הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

נושאים שונים

פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 27 מרץ 2019, 14:16

קודם כל הנושא אינו חידוש כי הגרא"י ולדינברג כבר חיבר ספר הלכות מדינה!
והנה כשנתבונן היטב - כמעט כל המפלגות בימינו מייצגות דברים שיש להם מקור בתורה
(*הוספה מאוחרת: כרגע אי"ז מעניננו שזה 'שלא לשמה'...)
ולמשל:
ארץ ישראל = לא תחנם. יישוב א"י. (למתירים את ג' שבועות)
מלחמה בבג"ץ = 'אשרו חמוץ ריבו אלמנה' ועוד עשרות פסוקים מפורשים.
כלכלה עם רווחה = כל דיני חסד.
כלכלה חופשית = איסור מוכס העומד מאליו (כי אין דינא דמלכותא)
כל עמדה מימין ומשמאל בעניני בטחון = הלכות פיקוח נפש.
סיוע לפלסטינים = מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל (וגם הנידון אם זה דומה הוא נידון הלכתי)
דאגה לנגב וגליל = הלכות יישוב א"י והלכות צדק ושוויון.
ועוד המון דוגמאות שאכמ"ל
(ופשיטא שגם אם בחזו"א מפקיע מהם התואר "ז' טובי העיר" כשהם לא לש"ש - זה עדיין לא פוטר אותם מאחריות זו ולא פוטר את מי שיכול להשפיע עליהם).

מה חסר? פרופורציות ודיני קדימה.
כי אם היה ברור שהתורה קודמת לכל הרבה נידונים היו מיותרים.
ומאחר שסולם הערכים עקום א"כ יל"ד אם כל העלאת נושא דומה לאלו
(שהיא בעצם חיזוק של דין ושל ערך מסויים בתורה) היא תורה או לא.
כי גם אם לא כולם מתכוונים 'לדבר בלימוד' - עדיין הנושא עצמו הוא נידון הלכתי והויכוחים הם בפרטים ובסדרי העדיפויות (ובשפתנו=בדיני קדימה)
וכמדומה שרבים רבים כן מתכוונים לבוא בשם ערכי התורה והמוסר האלוקי
ומה שהם מקצצים ומסלפים זה לא אומר שהם לא מתכוונים לתורה.
יש בזה הרבה נפק"מ - אבל הארכתי מידי... אולי בהזדמנות.


כרם
הודעות: 200
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי כרם » 27 מרץ 2019, 14:57

מרשה אני לעצמי להעיר על הדברים הקודמים, כי חסר כאן מימד נוסף.
אך טבעי הוא, שאנשים קטנים, שמעולם לא למדו לעבוד על מידותיהם, והם עושים כל מה שנראה להם כדאי, בדרך שנראית להם, יהיו ביניהם הרבה אוהבי שלטון, ששיטת המשילות הדמוקרטית מפתה אותם לנסות להגיע לשלטון, או לדרגה העליונה, או לפחות למדרגה כל שהיא של שלטון. לשם כך יש פרוצדורה כלפי החוק, הקמת מפלגה וכו', ויש פרוצדורה כלפי הצבור שכל החפץ למשול צריך קולות של אנשים מן ההמון שיצביעו עבורו. לשם כך יש מנגנון שנקרא "תעמולה", שתפקידו לטמטם את המוח ולפטם אותו בדרכים לא-הגיוניות אלא פרסומיות, למשוך מצביעים וקולות למלא את תאות השלטון של מנהלי המפלגה.
המפלגות בימינו, מחפשות איזו שהיא אחיזה בתורה כדי להשתמש בה למשוך את הצבור המתפתה אחריהם. כל האידואולגיות והדגשת ערכים שונים או "מצוות" ו"הלכות", אינם סיבות להקמת המפלגה, אלא תירוצים ואמצעים כדי לנהל תעמולה לזכות בקולות של בוחרים.
זו כבר שאלה אחרת לגמרי!


אלימלך
הודעות: 926
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 332 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי אלימלך » 27 מרץ 2019, 16:34

המימד הנוסף של הענין כתב:
27 מרץ 2019, 14:16
וכמדומה שרבים רבים כן מתכוונים לבוא בשם ערכי התורה והמוסר האלוקי
דמיון בעלמא, בכל מדינה יש שמאל וימין וכו'
וכן אין קשר בין ימין לשמאל להלכות פיק"נ, רק יש בזה נפק"מ לפיקו"נ.
אמנם נכון שהרבה חוקים במדינה יש להם מקור הלכתי לחיוב או לשלילה אבל מה בכך? ומה זה נוגע לנו?


