לעת עתה, חוץ מלהלין על רבים וטובים שלומדים סוגיות אלו - כל אחד בדרכו - לא רואים שהוכחתם בהפך. חבל.האחד בא לגור אמר:הנושא הזה פשוט מעצבן אותי איך שאנשים מעוותים את הפשוט לצורך כל מיני מטרות .
ושלא תחשוב, בדיוק באותה מידה מפריע לי אלו מהצד השני עם כל העיוותים שאומרים שר"ת מעולם לא נחלק על הגאונים, ושקיעה ראשונה היא בכלל משהו אחר ולא שקיעת העגולה, ושאר מיני ירקות .
ובדרך אגב, אני עצמי מקפיד בל"נ על שיטת ר"ת, וכשלעצמי אני סבור שבדבר שפסקו השו"ע והרמ"א כמו ר"ת כך צריך להיעשות, אבל לא בשביל זה צריך לעוות את האמת .
הארכתי הרבה באשכול אחר .ביני עמודי גרסי אמר:לעת עתה, חוץ מלהלין על רבים וטובים שלומדים סוגיות אלו - כל אחד בדרכו - לא רואים שהוכחתם בהפך. חבל.האחד בא לגור אמר:הנושא הזה פשוט מעצבן אותי איך שאנשים מעוותים את הפשוט לצורך כל מיני מטרות .
ושלא תחשוב, בדיוק באותה מידה מפריע לי אלו מהצד השני עם כל העיוותים שאומרים שר"ת מעולם לא נחלק על הגאונים, ושקיעה ראשונה היא בכלל משהו אחר ולא שקיעת העגולה, ושאר מיני ירקות .
ובדרך אגב, אני עצמי מקפיד בל"נ על שיטת ר"ת, וכשלעצמי אני סבור שבדבר שפסקו השו"ע והרמ"א כמו ר"ת כך צריך להיעשות, אבל לא בשביל זה צריך לעוות את האמת .
אין ראיה, ולא הוכחה, וכל הסברות כולם - מעין אפשרויות רחוקות שאין השכל מסתדר איתם.
אלו שטוענים בגאונים שהם כמו הראשונים; וכי לחינם הם טוענים זאת? - מה איכפת להם? האם הם מרוויחים מזה כסף? או טובת הנאה אחרת? לאל מאי, הם למדו זאת כמו כולם וכך נראה להם מהסוגיא.
כך אחד מוזמן להביע מה נראה ויוצא לו מהסוגיא. אין בזה כל פסול.
אם יוכיחו זאת, וישיבו על דבריהם, מוטב. ולא, ישפטו הלומדים בעצמם ויסיקו את מסקנותיהם הברורות.
כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????האחד בא לגור אמר:הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
יתכן גם יתכן ספרי התשובות לא היו מצויים לרוב רבותינו האחרונים, זולת לבודדים כמו הש"ך שאכן שמע וידע מתשובה זו .תורתך אמר:כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
שערי פרשנות לא ננעלו, בפשטות הרדב"ז ראה לנכון לציין זאת מכיון שר"ת עוקר סוגיא מפשטה, ולכן ראה צורך לציין שתירוצו מוסכם על כולם והרי זה כל ענין תשובתו להשיג על השואל, שטען שמסתימת הרי"ף ושאר ראשונים מוכח דלא כר"ת, וע"ז כתב שמהסתימה אין ראיה כיון שאף אחד לא אמר להדיא הפוך.גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!
והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.
האחד בא לגור אמר:הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
האחד בא לגור אמר:הנושא הזה פשוט מעצבן אותי איך שאנשים מעוותים את הפשוט לצורך כל מיני מטרות .
ושלא תחשוב, בדיוק באותה מידה מפריע לי אלו מהצד השני עם כל העיוותים שאומרים שר"ת מעולם לא נחלק על הגאונים, ושקיעה ראשונה היא בכלל משהו אחר ולא שקיעת העגולה, ושאר מיני ירקות .
