בעבור שיתן אלף שקל לביהכ"נ- כמה צריך לתת?

[יהודיפשוט1]

מעשה אמיתי שאירע בבית כנסת בסגנון שטיבלך:

נמכרו עליות בבית הכנסת, הגבאי התחיל בסכומים נמוכים  כמו 18, 26, 50 וכדומה, ונמכר לאחד המתפללים,

כשבא הגבאי למכור את העליה הבאה, ועוד טרם הכריז סכום כלשהוא, צעק אחד המתפללים מקצה בית הכנסת "אלף שקל",

כולם היו בהלם (או אולי חשבו שהגיע גביר גדול לא מוכר) וכמובן שאיש לא העלה עוד, וכך זכה בעליה ,

לאחר התפילה ניגש אליו הגבאי לגבות את המובטח, ולהפתעתו אמר לו אותו אדם, שהוא נותן לו 11 שקלים, כי הוא התכוון אלף שקל ביידיש, 

התחיל ויכוח, הרוב צידדו בגבאי, אך חלק אמרו שלא ניתן להוציא ממון בכההיא גוונא, מפה לשם אותו אחד הניח 11 שקלים והסתלק.
 
לדעתכם, יש טעם בטענתו? יש מקורות?

[הפשוט]

דבר ראשון האם דיברו שם בעברית או באידיש עד אותה עלייה? ומאיזה סכום התחילו שאר העליות? והאם הוא אדם שנראה שרגיל לדבר ביידיש או לא בדיוק?

[יהודיפשוט1]

עברית. לחלוטין

[הפשוט]

עברית. לחלוטין

לא ענית עדיין על השאלה האמצעית. ועוד האם הוא ליצן או לא (באופן כללי)
 

[דרך אמונה]

מדין נדר מסתבר שאינו חייב (כי נדר מתפרש לקולא (נדרים כ)) ולא מסתבר שהוי נדר על דעת הגבאי.
מדין מזיק (מונע כיסו של חבירו או נהנה)מסתבר שחייב.

[מיכי]

מעשה אמיתי שאירע בבית כנסת בסגנון שטיבלך:

נמכרו עליות בבית הכנסת, הגבאי התחיל בסכומים נמוכים  כמו 18, 26, 50 וכדומה, ונמכר לאחד המתפללים,

כשבא הגבאי למכור את העליה הבאה, ועוד טרם הכריז סכום כלשהוא, צעק אחד המתפללים מקצה בית הכנסת "אלף שקל",

כולם היו בהלם (או אולי חשבו שהגיע גביר גדול לא מוכר) וכמובן שאיש לא העלה עוד, וכך זכה בעליה ,

לאחר התפילה ניגש אליו הגבאי לגבות את המובטח, ולהפתעתו אמר לו אותו אדם, שהוא נותן לו 11 שקלים, כי הוא התכוון אלף שקל ביידיש, 

התחיל ויכוח גדות, הרוב צידדו בגבאי, אך חלק אמרו שלא ניתן להוציא ממון בכההיא גוונא, מפה לשם אותו אחד הניח 11 שקלים והסתלק.
 
לדעתכם, יש טעם בטענתו? יש מקורות?

ואם היה מזמין צלם לחתונה באלף שקל?
 

[יהודי]

האם החיוב חל לבית הכנסת באופן שהוא בעל זכות לתבוע?

[יהודיפשוט1]

עברית. לחלוטין

לא ענית עדיין על השאלה האמצעית. ועוד האם הוא ליצן או לא (באופן כללי)

כפי שכתבתי זה היה בשטיבלך, אנשים לא ממש מוכרים אלא מתחלפים, 
בהחלט היה נראה קצת מוזר,  הניח והסתלק מהר אז לא בטוח,
זה לא היה במצב בו הגבאי כבר עמד על 100 והוא צעק אלף, אלא התחיל באלף, כך שהיתה לו קצת טענה אם כי מוזרה
 

[יהודיפשוט1]

מדין נדר מסתבר שאינו חייב (כי נדר מתפרש לקולא (נדרים כ)) ולא מסתבר שהוי נדר על דעת הגבאי.
מדין מזיק (מונע כיסו של חבירו או נהנה)מסתבר שחייב.

מזיק בידיים? גרמא או גרמי?

[משה נפתלי]

היש טעם בטענתו?

עלייה לתורה נקנית קנין גמור באמירה (ראה: viewtopic.php?p=338576#p339031), והואיל ונקב בסכום שנשמע לַכּל 'אלף', כוונתו ל'עלעוו' הויא דברים שבלב שאינן דברים, והרי הוא חייב לסלק אלף שקל בתור דמי המקח (ולא מתורת נדר, ובודאי שלא מתורת מזיק, שהרי לא הזיק יותר מחמשים).
 

[יהודיפשוט1]

היש טעם בטענתו?