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 28 מרץ 2019, 02:11

אענה בתמצית ממש על כמה טענות שנכתבו.
א. המילים 'ימין שמאל' אינן רלוונטיות כלל.
הנוגע לנו הוא רק ההחלטה למעשה - שהיא גופי תורה ממש בכל תחום.

ב. גם פוליטיקאי שלא חפץ באמת באידיאולוגיה מסויימת - מוגבל ע"י דעת הקהל לפעול באופן שמזכיר במקצת את הדיבורים שלו, ופשוט.

ג. השאלה 'מה זה נוגע אלינו' היא נכונה רק למי שלא מתעניין ואשריו!
אבל מי שכן חי בתוך עמו ושומע איך דנים יום יום גם במקומות של בני תורה באופן שכאילו אין על זה סוגיות שלמות ואין סולם ערכים ודיני קדימה = מצוה גדולה לתקן זאת!
כי יתכן שהם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה שהרי יש בינינו כאלו שמתכוונים לדון באמת מה צריך להיות, אך מושפעים מהשטחיות של החילונים וכו'.

ד. כבר כתב הרב וולבה שכמעט כל הקלקולים בעולם נובעים מכך שאנשים לא יודעים באמת את התורה. (רמח"ל - אילו היתה הידיעה רחבה וכו')
ולכן בכל נושא שמבארים את התורה יש השפעה בבחינת' שלח לחמך'.

ה. כשנפגשים עם מתקרבים וכדו' - כדאי לא להתבלבל אלא לדעת באופן מסודר ובהיר את השקפת התורה בנושאים המטרידים אותם כדי ללמד תועים בינה.

ו. כבר נודע מהגרי"ס ועוד שכל לימוד של נושא מסויים יש בו כדי להשפיע שהתורה תתקיים בזה כראוי.

ז. מחד: יש צורך להיזהר מריאקציה שלא נחשוב שהדברים אינם נקראים תורה (רק בגלל שהם נמצאים תמיד בפה של חסרי תורה! מה האמת אשמה? )
אלא הכל שאלות הלכתיות גם אם לא שמנו לב.
ומאידך: יש צורך לא ליפול להיפך ולא לתת לשום ערך שכזה משקל מעבר למה שצריך להיות מול דברים יותר חשובים, כי הם מנפחים בלי סוף...


מבקש אמת
הודעות: 654
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מרץ 2019, 05:52

המימד הנוסף של הענין כתב:
28 מרץ 2019, 02:11

ג. השאלה 'מה זה נוגע אלינו' היא נכונה רק למי שלא מתעניין ואשריו!
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל המופקע מחבירו (בעניני העולם) גדול מחבירו.


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 28 מרץ 2019, 14:20

מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
המימד הנוסף של הענין כתב:
28 מרץ 2019, 02:11

ג. השאלה 'מה זה נוגע אלינו' היא נכונה רק למי שלא מתעניין ואשריו!
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל המופקע מחבירו (בעניני העולם) גדול מחבירו.
ראיה יפה.
ולעצם הענין:
כמדומה שהדילמה של מבקש האמת שכתב 'אינני בטוח' היא מחמת שבכל זאת הרי כך חונכנו ולא חסר לזה מקורות...
ומאידך הרי 'לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות' וכו'.
והנה באופן כללי ידוע מ"ש המס"י (בפרק על הפרישות) שהכל תלוי בתוצאה.
ולכן אם המידע מקדם את האדם ומיישב את דעתו וכו' זו מצוה ומעלה.
ואם להיפך להיפך ע"ש.

אך בנושא זה יורשה לי להעיר שאולי מחמת המציאות הקשה והמסובכת שלנו במאבקים מול החילוניות הגוברת - הגענו למצב שצריך תמיד לחנך לפרישות מהעולם והתנתקות מהמציאות במרחב הציבורי
אבל במבט שני הנה הקב"ה מאוד מאוד מתעניין בארצנו ובהתנהלותה
(וכדאיתא בספה"ק הנקרא 'חומש' שי"ל ע"י הגאון הגדול מרן משה רבינו זיע"א)
וכל התורה מאריכה בזה לתקן ככל האפשר ולא לומר או הכל או כלום.
ובוודאי שגם כשהוא ציווה עלינו ללמוד כל היום הוא לא התכוין שלא נקיים.
וממילא 'ציפית לישועה' זה קודם כל לרצות מאוד שהתורה תתקיים בתוך המציאות כאן בארץ וכדלהלן (ממש על קצה המזלג) :
1. השיבה שופטינו - לרצות כל תיקון אפשרי במערכת המשפט.
2. ויועצינו - כל חוק אפשרי בכל תחום שחשוב לשפר את מודעות הציבור.
וכן חיזוק ידי גורמים בתקשורת באותם נקודות שהם בעד כוחות הטוב.
3. והסר ממנו יגון ואנחה - כל שיפור בעניינם חברתיים מכל סוג.
4. ומלוך עלינו אתה וכו' - כל חיזוק במעמדה של דעת תורה מול המון 'דעת תורא'... (שור) כלומר מול כל ענפי השלטון כאן ועכשיו.
וכן על זה הדרך - לא לומר 'או הכל או כלום'.
ובקיצור: התפילה היא התעניינות בכל הנעשה בארץ וגעגועים שיהיה מתוקן.