ובדרך אגב, אני עצמי מקפיד בל"נ על שיטת ר"ת ,וכשלעצמי אני סבור שבדבר שפסקו השו"ע והרמ"א כמו ר"ת כך צריך להיעשות, אבל לא בשביל זה צריך לעוות את האמת .
יהושע אמר:האחד בא לגור אמר:הנושא הזה פשוט מעצבן אותי איך שאנשים מעוותים את הפשוט לצורך כל מיני מטרות .
ושלא תחשוב, בדיוק באותה מידה מפריע לי אלו מהצד השני עם כל העיוותים שאומרים שר"ת מעולם לא נחלק על הגאונים, ושקיעה ראשונה היא בכלל משהו אחר ולא שקיעת העגולה, ושאר מיני ירקות .
ובדרך אגב, אני עצמי מקפיד בל"נ על שיטת ר"ת ,וכשלעצמי אני סבור שבדבר שפסקו השו"ע והרמ"א כמו ר"ת כך צריך להיעשות, אבל לא בשביל זה צריך לעוות את האמת .
אתה מגזים, אפשר לדייק לכאן ולכאן, לאחד נראה יותר כך ואחד כך כשם שאין פרצופיהם שוות וכו׳, הרי כל הדיוק שלך הוא מחמה בראש דקלי, והבאנו כמה דיוקים להיפך שתירצת אך בדוחק, הרי גם המהרי״ף והישמח לבב שהרי גדול רבני מרוקו מלפני מאתיים שנה למדו כך בגאונים, וגם המהר״ם בנט כתב כך לפרש חמה בראש האילנות, וכמדומה שיש עוד אחרונים, אז תירגע ואל תהיה כ״כ בטוח בעצמך שהאמת הוא בוודאי רק לצידך.
ואגב לשיטתך הרי הקשו כמה אחרונים לשיטת הגאונים האיך יפרשו כוכב אחד יום וכו׳ שהרי לפני השקיעה אין כוכבים בינונים, וכולם תרצו שזה הולך רק לרבי יוסי, אבל הרי בגאונים מפורש שזה הולך גם לרבי יהודה ולכן פרשו שהלכה כרבי יוסף, נמצא לפי הגאונים שיש כבר כוכבים בינונים מיד אחרי השקיעה, והרי זה נוגד את המציאות שלא נראה שום כוכב חדש שתי דקות אחר השקיעה שלא נראה לפני השקיעה.
יהושע אמר:האחד בא לגור אמר:הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
כל גדולי ארץ ישראל מאחר זמן המהרם אלשקר עד כמאה שנה בערך פסקו כר״ת ולא הביאו דברי הגאונים כלל, ולא יתכן שלא ראו דברי המהרם אלשקר, כי אם הם לא ראו מי כן ראה, וכן כל הגדולים שאחר השך והמנחת כהן לא יתכן שלא ראו, והרי המג״א וודאי ראה את המנחת כהן שמביא דברי הגאונים והביא רק שיטת היריאים, אלא מאי שסבר שכמו שנפרש דברי הרי״ף והרמב״ם נפרש דברי הגאונים, וגם אם לא ראו דברי המהרם אלשקר בפנים הרי השך מביא אותו שכתב כן בשם הגאונים, ואיך התעלמו מזה.
יהושע אמר:במהרח אור זרוע משמע שזה אחר השקיעה
ונכתב בספר אמר:חמה בריש דקלי זה לפני השקיעה - כן כתב הרמב"ן בתורת האדם אף שהוא מפרש שקיעה כרבינו תם
במג"א סי' של"א ס"ק ב הביא את דברי המנחת כהן במבוא השמש, ומסקנת המג"א שם לגמרי כדעת ר"ת וגם לקולא ,וכל הבאים אחריו ידעו גם ידעו את שיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים, ורובם פסקו להלכה כדעת ר"ת גם לקולאהאחד בא לגור אמר:יהושע אמר:האחד בא לגור אמר:הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
כל גדולי ארץ ישראל מאחר זמן המהרם אלשקר עד כמאה שנה בערך פסקו כר״ת ולא הביאו דברי הגאונים כלל, ולא יתכן שלא ראו דברי המהרם אלשקר, כי אם הם לא ראו מי כן ראה, וכן כל הגדולים שאחר השך והמנחת כהן לא יתכן שלא ראו, והרי המג״א וודאי ראה את המנחת כהן שמביא דברי הגאונים והביא רק שיטת היריאים, אלא מאי שסבר שכמו שנפרש דברי הרי״ף והרמב״ם נפרש דברי הגאונים, וגם אם לא ראו דברי המהרם אלשקר בפנים הרי השך מביא אותו שכתב כן בשם הגאונים, ואיך התעלמו מזה.
