בית הכנסת =בית המקדש? ז-ע-ז-ו-ע מזילות בית המקדש !!!

[טל חרמון]

ידועה הגמ' עה"פ וביחזקאל - " כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם " שהכוונה לבית הכנסת.
נכון, בית הכנסת כמוהו כ"מקדש מעט" (יש לדון האם שייך עניין זה גם בא"י שהרי לכאו' בא"י אין שייך עניין מקדש מעט כי בה הרי יש המקדש הגדול אשר מתפללים בו וכנגדו ומה שייך לעשות מקדש מעט, וכמפורש בפסוק - מקדש מעט בארצות וגו', מ"מ בהלכה נראה ששייך עניין זה עד כדי שהחמירו בקדושת בתי כנסיות בא"י יותר מחו"ל וצע"ג) 

אלא שהמעט הזה הולך ומשתכח, 
אספר מקצת מקורות הזמן האחרו מה שראיתי בעיני - שבת שעברה התפללתי בביה"כ ברסלב  כלשהו וראיתי מודעה על הקבר של ר'  נחמן  שהיה כתוב בתוכה "בית חיינו" שאלתי יהודי שם -הייתכן? ציון היא בית חיינו, אמר לי- אכן ציון, ציון של רבינו. חשבתי לעצמי שמא בברסלב יש בחינות בכגון דא,
שבת האחרונה הייתי אצל הורי בק"ס בקיהילת שאגת אריה ונזדעזעתי למראה עיני - פרסומות ענק - בונים את בית ה'. בונים את בית המקדש, בונים את בית חיינו, וכל זה רק מעט מן המעט מהביטויים שהיו שם שנראה כי לקוחים היישר מגיוס כספים למען המקדש. שימוש בכל פסוק וסלוגן אפשריים, לדוגמא -צילום של היציקה ועליה באותיות קידוש לבנה - יוצקים את ריצפת העזרה!! 
חשבתי לעצמי וודאי הקמפיינר היה יהודי חסידי שקצת הגזים, פניתי לאחד הרבנים והוא בכל תוקף החל למחות בי מה זה עלה בדעתי הלא וודאי כאן זה מקום השכינה זאת מנוחתי עדי עד וודאי שהכל נכון ועוד האריך להסביר איך מעלת המקום גברה מאוד יותר ויותר מבית המקדש.
עד שפתאום אני קולט שהיהודי לא חושב שיש בעיה לבנות את בית המקדש, הוא גם לא ממתין שירד מהשמים (אם ירד כמובן לא תהיה ברירה...) הוא פשוט בונה את בית המקדש  - בק"ס!

נ.ב . כשיצאתי ממעריב לפני כמה ימים אני רואה מודעת ענק מול בית הכנסת - מי יעלה בהר, ומי יקום במקום קדשו - רשב"י האדמור ואתה וכו' בעניין המקום הקדוש וכו' זה נראה כמו תהליך בשלבים, השלב הראשון מתחיל מרעיון כלשהו עם אחיזה רעיונית מסויימת, משם זה מדרדר והולך מוגזם ומוקצן עד שכבר מאמינים שאכן כן.... ובסוף זה מגיע לקידוד הזכרות, ביטול מוחלט של הבנת מעלות של קדושה ויחס נכון לירושלים המקודשת וכו' מה יהיה?

הכל תקין פה? האמנם???



 

[צבי הירש]

לכבוד הרב @טל חרמון אני מבין את רגשותיך אך נוהג זה עתיק מאד

גם השמות 'ארון קודש' 'פרוכת' ו'עזרת נשים' לא הומצאו היום ולא אתמול, ובודאי אף אחד לא התכוין למעט בכבוד ביהמ"ק, אלא להרבות בכבוד ביהכנ"ס

[חייל של הרבי]

לא הבנתי מה אנחנו אמורים לעשות עם ה-"מעט" הזה.
בימינו בתי הכנסיות הם תחליף (זמני ובלתי מספק) לבית המקדש, ולשם אנו הולכים כדי לפגוש את השי"ת וכדי לשמוע את קריאת התורה.