אלימלך
הודעות: 926
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 332 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי אלימלך » 28 מרץ 2019, 14:24

מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל מי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו.
אינני יודע מאיפה המצאת נוסח שמי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו אבל זה סימן לגדלות והשקיעות בלימוד.
הגמ' בשבועות בקל ניתן לישב לכל הגרסאות ואדרבה מר"פ מוכח ההיפך וידועים דברי הגה"ק הקה"י ועוד שבחור ישיבה אינו יכול לצמוח עם עיתון וכו'
בכל אופן אינני מתכוין להגיב באשכול זה שלא הבנתי ענינו ומה @המימד הנוסף של הענין אתה רוצה לדון בו


בנציון
הודעות: 410
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי בנציון » 28 מרץ 2019, 14:25

מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
המימד הנוסף של הענין כתב:
28 מרץ 2019, 02:11

ג. השאלה 'מה זה נוגע אלינו' היא נכונה רק למי שלא מתעניין ואשריו!
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל המופקע מחבירו (בעניני העולם) גדול מחבירו.
מה הראיה? רבא התפלא שאביי לא ידע דבר כזה, כמו בימינו מי שלא יודע שאמריקה יותר גדולה מצרפת, אבל הוא לא אמר אם זו מעלה או חיסרון.


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 28 מרץ 2019, 14:44

כרם כתב:
27 מרץ 2019, 14:57
מרשה אני לעצמי להעיר על הדברים הקודמים, כי חסר כאן מימד נוסף.
אך טבעי הוא, שאנשים קטנים, שמעולם לא למדו לעבוד על מידותיהם, והם עושים כל מה שנראה להם כדאי, בדרך שנראית להם, יהיו ביניהם הרבה אוהבי שלטון, ששיטת המשילות הדמוקרטית מפתה אותם לנסות להגיע לשלטון, או לדרגה העליונה, או לפחות למדרגה כל שהיא של שלטון. לשם כך יש פרוצדורה כלפי החוק, הקמת מפלגה וכו', ויש פרוצדורה כלפי הצבור שכל החפץ למשול צריך קולות של אנשים מן ההמון שיצביעו עבורו. לשם כך יש מנגנון שנקרא "תעמולה", שתפקידו לטמטם את המוח ולפטם אותו בדרכים לא-הגיוניות אלא פרסומיות, למשוך מצביעים וקולות למלא את תאות השלטון של מנהלי המפלגה.
המפלגות בימינו, מחפשות איזו שהיא אחיזה בתורה כדי להשתמש בה למשוך את הצבור המתפתה אחריהם. כל האידואולגיות והדגשת ערכים שונים או "מצוות" ו"הלכות", אינם סיבות להקמת המפלגה, אלא תירוצים ואמצעים כדי לנהל תעמולה לזכות בקולות של בוחרים.
זו כבר שאלה אחרת לגמרי!
אני שמח שחידדת את זה כדי שלא יראה שת"ח הם נאיביים... וכמאמר ריו"ח בן זכאי; שלא יאמרו הרמאים אין ת"ח בקיאים במעשי ידינו (ב"ב פ"ט:)
אבל מאידך חביבה עלי מאוד האימרה של הגרי"פ גולדווסר על הפסוק "זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי" = כשהם הליצוני לנטות לצד אחד לא נטיתי לצד הנגדי אלא המשכתי ישר...
וכן לעניננו האם עלינו לשכוח שבכל נושא יש תורה - רק בגלל שהמלך אחאב (משל בעלמא) גם מתכוין לא לש"ש וגם עובר במזיד על רוב התורה.
והאם עלינו לשכוח את כל המטרות שבשבילם יש מושג מלוכה - רק בגלל הטענה שהיום אין מלך...
גם בכל דור ובכל מציאות משתנה תמיד יש לתורה מהלך לפרטי פרטים!
וכל התורה כולה היא סטירת לחי למושג הפופולרי 'או הכל או כלום'...


