קונטרס "בשולי השולחן"

פרלמן משה

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
הכונה, שהחזו"א נקט שאי אפשר ללמוד מהשמטת הרמב"ם, כיון שיתכן שבזה הקב"ה לא זיכה אותו ושכח לכותבו
שוב, לא רק רמב"ם, לדעת החזו"א כל הפוסקים כולם אי אפשר ללמוד מהשמטתם!!!!
והוא פלא, שכ"כ דנו רבות עד אין שיעור בהשמטות הפוסקים, ולא סלקא דעתייהו לומר כן עד שבא החזו"א.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
נכון שהתכוון לכל הפוסקים, ואינו סתירה לענין לדון בגוף הדברים, אבל לענין להסיק מסקנות ניתן לומר על כל פוסק שיתכן שבזה הקב"ה לא זיכה אותו
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
הדברים צריכים תלמוד, ואיני יודע איך יש כאן כאלו שזה "פשוט" אצלם בשויון נפש, ורותחים על הביקורת בלי לדעת איך להגיב.
התבוננו חברים, כל יהודי מתחנך שעליו לקיים את הדין ע"פ הפוסקים המקובלים, אם באת לומר שיש הלכות שהושמטו, נמצא כי גם הלומד שו"ע עם מ"ב, ומדקדק בכל קוץ ותג, עדיין יחשוש שמא יש הלכה שלא זכו להביא, ונמצאת מחליש דעתן ומרפה ידיהן של ישראל ח"ו, ואיך מצאנו ידינו ורגלינו.
אין ספק שהקב"ה סייע ביד הפוסקים של כלל ישראל אשר כל בית ישראל הולכים לאורם שלא תצא תקלה מתח"י, לכן, מן הראוי לברר מה בדיוק אמר החזו"א, והרי בעל השמועה המובאת הוא הגאון ר' ברוך דוב פוברסקי שליט"א אשר הוא חי וקיים איתנו לאוי"ט, וניתן לברר אצלו, ולמה להשאר לוטים בערפל בנושא כה חשוב.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
הייתי מציע ל @פרלמן משה ללמוד ממעשהו הנאצל של @חכם באשי. אך הוא, לאחר שזעק 'שקר שקר' אינו מוצא את העוז בנפשו לחזור בו מהטחת הרפש.
בבקשה תגיב לענין, ולכבודך אחזור על הנידון בקצרה:
שקר הוא לומר שאין ללמוד מהשמטות הרמב"ם! שקר שקר ונשאר שקר!
פשע הוא לומר שהרמב"ם שכח להביא הלכה! פשע פשע ונשאר פשע!
באם אפשר להסיק סופית הלכה למעשה מדבר שהושמט בפוסקים, (כולל שו"ע ומשנה ברורה וחזון איש!!!!), לדעת החזו"א לא.
ולמה?
על כך באו ציטוטים ונוסחאות שונים כולם בלתי ברורים וצריכים לפנים.
השערת @נחפשה כי בנוגע למעשה ס"ל להחזו"א שעלינו להעלות גם את החשש הרחוק שמא אשתמיט מיני'.
ואמנם דוקא לגבי הרמב"ם חלקו ע"ז בבריסק! ויש דברים שלמדו למעשה מהשמטתו! (כפי שהעיר @ נחפשה! וכל אחד יכול לברר)
והרוצה לברר בדיוק דברי החזו"א יפנה להגרב"ד פוברסקי שליט"א ויזכנו.
 