אתה אומר שלא יתכן אני אומר יתכן גם יתכן ,הויכוח מוצה.
הרי גם אתה מודה שדעת הרמב"ן הרשב"א ריטב"א ר"ן ועוד עשרות ראשונים והמחבר הרמ"א הב"ח והט"ז והמג"א ועוד עשרות פוסקים, שלאורם ניסע ונילך, סוברים כדעת ר"ת, בין לקולא ובין לחומרא, ופשוט שכל מי שלומד דבריהם מקיים מצות לימוד התורההאחד בא לגור אמר:אמת לאמיתה, והכואב מכל הוא העובדה שבמקום שיעסקו בענין כראוי לדבר ה' בחתירה וברצון אמיתי להבין האמת, הולכים ומסבבים ומעקמים כל ישר ומישרים כל עקוב עורמים הרים דמיוניים של שאלות, העיקר שיתאימו הדברים למטרה אותם הם חפצים להשיג .כרם אמר:יסלחו לי חו"ר הפורום, אם אומר את אשר בלבבי.
שלושה אלה, יש מי שמקדם אותם בפורומים התורניים: תכלת, רבינו תם, פאה נכרית (ויש גם: עליה להר הבית).
כה-לחי.
וכך נראים הדברים כשבא אחד ואומר לך, מעולם לא חלקו הגאונים על דברי ר"ת ואדרבה מבואר בדבריהם להדיא להדיא כדעתו, עוד הוא מצפצף ובא ואחיו שב מצידו ויפתח את פיו ויאמר מעולם לא חלק הגר"א על דברי ר"ת וכל דבריו מזויפים, ויבא גם השלישי ויאמר המציאות ודאי נכונה ומסתדרת רק לפי שיטת ר"ת ולפי הגאונים אינה יכולה להיות מציאותית,
וכך הולכים והופכים את דברי התורה קרדום להבקיע בו את מאויהם וחפצם .
כמעשהו בשקיעה כך מעשהו בפאה :מעולם לא אמר השלטי גיבורים דבר זה, או לחילופין שגה ח"ו השלטי גיבורים בהבנתו וכו ' וכו' ושאר בוקי סריקי העיקר שהדברים יסתדרו ויתעקמו בסופו של דבר לכיוון הרצוי להם .
ותורתינו הקדושה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככינור שמנגנים בן לצים, קלאוני פרעוני קרעוני לגזרים.
נ.ב בנוגע לתכלת הענינים קצת שונים ואכ"מ .