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 28 מרץ 2019, 21:45

פרט בתוך הכלל:
כעת יש מאבק שכנוע בין עמי הארצות הימניים בשאלה איזה מועמד יטפל יותר טוב בשתלטנות של הבג"ץ וכדו'.

והנה מצידנו הנרדפים הגדולים מהבג"ץ פשיטא שזה מאוד הכרחי.
אבל יל"ד מצד הממדים הנוספים (למרות שכביכול נדמה שאין נפק"מ).

א. אם היתה זו ממש מלכות עכו"ם גם היתה מורכבות לא פשוטה!
כי מחד צריך לעצור ולרסן בריונים גזלנים המטים משפט יום יום.
אבל מאידך היה בזה גם חסרון - שתיקון זה יחזיר במשהו את אמון הציבור בבג"ץ (ראשי תיבות: בית גזלנים צבועים...)
והרי זהו בדיוק נגד דין דאורייתא "אויבינו פלילים" שאסור לדון שם כי בכך הוא מייקר שם הערכאות (ועל הכבוד הבודד הזה הוא נחשב מרים יד בתורת משה.
ועל כבוד קטן זה נפסק במ"ב שפסול מלשמש כחזן בימים נוראים!)

ב. וכעת שכלפי חוץ זו שלוחה נוספת של מלכות 'ישראל'...
ואילו כלפינו זה דוקא סוג חמור יותר של ערכאות
(כי כתבו הפוסקים שיהודים המצפצפים בגלוי על השו"ע זה פי כמה וכמה).
מובן שזה הרבה יותר מסובך - כי הכבוד שאומרים שהם מתוקנים הוא גם בזיון. וכן להיפך בזיונם הוא גם קצת כבוד למתחרים = אנשי ההלכה ובתי הדין המייצגים את לגיטימיות משפטי ה' בארצו ונחלתו.

(וגם הכבוד החיצוני חשוב שהרי כל הסליחה של יו"כ באה מכוח: למה יאמרו הגויים... )

> קיצרתי בצדדים בתקוה שאחרים יוסיפו לחדד וללבן הנושא.


מבקש אמת
הודעות: 654
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מרץ 2019, 21:59

אלימלך כתב:
28 מרץ 2019, 14:24
מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל מי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו.
אינני יודע מאיפה המצאת נוסח שמי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו אבל זה סימן לגדלות והשקיעות בלימוד.
הגמ' בשבועות בקל ניתן לישב לכל הגרסאות ואדרבה מר"פ מוכח ההיפך וידועים דברי הגה"ק הקה"י ועוד שבחור ישיבה אינו יכול לצמוח עם עיתון וכו'
בכל אופן אינני מתכוין להגיב באשכול זה שלא הבנתי ענינו ומה @המימד הנוסף של הענין אתה רוצה לדון בו
לא אני המצאתי את המושג, אלא אנשים מסויימים שחושבים שבגלל שאדם גדול כזה או אחר הינו מופקע מעניני העולם הרי זה סיבה או סימן לגדלות, אבל האמת היא שאין קשר, וזה רק תלוי בתכונת הנפש. אני מכיר אנשים שאינם קשורים ללימוד כלל ומופקעים מעניני העולם, ומאידך אנשים השקועים בלימוד ומתמצאים בהוויות העולם (במידה מסויימת), והכל נובע מתכונת נפשם גרידא.

אך זה אמת שמי ששקוע בתורה ובעניני רוחניות יהיה פחות מעורה בכל הפרטים והדקויות של הבלי העולם מחמת שאין לו זמן וענין לקרוא על זה. דברי אמורים רק לגבי דברים כלליים שאין צורך להשקיע זמן ומאמץ להתמצא בהם אלא קולטים זאת ממילא בעצם ההמצאות בכדור הארץ (כמו האם מלכות רומי גדולה ממלכות פרס).


מבקש אמת
הודעות: 654
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מרץ 2019, 22:01

בנציון כתב:
28 מרץ 2019, 14:25
מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
המימד הנוסף של הענין כתב:
28 מרץ 2019, 02:11

ג. השאלה 'מה זה נוגע אלינו' היא נכונה רק למי שלא מתעניין ואשריו!
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל המופקע מחבירו (בעניני העולם) גדול מחבירו.
מה הראיה? רבא התפלא שאביי לא ידע דבר כזה, כמו בימינו מי שלא יודע שאמריקה יותר גדולה מצרפת, אבל הוא לא אמר אם זו מעלה או חיסרון.
מסגנון התגובה משמע שהתפלא על כך ולא שראה בזה מעלה של שקיעות בלימוד, שאז לא היה מתפלא אלא היה אומר "אשריך שהינך שקוע בתורה" (כמו שבימינו יש שאומרים כשרואים מישהו שאינו יודע מי ראש הממשלה, ולא יודעים שזה פשוט בגלל שהוא אדם תלוש ללא קשר ללימוד התורה).