עלייה לתורה נקנית קנין גמור באמירה (ראה: viewtopic.php?p=338576#p339031), והואיל ונקב בסכום שנשמע לַכּל 'אלף', כוונתו ל'עלעוו' הויא דברים שבלב שאינן דברים, והרי הוא חייב לסלק אלף שקל בתור דמי המקח (ולא מתורת נדר, ובודאי שלא מתורת מזיק, שהרי לא הזיק יותר מחמשים).

הוא יטען שבברוקלין כולם יהיו בטוחים שזה 11

[הצעיר שבחבורה]

היש טעם בטענתו?

עלייה לתורה נקנית קנין גמור באמירה (ראה: viewtopic.php?p=338576#p339031), והואיל ונקב בסכום שנשמע לַכּל 'אלף', כוונתו ל'עלעוו' הויא דברים שבלב שאינן דברים, והרי הוא חייב לסלק אלף שקל בתור דמי המקח (ולא מתורת נדר, ובודאי שלא מתורת מזיק, שהרי לא הזיק יותר מחמשים).

הוא יטען שבברוקלין כולם יהיו בטוחים שזה 11

שילך לקנות עליה בברוקלין :)

[גור אריה יהודה]

לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא קמ"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב.
וברש"י: למקח וממכר - שביד המוכר לתת לו איזה שירצה ואפילו התנה עמו חבית דמשמע גדולה נותן לו כד שהיא קטנה:

[הצעיר שבחבורה]

לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא קמ"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב.
וברש"י: למקח וממכר - שביד המוכר לתת לו איזה שירצה ואפילו התנה עמו חבית דמשמע גדולה נותן לו כד שהיא קטנה:

ולא מזה מיירו כאן כמבואר.

[מיכי]

מעשה אמיתי שאירע בבית כנסת בסגנון שטיבלך:

נמכרו עליות בבית הכנסת, הגבאי התחיל בסכומים נמוכים  כמו 18, 26, 50 וכדומה, ונמכר לאחד המתפללים,

כשבא הגבאי למכור את העליה הבאה, ועוד טרם הכריז סכום כלשהוא, צעק אחד המתפללים מקצה בית הכנסת "אלף שקל",

כולם היו בהלם (או אולי חשבו שהגיע גביר גדול לא מוכר) וכמובן שאיש לא העלה עוד, וכך זכה בעליה ,

לאחר התפילה ניגש אליו הגבאי לגבות את המובטח, ולהפתעתו אמר לו אותו אדם, שהוא נותן לו 11 שקלים, כי הוא התכוון אלף שקל ביידיש, 

התחיל ויכוח גדות, הרוב צידדו בגבאי, אך חלק אמרו שלא ניתן להוציא ממון בכההיא גוונא, מפה לשם אותו אחד הניח 11 שקלים והסתלק.
 
לדעתכם, יש טעם בטענתו? יש מקורות?

ואם היה מזמין צלם לחתונה באלף שקל?

האמת דאינו דומה, דבצלם לחתונה דהמחיר הוא יותר קרוב לאלף (אם זו המציאות) אז יותר פשוט דישלם אלף , משא"כ בנידון זה דיש הרבה מחירים וכל מחיר יכול להיות מתאים
 

[זיקה]

לענ"ד הוא פטור מכלום ובסה"כ הוא הטעה את הגבאי ומנע ממנו למכור שמא במחיר יותר גבוה
והוי ספק גרמא וא"כ לכאו' הוא פטור מכלום

[יהודיפשוט1]

לענ"ד הוא פטור מכלום ובסה"כ הוא הטעה את הגבאי ומנע ממנו למכור שמא במחיר יותר גבוה
והוי ספק גרמא וא"כ לכאו' הוא פטור מכלום

יש מקור?

[להאמין בה']

אני חושב שאלו שטענו שהוא חייב לשלם אלף, הם אלו שמדברים עברית בעיקר, והפריע להם מה שהוא עשה, משא'כ אלו שמדברים יותר באידיש צידדו ל 11

[להאמין בה']

למעשה זה ספק במציאות אם הוא אכן חשב אחד עשרה.
אם הוא באמת התכויין אחד עשרה לא נראה שאפשר לחייבו מדין מזיק,
לכאורה הגבאי היה צריך לשאול אותו אלף? הוא היה צריך לוודא, ואולי הוא המזיק..

[יהודיפשוט1]

צודק.
אני חושב שיהודי חוצניק שקורא את האשכול לא מבין בכלל איפה הבעיה :)

[זיקה]

אני חושב שמי שחושב שהוא חייב אלף
הולך לפי רגשות ולא לפי הגיון ההלכה
ואין לזה כל קשר לשפה שלי
ברגע שאידיש היא שפה מדוברת
ובפרט בשטיבלאך אפילו שהגבאי מחר בעברית
הוא התלוצץ על חשבון הגבאי ואין כאן צד להוציא ממון שמא הוא טוען את אח"כ
וזכותו לטעון שזה מה שחשב

[זיקה]

גילוי נאות איני דובר אידיש

[הצעיר שבחבורה]

אני חושב שמי שחושב שהוא חייב אלף
הולך לפי רגשות ולא לפי הגיון ההלכה
ואין לזה כל קשר לשפה שלי
ברגע שאידיש היא שפה מדוברת
ובפרט בשטיבלאך אפילו שהגבאי מחר בעברית
הוא התלוצץ על חשבון הגבאי ואין כאן צד להוציא ממון שמא הוא טוען את אח"כ
וזכותו לטעון שזה מה שחשב

ואם הייתי מוכר חפץ במכירה פומבית? ובכה"ג?