אלימלך

משתמש ותיק
דבר שכיח הוא ללמוד מהשמטת פוסק, ואם אמר כן החזו"א מסתמא כוונתו שאומרים אישתמטתיה כאשר אין תי' אחר, ועכ"פ לא לומדים הלכה למעשה
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
בספר "אמרי משה" ח"ב עמ' עט, מובא מכתבו של מרן הקה"י זצוק"ל ממה שדיבר עם מרן החזו"א על השמטת הרמב"ם, אצטט קטע:

"ובאמת נמצא ברמב"ם ז"ל השמטות למאות, ואין זה הוכחה דסובר שזהו דלא כהלכתא, רק מפני הקיצור השמיט כמה דינים אשר אפשר ללמדם ממה שכתוב, וגם כי הרמב"ם ז"ל היה מוסיף כמה פעמים, והניח כמה הלכות ע"מ שיבררם ויקבעם בספרו, ואילו האריך הרמב"ם ז"ל עוד כמה שנים, ודאי היה בא כמה הוספות רבות, כל זה אמר לי בע"פ".
בספר מעשה איש (ח"ו עמ' מד, וגם הנ"ל מצוטט שם) מובא ששמע מהגר"י טרגר זצ"ל [חתן הגרש"ז זצוק"ל], כדלהלן:
"נשאל מרן זצ"ל ע"י רב אמריקאי על השמטת הרמב"ם הדין שתקיעת שופר ביום ולא בלילה, החזו"א עיין בענין והרהר כמה רגעים, ואמר מה שאמר, כשהובן לשואל כאילו אמר מרן ז"ל שצריך להגיד שאישתמטתיה להרמב"ם דין זה, נשאר השואל נבוך ותמה על התשובה שלא ציפה לה, ואז הוסיף החזו"א: הרי אנחנו לא יכולים להבין בכלל כיצד בכוח אנושי של אדם אחד ניתן לחבר חיבור כזה המקיף את כל התורה כולה, ואלא שהיתה לו סיעתא דשמיא מיוחדת למעלה מדרך הטבע, וכאן לא סייעו לו מן השמים!".
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתחזק אמר:
גם לאחר שצוטטו כאן דברי החזו"א, אבל מאיפה מגיע הנוסח שהרמב"ם השמיט כי 'שכח' את הדין או שלא זיכהו הקב"ה, מאיפה מגיע הנוסחאות הצורמות האלו?
אשר כמדומה שאם היה נאמרים בפני מרן הגרי"ז לא היה רווה מהם נחת בלשון המעטה.

נכון שלגרי"ז היתה גישה אחרת, אבל זה היה הנוסח של החזו"א, תוכל לברר בעצמך אצל מקור הדברים הגרב"ד פוברסקי שליט"א
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
דבר שכיח הוא ללמוד מהשמטת פוסק, ואם אמר כן החזו"א מסתמא כוונתו שאומרים אישתמטתיה כאשר אין תי' אחר, ועכ"פ לא לומדים הלכה למעשה

מדוע לא ללמוד למעשה, כאשר החזו"א דוקא כן התכוון הלכה למעשה, והורה שלא ללמוד למעשה מהשמטת הרמב"ם, ולא חילק אם יש תירוץ או אין תירוץ?
 

במבי

משתמש ותיק
יהודי של פעם אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
נתפסו כאן לנושא אחד שהובא בהערה בתוך הקונטרס שעליו נסוב האשכול, ולא שמו לב לשאר החידושים המפליגים שבקונטרס, כגון מה שחולק על האג"מ שאיסור גילוי הגוף הוא מידת חסידות [מילואים סימן א] או שצריך לשתות יין בתוך כל סעודה בשבת ולא מספיק הקידוש [סימן ג'] שזה חידוש שלא שמענו מעולם, או שעברית בזמנינו אינה לשון הקודש [הערה 17] ועוד חידושים מפליגים על ימין ועל שמאל.

ולמשל מובא ששאלו את מרן הגרי"ז למה דוד המלך ביקש רק לבקר בהיכלו? והגרי"ז לא הבין את השאלה כי היה ברור לו שלבקר זה לבא השכם בבוקר כמשמעותו בלשון הקודש, וכהנה רבות.