אסף
הודעות: 114
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 57 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי אסף » 29 מרץ 2019, 01:26

מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 21:59
אלימלך כתב:
28 מרץ 2019, 14:24
מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 05:52
אינני בטוח שזה נכון, יעויין שבועות ו,ב שרבא תמה על רב פפא שאינו יודע שמלך גדול רומי גדול ממלך פרס "בחורשיא קאכיל ליה" (פירש"י האיש הזה מוטמן ביערים כל ימיו שלא שמע בטיבעה של מלכות רומי), ומשמע דלא כאותם האומרים שכל מי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו.
אינני יודע מאיפה המצאת נוסח שמי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו אבל זה סימן לגדלות והשקיעות בלימוד.
הגמ' בשבועות בקל ניתן לישב לכל הגרסאות ואדרבה מר"פ מוכח ההיפך וידועים דברי הגה"ק הקה"י ועוד שבחור ישיבה אינו יכול לצמוח עם עיתון וכו'
בכל אופן אינני מתכוין להגיב באשכול זה שלא הבנתי ענינו ומה @המימד הנוסף של הענין אתה רוצה לדון בו
לא אני המצאתי את המושג, אלא אנשים מסויימים שחושבים שבגלל שאדם גדול כזה או אחר הינו מופקע מעניני העולם הרי זה סיבה או סימן לגדלות, אבל האמת היא שאין קשר, וזה רק תלוי בתכונת הנפש. אני מכיר אנשים שאינם קשורים ללימוד כלל ומופקעים מעניני העולם, ומאידך אנשים השקועים בלימוד ומתמצאים בהוויות העולם (במידה מסויימת), והכל נובע מתכונת נפשם גרידא.

אך זה אמת שמי ששקוע בתורה ובעניני רוחניות יהיה פחות מעורה בכל הפרטים והדקויות של הבלי העולם מחמת שאין לו זמן וענין לקרוא על זה. דברי אמורים רק לגבי דברים כלליים שאין צורך להשקיע זמן ומאמץ להתמצא בהם אלא קולטים זאת ממילא בעצם ההמצאות בכדור הארץ (כמו האם מלכות רומי גדולה ממלכות פרס).
כל אחד מבין ויודע שמתארים 'אדם גדול' לא רק מצד ידיעותיו אלא בעיקר ברמה הרוחנית האישית. "צדיקים ליבם ברשותם" - הם ברי דעת ונטיותיהם הטבעית מנוהלות ומונהגות בצורה מושכלת להביאם אל תכליתם בהגעת האדם והעולם תיקונו. כל נטיה חומרית שעומדת לעצמה ונפרדת מהתכלית הרוחנית יש בה פגם, שכן אינה עומדת אלא לשימוש האדם לתפקידו הרוחני. מתוך הקדשת פניות הלב והזמן אל כל דבר חומרי כחשוב מצד עצמו יורדים מטה מטה.
(הגרי"א וינטרויב זצ"ל הביא שאחר חטא אדה"ר נאמר "ונפקחו עיניהם" לראות שטותא דהאי עלמא - נפתחה אפשרות להכיר כאילו העולם הזה יכול להתקיים לעצמו. מהזיכרון ואינו מדויק).
ממילא אם אדם קובע עצמו להתעניין בדברים גשמיים ולו יהא זה כדי לדעת מה קורה וכו' - אם זה נעשה מכוח היצר להכיר עולם חוץ מעולמה של תורה, ומתוך השקפה על המציאות בלי עינים של תורה, אינו אדם גדול כי בתפיסת עולמו מערכת החיים בחוץ שונה מעולמה של תורה. אבל אם אדם גדול נצרך לדעת מה קורה בעולם לצורך הנהגת עולם התורה או לצורך העמקת ידיעותיו בתורה או מברר המציאות לצורך פסק הלכה, או אפילו להרגיע מעט את מוחו מהיגיעה בתורה ואינו קובע מחשבתו בחומריות ועוד כוונות ישרות ואמיתיות להתענינותו זאת - קדוש יאמר לו - שמקדש את החומריות בראיה עמוקה של המציאות החומריות בעינים של תורה ומגביה את אותה מציאות חומרית לרמה של משמשי האדם השלם כמש"כ במס"י.
וז"ל הביאור הלכה סי' א במצוות התמידיות - "לאהוב המקום ב"ה... וענין המצוה שיראה האדם להשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת הש"י ויעריך בלבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד הכל הוא כאין נגד אהבתו ית' וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לש"ש רק להתענג ולהשיג כבוד ביטל עשה זו ועונשו גדול".
לכן - אם יש ת"ח שיודעים מה קורה ואם יש כאלו שלא - אין זה תלוי אלא כל אחד לפי תפקידו וכוחות נפשו וכמש"כ @מבקש אמת, אבל אם מישהו בקי בפרטי פרטים וקובע מחשבתו בענייני העולם...


