האם יש מקור לעמוד ב"מזמור לדוד" בקבלת שבת

[מלמד להועיל]

המנהג הרווח בישיבות הליטאיות לעמוד בעת אמירת "מזמור לדוד" וז' קולות בקבלת שבת. מה המקור לדבר זה, וכמה זה חשוב לעמוד. האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים?

[נבשר]

כבר נראה לי היה ע"ז בפורום, נראה לי המקור מהמרח"ו בשם האר"י.
וכן בגמ' מוזכר כנגד תפילת י"ח.

[אברך]

המנהג הרווח בישיבות הליטאיות לעמוד בעת אמירת "מזמור לדוד" וז' קולות בקבלת שבת. מה המקור לדבר זה, וכמה זה חשוב לעמוד. האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים?

בפסק"ת סי' רסז הערה 39 כתב שמקורו בשער הכוונות להאריז"ל.
 

[בשלמא]

זלש"ק מהרח"ו:
ותעמוד מעומד במקום א' בשדה ואם יהיה ע"ג הר א' גבוה הוא יותר טוב. ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלא עיניו ומאחריו ד' אמות וכו'. ותחזיר פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך ע"ג יד שמאלך ותכוין באימה ביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת השבת. ותתחיל ותאמר מזמור הבו לה' בני אלי"ם וכו' כלו בנעימה. ואח"כ תאמר ג"פ בואי כלה בואי כלה בואי כלה שבת מלכתא. ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כלו ה' מלך גאות לבש וכו' עד ה' לאורך ימים. ואז תפתח עיניך ותבא לביתיך כמו שנבאר ב"ה.

[HaimL]

חשבתי שהשואל הדגיש, "המנהג הרווח בישיבות הליטאיות"...

[אברהם משה]

חשבתי שהשואל הדגיש, "המנהג הרווח בישיבות הליטאיות"...

הם למדו מהחסידים...
 

[ישראל הכהן]

אכן מקורו באריז"ל שבמזמור זה קיבל שבת ומיד אחריו אמר בואי כלה, [כמו שנוהגים הספרדים]
כי זה רק מה שהיה האריז"ל אומר בקבלת שבת!
ולקבל שבת צריך בעמידה.
 
אבל לדידן שאומרים כל המזמורים נגד ששת ימי המעשה ולכה דודי של הר"ש אלקבץ
ונוהגים שמכוונים לקבל שבת בבואי בשלום או במזמור שיר כמ"ש המ"ב ושא"פ אינו חיוב לאומרו בעמידה.
ולא שייך לומר שמקבלים שבת גם בזה וגם בזה, כי אם כבר קיבלו מה שייך לקבל שוב.

[עפר ואפר]

מקורו באריז"ל שבמזמור זה קיבל שבת ומיד אחריו אמר בואי כלה,
כי זה רק מה שהיה האריז"ל אומר בקבלת שבת!

אבל לדידן שאומרים כל המזמורים נגד ששת ימי המעשה ולכה דודי של הר"ש אלקבץ ונוהגים שמקבלים שבת בבואי בשלום או במזמור שיר כמ"ש המ"ב ושא"פ.

חסר המשך המשפט. כוונתך שלדידן א"צ לעמוד?

[מקדש שביעי כל שביעי]

המנהג הרווח בישיבות הליטאיות לעמוד בעת אמירת "מזמור לדוד" וז' קולות בקבלת שבת. מה המקור לדבר זה, וכמה זה חשוב לעמוד. האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים?

הביאו כאן מהמקובלים, איני מבין בזה.

המ"ב לא הביא דין זה.

הגרח קניבסקי אינו עומד.

[ישראל הכהן]

מקורו באריז"ל שבמזמור זה קיבל שבת ומיד אחריו אמר בואי כלה,
כי זה רק מה שהיה האריז"ל אומר בקבלת שבת!

אבל לדידן שאומרים כל המזמורים נגד ששת ימי המעשה ולכה דודי של הר"ש אלקבץ ונוהגים שמקבלים שבת בבואי בשלום או במזמור שיר כמ"ש המ"ב ושא"פ.

חסר המשך המשפט. כוונתך שלדידן א"צ לעמוד?

תוקן
ייש"כ
 

[מקדש שביעי כל שביעי]

האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים

במסכת דרך ארץ.