מי שיאמר מפורשות שבית כנסת שווה במעלתו ובקדושתו לביהמ"ק, אינו אלא טועה,
אבל איני רואה בעי' בביטויים המזכירים כי בית כנסת הוא מקדש מעט. (ולא מעשי לומר 'פרוכת מעט' ו'עזרת נשים מעט').

אתן לכבודו זעזוע לא פחות גדול - כיצד כבודו רגיל לקרוא לתפילת הצהריים? ולתפילה הנוספת שתיקנו לשבתות ומועדים?

[לבי במערב]

viewtopic.php?f=123&t=27984#p479730

[הצעיר שבחבורה]

viewtopic.php?f=123&t=27984#p479730

קיצר כדרכו, ואני אגלה סודו

לידיעה
זוהר (נשא קכו, א): ועשו לי מקדש, סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי.

[טל חרמון]

לא תעשון כן לה'

[הצעיר שבחבורה]

כמדומה, שמבחינה דינית, נלמדים הרבה איסורים מבית המקדש לבית הכנסת, ואנסה לעיין בזה, ולהביא לפה רשימה מסודרת.

[huo yuc יום טוב]

https://beta.otzar.org/#/book/617423/p/ ... /0/end/0/c

[לענין]

מעניין מה היו אומרים כאן על -
'כי מבארי תצא תורה, ודבר ה' מאוטרנטו'.

(למרות שהזילות שבהרעדת נימי הרגש 'רצפת העזרה'!!! לצורך גיוס כספים, צורמת עד מאד אף לעניות דעתי הקטנה).

[טל חרמון]

מעניין מה היו אומרים כאן על -
'כי מבארי תצא תורה, ודבר ה' מאוטרנטו'.

(למרות שהזילות שבהרעדת נימי הרגש 'רצפת העזרה'!!! לצורך גיוס כספים, צורמת עד מאד אף לעניות דעתי הקטנה).

גם זה נשמע גרוע מאוד.... באופן כללי שימוש במילים גבוהות ונשגבות שהנביאים הביאו לתאר מציאות שלימה ועליונה בשביל לקדם מכירות זה חילול ה' וחילול הקודש 

[טל חרמון]

לא הבנתי מה אנחנו אמורים לעשות עם ה-"מעט" הזה.
בימינו בתי הכנסיות הם תחליף (זמני ובלתי מספק) לבית המקדש, ולשם אנו הולכים כדי לפגוש את השי"ת וכדי לשמוע את קריאת התורה.

מי שיאמר מפורשות שבית כנסת שווה במעלתו ובקדושתו לביהמ"ק, אינו אלא טועה,
אבל איני רואה בעי' בביטויים המזכירים כי בית כנסת הוא מקדש מעט. (ולא מעשי לומר 'פרוכת מעט' ו'עזרת נשים' מעט).

אתן לכבודו זעזוע לא פחות גדול - כיצד כבודו רגיל לקרוא לתפילת הצהריים? ולתפילה הנוספת שתיקנו לשבתות ומועדים?

בזמן הזה ניתן להגיע לירושלים המקודשת לפנים מן החומה (הקדומה) אשר קדושתה הרבה למעלה מקדושת ביה"כ ושם מקיימים לשכנו תדרשו ובאת שמה, שם המקום להתפלל ולהודות, וגם כשמתפללים בכל מקום הלב צריך להיות מכוון לשם, להפוך את בית הכנסת פה למקום בפני עצמו זו טעות ונוגע באיסור לא תעשו כן לה'.
 

[לבי במערב]

גם זה נשמע גרוע מאוד

זהו ציטוט מלשון־קדשו של ר"ת!

[לבי במערב]

בזמן הזה ניתן להגיע לירושלים המקודשת לפנים מן החומה (הקדומה)

כברוב שנות הגלות. ואעפ"כ לא נהגו לעלות אלי' כי־אם ג"פ בשנה (ורק תושבי אה"ק ת"ו).

[לבי במערב]

לא תעשון כן לה'

אינני יודע מה היתה כוונת מר, אך הן מצד הפירוש הפשוט [שמזמן בנין ביהמ"ק נאסר מלהקריב בבמות] וגם לפירוש ה'מדרשי' יותר [שלא לנתוץ דבר המקודש לה' (וממנו למדו כעי"ז לענין בהכ"נ), או שלא יגרמו עוונותיכם להחריב ביהמ"ק רח"ל] - אין קשר לנדו"ד.

