קונטרס "בשולי השולחן"

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
הופץ במיילים קונטרס בשם "בשולי השולחן" מכתבים מהג"ר שריה דבליצקי זצ"ל, עם דרשות ארוכות על כל ענין. שם המחבר: יוסף פליסקין. מישהו יודע אם זה שם אמיתי או ספרותי? מי זה? אברך? בחור? בר סמכא? [הוא מחדש כל מיני דברים שאינני יודע איך להתייחס אליהם]
אודה מראש למי שינדב מידע

מצורף הקונטרס
הצג קובץ מצורף קונטרס בשולי.pdf
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
כל יום צצים דברים מוזרים מבהילים ומחרידים! העתק הערה בעמוד כ' בקונטרס הנ"ל
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=5359

כמה הררי נפק"מ להלכה למדו רבותינו מהשמטות הרמב"ם, וכמה קולמוסים נשתברו להבין שיטתו בכל פרט שלא הזכיר,
ופתאום במחי יד אין ראי'ה??
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏לכידה.PNG
    ‏‏לכידה.PNG
    27.1 KB · צפיות: 293

חכם באשי

משתמש ותיק
חוץ מהביאור הנפלא, על פי דברי החזו"א, להסביר דברי הגר"ח פלאג'י, שזה האחרון בודאי כתב בענין כלל זה בספריו.

הדברים בשם החזו"א כנראה אינם נכונים, כי זכורני בוודאות בחזו"א בכ"מ שלומד מהשמטת הרמב"ם.
 

יצחק בן חיים

משתמש רגיל
הדברים די מוזרים...
מ"מ שמואל חי ובי"ד קיים
ואם אתה כ"כ רוצה לדעת מבטן מי יצאו הפנינים האלו
אתה יכול לשאול את ר' יעקב קארפ הוא היה איש אמונו ותלמידו של הגר"ש והיה מתעסק בכתביו להוציאם לאור עולם, כמו"כ תוכל לשאול את נכדו ר' בצלאל דבליצקי
ואפשר לשאול אותם מה דעתם בענין זה
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
כל יום צצים דברים מוזרים מבהילים ומחרידים! העתק הערה בעמוד כ' בקונטרס הנ"ל
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=5359

כמה הררי נפק"מ להלכה למדו רבותינו מהשמטות הרמב"ם, וכמה קולמוסים נשתברו להבין שיטתו בכל פרט שלא הזכיר,
ופתאום במחי יד אין ראי'ה??

יצויין, הדבר הזה מובא בשם הגאון הגדול רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א בעל "בד קודש", ואינו קשור למשפחת דבליצקי.
וראוי למי שיכול לברר אצל הגרב"ד שליט"א אם יש אמת בדבר שכך א"ל החזו"א.
הדמיון של המחבר לנידון ההנהגות הנ"ל בלא"ה לא לענין, כי הכא הרי הרמב"ם הביא דין זה לגבי ת"ח...
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש"כ לכל הרבנים המגיבים.
אמנם בקונטרס ישנם דברים אחרים מוזרים, אבל איני מבין מה יצא הקצף על השמועה מהגרב"ד פוברסקי, זה דבר מפורסם בשם החזו"א, וכמדומה מובא בשמו גם במעשה איש. וכן ראיתי בשם הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל שמסר בשם החזו"א. ואם עדיין אינך מאמין אפשר לשאול את הגרב"ד עצמו [הוא עונה גם בטלפון].
ומסתמא אותם "רבותינו" שלמדו מהשמטת הרמב"ם, הם מרבותינו האחרונים, ומסתמא רק בערך מתקופת הגר"א ואילך, בלי למעט ח"ו מכבודם, זכותו של החזו"א לסבור לא כך, וכי גברא אגברא קא רמית?
ובקונטרס הנ"ל גם מוכיח כדברי החזו"א מהגר"ח פאלאגי, יעוין שם.
נודה להרב חכם באשי שליט"א אם יראנו מקור אחד בחזו"א שלומד מהשמטת הרמב"ם [לא רק צירוף, אלא שלומד מזה דעת הרמב"ם]

האם יש לאי מי כתובת המייל של ר' יעקב קארפ ו/או ר' בצלאל דבליצקי?

וכמובן כולם עדיין ישמחו אם מישהו יוכל להעמידנו על קנקנו של מחבר הקונטרס
[וכמובן, שכחתי לציין את שם הקונטרס המשונה, שלא ברור מה בא להביע]
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
פרלמן משה אמר:
כל יום צצים דברים מוזרים מבהילים ומחרידים! העתק הערה בעמוד כ' בקונטרס הנ"ל
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=5359

כמה הררי נפק"מ להלכה למדו רבותינו מהשמטות הרמב"ם, וכמה קולמוסים נשתברו להבין שיטתו בכל פרט שלא הזכיר,
ופתאום במחי יד אין ראי'ה??