יהודי של פעם
הודעות: 111
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי יהודי של פעם » 29 מרץ 2019, 03:01

יעיינו נא החברים בגמ' גיטין מה.
שמשמע שאביי לא ידע שלכל החמורים יש כרס לבנה
והיה סבור שרק החמור שלו כן,


יהודי של פעם
הודעות: 111
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי יהודי של פעם » 29 מרץ 2019, 03:26

'מופקע מעוה"ז' שהוזכר כאן
אין בזה מטרה בפני עצמו חלילה
רק הוא עדות על השקיעות בתורה של אותו מופקע
שמרוב חשקו בתורה לא נותן דעתו לנעשה סביבו
ואכן שקיעותו בתורה ראויה לציון.


מבקש אמת
הודעות: 654
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 מרץ 2019, 04:17

יהודי של פעם כתב:
29 מרץ 2019, 03:01
יעיינו נא החברים בגמ' גיטין מה.
שמשמע שאביי לא ידע שלכל החמורים יש כרס לבנה
והיה סבור שרק החמור שלו כן,
אם חז"ל לא ידעו את המציאות היאך אנו סומכים עליהם בהרבה הלכות שתלויים במציאות? ואין לומר שידעו הכל ברוח הקודש, שהרי כמה פעמים שואלת הגמ' מנא ידע ואחד מהיישובים הוא סוד ה' ליראיו (עי' סנהדרין מח,ב וסוטה ד,ב ועוד), והרי שבשאר ההלכות שחז"ל קבעו היה על בסיס נסיונם וידיעתם במילי דעלמא ולא ברוח הקודש וכהא דרב דר אצל רועי בקר י"ח חודש כדי ללמוד על מומי בהמה.

ולגבי הגמ' בגיטין שם - יעויין בתפארת יעקב שתמה איך אביי טעה בכזה דבר (ולא עלה על דעתו לומר שזה נובע משקיעותו בתורה...), וע"כ ביאר שטענת הכותאי היתה "אטו כולי עלמא לאו כריסי חיוורתא נינהו" כלומר וכי כל החמורים אין כרסם לבנה - והלא רק רוב החמורים אין כרסם לבנה ולא כולם, וממילא אין זה בגדר סימן מובהק לומר שחמורו של אביי הוא מהמיעוט שכרסם לבנה. אמנם קשה לי על פירושו שהרי במציאות בימינו רואים שכל החמורים כרסם לבנה.

והחתם סופר שם ג"כ הבין שאין לומר שאביי טעה בזה, ופירש באופ"א, שאביי יחשב שאין רוצים לסמוך על טביעות עין של ת"ח וחשב שאולי יטעו לסמוך על סימן גרוע. אך גם פירושו צ"ב מאי ס"ד שיטעו בזה, הלא רק שוטה יטעה בסימן כזה שאיננו סימן כלל.

ולענ"ד צ"ל שהנה במציאות לא רק הכרס לבנה אלא גם חלק מהרגליים ולפעמים כל הרגל, והסיבה היא בגלל ייצור פיגמנטים שנובע מקרינת השמש והחלק הפחות חשוף לשמש אינו מייצר פיגמנטים אלו, והסימן שאביי שלח הוא שדווקא הכרס לבנה ואילו כל השאר לא לבן כלל שזהו פחות מצוי, והם לא הבינו טענתו וחשבו שכוונתו על כל החלק התחתון של הגוף (או שהבינו טענתו אלא שטענו שמצוי שרק הכרס לבנה ולא הרגליים וע"כ אין זה סימן מובהק).