זכרונות אמר:הרי גם אתה מודה שדעת הרמב"ן הרשב"א ריטב"א ר"ן ועוד עשרות ראשונים והמחבר הרמ"א הב"ח והט"ז והמג"א ועוד עשרות פוסקים, שלאורם ניסע ונילך, סוברים כדעת ר"ת, בין לקולא ובין לחומרא, ופשוט שכל מי שלומד דבריהם מקיים מצות לימוד התורה
אלא שהוויכוח היא מה דעת רב האי גאון בנושא וגם לדבריך אם מישהו טוען שדעת הגאונים היא כדעת ר"ת היא קיים מצות לימוד התורה כי דעת ר"ת היא תורה
אבל אם מישהו מכריח בדעה של קדמון שיטה אחרת כשהו לא אמר כך הרי שזה לא נכנס בגדר לימוד התורה אלא בסילופה
במקרה דנן שכמה אחרונים הבינו כך בדברי הגאונים הרי שגם זה נכנס בגדר לימוד התורה
ולכן כל הוויכוח כאן הוא מאד רצוי ומתקיים בזה מלחמתה של תורה ובתנאי שהכוונה היא להגיע לאמיתה של תורה ולא להתנצחות ולהביא מקורות שאינם ממין הטענה רק בשביל הניצחון והלב יודע אם לעקל או לעקלקלות
בנוסף לכל הנ"ל אף אחד מהמשתתפים לא מעונין להנהיג שיקבלו שבת אחרי השקיעה הראשונה אלא שלא להוציא את השבת לפני זמן ר"ת
ומכאן לבוא ולכתוב, על בני תורה, שהלב כואב להם, כיוון שלדעתם דעת הגאונים היא כדעת ר"ת, וממילא מי שעושה מלאכה לפני זמן ר"ת, הוא מחלל את השבת אליבא דכולי עלמא, ולומר עליהם: "ותורתינו הקדושה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככינור שמנגנים בן לצים, קלאוני פרעוני קרעוני לגזרים."
כל הפוסל במומו פוסל, הגזמת, והחצפת פנים, בצורה שאינה יודעת גבולות,
זכרונות אמר:במג"א סי' של"א ס"ק ב הביא את דברי המנחת כהן במבוא השמש, ומסקנת המג"א שם לגמרי כדעת ר"ת וגם לקולא ,וכל הבאים אחריו ידעו גם ידעו את שיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים, ורובם פסקו להלכה כדעת ר"ת גם לקולא
זכרונות אמר:אלא שהוויכוח היא מה דעת רב האי גאון בנושא וגם לדבריך אם מישהו טוען שדעת הגאונים היא כדעת ר"ת היא קיים מצות לימוד התורה כי דעת ר"ת היא תורה
אבל אם מישהו מכריח בדעה של קדמון שיטה אחרת כשהו לא אמר כך הרי שזה לא נכנס בגדר לימוד התורה אלא בסילופה
השאלה למה המג"א והב"ח והגר"א וחת"ס לא הביאו שיטת הגאונים בזמן שכן מביאים שיטת היריאים והמרדכי, אם לא בגלל שסברו שאין הכרח בדברי הגאונים שחולקים על ר"ת, והרי המג"א היה לו ספר שו"ת מהרם אלשקר וגם את המנחת כהן שמביאם, וגם הגר'א הרי לפחות ראה את השך שמביא שהמהרם אלשקר כתב כן בשם הגאוניםהאחד בא לגור אמר:זכרונות אמר:במג"א סי' של"א ס"ק ב הביא את דברי המנחת כהן במבוא השמש, ומסקנת המג"א שם לגמרי כדעת ר"ת וגם לקולא ,וכל הבאים אחריו ידעו גם ידעו את שיטת מהר"ם אלשקר בדעת הגאונים, ורובם פסקו להלכה כדעת ר"ת גם לקולא
למה לא ?
דעת המג"א שלמרות שדעת הגאונים שלא כר"ת, הלכה למעשה כדעת הראשונים, וכמו שפסקו שו"ע ורמ"א.