יצויין, הדבר הזה מובא בשם הגאון הגדול רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א בעל "בד קודש", ואינו קשור למשפחת דבליצקי.
וראוי למי שיכול לברר אצל הגרב"ד שליט"א אם יש אמת בדבר שכך א"ל החזו"א.
הדמיון של המחבר לנידון ההנהגות הנ"ל בלא"ה לא לענין, כי הכא הרי הרמב"ם הביא דין זה לגבי ת"ח...

הוא מביא מהגר"ח פאלאגי שטוען מפורשות שעדיין אין ראיה, ובודאי דברי החזו"א משלימים את זה
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
פרלמן משה אמר:
פרלמן משה אמר:
כל יום צצים דברים מוזרים מבהילים ומחרידים! העתק הערה בעמוד כ' בקונטרס הנ"ל
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=5359

כמה הררי נפק"מ להלכה למדו רבותינו מהשמטות הרמב"ם, וכמה קולמוסים נשתברו להבין שיטתו בכל פרט שלא הזכיר,
ופתאום במחי יד אין ראי'ה??

יצויין, הדבר הזה מובא בשם הגאון הגדול רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א בעל "בד קודש", ואינו קשור למשפחת דבליצקי.
וראוי למי שיכול לברר אצל הגרב"ד שליט"א אם יש אמת בדבר שכך א"ל החזו"א.
הדמיון של המחבר לנידון ההנהגות הנ"ל בלא"ה לא לענין, כי הכא הרי הרמב"ם הביא דין זה לגבי ת"ח...

הוא מביא מהגר"ח פאלאגי שטוען מפורשות שעדיין אין ראיה, ובודאי דברי החזו"א משלימים את זה
מה קשר בין דברי הגר"ח פלאג'י לדברי החזו"א, הגר"ח פלאגי לומד שהרמב"ם הביא הלכה זו רק אצל ת"ח כי לכל העם בשגגה, ואילו הוא רוצה לומר דבר אחר שאסור לאמרו ותולה זאת ע"פ מה שלדבריו שמע מהגרב"ד בשם החזו"א, שזה כנראה שקר גמור.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראשית, כל עוד לא ביררת הענין אצל הגרב"ד, אל תמהר להשמיץ, הוא עונה בטלפון ואתה יכול לנסות עכשיו [מספרו נמצא בספר טלפונים במדור "רבנים"].
ולגוף הדברים. הגר"ח פאלאגי כותב שלמרות שהרמב"ם מביא דין צניעות רק לת"ח, מ"מ זה שייך גם בכל אחד. נשאלת השאלה למה הרמב"ם לא כותב כן על כל אחד? מוכח שסבר שאינו נוהג בכל אחד [והתירוץ כי לכל העם בשגגה, אינו מספק, ספר הרמב"ם מלא בדברים שעוברים עליהם בשגגה] על זה באים דברי החזו"א, שממה שהרמב"ם לא מביא דבר מסויים, אין ראיה שאינו פוסק אותו למעשה. ולכן בעניינן למרות שהרמב"ם לא מביא לגבי כל אדם, אין ראיה שאינו נוהג בכל אדם. מה לא ברור?
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
מה קשר בין דברי הגר"ח פלאג'י לדברי החזו"א, הגר"ח פלאגי לומד שהרמב"ם הביא הלכה זו רק אצל ת"ח כי לכל העם בשגגה, ואילו הוא רוצה לומר דבר אחר שאסור לאמרו ותולה זאת ע"פ מה שלדבריו שמע מהגרב"ד בשם החזו"א, שזה כנראה שקר גמור.