מבקש אמת
הודעות: 654
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 מרץ 2019, 04:21

אסף כתב:
29 מרץ 2019, 01:26
מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 21:59
אלימלך כתב:
28 מרץ 2019, 14:24

אינני יודע מאיפה המצאת נוסח שמי שאינו יודע בעניני העולם גדול מחבירו אבל זה סימן לגדלות והשקיעות בלימוד.
הגמ' בשבועות בקל ניתן לישב לכל הגרסאות ואדרבה מר"פ מוכח ההיפך וידועים דברי הגה"ק הקה"י ועוד שבחור ישיבה אינו יכול לצמוח עם עיתון וכו'
בכל אופן אינני מתכוין להגיב באשכול זה שלא הבנתי ענינו ומה @המימד הנוסף של הענין אתה רוצה לדון בו
לא אני המצאתי את המושג, אלא אנשים מסויימים שחושבים שבגלל שאדם גדול כזה או אחר הינו מופקע מעניני העולם הרי זה סיבה או סימן לגדלות, אבל האמת היא שאין קשר, וזה רק תלוי בתכונת הנפש. אני מכיר אנשים שאינם קשורים ללימוד כלל ומופקעים מעניני העולם, ומאידך אנשים השקועים בלימוד ומתמצאים בהוויות העולם (במידה מסויימת), והכל נובע מתכונת נפשם גרידא.

אך זה אמת שמי ששקוע בתורה ובעניני רוחניות יהיה פחות מעורה בכל הפרטים והדקויות של הבלי העולם מחמת שאין לו זמן וענין לקרוא על זה. דברי אמורים רק לגבי דברים כלליים שאין צורך להשקיע זמן ומאמץ להתמצא בהם אלא קולטים זאת ממילא בעצם ההמצאות בכדור הארץ (כמו האם מלכות רומי גדולה ממלכות פרס).
כל אחד מבין ויודע שמתארים 'אדם גדול' לא רק מצד ידיעותיו אלא בעיקר ברמה הרוחנית האישית. "צדיקים ליבם ברשותם" - הם ברי דעת ונטיותיהם הטבעית מנוהלות ומונהגות בצורה מושכלת להביאם אל תכליתם בהגעת האדם והעולם תיקונו. כל נטיה חומרית שעומדת לעצמה ונפרדת מהתכלית הרוחנית יש בה פגם, שכן אינה עומדת אלא לשימוש האדם לתפקידו הרוחני. מתוך הקדשת פניות הלב והזמן אל כל דבר חומרי כחשוב מצד עצמו יורדים מטה מטה.
(הגרי"א וינטרויב זצ"ל הביא שאחר חטא אדה"ר נאמר "ונפקחו עיניהם" לראות שטותא דהאי עלמא - נפתחה אפשרות להכיר כאילו העולם הזה יכול להתקיים לעצמו. מהזיכרון ואינו מדויק).
ממילא אם אדם קובע עצמו להתעניין בדברים גשמיים ולו יהא זה כדי לדעת מה קורה וכו' - אם זה נעשה מכוח היצר להכיר עולם חוץ מעולמה של תורה, ומתוך השקפה על המציאות בלי עינים של תורה, אינו אדם גדול כי בתפיסת עולמו מערכת החיים בחוץ שונה מעולמה של תורה. אבל אם אדם גדול נצרך לדעת מה קורה בעולם לצורך הנהגת עולם התורה או לצורך העמקת ידיעותיו בתורה או מברר המציאות לצורך פסק הלכה, או אפילו להרגיע מעט את מוחו מהיגיעה בתורה ואינו קובע מחשבתו בחומריות ועוד כוונות ישרות ואמיתיות להתענינותו זאת - קדוש יאמר לו - שמקדש את החומריות בראיה עמוקה של המציאות החומריות בעינים של תורה ומגביה את אותה מציאות חומרית לרמה של משמשי האדם השלם כמש"כ במס"י.
וז"ל הביאור הלכה סי' א במצוות התמידיות - "לאהוב המקום ב"ה... וענין המצוה שיראה האדם להשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת הש"י ויעריך בלבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד הכל הוא כאין נגד אהבתו ית' וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לש"ש רק להתענג ולהשיג כבוד ביטל עשה זו ועונשו גדול".
לכן - אם יש ת"ח שיודעים מה קורה ואם יש כאלו שלא - אין זה תלוי אלא כל אחד לפי תפקידו וכוחות נפשו וכמש"כ @מבקש אמת, אבל אם מישהו בקי בפרטי פרטים וקובע מחשבתו בענייני העולם...
אכן אין המדובר כאן על מי שקובע עצמו להתעסק בעניני עולם הזה אלא מי שמכיר את המציאות מתוקף היותו חי בכדור הארץ והוא ער למתרחש סביבו (לא בשביל הנהגת עולם התורה, אלא פשוט משום שזהו טבע האדם בר דעת ששם לב למה שקורה בעולם סביבו ומתעניין בזה, חוץ מיחידים שבטבעם הינם שקועים בעולמם - לאו דווקא בתורה - וע"כ אין שמים לב למתרחש סביבם).

