נר שכבה

[רוצה לחיות ברור]

אשמח למקורות ודאיים מחו"ר הפורום גבי נר של של שבת ויו"ט וכדו' שכבה האם יש בזה איזה חשש סגולי על האדם שהדליק אותו או שהדליקו עליו תודה

[פראנק]

מקורות שאין גם עוזרות

[סתם איש]

זכורני שבפוסקים בהלכות יוהכ"פ יש אזהרה לא להדליק ע"י עכו"ם נר שכבה ומבואר שם שהיה נוהג להדליק מפני שראו בזה ענין רע.
אבל כל זה שייך בנר של יוהכ"פ שזה נר כנגד כל אדם כמבואר בהלכה, אבל בנר שבת לא מצינו שיש כזה נר שהודלק עבור אדם מסויים.

[מםאלף]

זכורני שבפוסקים בהלכות יוהכ"פ יש אזהרה לא להדליק ע"י עכו"ם נר שכבה ומבואר שם שהיה נוהג להדליק מפני שראו בזה ענין רע.
אבל כל זה שייך בנר של יוהכ"פ שזה נר כנגד כל אדם כמבואר בהלכה, אבל בנר שבת לא מצינו שיש כזה נר שהודלק עבור אדם מסויים.

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרי סעיף ד

נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות, ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת. הגה: ונוהגים שכל ג איש, גדול או קטן, עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו)* גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו), וכן נכון, וכן כתבו מקצת רבוואתא* ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אין לומר לאינו יהודי שיחזור וידליקם (מהרי"ל מהרי"ו). מי שכבה נרו ביום כיפור, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפור, ואל יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים נרו, לא הוא ולא אחר, (כך נמצא במנהגים ישנים).

ובמ"ב שם

ומאחר שהעולם מקפידים אם כבה נרו, אף על פי שלדעתי אין בו משום חשש, דלפעמים נכבה מחמת רוח או מחמת חום, מכל מקום, כיוון שהעולם מקפידים, ראוי לכל אדם ליתן נרו לשַמָש, ולא ישגיח עליו כלל, וגם המותר יניח בבית הכנסת [ח"א]

[כמעיין המתגבר]

אשמח למקורות ודאיים מחו"ר הפורום גבי נר של של שבת ויו"ט וכדו' שכבה האם יש בזה איזה חשש סגולי על האדם שהדליק אותו או שהדליקו עליו תודה

(אני אישית לא מאמין בזה).
 

[פינחס רוזנצוויג]

אשמח למקורות ודאיים מחו"ר הפורום גבי נר של של שבת ויו"ט וכדו' שכבה האם יש בזה איזה חשש סגולי על האדם שהדליק אותו או שהדליקו עליו תודה

(אני אישית לא מאמין בזה).
 

לענ"ד, אין לך

מקורות ודאיים

גדול מזה

[יהודי]

אשמח למקורות ודאיים מחו"ר הפורום גבי נר של של שבת ויו"ט וכדו' שכבה האם יש בזה איזה חשש סגולי על האדם שהדליק אותו או שהדליקו עליו תודה

לכאו' צריך מקור הפוך. 
מסתמא זו כוונת הכותבים לפניי.
 

[דוד ה.]