יפה שכתבת 'כנראה'. חטאת בספק לשוה''ר ספק הוצאת שם רע על מחבר הקונטרס, תוך שימוש בסמכותך המוכרת לקבוע מה אמת ומה שקר, מה אסור לומר ומה מצווה לומר.
לא שמת לב שכבר הקדימני @ חכם באשי שאינו חשוד על "סמכות מוכרת" וכתב:
הדברים בשם החזו"א כנראה אינם נכונים, כי זכורני בוודאות בחזו"א בכ"מ שלומד מהשמטת הרמב"ם.
יש בעיה אחת, שהרב החכם באשי שליט"א לא הביא אף דוגמא אחת לדבריו
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
יפה שכתבת 'כנראה'. חטאת בספק לשוה''ר ספק הוצאת שם רע על מחבר הקונטרס, תוך שימוש בסמכותך המוכרת לקבוע מה אמת ומה שקר, מה אסור לומר ומה מצווה לומר.
לא שמת לב שכבר הקדימני @ חכם באשי שאינו חשוד על "סמכות מוכרת" וכתב:
הדברים בשם החזו"א כנראה אינם נכונים, כי זכורני בוודאות בחזו"א בכ"מ שלומד מהשמטת הרמב"ם.
יש בעיה אחת, שהרב החכם באשי שליט"א לא הביא אף דוגמא אחת לדבריו
רבותי, לא צריך דוגמאות, כל מי ששיג ושיח לו בנו"כ הרמב"ם וספרי רבותינו יודע שאינספור הם דנים בהשמטת הרמב"ם.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
נכון. אלא ש@חכם באשי כתב כמו בן תרבות. לא חרץ מה אסור לומר ומה מותר, אלא העלה מזכרונו טענה סותרת לטענת הגרב''ד. מה שאומר שמחבר הקונטרס - אם יתברר שחכם באשי לא טעה - טעה, או שהגרב''ד טעה, או שמשהו לא הובן.
לעומת זאת, אתה קובע לכולנו מיהם ה'רבותינו' שלנו, אתה מחליט נחרצות שיש דברים שאסור לאומרם, מכתיר אדם שאתה לא מכיר כשקרן, והכל בלא בדל של ראיה.
איני מתערב בעצם הדיון, כי אם בצורתו.

איני מכירך, ואיני יודע באיזה דרך הלימוד אתה הולך, אבל כל בן תורה שעוסק בנושאי כלים של הרמב"ם וספרי רבותינו לאלפים ולרבבות! המתקשים "למה השמיטו רבנו", וזהו אחד הנושאים שהמח מתייגע עליהם והמו"מ בהם יום יום שעה שעה בכל פרט ופרט בכל סוגיא וסוגיא, "למה הרמב"ם לא מביא", ופתאום מישהו בא ואומר לו, אל תשאל למה, "הרמב"ם ש---כ---ח", התשובה הכי עדינה שהוא יכול לענות זה "אסור לומר כך"!
לא איכפת לי, אבל חבל שהתקפותיך במקום הלא נכון...

אנחנו עדיין מצפים ומייחלים לדוגמא אחת מה"נושאי כלי הרמב"ם וספרי רבותינו" ברמה כזאת שהחזו"א לא יכול לחלוק עליו. כל זמן שזה רק סותר לסברא שלך, אין נפק"מ באיזה נוסח תתקיף את זה
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
פרלמן משה אמר:
לא שמת לב שכבר הקדימני @ חכם באשי שאינו חשוד על "סמכות מוכרת" וכתב:
הדברים בשם החזו"א כנראה אינם נכונים, כי זכורני בוודאות בחזו"א בכ"מ שלומד מהשמטת הרמב"ם.
יש בעיה אחת, שהרב החכם באשי שליט"א לא הביא אף דוגמא אחת לדבריו
רבותי, לא צריך דוגמאות, כל מי ששיג ושיח לו בנו"כ הרמב"ם וספרי רבותינו יודע שאינספור הם דנים בהשמטת הרמב"ם.

חכם באשי שליט"א כתב: זכורני בוודאות בחזו"א בכ"מ שלומד מהשמטת הרמב"ם. עכ"ד. ולזה אנו מחכים לדוגמאות. וכפי שכבר נאמר, נו"כ הרמב"ם וספרי רבותינו הם קדושים וטהורים, אך אינם קשורים לנידון על דעת החזו"א בנושא [שכידוע לא נרתע לחלוק גם על אחרונים רבים].
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין מישהו שיכול להסיר את הכפפה ולהבהיר מי הוא זה מחבר הקונטרס "יוסף פליסקין" הלז ואם שמועותיו מוסמכים?
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
נכון. אלא ש@חכם באשי כתב כמו בן תרבות. לא חרץ מה אסור לומר ומה מותר, אלא העלה מזכרונו טענה סותרת לטענת הגרב''ד. מה שאומר שמחבר הקונטרס - אם יתברר שחכם באשי לא טעה - טעה, או שהגרב''ד טעה, או שמשהו לא הובן.
לעומת זאת, אתה קובע לכולנו מיהם ה'רבותינו' שלנו, אתה מחליט נחרצות שיש דברים שאסור לאומרם, מכתיר אדם שאתה לא מכיר כשקרן, והכל בלא בדל של ראיה.
איני מתערב בעצם הדיון, כי אם בצורתו.