מי אמר שלב"ח היה תשובות מהר"ם אלשקר.יהושע אמר:השאלה למה המג"א והב"ח והגר"א וחת"ס לא הביאו שיטת הגאונים בזמן שכן מביאים שיטת היריאים והמרדכי, אם לא בגלל שסברו שאין הכרח בדברי הגאונים שחולקים על ר"ת, והרי המג"א היה לו ספר שו"ת מהרם אלשקר וגם את המנחת כהן שמביאם, וגם הגר'א הרי לפחות ראה את השך שמביא שהמהרם אלשקר כתב כן בשם הגאונים
זכרונות אמר:הרי גם אתה מודה שדעת הרמב"ן הרשב"א ריטב"א ר"ן ועוד עשרות ראשונים והמחבר הרמ"א הב"ח והט"ז והמג"א ועוד עשרות פוסקים, שלאורם ניסע ונילך, סוברים כדעת ר"ת, בין לקולא ובין לחומרא, ופשוט שכל מי שלומד דבריהם מקיים מצות לימוד התורההאחד בא לגור אמר:אמת לאמיתה, והכואב מכל הוא העובדה שבמקום שיעסקו בענין כראוי לדבר ה' בחתירה וברצון אמיתי להבין האמת, הולכים ומסבבים ומעקמים כל ישר ומישרים כל עקוב עורמים הרים דמיוניים של שאלות, העיקר שיתאימו הדברים למטרה אותם הם חפצים להשיג .כרם אמר:יסלחו לי חו"ר הפורום, אם אומר את אשר בלבבי.
שלושה אלה, יש מי שמקדם אותם בפורומים התורניים: תכלת, רבינו תם, פאה נכרית (ויש גם: עליה להר הבית).
כה-לחי.
וכך נראים הדברים כשבא אחד ואומר לך, מעולם לא חלקו הגאונים על דברי ר"ת ואדרבה מבואר בדבריהם להדיא להדיא כדעתו, עוד הוא מצפצף ובא ואחיו שב מצידו ויפתח את פיו ויאמר מעולם לא חלק הגר"א על דברי ר"ת וכל דבריו מזויפים, ויבא גם השלישי ויאמר המציאות ודאי נכונה ומסתדרת רק לפי שיטת ר"ת ולפי הגאונים אינה יכולה להיות מציאותית,
וכך הולכים והופכים את דברי התורה קרדום להבקיע בו את מאויהם וחפצם .
כמעשהו בשקיעה כך מעשהו בפאה :מעולם לא אמר השלטי גיבורים דבר זה, או לחילופין שגה ח"ו השלטי גיבורים בהבנתו וכו ' וכו' ושאר בוקי סריקי העיקר שהדברים יסתדרו ויתעקמו בסופו של דבר לכיוון הרצוי להם .
ותורתינו הקדושה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככינור שמנגנים בן לצים, קלאוני פרעוני קרעוני לגזרים.
נ.ב בנוגע לתכלת הענינים קצת שונים ואכ"מ .
אלא שהוויכוח היא מה דעת רב האי גאון בנושא וגם לדבריך אם מישהו טוען שדעת הגאונים היא כדעת ר"ת היא קיים מצות לימוד התורה כי דעת ר"ת היא תורה
אבל אם מישהו מכריח בדעה של קדמון שיטה אחרת כשהו לא אמר כך הרי שזה לא נכנס בגדר לימוד התורה אלא בסילופה
במקרה דנן שכמה אחרונים הבינו כך בדברי הגאונים הרי שגם זה נכנס בגדר לימוד התורה
ולכן כל הוויכוח כאן הוא מאד רצוי ומתקיים בזה מלחמתה של תורה ובתנאי שהכוונה היא להגיע לאמיתה של תורה ולא להתנצחות ולהביא מקורות שאינם ממין הטענה רק בשביל הניצחון והלב יודע אם לעקל או לעקלקלות
בנוסף לכל הנ"ל אף אחד מהמשתתפים לא מעונין להנהיג שיקבלו שבת אחרי השקיעה הראשונה אלא שלא להוציא את השבת לפני זמן ר"ת
ומכאן לבוא ולכתוב, על בני תורה, שהלב כואב להם, כיוון שלדעתם דעת הגאונים היא כדעת ר"ת, וממילא מי שעושה מלאכה לפני זמן ר"ת, הוא מחלל את השבת אליבא דכולי עלמא, ולומר עליהם: "ותורתינו הקדושה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככינור שמנגנים בן לצים, קלאוני פרעוני קרעוני לגזרים."