[לומד ומלמד]

וכשאמר בלעם 'מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל' נתפרש הן על משכן ומקדש והן על בתי כנסיות ובתי מדרש.
ותיקנו לנו רבותינו לפני כניסה ל'בית הכנסת' לומר 'ואני ברוב חסדך אבא ביתך - אשתחווה אל היכל קדשך' ואין הכוונה רק על בית המקדש אלא על המקום שאליו אנו נכנסים כעת.

[טל חרמון]

ידועה הגמ' עה"פ וביחזקאל - " כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם " שהכוונה לבית הכנסת.
נכון, בית הכנסת כמוהו כ"מקדש מעט" (יש לדון האם שייך עניין זה גם בא"י שהרי לכאו' בא"י אין שייך עניין מקדש מעט כי בה הרי יש המקדש הגדול אשר מתפללים בו וכנגדו ומה שייך לעשות מקדש מעט, וכמפורש בפסוק - מקדש מעט בארצות וגו', מ"מ בהלכה נראה ששייך עניין זה עד כדי שהחמירו בקדושת בתי כנסיות בא"י יותר מחו"ל וצע"ג) 

אלא שהמעט הזה הולך ומשתכח, 
אספר מקצת מקורות הזמן האחרו מה שראיתי בעיני - שבת שעברה התפללתי בביה"כ ברסלב  כלשהו וראיתי מודעה על הקבר של ר'  נחמן  שהיה כתוב בתוכה "בית חיינו" שאלתי יהודי שם -הייתכן? ציון היא בית חיינו, אמר לי- אכן ציון, ציון של רבינו. חשבתי לעצמי שמא בברסלב יש בחינות בכגון דא,
שבת האחרונה הייתי אצל הורי בק"ס בקיהילת שאגת אריה ונזדעזעתי למראה עיני - פרסומות ענק - בונים את בית ה'. בונים את בית המקדש, בונים את בית חיינו, וכל זה רק מעט מן המעט מהביטויים שהיו שם שנראה כי לקוחים היישר מגיוס כספים למען המקדש. שימוש בכל פסוק וסלוגן אפשריים, לדוגמא -צילום של היציקה ועליה באותיות קידוש לבנה - יוצקים את ריצפת העזרה!! 
חשבתי לעצמי וודאי הקמפיינר היה יהודי חסידי שקצת הגזים, פניתי לאחד הרבנים והוא בכל תוקף החל למחות בי מה זה עלה בדעתי הלא וודאי כאן זה מקום השכינה זאת מנוחתי עדי עד וודאי שהכל נכון ועוד האריך להסביר איך מעלת המקום גברה מאוד יותר ויותר מבית המקדש.
עד שפתאום אני קולט שהיהודי לא חושב שיש בעיה לבנות את בית המקדש, הוא גם לא ממתין שירד מהשמים (אם ירד כמובן לא תהיה ברירה...) הוא פשוט בונה את בית המקדש  - בק"ס!

נ.ב . כשיצאתי ממעריב לפני כמה ימים אני רואה מודעת ענק מול בית הכנסת - מי יעלה בהר, ומי יקום במקום קדשו - רשב"י האדמור ואתה וכו' בעניין המקום הקדוש וכו' זה נראה כמו תהליך בשלבים, השלב הראשון מתחיל מרעיון כלשהו עם אחיזה רעיונית מסויימת, משם זה מדרדר והולך מוגזם ומוקצן עד שכבר מאמינים שאכן כן.... ובסוף זה מגיע לקידוד הזכרות, ביטול מוחלט של הבנת מעלות של קדושה ויחס נכון לירושלים המקודשת וכו' מה יהיה?

הכל תקין פה? האמנם???

עדכון מעניין - באופן מפליא קיבל ביה"כ שאגת אריה לפתע צו סגירה מהעירייה והם התחילו להתפלל בחוץ והיה בלאגן שלם כשבהמשך הרב נשא דרשה בה מיזער נזקים מעניין המקדש שבונים בק"ס ודיבר שכמובן כאן זה לא המקום והעיניים נשואות לירושלים וב"ה העניין הסתדר.
 