איני מכירך, ואיני יודע באיזה דרך הלימוד אתה הולך, אבל כל בן תורה שעוסק בנושאי כלים של הרמב"ם וספרי רבותינו לאלפים ולרבבות! המתקשים "למה השמיטו רבנו", וזהו אחד הנושאים שהמח מתייגע עליהם והמו"מ בהם יום יום שעה שעה בכל פרט ופרט בכל סוגיא וסוגיא, "למה הרמב"ם לא מביא", ופתאום מישהו בא ואומר לו, אל תשאל למה, "הרמב"ם ש---כ---ח", התשובה הכי עדינה שהוא יכול לענות זה "אסור לומר כך"!
לא איכפת לי, אבל חבל שהתקפותיך במקום הלא נכון...

אנחנו עדיין מצפים ומייחלים לדוגמא אחת מה"נושאי כלי הרמב"ם וספרי רבותינו" ברמה כזאת שהחזו"א לא יכול לחלוק עליו. כל זמן שזה רק סותר לסברא שלך, אין נפק"מ באיזה נוסח תתקיף את זה
צר לי מאוד שיש כאן עסק עם כאלה שצריך להביא להם דוגמאות, ואין לי כעת מאגרים תורניים, חוץ מתורת אמת, לכן אביא משם רק מתחילת ספר מדע לבד:
א. לחם משנה פ"ב מהלכות דעות:
ולא יפתח לו חביות וכו'. בגמ' (חולין צ"ד) הקשו דעולא איקלע לבי רב יהודה פתח ליה חביות המכורות לחנוני ותירצו אודועי אודעיה. ואב''א שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה דבלא''ה נמי פתוחי מפתח ליה. משמע לפי תירוצא בתרא דאם הוא אדם דבלאו הכי היה פותח בעבורו מותר וא''כ קשה דבכולי גמ' נקטינן לישנא בתרא עיקר וא''כ למה לא כתב רבינו דין זה וכן הטור בח''מ בהל' אונאה סי' רכ''ח לא הזכירו וכתב שם הרב''י ולא ידעתי למה השמיטו רבינו.
ב. כסף משנה פ"ב מע"ז:
כסף משנה כל השומע ברכת השם וכו'. שם (דף ס') אמר רב יהודה אמר שמואל השומע אזכרה מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע וא''ת רבשקה ישראל מומר היה. ואמר רב יהודה אמר שמואל אין קורעים אלא על שם המיוחד לאפוקי כנוי דלא ופליגא דר' חייא בתרווייהו דא''ר חייא השומע אזכרה בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן יתמלא כל הבגדים קרעים ממאן אילימא מישראל מי פקירי כולי האי אלא פשיטא מעובד כוכבים ואי שם המיוחד מי גמירי אלא לאו בכנוי וש''מ בזמן הזה הוא דלא הא מעיקרא חייב ש''מ. ופוסק רבינו בשומע מן העובד כוכבים כשמואל ובברכת כנוי כר' חייא. וצ''ע למה, וכבר נשאל מהר''י קולון על זה והשיב דהיכא דלא היה לרבינו ראיה לפסוק כשמואל פוסק כר' חייא דהא קי''ל דעד אביי ורבא הלכה כרב נגד התלמיד וכ''ש הכא דרבי חייא רביה דרב הוה ורב הוא גדול משמואל וא''כ מן הראוי שיפסוק לענין ברכת כנוי כרבי חייא. ועוד שהרי הירושלמי מוכיח כן שקורעין על הכנויין דקאמר התם ר''ש בן לוי הוה מהלך באסרטיא אזדמן ליה חד כותאי והוה מגדף והוה קורע וכו' עד הדא אמרת שקורעים על הכנויין ושקורעין בזמן הזה. ומה שפסק כשמואל בענין העובד כוכבים המברך משום דס''ל לרבינו דסוגיא דגמרא ע''כ כשמואל אזלא דאמר התם העדים אין חייבים לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו וכי קרעו בשעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא ס''ד דכתיב ויהי כשמוע המלך חזקיהו וכו' ויקרע את בגדיו המלך קרע והם לא קרעו והקשו בתוס' היאך אמרו למלך מה ששמעו בפירוש הא גבי עדים תנן