כל הפוסל במומו פוסל, הגזמת, והחצפת פנים, בצורה שאינה יודעת גבולות,
מבקש אמת אמר:הדיון בסוגיא מאד ממש מרתק, אבל מבלי להכנס לגופם של דברים אני לא מצליח להבין על מה ולמה כל האמוציות כאן. הרי מבחינה עיונית גרידא בהבנת דברי הראשונים אין מה על מה להתרגז ולקחת את הנושא אישית, אלא אפשר לדון בדברים ענינית כדרכה של תורה, וכמו בכל סוגיא אחרת.
ומבחינה מעשית - הרי המנהג שפשט בארץ ישראל בעשרות השנים האחרונות בציבור הליטאי (ואולי גם הספרדי) הוא להוציא שבת קודם זמן ר"ת והוא עפ"י הרבה גאונים וגדולים. וכי המנהג הולך להשתנות בגלל הוכחות כאלו ואחרות מלשונות כאלו ואחרים בכתבי יד כאלה ואחרים? אם מישהו ימצא כמה לשונות בראשונים שסוברים כר"ת בסדר הפרשיות, וכי ישתנה המנהג בכלל ישראל בגלל זה?
לשפע שזכה לה דורנו בריבוי לומדי תורה ב"ה, יש תופעת לוואי בה לומדים מסויימים חושבים שכלל ישראל צריך לנהוג לפי מה שיצא להם מעיון בסוגיא כזו או אחרת. אבל עם כל הכבוד וההערכה לשקידתם ועיונם בתורה, כלל ישראל נוהג עפ"י כללים שנמסרו במסורת מדורי דורות, ואחד מהם הוא "מנהג עוקר הלכה" והיינו אפילו יש במנהג צד איסור ואפילו הוא דעת יחיד (כמבואר במהרי"ק המובא במג"א תרצ,כב) ובוודאי אין כלל ישראל משנה מנהגו עפ"י דעת כמה לומדים, מופלגים ככל שיהיו.
נחפשה דרכינו אמר:מבקש אמת אמר:הדיון בסוגיא מאד ממש מרתק, אבל מבלי להכנס לגופם של דברים אני לא מצליח להבין על מה ולמה כל האמוציות כאן. הרי מבחינה עיונית גרידא בהבנת דברי הראשונים אין מה על מה להתרגז ולקחת את הנושא אישית, אלא אפשר לדון בדברים ענינית כדרכה של תורה, וכמו בכל סוגיא אחרת.
ומבחינה מעשית - הרי המנהג שפשט בארץ ישראל בעשרות השנים האחרונות בציבור הליטאי (ואולי גם הספרדי) הוא להוציא שבת קודם זמן ר"ת והוא עפ"י הרבה גאונים וגדולים. וכי המנהג הולך להשתנות בגלל הוכחות כאלו ואחרות מלשונות כאלו ואחרים בכתבי יד כאלה ואחרים? אם מישהו ימצא כמה לשונות בראשונים שסוברים כר"ת בסדר הפרשיות, וכי ישתנה המנהג בכלל ישראל בגלל זה?
לשפע שזכה לה דורנו בריבוי לומדי תורה ב"ה, יש תופעת לוואי בה לומדים מסויימים חושבים שכלל ישראל צריך לנהוג לפי מה שיצא להם מעיון בסוגיא כזו או אחרת. אבל עם כל הכבוד וההערכה לשקידתם ועיונם בתורה, כלל ישראל נוהג עפ"י כללים שנמסרו במסורת מדורי דורות, ואחד מהם הוא "מנהג עוקר הלכה" והיינו אפילו יש במנהג צד איסור ואפילו הוא דעת יחיד (כמבואר במהרי"ק המובא במג"א תרצ,כב) ובוודאי אין כלל ישראל משנה מנהגו עפ"י דעת כמה לומדים, מופלגים ככל שיהיו.
"מנהג עוקר הלכה" הוא דוקא בדיני חו"מ שנקבעים לפי המנהג. ומנהג אותיות גהנם [של"ה]. ושאני נידון זה שההלכה שנויה במחלוקת והרבה מגדולי הפוסקים הכריעו דלא כר"ת.