[מידות ושיעורי תורה]

בשו"ת מהרי"ל סי' א'. כתוב, ששמעון העמסוני פירש מלדרוש 'את ה' אלוקיך תירא', משום שלא היה מסוגל להעלות על דעתו להשוות את המורא מהשי"ת למורא מבשר ודם.

[טל חרמון]

אתמול ראיתי ביה"כ שעברו את הגבול לגמרי גם לדעת החולקים על דעתי,
והקמפיין שלהם הוא "ועשית שם מזבח" ומתחתיו זה אחר כל הגיגולים -באנו אל המנוחה ואל הנחלה ואנו בונים בית עולמים לשכינת עוזינו! בית כנסת ליטאי.

[לבי במערב]

גם לדעת החולקים על דעתי

מאימתי נתמנה מר לדוברם?

[חידוד]

מכבר יש שטענו על משקל עניינים 'של קראים' שבימינו ישנם 'גמראים', אינני מכיר את הכותב כאן עצמו אבל רוח הדברים כאן מטה שאליבה דאמת גם הם 'קראים' ולא 'גמראים'.

הרי שצועקים על מירון שזה זלזול בירושלים מה נאמר אולי באמת אכפת להם מי-ם, כשצועקים שאנשים קוראים לכותל המערבי המקום הקדוש ביותר הרי לכאו' צודקים הם.

אבל כעת מתבר שגם במקום שחז"ל בעצמם הלכו ודימו כל בית הכנסת לבית המקדש (ואסמכוה אקרא) גם זה לא טוב להם.

[טל חרמון]

מכבר יש שטענו על משקל עניינים 'של קראים' שבימינו ישנם 'גמראים', אינני מכיר את הכותב כאן עצמו אבל רוח הדברים כאן מטה שאליבה דאמת גם הם 'קראים' ולא 'גמראים'.

הרי שצועקים על מירון שזה זלזול בירושלים מה נאמר אולי באמת אכפת להם מי-ם, כשצועקים שאנשים קוראים לכותל המערבי המקום הקדוש ביותר הרי לכאו' צודקים הם.

אבל כעת מתבר שגם במקום שחז"ל בעצמם הלכו ודימו כל בית הכנסת לבית המקדש (ואסמכוה אקרא) גם זה לא טוב להם.

מקדש מעט.... מעט.... לא בניית מזבח ולא בית עולמים לשכינת עוזינו ולא בית חיינו...

[לבי במערב]

מקדש מעט.... מעט....

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 84#p479730

קיצר כדרכו, ואני אגלה סודו

לידיעה - זוהר (נשא קכו, א): ועשו לי מקדש, סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי.

[חידוד]

מכבר יש שטענו על משקל עניינים 'של קראים' שבימינו ישנם 'גמראים', אינני מכיר את הכותב כאן עצמו אבל רוח הדברים כאן מטה שאליבה דאמת גם הם 'קראים' ולא 'גמראים'.

הרי שצועקים על מירון שזה זלזול בירושלים מה נאמר אולי באמת אכפת להם מי-ם, כשצועקים שאנשים קוראים לכותל המערבי המקום הקדוש ביותר הרי לכאו' צודקים הם.

אבל כעת מתבר שגם במקום שחז"ל בעצמם הלכו ודימו כל בית הכנסת לבית המקדש (ואסמכוה אקרא) גם זה לא טוב להם.

מקדש מעט.... מעט.... לא בניית מזבח ולא בית עולמים לשכינת עוזינו ולא בית חיינו...

אני מסכים שלא כתבת מפורש, וכתבתי שרוח דבריך כך נראה לי.

לגבי 'בית עולמים' הרי הביטוי לא הופיע בהודעה הפותחת את הדיון, ואגב טרחו גם לבאר לנו שבתי כנסיות שבחו"ל עתידים להקבע בארץ ישראל הרי שעצם קדושתם תעמוד לעד, אם כי הנקודה המיוחדת שזה בבחינת תחליף מסויים למקדש מסתבר שלא יהיה בה צורך.