כל היום דנין את העדים בכנוי ולא תירצו דבר. אבל בשיטה אחת שמצאתי תירץ דרבשקה ישראל מומר היה ובאותה אמירה גמרו דינו לכשימצאוהו למדנו מתוך תירוץ זה דתלמודא סבר דרבשקה ישראל מומר הוה וא''כ ממילא שמעינן דהלכתא כשמואל דאמר אין קורעים על ברכת העובד כוכבים דסברא הוא דאפילו רבי חייא לא דחק לומר שקורעין על ברכת העובד כוכבים אלא משום דיליף לה מההוא דרבשקה וכן משמע בהדיא מתוך הירושלמי דגרסינן התם מהו לקרוע על קללת עובד כוכבים מ''ד רבשקה עובד כוכבים היה קורעין ומ''ד רבשקה ישראל מומר היה אין קורעים הרי בהדיא דבההיא דרבשקה תליא מילתא וא''כ מדחזינן דסבר תלמודא דידן דישראל מומר היה ממילא שמעינן דאידחיא ההיא דרבי חייא ואין קורעין ע''כ תשובתו: ול''נ דאפשר לדחות ולומר דאדרבה דעת רבינו היתה לפסוק דלא כרבי חייא בתרוייהו משום דר' חייא ה''ל יחיד לגבי רב יהודה ושמואל. ומה שרצה הרב לומר דהלכה כר' חייא לגבי שמואל משום דרביה דרב הוה ורב גדול משמואל הא לא מכרעא שמאחר שלא היה רבו של שמואל לא שייך למימר ביה אין הלכה כתלמיד במקום הרב דהא רב גדול מרבי יוחנן הוה דאמרינן עליה דרב תנא הוא ופליג וברבי יוחנן לא אמרינן הכי כמו שכתבו התוספות פרק קמא דכתובות ופרק כיצד צולין ואפילו הכי הלכה כר' יוחנן לגבי דרב ואם כן כבר אפשר דאפילו הוה שמואל לחודיה בהדי רבי חייא שהיה פוסק רבינו כשמואל כ''ש השתא דאיכא נמי רב יהודה בהדיה דלא סבירא ליה כר' חייא אלא משום דאשכח רבינו ההיא דירושלמי שקורעין על הכנויים דאתיא כרבי חייא הוכרח לפסוק כר' חייא: ומ''ש רבינו אחד השומע מפיו ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע. ברייתא שם כלשון הזה בעצמו וא''ת הא תניא בגמ' והעדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו ולמה לא כתבה רבינו. וי''ל שסמך על מה שכתב לשון המשנה דקתני והדיינים קורעין ומדלא מדכר עדים משמע דאין חייבים לקרוע. ואמרינן בירושלמי דדוקא שמעו מפי שומע אבל שומע ששמע מאדם אחר ששמע מהשומע כיון שהוא יוצא לשלישי אינו חייב לקרוע. ואמר עוד ואומר זה השם הזכיר המגדף וקלל אותו וקלל בו כלומר יכה יוסי את יוסי וכבר כתבתי זה למעלה: כל העדים וכו'. בספרא פ' אמור וסמכו השומעים את ידיהם אלו העדים כל השומעים אלו הדיינים את ידיהם יד כל יחיד ויחיד ידיהם על ראשו סומכים ידיהם עליו ואומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך עכ''ל: ומשמע שכל היחידים הנמצאין בשעת סקילה סומכים ידיהם עליו וצריך טעם למה השמיטו רבינו. וי''ל משום דמשמע לרבינו דאין סברא לומר כן דהא רחמנא לא אמר אלא כל השומעים דהיינו עדים ודיינים בלבד ומאי דקאמר יד כל יחיד ויחיד היינו כדי שלא תאמר דביד אחד שיסמוך בעד כל אחד מהשומעים סגי כדאשכחן בתנופה שאחד מניף בעד כל החברים אלא צריך שכל אחד מהשומעים יסמוך שתי ידיו ודייק לה מדקאמר את ידיהם ולא קאמר את ידם: ומ''ש ואין בכל הרוגי ב''ד וכו'. פשוט כיון דלא אשכחן הכי לא בקרא ולא בגמ'. ומ''ש שנאמר קאי אריש מילתיה כל העדים והדיינים סומכים את ידיהם:
מספיק? תבדקו בעצמכם...
 

