חשיבות כתיבת דברי תורה

[haiosi]

לפני כשנה, ראיתי באיזור ישיבת מיר, דף ובו מאמר על חשיבות כתיבת דברי תורה..
ממש העמיד את הענין של כתיבה כאחד הדברים הבסיסיים ביותר.
האם נתקלת בזה, ויש לך אפשרות להמציא לי אחד כזה? או שאתה מכיר מישהו שעשוי לדעת על זה?
אולי מישהו כאן מכיר אחד ששומר את כל הדפים שיוצאים חדשים לבקרים?

[מכל מלמדי השכלתי]

ידוע המהרשא על הגמ' בב"ב י ע"ב

[במבי]

עוד מ"מ בנושא

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=694

[רוצה לדעת]

הרעק"א בתשו' מהדו"ק סי' כ"ט דן אי כתיבה כדיבור והביא הראיה מהא דמברכין ברכת התורה על כתיבת דברי תורה, ודחה מה"שב יעקב" או"ח סי' מ"ט שמצות ת"ת נפק"ל מדכתי' ושננתם לבניך ומשו"ה ממעטינן הרהור דבהרהור לא שייך ללמד ולכן הוא שאין מברכין על הרהור, אבל משא"כ כתיבה עדיפא כיון שע"י כתיבה יכול ללמדה לאחרים והוא בכלל ושננתם לבניך, עיי"ש.

[אברך כולל]

זהר הקדוש [מקדש מלך].pdf

[נחפשה דרכינו]

ידוע שיש הלומדים בדעת הרא"ש שבכל כתיבת ד"ת מקיימים מצוה דאוריתא של כתיבת ס"ת

[במבי]

ראיתי פעם שאם אדם כותב ד"ת, אז בשמים אומרים:
אהה, זה חשוב לו ! הבה נגלה לו עוד.

[יצחק]

כעת אומר משהו נגד,
כידוע דברים שבע"פ א"א רשאי לכותבם, בזמן הזה עת לעשות לה' הפרו תורתך, האם ההיתר הוא גורף? כך נראה מהמנהג. אבל בהקדמה של הר' קאפח למשנה תורה להר"מ הוא רוצה לטעון שכל ההיתר הוא רק לכתיבה שיש בה צורך אמיתי (אדם הוא יכול לכתוב לעצמו בגדר "מגילת סתרים" וזה תמיד היה מותר, הנידון כעת הוא לכתוב ולפרסם) ומביא ראיה מגמ' ששאלו אם לכתוב (משום שאסור לכתוב) אבל אני לא זוכר איפה הגמ'. משמע שגם אחרי שכבר כתבו עדיין היה צריך היתר מיוחד על כל כתיבה שיש בה פרסום.

[במבי]

מובא בהקדמת "ילקוט הגרשוני"
כותב ספר חסידים בסימן תק"ל שכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו, כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתיב יפוצו מעיינותיך חוצה וכו'
ובחיד"א הביא מ"ש בהקדמת הספר לב ארי' בשם רז"ל בזמן שבימ"ק קיים כשאדם מקריב קרבן מתכפר לו, וכשאדם כותב בספר מה שלמד איזה חידוש, הכתיבה עולה לו במקום קרבן ! ובזה פירש הרב הנזכר - זבח ומנחה לא חפצת... עולה וחטאה לא שאלת... אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. שיעלה במקום קרבן !!!

[haiosi]

מצאתי עוד כמה דברים בענין (מתוך מתיבתא על ב"ב דף יא):

בספר שפתי כהן על התורה, (לרבי מרדכי הכהן מארם צובא , הקדמה דף ג) כתב שהמונע מלכתוב חדושי תורה הוי בכלל כובש נבואתו שהוא בחיוב מיתה.

ובאור צדיקים למהר"מ פאפירש (סי' כב אות טו) כתב, כאשר כותב את תורתו קונה הוא קנין בתורה עד שאין לך קנין עיקרי גדול מזה.

 

[יהודי אחד]

ידוע המהרשא על הגמ' בב"ב י ע"ב

ידוע ש?

[יהודי אחד]

מצאתי עוד כמה דברים בענין (מתוך מתיבתא על ב"ב דף יא):

בספר שפתי כהן על התורה, (לרבי מרדכי הכהן מארם צובא , הקדמה דף ג) כתב שהמונע מלכתוב חדושי תורה הוי בכלל כובש נבואתו שהוא בחיוב מיתה.

מיהתי?
בהכרח על דרך ההפלגה

[יהודי אחד]

מובא בהקדמת "ילקוט הגרשוני"
כותב ספר חסידים בסימן תק"ל שכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו, כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתיב יפוצו מעיינותיך חוצה וכו'
ובחיד"א הביא מ"ש בהקדמת הספר לב ארי' בשם רז"ל בזמן שבימ"ק קיים כשאדם מקריב קרבן מתכפר לו, וכשאדם כותב בספר מה שלמד איזה חידוש, הכתיבה עולה לו במקום קרבן ! ובזה פירש הרב הנזכר - זבח ומנחה לא חפצת... עולה וחטאה לא שאלת... אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. שיעלה במקום קרבן !!!

במדרש קרוב לודאי שלא מוזכר. ובהכרח מה שהזכיר בשם רז"ל הוא מפירושי הראשונים ולא מחז"ל

[יהודי אחד]

כעת אומר משהו נגד,
כידוע דברים שבע"פ א"א רשאי לכותבם, בזמן הזה עת לעשות לה' הפרו תורתך, האם ההיתר הוא גורף? כך נראה מהמנהג. אבל בהקדמה של הר' קאפח למשנה תורה להר"מ הוא רוצה לטעון שכל ההיתר הוא רק לכתיבה שיש בה צורך אמיתי (אדם הוא יכול לכתוב לעצמו בגדר "מגילת סתרים" וזה תמיד היה מותר, הנידון כעת הוא לכתוב ולפרסם) ומביא ראיה מגמ' ששאלו אם לכתוב (משום שאסור לכתוב) אבל אני לא זוכר איפה הגמ'. משמע שגם אחרי שכבר כתבו עדיין היה צריך היתר מיוחד על כל כתיבה שיש בה פרסום.

ר קאפח?
וזה נגד הנהוג מדורי דורות
ולא שמעתי שמאן דהו חשש לזה מלבד רקאפח

[מכל מלמדי השכלתי]

ידוע המהרשא על הגמ' בב"ב י ע"ב

ידוע ש?

"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו - יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא לימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים"

זו כוונת הודעתי מלפני כשנה...

[יהודי אחד]

ידוע המהרשא על הגמ' בב"ב י ע"ב

ידוע ש?

"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו - יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא לימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים"

זו כוונת הודעתי מלפני כשנה...

חשיבות כתיבת דברי תורה - שגם כעבור שנה אפשר לדון בהם
💤