למה לא? הרי דין זה לא קשור אם מה שהעומדים עושים נכון עפ דין

[עפר ואפר]

עדות המזרח עומדים ופניהם למערב ממזמור כ"ט ועד שגומרים מזמור צ"ג.

[נבשר]

האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים

במסכת דרך ארץ.

למה לא? הרי דין זה לא קשור אם מה שהעומדים עושים נכון עפ דין

ציטטתני בטעות.
 

[מ אלישע]

כמדומה מנהג שומרי אמונים לעמוד גם במזמור צ"ט

[לבי במערב]

[א] מה המקור לדבר זה,
[ב] וכמה זה חשוב לעמוד.
[ג] האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים?

[א] האריז"ל (כפי שהעירו כבר), ונתקבל בכל תפוצות ישראל.
[ב] ככל מנהג שנתקבל בתפוצות ישראל, וכפס"ד הרמב"ם בהל' ממרים פ"ב.
[ג] אכן כן.

[לבי במערב]

אבל לדידן שאומרים כל המזמורים נגד ששת ימי המעשה ולכה דודי של הר"ש אלקבץ ונוהגים שמקבלים שבת בבואי בשלום או במזמור שיר כמ"ש המ"ב ושא"פ אינו חיוב לאומרו בעמידה.

גם לדידן, עיקר קבלת־השבת הוא במזמור כט ופיוט 'לכה דודי' (ואכן ביו"ט שח"ל בש"ק העמידוהו בעיקר הדין), ואין טעם בטענה שיש שינוי בדבר.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע נהג לעמוד מ'לכו נרננה' עד 'ברכו' (ובזה נכלל, כמובן, גם 'מזמור שיר'), מלבד בעת חולשא דלבא בראשית תשל"ח - אז העמיד עצמו על עיקר הדין, וכנ"ל.

[מקדש שביעי כל שביעי]

האם זה בכלל מה שאמרו במדרש שאל ישב אדם בין העומדים

במסכת דרך ארץ.

למה לא? הרי דין זה לא קשור אם מה שהעומדים עושים נכון עפ דין

ציטטתני בטעות.
 

לא בטעות

[נבשר]

לא בטעות

לא הבנתי.

[להאמין בה']

בלכה דודי לבד צריך לעמוד [מתחילתו ועד סופו] כמבואר ומובא בסידורים
וצע"ג למה העולם לא מקפיד ע"כ

[מ אלישע]

בלכה דודי לבד צריך לעמוד [מתחילתו ועד סופו] כמבואר ומובא בסידורים
וצע"ג למה העולם לא מקפיד ע"כ

בסידורים של בעלז?
 

[להאמין בה']

.
במקור ל-לכה דודי כתב [נראה לי שבסידור המפורש הביאו] שנוהגים לאמרו בשמחה בעמידה בשיר וכו'


.

[להאמין בה']

כמדומה שגם השל"ה הקדוש הביא לעמוד בלכה דודי

[מ אלישע]

בפלא יועץ כתב (כמדומה באות עמידה) שיש לעמוד ממזמור לדוד עד ברכו.

[יושב אוהלים]

א' מתלמידיו המקורבים שיבלחט"א של מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל עשה רשימה של כל הדברים שמצא שצריכים לעמוד בה, והביאו בפני מרן שה"ת זצוק"ל, והוציא לו מרן רשימה שכתב במשך שנים רבות של כל הדברים שמצא להם מקור שיש לעמוד בהם.
ואח"כ השוה התלמיד את הרשימות והשלים לרשימתו את כל מה שהיה ברשימת הגרח"ק שלא היה ברשימתו, ומצא גם דברים שהיו ברשימתו שלא היו ברשימת הגרח"ק, והגרח"ק הסביר לו למה לא הביא את הדברים האלה.

[גליק]

חידוש בשבילי שליטוואקעס אומרים מזמור לדוד, חשבתי שהם מתחילים מ'ברכו'.

[יושב אוהלים]

חידוש בשבילי שליטוואקעס אומרים מזמור לדוד, חשבתי שהם מתחילים מ'ברכו'.

חידוש גדול בעיני שיש כאלה אנשים שחשבו לתומם שרק חסידים אומרים קבלת שבת.

ואולי גם שאומרים 'לכה דודי' זה חידוש בעיניך? הרי גם זה קודם ברכו.