האבן עזרא המביא עה"פ ולבקר בהיכלו ב' פירושים
א. לדרוש
ב. בבקרים

נוקטים לשון זו לדוג' בביקור חולים ושם משמעותה לדרוש בשלומו שהרי נפסק שאין לבקר את החולה בג' שעות הראשונות (יו"ד של"ה-יד')

הערוך ערך "בשקר" מביא שתרגום הפסוק לבקר בהיכלו הוא "ולבשקרא בהיכליה"

והדבר חידוש מפני שאינו מופיע בתרגומינו כלל !

ומביא הערוך דוגמאות לפועל זה - "מאן דבעיל כותית ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה" (עירובין יט) ומסביר הערוך - ולא ניכר הברית.
וכן אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא וכו' חליף קמייהו ולא בשקרהו ס"א ולא אישתמודעיהו.

וא"כ לתרגום בגי' הערוך פי' להיות "ניכר" בהיכלו כלומר להיות בן בית שם.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
כמדומה הוא בחור, בן של הרב יחיאל פליסקין (שתולים בבית ה' בעניני חינוך)
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
העירוני לנכון, כי בדבריי במרחבי האשכול "נסחפתי" לדבר בגנותו של מחבר הקונטרס דנן, בדברים הגובלים באיסורים חמורים רח"ל.
ניכר מעל גבי הקונטרס כי המחבר עמל בתורה, ומחדש נפלא ומקורי. גם אם יש דברים מסויימים שאפשר לחלוק עליו, בודאי שאין זה גורע ממעלתו. ומי יתן כל עם ה' נביאים.
והדרנא בי מכל מה שכתבתי שיכול להישמע כזלזול.

ואודה בזה להרב "כלפי ליא" שליט"א שעוררני לזה.
 

אליהו52

משתמש ותיק
יהודי של פעם אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
נתפסו כאן לנושא אחד שהובא בהערה בתוך הקונטרס שעליו נסוב האשכול, ולא שמו לב לשאר החידושים המפליגים שבקונטרס, כגון מה שחולק על האג"מ שאיסור גילוי הגוף הוא מידת חסידות [מילואים סימן א] או שצריך לשתות יין בתוך כל סעודה בשבת ולא מספיק הקידוש [סימן ג'] שזה חידוש שלא שמענו מעולם, או שעברית בזמנינו אינה לשון הקודש [הערה 17] ועוד חידושים מפליגים על ימין ועל שמאל.

[glow=red]בענין גילוי הגוף כך פשטות השו"ע והאג"מ הוא המחדש,[/glow]
בענין העברית ודאי שבן יהודה שר"י שיחזר את העברית כראות עיניו ושינה הרבה מלשון הקודש במזיד או בשוגג, וכולם נגררים אחרי הטעויות שלו [גם ר' משה שפירא צעק על זה הרבה עי' בשיעוריו המודפסים בדר"כ בסוגריים] ולמשל מובא ששאלו את מרן הגרי"ז למה דוד המלך ביקש רק לבקר בהיכלו? והגרי"ז לא הבין את השאלה כי היה ברור לו שלבקר זה לבא השכם בבוקר כמשמעותו בלשון הקודש, וכהנה רבות.

עיין בב"ח סימן ב שכתב כל מילי דחסידות שכתב רבינו בסימן זה
 

אליהו52

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
נכון. אלא ש@חכם באשי כתב כמו בן תרבות. לא חרץ מה אסור לומר ומה מותר, אלא העלה מזכרונו טענה סותרת לטענת הגרב''ד. מה שאומר שמחבר הקונטרס - אם יתברר שחכם באשי לא טעה - טעה, או שהגרב''ד טעה, או שמשהו לא הובן.
לעומת זאת, אתה קובע לכולנו מיהם ה'רבותינו' שלנו, אתה מחליט נחרצות שיש דברים שאסור לאומרם, מכתיר אדם שאתה לא מכיר כשקרן, והכל בלא בדל של ראיה.
איני מתערב בעצם הדיון, כי אם בצורתו.