שו"ת באר משה (שטרן) חלק ח סימן רלג
ט) וראיתי בספר תורת חיים (הל' שבת סי' רס"ג אות ד') שכ' וז"ל ויש שנוהגת שאם יכבה א' מהנרות באמצע הדליקה שהוא ר"ל סימן רע שמוספת אח"כ בכל שבת נר אחד, והנר שכבה מדליקין אותו במוצ"ש, וכעין זה בסי' תר"י ס"ד ברמ"א, ויש שנוהגות להוסיף נר לכל ילד הנולד ונהרא ונהרא ופשטי' עכ"ל. הנה זה להוסיף נר לכל ילד הנולד הוא מנהג מקובל, אבל מה שהביא שאם נכבה נר א' נוהגת להדליק נר נוסף מעולם לא שמענו והדין בבירור אינו כן, ואם נמצא משפחה ומשפחה הנוהגת כן אין מזניחין אותן אבל לפסוק כן להלכה לאחרים אין מסתבר כלל וכלל כמו שנתבאר. וכדי להשוות כל הדעות אומר, הנה האלי' רבה (סי' רס"ג סק"ט) מדייק מלשון המט"מ שא"צ להוסיף נר נוסף אלא שהוספה בעי' שמדליק נר גדול יותר או נותן מעט שמן יותר אבל א"צ להדליק עוד נר לתוספות, דלא כהבנת הרמ"א והלבוש, ונראה להקל בזה לאשה עני' עכ"ל והאחרונים הביאו דבריו, ולפי"ז הי' נראה לי להכריע דאם כבתה נר אחד או אפילו יותר ונשאר עכ"פ ב' דולקות כנגד שמור וזכור דעל ב' כו"ע מקפדת, א"צ להוסיף נר מעיקר הדין, ואם רצונה להוסיף שמן בנר אחד יותר ממה שהיתה דרכה עד עתה תע"ב. אולם אם כבו כל הנרות הגם שנשאר נר עלעקטרי או שאר נר בבית נכון וטוב שתוסיף נר אחד או עכ"פ תוסיף שמן בנר אחד או תדליק נר אחד גדול, אבל אם כבו כולם ונשארו בחשיכה אז תדליק נר אחד נוסף על מנין שדרכה הי' להדליק אפילו אם כבו באונס גמור, כי אפשר שמן שמיא הראו להם שצריכים להיות נזהר יותר בקדושת שבת כנ"ל נכון בעזהי"ת.
הדבר נפוץ בעוד כמה אחרונים אבל אין תחת ידי כעת דבריהם.

[לבי במערב]

ראיתי שנוהגים להדליקו שוב אחר צאת השבת (או היו"ט).
ולא חששו או הקפידו מטעמים סגוליים.

[בשלמא]

אשמח למקורות ודאיים מחו"ר הפורום גבי נר של של שבת ויו"ט וכדו' שכבה האם יש בזה איזה חשש סגולי על האדם שהדליק אותו או שהדליקו עליו תודה

סתם נר של שבויו"ט אינו ענין לכלום, נר הבריא של יוה"כ, היו עושים מזה עסק, כמשנ"ת בפוסקים סי' תר"י שהוא סימן בלתי טוב, לכן בכמה קהילות נהגו להדליקם בביהמ"ד במרוכז כדי למנוע צער מיותר.
 

[יעקב לב]

ראיתי שנוהגים להדליקו שוב אחר צאת השבת (או היו"ט).
ולא חששו או הקפידו מטעמים סגוליים.

ולכאורה הוא מצד
א. להשליכו לא אבו, דכבר נתייחד למצוותו.
ב. שכיוון דאיתעביד ביה מצוה חדא וכו'.
ג. הדלקת נרות במוצ"ש אף הם מכבוד שבת - "כמלוין את המלך/כה". והוא ממש מעין מצווה ראשונה שנתייחד לה.

[לבי במערב]

ג. לא השתמשו בו לנרות מוצש"ק, אלא הדליקוהו נוסף על הנרות הרגילים (אמנם, כמובן, מסתבר ש'גם' בכה"ג מכבד עי"ז המלכה בצאתה).

[מ אלישע]

ראיתי שנוהגים להדליקו שוב אחר צאת השבת (או היו"ט).
ולא חששו או הקפידו מטעמים סגוליים.

מור חמי זצ"ל היה טורח במוצאי שבת להדליק את כל הנרות שכבו. עד שכלו (ופעמים נכוה מעט באצבעותיו)
וכן בנר יארצייט שהדליקו בער"ש, אם נכבה הקפיד להדליק שוב. (ולומר)
 

[לבי במערב]

וכן בנר יארצייט

אכן, גם בו נהגו כן.
על האמירה איני יודע.