במחילה, החזון איש אכן סובר כמו שהובא כאן, והדרנא בי.
אם כי זכורני כמעט בודאי שמצאתי לזה סתירות, אבל חיפשתי כעת מקופיא ברשימותיי והנה קצת מ"מ, ואודה מאד לכל מי שישלים הבירור ע"י אוצה"ח וכיו"ב.
עי' קו"א לחזו"א ח"ג סי' נג, שכתב, כי אין ללמוד דין מהשמטת הטור והשלחן ערוך, כי לא סמכו הטוש"ע מעולם להורות לנו דין מתוך השמטתם. אדרבא אם הייתה דעתם להורות לן שנשתנה הדין, לא היו משמיטים, אלא היו מפרשים. והרבה דינים שאין כל כך מצויין השמיט בש"ע אף שהטור הביאן, והרבה שהשמיטת גם הטור, ודי לנו במה שפירשו. [וכ"ה בחזו"א סוף טהרות]. וחלילה לנו לומר שהבית יוסף לא הביאו בש"ע משום דלא סבירא ליה וכו', דאין זה ממידת מרן ללמד דעת בהשמטה, ואדרבא היה מביא הדין וכו', אבל האמת שמרן לא הביא כל הדין, וסמך על מה שכתב בבית יוסף. וזה מצוי מאד בש"ע שקיצר וסמך על חיברו בית יוסף. [והוסיף, כי אין לומר כי מרן הש"ע השמיט דין זה המבואר בגמרא אליבא דר"ת והראשונים ז"ל, משום שבהגהות מימוניות פקפק בזה. ע"ש].
ע"ע כל החיים פלאג'י כללי הפוס' מע' י כלל מה, שער ראובן סי' א אות ח.