איני מכירך, ואיני יודע באיזה דרך הלימוד אתה הולך, אבל כל בן תורה שעוסק בנושאי כלים של הרמב"ם וספרי רבותינו לאלפים ולרבבות! המתקשים "למה השמיטו רבנו", וזהו אחד הנושאים שהמח מתייגע עליהם והמו"מ בהם יום יום שעה שעה בכל פרט ופרט בכל סוגיא וסוגיא, "למה הרמב"ם לא מביא", ופתאום מישהו בא ואומר לו, אל תשאל למה, "הרמב"ם ש---כ---ח", התשובה הכי עדינה שהוא יכול לענות זה "אסור לומר כך"!
לא איכפת לי, אבל חבל שהתקפותיך במקום הלא נכון...

אנחנו עדיין מצפים ומייחלים לדוגמא אחת מה"נושאי כלי הרמב"ם וספרי רבותינו" ברמה כזאת שהחזו"א לא יכול לחלוק עליו. כל זמן שזה רק סותר לסברא שלך, אין נפק"מ באיזה נוסח תתקיף את זה
דוגמא אחת או"ח שימן קי (ב) ס"ק כ
והנה בירו' שם מבעי לי' בחצר אי נמדד עם העיר ור"ל דבית שבחצר חוץ לעיבור העיר, והחצר תוך ע' אמה ובעי למפשט מג' מחיצות בלא תקרה דמתעבר עמה ודחי דהתם הוקף לדירה ור"ל דהוקף לדירת בית פיתא ולינה, משא"כ בחצר דאינו אלא לתשמיש, [כן פי' הק"ע, ופי' הפ"מ אינו מתישב כלל] והרשב"א בחידושיו הביא הירו' ולא פירש היאך קיי"ל לדינא, ולכאורה כיון דלא נפשטה נקטינן לקולא, אבל י"ל דכיון דדחי בגמ' דחצר גריעא מבית שנפרץ מרוח אחת ונטלה קורתו, שוב אין לנו אלא מה שמנו חכמים ועוד דבגמ' דידן לא קבעי האי איבעי וכל הני שמנו דמתעברין עדיפי מחצר ממילא משתמע דחצר אינה מתעברת, וזו נראה דעת הרי"ף והרא"ש שלא הזכירו דהני דמתעברין עם העיר כשהן תוך ע' אמה של העיר מודדין מן החצרות והקרפיפות שחוץ לבתים, שזה דבר ההוה תמיד ואינה מובנת מעצמה שהרי בירושלמי מבעי לי', וכן הר"מ פכ"ח ה"א כ' כל בית דירה כו' ובה"ב היה בית זה כו' ובית שני כו', [glow=red]ובכל השתדלות הפוסקים ז"ל בלשון חכמים, לפרש לנו הכל, לא יתכן שישמיטו דבר שכל אדם פוגע בו, שמודדין מן החצרות ולא מן הבתים, והרי דרכו של הרי"ף והר"מ להביא הירו' וכאן השמיטוהו, מכל זה נראה דנקטו הדבר לחומרא[/glow] שהרי כאן לא מהני מוקף לדירה לתשמיש דירה שהרי דיר וסהר מקרי מוקף לדירה כדתנן י"ח א' ואפי' אין בהן דירה לשומר וכמש"כ במ"ב בבה"ל ר"ס שנ"ח ובשע"ת שם בשם הנו"ב, ואורוות סוסים צריך בית דירה כדתניא נ"ה ב', וכן ביהכ"נ מקרי מוקף לדירה לענין טלטול, ומ"מ אין מתעבר, ובירו' מבעי לי' דחצר דבית פתוח לתוכה תהא נטפלת לבית טפי, ואחרי שהשמיטוה הפוסקים רהיטת הדברים הוא דאין חצר מתעברת דלא מצינו דירה

ועוד שם בס"ק ז
ואף שהרי"ף והר"מ השמיטו ד"ז וכתב המ"מ פ"ו מה"ע דס"ל שאינה הלכה היינו דס"ל דמ"מ לא מחשב הוא ועירובו במקום אחד, אבל הדין אמת דנחשב כד"א.


