מצא על מצבת זקנו שהוא לוי

[אקשן דקדושה]

ומה הם עונים לשאלה הגדולה האיך ומתי נשתכחה מהם תורת לויה, הלא כאן נמצאו כאן היו ולא ידע איש את לוויותם.

ייתכן למשל שנשתכחה לוויותם לפני 926 שנה כאשר זקנם התייתם בגיל צעיר ונדד לעיר אחרת ולא זכר שהוא לוי. או אולי בכל זמן אחר.

והגרח"ק היחיד בעולם שעבר אליו במסורת מלפני 926 שנה עד היום איש מפי איש מאנשים שלא גילו את זה לאף אחד מבני המשפחה כל הדורות?

[דבש לפי]

ומה הם עונים לשאלה הגדולה האיך ומתי נשתכחה מהם תורת לויה, הלא כאן נמצאו כאן היו ולא ידע איש את לוויותם.

ייתכן למשל שנשתכחה לוויותם לפני 926 שנה כאשר זקנם התייתם בגיל צעיר ונדד לעיר אחרת ולא זכר שהוא לוי. או אולי בכל זמן אחר.

והגרח"ק היחיד בעולם שעבר אליו במסורת מלפני 926 שנה עד היום איש מפי איש מאנשים שלא גילו את זה לאף אחד מבני המשפחה כל הדורות?

הגרח"ק (בהנחה שהוא לא התבדח) ידע זאת ברוח הקודש, והרב שהורה להם לסמוך על זה סבר כנראה שלא שייך בזה "לא בשמים היא" כי זה בירור מציאות. (וקצת צריך עיון לפי זה מדוע לא הכריעו ברוח הקודש אם בני ברזילי כהנים או לא...)

[אקשן דקדושה]

ייתכן למשל שנשתכחה לוויותם לפני 926 שנה כאשר זקנם התייתם בגיל צעיר ונדד לעיר אחרת ולא זכר שהוא לוי. או אולי בכל זמן אחר.

והגרח"ק היחיד בעולם שעבר אליו במסורת מלפני 926 שנה עד היום איש מפי איש מאנשים שלא גילו את זה לאף אחד מבני המשפחה כל הדורות?

הגרח"ק (בהנחה שהוא לא התבדח) ידע זאת ברוח הקודש, והרב שהורה להם לסמוך על זה סבר כנראה שלא שייך בזה "לא בשמים היא" כי זה בירור מציאות. (וקצת צריך עיון לפי זה מדוע לא הכריעו ברוח הקודש אם בני ברזילי כהנים או לא...)

ולמה לא גילה זאת לסבו ולאביו של הישראלי הנז', הרי הכירם הגרח"ק.
וגם עם המדובר היה לו קשר הרבה שנים קודם לכן.
האם שרתה עליו רוה"ק רק בערוב ימיו?
ולמה לא הכריעו כל הדורות בשאלות יוחסין ועגונות (שרובם הם בירור מציאות)עפ"י רוה"ק, הלא לא פסקה רוה"ק מרבותינו.

[לומד ומלמד]

[אם המדובר במשפחת ד' מברכפלד].

האם יש בעיה הלכתית לכתוב את שם המשפחה?
זה סיפור ידוע ברבים.

וכך אמרו: פעם כדי להיות לוי היה עליך להיות מיוחס לשבט הנבחר, ואילו היום כל ..... נהיה לוי.......
 

[דבש לפי]

והגרח"ק היחיד בעולם שעבר אליו במסורת מלפני 926 שנה עד היום איש מפי איש מאנשים שלא גילו את זה לאף אחד מבני המשפחה כל הדורות?

הגרח"ק (בהנחה שהוא לא התבדח) ידע זאת ברוח הקודש, והרב שהורה להם לסמוך על זה סבר כנראה שלא שייך בזה "לא בשמים היא" כי זה בירור מציאות. (וקצת צריך עיון לפי זה מדוע לא הכריעו ברוח הקודש אם בני ברזילי כהנים או לא...)