שמעיה

משתמש ותיק
כמובן שכל מקרה לגופו. בדוגמא הראשונה שלך הב''י מתייחס כמובן לדברי הטור.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני רואה שחל כאן בלבול קשה, וחבל. יש שני נושאים נפרדים, שאסור לבלבל ביניהם:
א. לדון בדברי הרמב"ם למה השמיט דברים מסויימים. על זה כמובן החזו"א לא חלק, ומסתבר שאפשר למצוא דברים כאלו גם בספרי החזו"א.
ב. ללמוד בדעת הרמב"ם הלכה למעשה ממה שהשמיט דברים מסויימים. זה סבר החזו"א שאי אפשר, כי יתכן שהרמב"ם שכח להביא את הדברים. ואמנם כמובן שעדיף למצוא הסבר יותר טוב למה הרמב"ם השמיט, אבל הלכה למעשה אי אפשר לסמוך על ההסברים, כיון שעדיין נשארה האפשרות שהרמב"ם שכח. ובדברי הלחם משנה וכס"מ שהביא הרב פרלמן לעיל, אין ראיה לא כך [אם כי רבותינו הגר"ח והגרי"ז אכן נקטו לא כך].
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
אני רואה שחל כאן בלבול קשה, וחבל. יש שני נושאים נפרדים, שאסור לבלבל ביניהם:
א. לדון בדברי הרמב"ם למה השמיט דברים מסויימים. על זה כמובן החזו"א לא חלק, ומסתבר שאפשר למצוא דברים כאלו גם בספרי החזו"א.
ב. ללמוד בדעת הרמב"ם הלכה למעשה ממה שהשמיט דברים מסויימים. זה סבר החזו"א שאי אפשר, כי יתכן שהרמב"ם שכח להביא את הדברים. ואמנם כמובן שעדיף למצוא הסבר יותר טוב למה הרמב"ם השמיט, אבל הלכה למעשה אי אפשר לסמוך על ההסברים, כיון שעדיין נשארה האפשרות שהרמב"ם שכח. ובדברי הלחם משנה וכס"מ שהביא הרב פרלמן לעיל, אין ראיה לא כך [אם כי רבותינו הגר"ח והגרי"ז אכן נקטו לא כך].
יישר כח, עתה כבר אפשר להבין שהחזו"א סבר שמכיון שישנו אפילו ספק ספיקא קל שבקל שמא השמטת ההלכה היא מחמת שכחה, ממילא אי אפשר ללמוד מזה הלכה למעשה, וא"כ לכאו' לאו דוקא ברמב"ם אלא בכל הלכה שלא הובאה בטור, בשו"ע, ובשאר פוסקים, ג"כ שייך לומר כן. וצ"ע.
אבל בזכרוני שרבותינו כן למדו מזה להלכה, אולי רעק"א, או נוב"י, ואקוה שהת"ח באתרא הדין ידעו לציינו.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אני שמעתי את הדברים ממרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בהספד על מרן הרב שך זצ"ל, ששמע מהחזו"א על השמטת הרמב"ם , שעד כאן היה חלקו בתורה, ואין ראיה מזה שהשמיט שלא ס"ל כן.

כמובן, שאין המדובר ממה שהרמב"ם השמיט אוקימתא בגמרא, או שנקט רק איבע"א אחד ולא את האיבע"א השני, שאז בוודאי יש ללמוד מהשמטתו. ועל זה המדובר בפוסקים בד"כ.
דברי החזו"א נאמרו על השמטת דברים שלמים שהרמב"ם לא הביא. וע"ז החזו"א אמר בנחרצות שאין ללמוד מזה דבר וחצי דבר. והדברים עתיקים ומפורסמים בבית המדרש.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
במחילה, החזון איש אכן סובר כמו שהובא כאן, והדרנא בי.
אם כי זכורני כמעט בודאי שמצאתי לזה סתירות, אבל חיפשתי כעת מקופיא ברשימותיי והנה קצת מ"מ, ואודה מאד לכל מי שישלים הבירור ע"י אוצה"ח וכיו"ב.
עי' קו"א לחזו"א ח"ג סי' נג, שכתב, כי אין ללמוד דין מהשמטת הטור והשלחן ערוך, כי לא סמכו הטוש"ע מעולם להורות לנו דין מתוך השמטתם. אדרבא אם הייתה דעתם להורות לן שנשתנה הדין, לא היו משמיטים, אלא היו מפרשים. והרבה דינים שאין כל כך מצויין השמיט בש"ע אף שהטור הביאן, והרבה שהשמיטת גם הטור, ודי לנו במה שפירשו. [וכ"ה בחזו"א סוף טהרות]. וחלילה לנו לומר שהבית יוסף לא הביאו בש"ע משום דלא סבירא ליה וכו', דאין זה ממידת מרן ללמד דעת בהשמטה, ואדרבא היה מביא הדין וכו', אבל האמת שמרן לא הביא כל הדין, וסמך על מה שכתב בבית יוסף. וזה מצוי מאד בש"ע שקיצר וסמך על חיברו בית יוסף. [והוסיף, כי אין לומר כי מרן הש"ע השמיט דין זה המבואר בגמרא אליבא דר"ת והראשונים ז"ל, משום שבהגהות מימוניות פקפק בזה. ע"ש].