והנה עוד אחד אולי הכי טוב שקיים חזו"א זרעים סימן יב ס"ק יד
מיהו הר"מ לא הביא דין עריס מעוקם, אבל אין ליחס טעם השמטה זו דסבר דבעינן מכוונות, דאדרבה מדת רבנו להזכיר דינא דגמ' להגיד בו הכרעת ההלכה ולא להשמיטו, אלא הרבה השמטות היו להכרח הקיצור ולהקל לאסוף את כל עיקרי ההלכות ופרטיהן היותר עיקריות
 

אוריאל

משתמש ותיק
במחילה מכל החכמים והרבנים, לא הבנתי כיצד ניתן להחליט במחי יד על חידוש כל שהוא שהוא "מחריד" "ומזעזע". הכי לא מצינו חידושים רבים בתורתנו הקדושה, למאות ולאלפים, מכל גאוני הדורות, ואין בזה שום גריעותא. וח"ו להוציא מזה לעז על אף מחבר.
ובנידון דידן, הן כבר מצינו להדיא בשו"ת של רבי אברהם בן הרמב"ם (סי' י"ג) ששאלוהו מהגמרא ריש ב"ק והשיב "ואפשר שנתעלם זה המקום ממנו ז"ל בעת שכתב יראה לי", וראה בשו"ת שרידי אש ח"א סי' קע"ו שהביא דברי הרשב"א שמוטב לומר שהרמב"ם שכח סוגיה מפורשת מאשר לדחוק דיחוקים עצומים, ועיין עוד בתשב"ץ ח"ג סי' רעד.
[וידוע לי בבירור שהשמועה שהביא מחבר הקונטרס הלז בשם הגרב"ד מהחזו"א, נכונה היא. וכבר הראו מקור הדברים במקומות נוספים בשם החזו"א].

ואמנם רוב האחרונים נהגו לטרוח הרבה ולמדו הרבה מהשמטות הרמב"ם, ואין שום מניעה לומר על מהלך מסויים שהוא חידוש ורוב האחרונים לא הלכו בדרך זו. אבל כאמור, זה לא הופך שיטה שאינה מקובלת או חידוש גדול ועצום, למשהו המצדיק מקצת הלשונות האמורים בתחילת האשכול. לדעתי.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו52 אמר:
יהודי של פעם אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
נתפסו כאן לנושא אחד שהובא בהערה בתוך הקונטרס שעליו נסוב האשכול, ולא שמו לב לשאר החידושים המפליגים שבקונטרס, כגון מה שחולק על האג"מ שאיסור גילוי הגוף הוא מידת חסידות [מילואים סימן א] או שצריך לשתות יין בתוך כל סעודה בשבת ולא מספיק הקידוש [סימן ג'] שזה חידוש שלא שמענו מעולם, או שעברית בזמנינו אינה לשון הקודש [הערה 17] ועוד חידושים מפליגים על ימין ועל שמאל.

[glow=red]בענין גילוי הגוף כך פשטות השו"ע והאג"מ הוא המחדש,[/glow]
בענין העברית ודאי שבן יהודה שר"י שיחזר את העברית כראות עיניו ושינה הרבה מלשון הקודש במזיד או בשוגג, וכולם נגררים אחרי הטעויות שלו [גם ר' משה שפירא צעק על זה הרבה עי' בשיעוריו המודפסים בדר"כ בסוגריים] ולמשל מובא ששאלו את מרן הגרי"ז למה דוד המלך ביקש רק לבקר בהיכלו? והגרי"ז לא הבין את השאלה כי היה ברור לו שלבקר זה לבא השכם בבוקר כמשמעותו בלשון הקודש, וכהנה רבות.