ולמה לא גילה זאת לסבו ולאביו של הישראלי הנז', הרי הכירם הגרח"ק.
וגם עם המדובר היה לו קשר הרבה שנים קודם לכן.
האם שרתה עליו רוה"ק רק בערוב ימיו?
ולמה לא הכריעו כל הדורות בשאלות יוחסין ועגונות (שרובם הם בירור מציאות)עפ"י רוה"ק, הלא לא פסקה רוה"ק מרבותינו.

יש לומר שהרוח הקודש בעניין זה מגיעה כשהיא מגיעה ולא לפי הזמנה, וכך היה מעשה שלא קיבל הגרח"ק רוח הקודש זו עד שאמר האיש שהוא בנו של לוי. והיינו טעמא שלא ביררו עניין זה ברוח הקודש בדורות קודמים כי רוה"ק כזו לא מגיעה לפ הזמנה.
אגב, לעניין עגונות יש סיפורים על צדיקים שידעו ברוה"ק שהבעל חי או מת אך לא התירו עגונה על פי זה. (עולים בראשי לפחות שני סיפורים, אחד על מות שהצדיק שלח אנשים למקום מסויים שימצאו בו את הבעל המעגן ופגשוהו וביקשו ממנו גט ולא נתן ובסוף נהרג ואחר שחזרו לצדיק אמר להם שאליבא דאמת הוא כבר נהרג לפני כן בלא עדים וכעת הוא קם לתחיה כדי להיהרג לפני עדים, וסיפור אחר על צדיק שכששמע שבית דין התירו עגונה מסויימת אמר להפסיק לשאול אותו כי התברר שרוח הקודש שלו אינה נכונה שהרי הוא רואה שהבעל חי, ואחר כך הבי"ד חזרו בהם מההיתר והצדיק ההוא חזר לאדמו"רותו.)

[איש מזרע אהרן]

א.. גבאים שמעלים אותם ללוי,
ב. כהנים שמאפשרים להם ליטול ידיהם וכדו'.

א. כן כנ"ל
ב. לא יצא לי, אבל למה אמנע?

[סאטמארער]

אגב. שמעתי מאיש פלוני ולוי הוא, עובדא נפלאה,
בימי בחרותו הלך עם חבורה של בחורים, לראות את תפלתו של הרה"ק האדמו"ר מריבניץ זצ"ל,
כאשר הגיעו לקריאת התורה בעליית לוי, רמז לו הרה"ק לבא, ושאלו לשמו ושם אביו, וכיבדו לעלות לתורה.
[על אף שהאדמו"ר לא ראהו מעולם לפני זה, ולא הכירו מעולם, וכ"ש שלא הי' לו אפשרות לידע שהוא לוי].

[בשלמא]

מסופר על שיינער איד שנקלע לעיר אחת בשב"ק, והגיע לבית הכנסת ביום השבת קודש, פתח את הדלת ופסע נכבדות עד למזרח, שם מצא כסא פנוי להתיישב עליו, אדהכי והכי גבאי ביהכ"נ שם לב לאורח הנכבד שהופיע, והבין שיהודי נכבד מתארח אצלו היום, תיכף ומיד ניגש לעברו וקיבלו בספ"י ובברכת ברוכים הבאים ולחיצת יד כנהוג, תוך כדי כך הוא גם מברר אצלו בנימוס זענט איהר אפשר א כהן א לוי?
הפטיר לעברו האורח: איך בין א שישי!

בדחני דקהלות ליטא מפטירים בנוסח זה: כ'בין א שלישי! וגם משמיטים הלחיצת יד קודם התפילה שלא ישמע חשד של אמירת שלום.

[אקשן דקדושה]

ב. לא יצא לי, אבל למה אמנע?

כי אם תמנע, יהיו גבאים שלא ימלאם ליבם להעלותם ללוי נגד ההלכה.
ויתכן שהם עצמם קצת 'יתאפסו' ויבינו שאנשים לא מקבלים את זה.
אולי זה יעשה להם קצת נקיפות מצפון לפחות לא לבטל פדיון הבן דאורייתא.