ע"ע כל החיים פלאג'י כללי הפוס' מע' י כלל מה, שער ראובן סי' א אות ח.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
אני רואה שחל כאן בלבול קשה, וחבל. יש שני נושאים נפרדים, שאסור לבלבל ביניהם:
א. לדון בדברי הרמב"ם למה השמיט דברים מסויימים. על זה כמובן החזו"א לא חלק, ומסתבר שאפשר למצוא דברים כאלו גם בספרי החזו"א.
ב. ללמוד בדעת הרמב"ם הלכה למעשה ממה שהשמיט דברים מסויימים. זה סבר החזו"א שאי אפשר, כי יתכן שהרמב"ם שכח להביא את הדברים. ואמנם כמובן שעדיף למצוא הסבר יותר טוב למה הרמב"ם השמיט, אבל הלכה למעשה אי אפשר לסמוך על ההסברים, כיון שעדיין נשארה האפשרות שהרמב"ם שכח. ובדברי הלחם משנה וכס"מ שהביא הרב פרלמן לעיל, אין ראיה לא כך [אם כי רבותינו הגר"ח והגרי"ז אכן נקטו לא כך].
יישר כח, עתה כבר אפשר להבין שהחזו"א סבר שמכיון שישנו אפילו ספק ספיקא קל שבקל שמא השמטת ההלכה היא מחמת שכחה, ממילא אי אפשר ללמוד מזה הלכה למעשה, וא"כ לכאו' לאו דוקא ברמב"ם אלא בכל הלכה שלא הובאה בטור, בשו"ע, ובשאר פוסקים, ג"כ שייך לומר כן. וצ"ע.
אבל בזכרוני שרבותינו כן למדו מזה להלכה, אולי רעק"א, או נוב"י, ואקוה שהת"ח באתרא הדין ידעו לציינו.

אכן כן, מדברי החזו"א מבואר שה"ה גם בשאר הספרים. ושוב, החזו"א אינו מחוייב לא לרעק"א ולא לנוב"י, כדרכו הגדולה
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתפסו כאן לנושא אחד שהובא בהערה בתוך הקונטרס שעליו נסוב האשכול, ולא שמו לב לשאר החידושים המפליגים שבקונטרס, כגון מה שחולק על האג"מ שאיסור גילוי הגוף הוא מידת חסידות [מילואים סימן א] או שצריך לשתות יין בתוך כל סעודה בשבת ולא מספיק הקידוש [סימן ג'] שזה חידוש שלא שמענו מעולם, או שעברית בזמנינו אינה לשון הקודש [הערה 17] ועוד חידושים מפליגים על ימין ועל שמאל.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכם באשי אמר:
במחילה, החזון איש אכן סובר כמו שהובא כאן, והדרנא בי.
אם כי זכורני כמעט בודאי שמצאתי לזה סתירות, אבל חיפשתי כעת מקופיא ברשימותיי והנה קצת מ"מ, ואודה מאד לכל מי שישלים הבירור ע"י אוצה"ח וכיו"ב.
עי' קו"א לחזו"א ח"ג סי' נג, שכתב, כי אין ללמוד דין מהשמטת הטור והשלחן ערוך, כי לא סמכו הטוש"ע מעולם להורות לנו דין מתוך השמטתם. אדרבא אם הייתה דעתם להורות לן שנשתנה הדין, לא היו משמיטים, אלא היו מפרשים. והרבה דינים שאין כל כך מצויין השמיט בש"ע אף שהטור הביאן, והרבה שהשמיטת גם הטור, ודי לנו במה שפירשו. [וכ"ה בחזו"א סוף טהרות]. וחלילה לנו לומר שהבית יוסף לא הביאו בש"ע משום דלא סבירא ליה וכו', דאין זה ממידת מרן ללמד דעת בהשמטה, ואדרבא היה מביא הדין וכו', אבל האמת שמרן לא הביא כל הדין, וסמך על מה שכתב בבית יוסף. וזה מצוי מאד בש"ע שקיצר וסמך על חיברו בית יוסף. [והוסיף, כי אין לומר כי מרן הש"ע השמיט דין זה המבואר בגמרא אליבא דר"ת והראשונים ז"ל, משום שבהגהות מימוניות פקפק בזה. ע"ש].