עיין בב"ח סימן ב שכתב כל מילי דחסידות שכתב רבינו בסימן זה

הב"ח כתב כן על דברי הטור אל יאמר הנני בחדרי חדרים וכו' כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו וכו', שזה ודאי אינו הלכה, ע"ז כתב הב"ח שכל מילי דחסידות שבסימן מקורם בספר היראה. אבל ענין גילוי הגוף אינו בספר היראה, אלא בגמ' שבת וכפי שהביא בקונטרס דנן סימן א', ולא לזה כיוון הב"ח.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
דוגמא אחת או"ח שימן קי (ב) ס"ק כ
והנה בירו' שם מבעי לי' בחצר אי נמדד עם העיר ור"ל דבית שבחצר חוץ לעיבור העיר, והחצר תוך ע' אמה ובעי למפשט מג' מחיצות בלא תקרה דמתעבר עמה ודחי דהתם הוקף לדירה ור"ל דהוקף לדירת בית פיתא ולינה, משא"כ בחצר דאינו אלא לתשמיש, [כן פי' הק"ע, ופי' הפ"מ אינו מתישב כלל] והרשב"א בחידושיו הביא הירו' ולא פירש היאך קיי"ל לדינא, ולכאורה כיון דלא נפשטה נקטינן לקולא, אבל י"ל דכיון דדחי בגמ' דחצר גריעא מבית שנפרץ מרוח אחת ונטלה קורתו, שוב אין לנו אלא מה שמנו חכמים ועוד דבגמ' דידן לא קבעי האי איבעי וכל הני שמנו דמתעברין עדיפי מחצר ממילא משתמע דחצר אינה מתעברת, וזו נראה דעת הרי"ף והרא"ש שלא הזכירו דהני דמתעברין עם העיר כשהן תוך ע' אמה של העיר מודדין מן החצרות והקרפיפות שחוץ לבתים, שזה דבר ההוה תמיד ואינה מובנת מעצמה שהרי בירושלמי מבעי לי', וכן הר"מ פכ"ח ה"א כ' כל בית דירה כו' ובה"ב היה בית זה כו' ובית שני כו', ובכל השתדלות הפוסקים ז"ל בלשון חכמים, לפרש לנו הכל, לא יתכן שישמיטו דבר שכל אדם פוגע בו, שמודדין מן החצרות ולא מן הבתים, והרי דרכו של הרי"ף והר"מ להביא הירו' וכאן השמיטוהו, מכל זה נראה דנקטו הדבר לחומרא שהרי כאן לא מהני מוקף לדירה לתשמיש דירה שהרי דיר וסהר מקרי מוקף לדירה כדתנן י"ח א' ואפי' אין בהן דירה לשומר וכמש"כ במ"ב בבה"ל ר"ס שנ"ח ובשע"ת שם בשם הנו"ב, ואורוות סוסים צריך בית דירה כדתניא נ"ה ב', וכן ביהכ"נ מקרי מוקף לדירה לענין טלטול, ומ"מ אין מתעבר, ובירו' מבעי לי' דחצר דבית פתוח לתוכה תהא נטפלת לבית טפי, ואחרי שהשמיטוה הפוסקים רהיטת הדברים הוא דאין חצר מתעברת דלא מצינו דירה

ועוד שם בס"ק ז
ואף שהרי"ף והר"מ השמיטו ד"ז וכתב המ"מ פ"ו מה"ע דס"ל שאינה הלכה היינו דס"ל דמ"מ לא מחשב הוא ועירובו במקום אחד, אבל הדין אמת דנחשב כד"א.