[גבריאל פולארד]

ב. לא יצא לי, אבל למה אמנע?

כי אם תמנע, יהיו גבאים שלא ימלאם ליבם להעלותם ללוי נגד ההלכה.
ויתכן שהם עצמם קצת 'יתאפסו' ויבינו שאנשים לא מקבלים את זה.
אולי זה יעשה להם קצת נקיפות מצפון לפחות לא לבטל פדיון הבן דאורייתא.

לגבי פדיון הבן יל''ע.
אינני מכירו אבל לפי הסיפור הזה י''ל דהוא פטור מכל המצוות. ואני לא מתבדח.

[בשלמא]

שלא יקרה למעשה
אבל אם בגט יכתבו הלוי בעוד שאינו כן הנוב"י פוסל לעיכובא.
ה"י

[שותה מן המעיין]

שמעתי מחבר שזקנו קיבל מכתב מהרבי מליובאוויטש עם התואר הכהן (מדובר בשם משפחה שיש כאלה כוהנים) ואחר כך נכנס לרבי ליחידות ושאל כיצד להתנהג? והרבי אמר לו: לא שמעתי שמעלים לכהונה ממכתבים...

[משה נפתלי]

כאשר הגיעו לקריאת התורה בעליית לוי, רמז לו הרה"ק לבא, ושאלו לשמו ושם אביו, וכיבדו לעלות לתורה.

המעשה מעשה שהיה, וביצחק הלוי שישא היה, אבל כך היה: עם סיום ברכת הכהן פנה אליו הצדיק, להפתעת הכל, ושאלו: ביסטו א לוי?

העמדת המעשה על אמיתו אינה מגרעת, כמובן, מנשׂגבוּתו, ולא באה אלא בשביל שיתקבל על הלב, כדרבי חנין אמר רב דאמר: ניכרין דברי אמת.

[איש מזרע אהרן]

ומה היה אומר ה'עולם', אם הנשאל לא היה יצחק הלוי שישא, אלא יענקל שניידרמן (שם בדוי), ולשאלה "ביסטו א לוי?' הוא היה עונה "ניין"?

[מביט ומשיב]

ומה היה אומר ה'עולם', אם הנשאל לא היה יצחק הלוי שישא, אלא יענקל שניידרמן (שם בדוי), ולשאלה "ביסטו א לוי?' הוא היה עונה "ניין"?

היו אומרים "ראו ענותנותו של רבינו שמסתיר את רוח קודשו"
 

[אקשן דקדושה]

ומה היה אומר ה'עולם', אם הנשאל לא היה יצחק הלוי שישא, אלא יענקל שניידרמן (שם בדוי), ולשאלה "ביסטו א לוי?' הוא היה עונה "ניין"?

היו אומרים "ראו ענותנותו של רבינו שמסתיר את רוח קודשו"

כל זה רק משמדובר ברבי וחסיד.
אבל כשזה אצל ליטאי זמנינו, כבר מבואר לעיל שהוא היה עולה מיד ללוי.
והיה מתחיל לנהוג בעצמו ככל משפט הלוי וחוקתו לו ולזרעו לדורותם.

[כמו שחל]

נזכרתי שגם שמי [אחרי כמה נסיונות של שמות שהיו כבר תפוסים] הוא נתנאל הלוי אפילו שאינני לוי

[שותה מן המעיין]

ומה היה אומר ה'עולם', אם הנשאל לא היה יצחק הלוי שישא, אלא יענקל שניידרמן (שם בדוי), ולשאלה "ביסטו א לוי?' הוא היה עונה "ניין"?

היו מסבירים שמעורר אותו למה אינו לוי כדברי הרמב"ם הידועים 'ולא שבט לוי בלבד. .' וכדברי הגמר' על מעמד הקהל 'דומה שאינך כהן' וכו' וכל עם ישראל נקראו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
וכן אפשר להסביר הרבה פעמים כאלה שצדיקים התייחסו למישהו בתואר שלא היה שייך אליו.