח את עצמו, אפילו מילי דשטותא.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אסף אמר:
יש מי שדייק מהלשון "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" - שישנה שמחה תמידית שלעיתים מרבים בה ולעיתים ממעטים בה, אך לעולם אינה פוסקת.
כיון שאמרה זאת מציקה לי שנים ראיתי לנכון להעיר מתוס' מפורש - הובא במג"א בתקנ"א ונפסק במשנ"ב
מג"א שם:
ממעטין בשמחה - פירוש שאין שמחין כלל כמו שכתבו התוספות פ"ק דמגילה.
ונפסק במשנ"ב
ממעטין בשמחה – עיין במגן אברהם, דרצונו לומר שאין שמחין בו כלל, כמו שכתבו התוספות פרק קמא דמגילה:
ולעצם הענין ודאי שמאן דהוא צדק בדבריו
שהשמחה האמורה במלבי"ם ר"ל בבשר ויין
 

אדם קדמון

משתמש רגיל
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
מבין ענין אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
כיון שיש פה...

אם זה סגנון ורמת התגובות, פרשתי מהנושא.
סליחה לא התכוונתי אליך, נשמה. ראית שעניתי לך לעניין.
התכוונתי לזה שחושב שהחזון איש אחז שהסבא משפולי (שלא כתב שום ספר ולא נותר ממנו שום דבר תורה) יותר גדול מרביה"ק ולא יכול להיות שאמר אחרת.

איך אתה לא מתבייש לזעוק חמס כשמישהו מנסה לפקפק באחד מ'שבחי רבינו'. או ח"ו להשוות אותו לשאר גדולי החסידות ולא לרשב"י או למשה רבינו. עם הטיעון הנצחי: מי אתה אברך צעיר שתחוה דעה על צדיקים קדושי עליון?
והנה קם הגולם על יצרו ופוער פיו כנגד הסבא קדישא משפולי שכל גדולי החסידות  בין אלו שהתנגדו לברסלב. או רובם המוחלט שהסתייגו בצורה חריפה  (והמפורסמות אינן צריכות ראיה..) העריצו את קדושתו וטהרתו ללא עוררין כלל. 
​​​​בוש והיכלם!! שלח יד בשלומיו חילל בריתו. 
ושוב, ממתי מודדים  טהרת הלב וקדושה על פי כמות הספרים ?
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
הכתוב אומר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה" הרי להדיא שכל עבודת ה' צריכה להיות בשמחה תמיד ולא דווקא בזמנים מסויימים. ואין זה חידוש של רבי נחמן אלא זיל קרי בי רב הוא (ואמנם בהגמ' בערכין יא,א דורשת הפסוק לגבי שירה בשעת עבודה, אבל זהו דרשא, ופשטיה דקרא מיירי בכל עבודת ה')

רד"צ הופמן דברים פרק כח
בשמחה ובטוב לבב. רש"ר הירש מפרש, שאין הכוונה לשמחת העבודה, שהרי גם העובד את בוראו במצוקה אף הוא עושה את רצונו; אלא פירושו שהיית שמח וטוב לב מתוך שסיפק ה' לך כל טוב והיית צריך להכיר טובה על כך. ואתה לא עבדת את הקדוש ברוך הוא, על כן תיאלץ להיות עבד משועבד מתוך רעב וחוסר כל. 

וכן בבכור שור שם 
תחת אשר לא עבדת: במקום שהיה לך לעבוד הקדוש ברוך הוא בשמחה ובטוב לבב. שהיה משמחך ומטיב לך ומגדלך על כל, ולא רצית לעבדו, עתה תצטרך לעבוד את אויביך... ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר - כל וכו'.
 

דוידי חיים

משתמש רגיל
בדת היהודית השמחה מתוארת כתכונת נפש חיובית ביותר שהאדם צריך לשאוף אליה, שמביאה אותו לשלמות של עבודה רוחנית ומעידה על מצבו השלם של האדם. בפרשת הקללות בתורה נאמר שעם ישראל יגלה מארצו ויעבוד זרים "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל[2]" (ומכלל לאו אתה שומע הן) הרמב"ם בספרו ההלכתי[3] מפרש את הפסוק בצורה כזו: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב". לפי רעיון זה, עיקרון השמחה ביהדות (ובנוסף לה 'טוב לבב') אינו נחשב כמצווה נפרדת אלא הוא תנאי נדרש בקיום כל מצווה ומצווה.

בנוסף הרמב"ם מונה את מצוות השמחה כחלק ממצות "מיצוע המידות"[4] כך שלדבריו יש מצווה לשמוח גם ללא ליווי של עשיית מצווה "ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות.[5]"
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במבי אמר:
אגב כידוע, לדעת הספרי יש דין שמחה בשבת שדורש "וביום שמחתכם" - אלו השבתות. וא"כ צ"ע המלבי"ם)
למה צ"ע המלבי"ם הרי בספרי כתוב שזה נכלל ב"יום שמחתכם", א"כ זה ג"כ חלק מ"זמן שמחה" שכתב המלבי"ם.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אסף אמר:
אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת. (אגרות חזו"א)

"אור האורות" כוונתו הייתה לרביה"ק, שמוהרנ"ת מכנהו בכינוי זה.
זה מאגרת שנשלחה לחסיד ברסלב, רבי בן ציון אפטר זצ"ל

הכוונה שמי שמכיר את אור האמת, אין אצלו עצב,
וכשעוסקים בתורת ברסלב, זוכים להכיר את אור האמת.
 

משהדוד

משתמש רגיל
מבין ענין אמר:
כתב המלבי"ם (דברים פרק כו יא) יא ושמחת. בספרי אמרו ושמחת בשעת שמחה, פירוש שלא צוה ה' להיות שמח רק בעת שמחה ע"ד הכתוב ביום טובה היה בטוב (קהלת ז' יד) שהוא מעצרת עד החג שאז זמן אסיפת התבואה והפירות אבל לא אחר החג:

זה אינו מהמלבי"ם שפירושו נגמר באמצע פרשת כי תצא פ(כב פסוק כב)
 
חלק עליון תַחתִית