והנה עוד אחד אולי הכי טוב שקיים חזו"א זרעים סימן יב ס"ק יד
מיהו הר"מ לא הביא דין עריס מעוקם, אבל אין ליחס טעם השמטה זו דסבר דבעינן מכוונות, דאדרבה מדת רבנו להזכיר דינא דגמ' להגיד בו הכרעת ההלכה ולא להשמיטו, אלא הרבה השמטות היו להכרח הקיצור ולהקל לאסוף את כל עיקרי ההלכות ופרטיהן היותר עיקריות
כל אלו מדברי החזו"א? זה אומר שהשמועות בשמו אינם נכונות?
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
בכל מקומות אלו לא למד כן למעשה בדעת הרמב"ם, אלא צירף את השמטת הרמב"ם לשיקולים נוספים
 

אלימלך

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
והנה עוד אחד אולי הכי טוב שקיים חזו"א זרעים סימן יב ס"ק יד
מיהו הר"מ לא הביא דין עריס מעוקם, אבל אין ליחס טעם השמטה זו דסבר דבעינן מכוונות, דאדרבה מדת רבנו להזכיר דינא דגמ' להגיד בו הכרעת ההלכה ולא להשמיטו, אלא הרבה השמטות היו להכרח הקיצור ולהקל לאסוף את כל עיקרי ההלכות ופרטיהן היותר עיקריות
נראה שעיקר כונת החזו"א היא שאין ללמוד הלכה למעשה מהשמטת הרמב"ם כאשר מדובר בדבר תמוה אבל לא כאשר השמיט דין אם יש שיטה כזו
החזו"א כתב על הרמב"ם בכללים כך
2.png
ובמקום אחר בנוגע להשמטת הרמב"ם הוא חולק על הב"י וכותב
ק.png
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
יעוין גם חזון איש מכשירין ו סוף אות יא.

ראו כאן

בענין שתיית יין בתוך הסעודה בשבת מלבד הקידוש- כמעט מפורש כן במשנ"ב סי' תקכט (ומשמעות דבריו שם דגם בשבת). ובאמת צ"ע שלא נזכר ד"ז במקום אחר.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
יעוין גם חזון איש מכשירין ו יא.

בענין שתיית יין בתוך הסעודה בשבת מלבד הקידוש- כמעט מפורש כן במשנ"ב סי' תקכט (ומשמעות דבריו שם דגם בשבת). ובאמת צ"ע שלא נזכר ד"ז במקום אחר.

אדרבא, מזה שלא נזכר כן בשבת, משמע שדבריו הם רק לגבי יו"ט. ולא שמענו על מי שנוהג כן בשבת.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
גבריאל פולארד אמר:
יעוין גם חזון איש מכשירין ו יא.

בענין שתיית יין בתוך הסעודה בשבת מלבד הקידוש- כמעט מפורש כן במשנ"ב סי' תקכט (ומשמעות דבריו שם דגם בשבת). ובאמת צ"ע שלא נזכר ד"ז במקום אחר.

אדרבא, מזה שלא נזכר כן בשבת, משמע שדבריו הם רק לגבי יו"ט. ולא שמענו על מי שנוהג כן בשבת.
שוב הסתכלתי בפנים וראיתי שמפורש במשנ"ב "כמו לענין שבת".
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
הוא כותב: וכמו לענין שבת וכנ"ל סימן ר"נ. ושם לא כתוב שיש לשתות בתוך הסעודה, אלא: ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו. משמע שאין ענין דוקא ביין, אלא במה שמתענג.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובפרט שהמשנ"ב כותב להדיא בסימן רצ"א לשתות בסעודה שלישית, ולא כותב לשתות בסעודות הראשונות. מוכח שסבר שבסעודות הראשונות יוצאים בקידוש.
 

במבי

משתמש ותיק
זכורני שראיתי פעם ב"דרך החיים" להמלבי"ם, שהרמב"ם לא פוסק שצריך נט"י שחרית, ומסתמא מוכיח זאת מהעובדה שלא מביא דין זה בחיבורו.
(וצריך כתפיים רחבות מאד להגיד משפט זה !)
 
חלק עליון תַחתִית