מה יותר זול מנחה או יונה? לפרשת ויקרא ומסכת מנחות

דורדיא

משתמש ותיק
ראינו בפרשת שבוע נפש כי תקריב קרבן מנחה ואומר רש"י מי דרכו להתנדב מנחה, עני. מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו. עכת"ד.
ובעניי לא הבנתי והלא לכאורה בוודאי עוף או בן יונה הרבה יותר זול מאשר מנחה,

בפרט שמנחה יש לה הרבה מאד הידורים שצריך לעשות בה
שהיא צריכה לגדול רק ממקום מסויים באר"י, בשדה שגודלת אחת לשנתיים
ואח"כ עוד הרבה שלבים של ניפוי אחר ניפוי
ועוד לא הגענו לשמן זית שגם הוא צריך להיות מובחר שבמובחרים..
(בלי לחשב את עלויות המשגיחי כשרות וכיו"ב.... שהרי מנחה היה אפשר לקנות רק בביהמ"ק מחשש טומאה)

כמה כבר עולה יונה? אצלי בחצר יש עכשיו 7 יונים.
ובפרט שאין תמות וזכרות ביונים.

ואת"ל שאכן בזמנם היה יונה או עוף יקרים וכי היום ישתנה המציאות?
והלא התורה עצמה אמרה שדלות זה עוף או בן יונה ודלי דלות זה מנחה.

מה פה לא הבנתי?
 

יצחק

משתמש ותיק
החלק של היונים לא כ"כ מדויק, למעשה הם כשרים רק כשהם קטנים וכמעט אף פעם לא רואים בני יונה קטנים שים לב שכל היונים שאנחנו רואים הם אחרי "ציהוב"
למעשה התקופה של "בני יונה" היא תקופה קצרה מאד בחיים של היונים בתקופה זו הם גדלים במהירות רבה וקשה למצא אותם.
כל זה בזמננו שלא אוכלים אותם (אל תנסו, הם מלאי זיהומים!!), מה היה בזמן שהיו אוכלים אותם? מן הסתם היו עוד יותר נדירים!

היה לי קשה משהו אחר, במשנה בכריתות פרק א משנה ז: מַעֲשֶׂה שֶׁעָמְדוּ קִנִּים בִּירוּשָׁלַיִם בְּדִינְרֵי זָהָב. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַמָּעוֹן הַזֶּה, לֹא אָלִין הַלַּיְלָה, עַד שֶׁיְּהוּ בְדִינָרִין {כז}. נִכְנַס לְבֵית דִּין וְלִמֵּד, הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת, חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. וְעָמְדוּ קִנִּים בּוֹ בַיּוֹם בְּרִבְעָתָיִם:
איך יתכן כזה פער (1/200), כמה אחוז מהקרבנות רשב"ג כבר חסך?! ועוד יותר תמוה איך הוא נשבע על זה (המעון הזה..)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הרב גודלבסקי מחשב שהשמן המינימלי הוא כדי למלא פקק בקבוק, ויחד עם הקמח הם ממלאים כוס חד פעמית.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
חגי פאהן אמר:
הרב גודלבסקי מחשב שהשמן המינימלי הוא כדי למלא פקק בקבוק, ויחד עם הקמח הם ממלאים כוס חד פעמית.
בעניי, לא הבנתי כלל את פשרה של הודעה זו.
להסביר שעלות קרבן מנחה היא נמוכה מאד, שקלים בודדים אם לא פחות.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
פקק של בקבוק???????
 

קבצים מצורפים

  • מידות התורה.PNG
    מידות התורה.PNG
    62.3 KB · צפיות: 24

משה נפתלי

משתמש ותיק
שוב נזכרתי בברייתא דארבעה מחוסרי כפרה: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה.
ובהסברו של רבא שם: מִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵהּ דְּדַלּוּת לְמִהְוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין בַּעֲשִׁירוּת, הָכִי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵהּ דְּדַלֵּי דַלּוּת לְמִהְוֵי חַד מִן תְּלָתִין וּתְרֵין בְּדַלּוּת.
ובהערה שבתו"י שם, שהשער הבינוני הנזכר בכל התלמוד הוא 1.8 מָעין לעשרון סלת, שהוא יותר ממחיר הקן – רובע הדינר, שהוא מעה ומחצה.
והענין צריך תלמוד.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
והענין צריך תלמוד.​
יעוי' ברש"י כריתות ט א
צריך שיפריש רובע דינר לקינו - דלכשיבנה בית המקדש יביא קן דאמרי' לעיל דצריך קרבן וקרבן בפחות מרובע לא אפשר להפריש דאין מצוי קן בפחות מרובע כדאמרינן במתני' ועמדו קינין ברבעתים אבל פחות לא אפשר.
ובפני שלמה בבא בתרא קסו ב
כי י"ל אף דעמדו קינין בו ביום ברבעתים, מ"מ אין זה השער הבינוני, אבל השער הבינוני הוא קן בדינר כסף. ורשב"ג בעצמו לא היה מבקש בפחות מזה, רק אמר עד שיהיו בדינרין, מזה משמע דכן הוא השער הבינוני, אלא דהמתני' אשמעינן חידוש שהוזלו במאד ועמדו ברבעתים, (ונ"מ לדינא כדלקמן). אבל י"ל דלא נמשך שער זה זמן רב, ושוב חזרו להיות בדינר כסף, (וקרוב לומר כי בתחילה כיון שהוקרו מאד להיות כדינרי זהב, היו מגדלין הרבה, ואח"כ כשנתחדשה ההלכה של רשב"ג והיו הרבה קינין מצויין, לכך הוזלו ביותר לפי שעה), ושפיר קאמרי' ונשקול ד' זוזי דהיינו חצי דינר צורי, שהם דמי פרידה אחת כפי השער הבינוני. והא דאמרי' בכריתות דף י' [ע"ב] דקינין הוי חד משיתסר בכבש, היינו משום דעכ"פ מצאנו שהיו כן פעם אחת שעמדו ברבעתים. וכעין זה כתבו שם התוס' שעל הגליון [ד"ה עשירית], דעשירית האיפה בפרוטה אינו לפי השער הבינוני, ע"ש. והא דאמרינן [שם ט' ע"א] דגר צריך שיפריש רובע, י"ל ג"כ משום דעכ"פ מצאנו שהיו פעם אחת ברבעתים, לכן אינו צריך עתה להפריש יותר. וכן משמע קצת מלשון רש"י ז"ל [ד"ה צריך] שכתב שם וז"ל, וקרבן בפחות מרובע לא אפשר להפריש דאין מצוי קן בפחות מרובע כדאמרי' במתני' ועמדו קינין ברבעתים אבל פחות לא אפשר עכ"ל, ומשמע דהא דמפריש רובע הוא הפחות האפשר.​

ויעוי' עוד בערוך לנר.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
שהיא צריכה לגדול רק ממקום מסויים באר"י, בשדה שגודלת אחת לשנתיים
תלמוד בבלי - מנחות
כל קרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ וכולן אינן באין אלא מן המובחר ואיזהו מובחר שלהם מכניס וזטחא אלפא לסלת שנייה להן עפוריים בבקעה כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאין:
 
חלק עליון תַחתִית