[התורה היא חיינו]

לענ"ד הוא פטור מכלום ובסה"כ הוא הטעה את הגבאי ומנע ממנו למכור שמא במחיר יותר גבוה
והוי ספק גרמא וא"כ לכאו' הוא פטור מכלום

יש מקור?

המקור מודגש.

[התורה היא חיינו]

מצד אחד אין כמעט אדם שיקפוץ ביום רגיל ועוד בשטיבלעך ויאמר אלף ועוד ללא מתחרים כעין מה שאמ' הרב @מיכי
וע"כ גם כשאינו בברוקלין @יהודיפשוט1 או בסאטמר, אלא אף במקום דוברי עברית רהוטה הוא נראה מוזר ומשונה, והיה לו לגבאי לברר.
ומצד שני לשונו של פותח השאלה:

צעק אחד המתפללים מקצה בית הכנסת "אלף שקל"

ואם היה כוונתו ליידיש היה לו לומר "אלף שקלים" או "אלף" בלבד.  

אך המוציא מחברו עליו הראיה. 
אך בוודאי עשה הקונה שלא כהוגן, וגנב דעת.  

[הצעיר שבחבורה]

מצד אחד אין כמעט אדם שיקפוץ ביום רגיל ועוד בשטיבלעך ויאמר אלף ועוד ללא מתחרים כעין מה שאמ' הרב @מיכי
וע"כ גם כשאינו בברוקלין @יהודיפשוט1 או בסאטמר, אלא אף במקום דוברי עברית רהוטה הוא נראה מוזר ומשונה, והיה לו לגבאי לברר.

אף שהוא משונה, לא נראה שהיה על הגבאי לברר. וכי כיצד יברר? סליחה, כבודו מתכוון ברצינות? או שהוא סתם מתלוצץ על חשבוננו?

ואם היה כוונתו ליידיש היה לו לומר "אלף שקלים" או "אלף" בלבד.

זוהי הערה נפלאה.

[דוד ה.]

יש לתלות זאת במחלוקת האחרונים מה החיוב בקניית עליות (לגבי מכירה בשבת).
המהרש"ל נוקט שמכירת עליות היא מטעם מוצא שפתך תשמור ומטעם נדר וא"כ אין לגבאי כל תביעה וזה בין הקונה לבין קונו.
לעומת זאת לדעת השלטי גיבורים זה מו"מ גמור (והאחרונים טורחים להסביר איך שייל מו"מ על זה) ובמו"מ יהי זה ככל עסק בין אנשים ותלוי בדעת בני אדם.
ואם כאן יש צורה לומר גם בעברית וגם ביידיש כיון שהפשטות היא רכישה ב11 ולא באלף ש"ח אם הקונה מתעקש שלזה התכוון קשה להניח שיוכל הגבאי לטעון שהפשטות הוא אלף שקלים.
אגב איני בקיא בניואנסים ביידיש אבל נראה לי שאומרים שקלים ברבים ולא ביחיד בשונה מעברית כך שיש אפשרות להבין מה הוא אמר.
תוך כדי כתיבה ראיתי שחטף אחר הערתי מפי ויהי לו אשר לו.

[הצעיר שבחבורה]

ואם כאן יש צורה לומר גם בעברית וגם ביידיש כיון שהפשטות היא רכישה ב11 ולא באלף ש"ח אם הקונה מתעקש שלזה התכוון קשה להניח שיוכל הגבאי לטעון שהפשטות הוא אלף שקלים.

אם כל העסק ביניהם היה בשפת העברית, קשה להניח כן.

[דוד ה.]

אם כל העסק ביניהם היה בשפת העברית, קשה להניח כן.

כוונתי הייתה למקומות ששכיח שם הצעות ביידיש ואם היה אומר מספר אחר לא היה בזה כל דבר מוזר.

[הצעיר שבחבורה]

אם כל העסק ביניהם היה בשפת העברית, קשה להניח כן.

כוונתי הייתה למקומות ששכיח שם הצעות ביידיש ואם היה אומר מספר אחר לא היה בזה כל דבר מוזר.

דבר ראשון האם דיברו שם בעברית או באידיש עד אותה עלייה? ומאיזה סכום התחילו שאר העליות? והאם הוא אדם שנראה שרגיל לדבר ביידיש או לא בדיוק?

עברית. לחלוטין