מקובל להגדיר את האורך כחלק הארוך ואת הרוחב כניצב מקביל לאורך, אך אין הדבר פשוט, ואסביר -
רש"י בעירובין ה: ד"ה ומה חצר - ומה חצר מרובעת או רחבה יותר על אורכה !
וכן בעירובין דף כג: ד"ה וסבב חמישים - השכב האחת למזרח והאחת למערב, הרי רחבה שבעים וארכה חמישים !
וא"כ ממש הוי "לא תסור ימין ושמאל" שאומר על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל ! (לכאו')
והרש"ש שם שואל שאלה זו (בדף כג:) אך מוסיף שמן למדורה באומרו "לכאורה צ"ל להיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב ובפרט שהוא יותר" עכ"ל
והיכן מצינו שאורך הוא דווקא ממזרח למערב?
ה"בית מאיר" מתרץ ע"פ הב"י סימן שסג' שכותב, כתב הרב המגיד בשם הרשב"א איזהו אורכו של מבוי זה כניסתו, ומה שאינו דרך כניסתו קרוי רוחב ! (דף ה.)
וא"כ מובן הרש"י בדף ה, ובהסבר הרש"י בדף כג אולי א"ל שהאומדן הוא ע"פ בית המקדש, ששם אכן נכנסו בשער חולדה בצד דרום אך מיד פנו לפתח המערבי כלפי מזרח (מלאכת שלמה מידות ב-א) וא"כ לזאת התכוון הרש"ש שלעולם נקרא האורך ממזרח למערב שזאת הכניסה לב"ה כהסבר הרשב"א.
(ואולי עפ"ז לא נצרכת הגהת הב"ח בב"ב יא.)
רש"י בעירובין ה: ד"ה ומה חצר - ומה חצר מרובעת או רחבה יותר על אורכה !
וכן בעירובין דף כג: ד"ה וסבב חמישים - השכב האחת למזרח והאחת למערב, הרי רחבה שבעים וארכה חמישים !
וא"כ ממש הוי "לא תסור ימין ושמאל" שאומר על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל ! (לכאו')
והרש"ש שם שואל שאלה זו (בדף כג:) אך מוסיף שמן למדורה באומרו "לכאורה צ"ל להיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב ובפרט שהוא יותר" עכ"ל
והיכן מצינו שאורך הוא דווקא ממזרח למערב?
ה"בית מאיר" מתרץ ע"פ הב"י סימן שסג' שכותב, כתב הרב המגיד בשם הרשב"א איזהו אורכו של מבוי זה כניסתו, ומה שאינו דרך כניסתו קרוי רוחב ! (דף ה.)
וא"כ מובן הרש"י בדף ה, ובהסבר הרש"י בדף כג אולי א"ל שהאומדן הוא ע"פ בית המקדש, ששם אכן נכנסו בשער חולדה בצד דרום אך מיד פנו לפתח המערבי כלפי מזרח (מלאכת שלמה מידות ב-א) וא"כ לזאת התכוון הרש"ש שלעולם נקרא האורך ממזרח למערב שזאת הכניסה לב"ה כהסבר הרשב"א.
(ואולי עפ"ז לא נצרכת הגהת הב"ח בב"ב יא.)