דוגמא אחת או"ח שימן קי (ב) ס"ק כ
והנה בירו' שם מבעי לי' בחצר אי נמדד עם העיר ור"ל דבית שבחצר חוץ לעיבור העיר, והחצר תוך ע' אמה ובעי למפשט מג' מחיצות בלא תקרה דמתעבר עמה ודחי דהתם הוקף לדירה ור"ל דהוקף לדירת בית פיתא ולינה, משא"כ בחצר דאינו אלא לתשמיש, [כן פי' הק"ע, ופי' הפ"מ אינו מתישב כלל] והרשב"א בחידושיו הביא הירו' ולא פירש היאך קיי"ל לדינא, ולכאורה כיון דלא נפשטה נקטינן לקולא, אבל י"ל דכיון דדחי בגמ' דחצר גריעא מבית שנפרץ מרוח אחת ונטלה קורתו, שוב אין לנו אלא מה שמנו חכמים ועוד דבגמ' דידן לא קבעי האי איבעי וכל הני שמנו דמתעברין עדיפי מחצר ממילא משתמע דחצר אינה מתעברת, וזו נראה דעת הרי"ף והרא"ש שלא הזכירו דהני דמתעברין עם העיר כשהן תוך ע' אמה של העיר מודדין מן החצרות והקרפיפות שחוץ לבתים, שזה דבר ההוה תמיד ואינה מובנת מעצמה שהרי בירושלמי מבעי לי', וכן הר"מ פכ"ח ה"א כ' כל בית דירה כו' ובה"ב היה בית זה כו' ובית שני כו', ובכל השתדלות הפוסקים ז"ל בלשון חכמים, לפרש לנו הכל, לא יתכן שישמיטו דבר שכל אדם פוגע בו, שמודדין מן החצרות ולא מן הבתים, והרי דרכו של הרי"ף והר"מ להביא הירו' וכאן השמיטוהו, מכל זה נראה דנקטו הדבר לחומרא שהרי כאן לא מהני מוקף לדירה לתשמיש דירה שהרי דיר וסהר מקרי מוקף לדירה כדתנן י"ח א' ואפי' אין בהן דירה לשומר וכמש"כ במ"ב בבה"ל ר"ס שנ"ח ובשע"ת שם בשם הנו"ב, ואורוות סוסים צריך בית דירה כדתניא נ"ה ב', וכן ביהכ"נ מקרי מוקף לדירה לענין טלטול, ומ"מ אין מתעבר, ובירו' מבעי לי' דחצר דבית פתוח לתוכה תהא נטפלת לבית טפי, ואחרי שהשמיטוה הפוסקים רהיטת הדברים הוא דאין חצר מתעברת דלא מצינו דירה
ועוד שם בס"ק ז
ואף שהרי"ף והר"מ השמיטו ד"ז וכתב המ"מ פ"ו מה"ע דס"ל שאינה הלכה היינו דס"ל דמ"מ לא מחשב הוא ועירובו במקום אחד, אבל הדין אמת דנחשב כד"א.
והנה עוד אחד אולי הכי טוב שקיים חזו"א זרעים סימן יב ס"ק יד
מיהו הר"מ לא הביא דין עריס מעוקם, אבל אין ליחס טעם השמטה זו דסבר דבעינן מכוונות, דאדרבה מדת רבנו להזכיר דינא דגמ' להגיד בו הכרעת ההלכה ולא להשמיטו, אלא הרבה השמטות היו להכרח הקיצור ולהקל לאסוף את כל עיקרי ההלכות ופרטיהן היותר עיקריות