ע"ע כל החיים פלאג'י כללי הפוס' מע' י כלל מה, שער ראובן סי' א אות ח.

אשריך שזכית להגיע לדרגת "מודה על האמת" שהוא מהדברים הנדירים בדורנו היתום
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אני שמעתי את הדברים ממרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בהספד על מרן הרב שך זצ"ל, ששמע מהחזו"א על השמטת הרמב"ם , שעד כאן היה חלקו בתורה, ואין ראיה מזה שהשמיט שלא ס"ל כן.
אולי תסביר, הרמב"ם חיבר ספר להלכה למעשה וכתב בהקדמתו שכלל בו כלמה שצריך איש ישראל לדעת, מה פירוש "עד כאן הי'ה חלקו בתורה"?
כבר חשבתי שהגענו להבנת הדברים המובאים ע"ש החזו"א, והנה שוב מעלה @כלפי ליא נוסחה חדשה וחוזר חלילה.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אני מזמין אותך ללכת לשאול את מרן הגרמי"ל זיע"א, או את מרן החזו"א זיע"א. הם לא כאן, הם שם.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
נחפשה דרכינו אמר:
נתפסו כאן לנושא אחד שהובא בהערה בתוך הקונטרס שעליו נסוב האשכול, ולא שמו לב לשאר החידושים המפליגים שבקונטרס, כגון מה שחולק על האג"מ שאיסור גילוי הגוף הוא מידת חסידות [מילואים סימן א] או שצריך לשתות יין בתוך כל סעודה בשבת ולא מספיק הקידוש [סימן ג'] שזה חידוש שלא שמענו מעולם, או שעברית בזמנינו אינה לשון הקודש [הערה 17] ועוד חידושים מפליגים על ימין ועל שמאל.

בענין גילוי הגוף כך פשטות השו"ע והאג"מ הוא המחדש,
בענין העברית ודאי שבן יהודה שר"י שיחזר את העברית כראות עיניו ושינה הרבה מלשון הקודש במזיד או בשוגג, וכולם נגררים אחרי הטעויות שלו [גם ר' משה שפירא צעק על זה הרבה עי' בשיעוריו המודפסים בדר"כ בסוגריים] ולמשל מובא ששאלו את מרן הגרי"ז למה דוד המלך ביקש רק לבקר בהיכלו? והגרי"ז לא הבין את השאלה כי היה ברור לו שלבקר זה לבא השכם בבוקר כמשמעותו בלשון הקודש, וכהנה רבות.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
הכונה שמ"מ יש דברים שהקב"ה לא זיכה אותו
מילים חסרי משמעות, הרמב"ם הוא פוסק, ואם כי כלל ישראל קיבל את הכרעת השו"ע, אבל כשנוגע באיזה אופן שיטת הרמב"ם להלכה, ודאי שיש ללמוד מהשמטתו, וכפי שמוכח מרבותינו לאורך הדורות שלמדו כן, ודנו בכל השמטה שלו מאי טעמי'ה. ופותח האשכול הרב @נחפשה דרכינו כבר הביא שהגר"ח והגרי"ז כן סמכו ע"ז, ומסתמא צדקו גם דבריו בכוונת דברי החזו"א שבהלכה למעשה אין להכריע שמא אשתמיט מיני'ה, ואע"פ שאנו אין אנו משיגים כיצד יתכן לומר כזאת, אבל אם החזו"א אמר כן מי אנו לסתור דבריו הקדושים, ואכתי אין לך בו אלא חידושו, ובודאי שבעסק התורה עלינו לעמול ולהתייגע למצוא טעם הדבר שהשמיט הרמב"ם כל פרט בהלכה, וכפי שקבלנו מרבותנו שמפיהם אנו חיים.
וכבר נתבאר שהחזו"א לא קאי בדוקא על הרמב"ם, ובקובץ אגרות כתב כן על השמטת השו"ע! כלומר, שגם דין שלא הובא בשו"ע אם מוזכר בב"י יש לנו לומר שסמך על מש"כ שם.
ולפי"ד מן הראוי לקבץ את אותן ההלכות ולפרסם, לתועלת כל ההולכים ע"פ שיטת החזו"א לדעת ההלכה הנוגעת למעשה ועכ"פ לחשוש לזה.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכונה, שהחזו"א נקט שאי אפשר ללמוד מהשמטת הרמב"ם, כיון שיתכן שבזה הקב"ה לא זיכה אותו ושכח לכותבו
 
חלק עליון תַחתִית