חושבני שההגדרה "להכיר עולם חוץ מעולמה של תורה" אינו מדוייק בחלק גדול מהמקרים, מאחר והתורה מלמדת אותנו היאך להסתכל על העולם, וממילא מי שמתעניין במה שקורה בעולם ומסתכל על זה במבט תורני הרי זה כלול בעולמה של תורה. (ורק שכמובן מי שמתעניין בפרטי פרטים מה אמר ח"כ פלוני על שר אלמוני וכו' אין זה נוגע להסתכלות תורנית אלא פטפוטי הבלים בעלמא).


אסף
הודעות: 114
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 57 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי אסף » 31 מרץ 2019, 01:38

מבקש אמת כתב:
29 מרץ 2019, 04:21
אסף כתב:
29 מרץ 2019, 01:26
מבקש אמת כתב:
28 מרץ 2019, 21:59


לא אני המצאתי את המושג, אלא אנשים מסויימים שחושבים שבגלל שאדם גדול כזה או אחר הינו מופקע מעניני העולם הרי זה סיבה או סימן לגדלות, אבל האמת היא שאין קשר, וזה רק תלוי בתכונת הנפש. אני מכיר אנשים שאינם קשורים ללימוד כלל ומופקעים מעניני העולם, ומאידך אנשים השקועים בלימוד ומתמצאים בהוויות העולם (במידה מסויימת), והכל נובע מתכונת נפשם גרידא.

אך זה אמת שמי ששקוע בתורה ובעניני רוחניות יהיה פחות מעורה בכל הפרטים והדקויות של הבלי העולם מחמת שאין לו זמן וענין לקרוא על זה. דברי אמורים רק לגבי דברים כלליים שאין צורך להשקיע זמן ומאמץ להתמצא בהם אלא קולטים זאת ממילא בעצם ההמצאות בכדור הארץ (כמו האם מלכות רומי גדולה ממלכות פרס).
כל אחד מבין ויודע שמתארים 'אדם גדול' לא רק מצד ידיעותיו אלא בעיקר ברמה הרוחנית האישית. "צדיקים ליבם ברשותם" - הם ברי דעת ונטיותיהם הטבעית מנוהלות ומונהגות בצורה מושכלת להביאם אל תכליתם בהגעת האדם והעולם תיקונו. כל נטיה חומרית שעומדת לעצמה ונפרדת מהתכלית הרוחנית יש בה פגם, שכן אינה עומדת אלא לשימוש האדם לתפקידו הרוחני. מתוך הקדשת פניות הלב והזמן אל כל דבר חומרי כחשוב מצד עצמו יורדים מטה מטה.
(הגרי"א וינטרויב זצ"ל הביא שאחר חטא אדה"ר נאמר "ונפקחו עיניהם" לראות שטותא דהאי עלמא - נפתחה אפשרות להכיר כאילו העולם הזה יכול להתקיים לעצמו. מהזיכרון ואינו מדויק).
ממילא אם אדם קובע עצמו להתעניין בדברים גשמיים ולו יהא זה כדי לדעת מה קורה וכו' - אם זה נעשה מכוח היצר להכיר עולם חוץ מעולמה של תורה, ומתוך השקפה על המציאות בלי עינים של תורה, אינו אדם גדול כי בתפיסת עולמו מערכת החיים בחוץ שונה מעולמה של תורה. אבל אם אדם גדול נצרך לדעת מה קורה בעולם לצורך הנהגת עולם התורה או לצורך העמקת ידיעותיו בתורה או מברר המציאות לצורך פסק הלכה, או אפילו להרגיע מעט את מוחו מהיגיעה בתורה ואינו קובע מחשבתו בחומריות ועוד כוונות ישרות ואמיתיות להתענינותו זאת - קדוש יאמר לו - שמקדש את החומריות בראיה עמוקה של המציאות החומריות בעינים של תורה ומגביה את אותה מציאות חומרית לרמה של משמשי האדם השלם כמש"כ במס"י.
וז"ל הביאור הלכה סי' א במצוות התמידיות - "לאהוב המקום ב"ה... וענין המצוה שיראה האדם להשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת הש"י ויעריך בלבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד הכל הוא כאין נגד אהבתו ית' וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לש"ש רק להתענג ולהשיג כבוד ביטל עשה זו ועונשו גדול".
לכן - אם יש ת"ח שיודעים מה קורה ואם יש כאלו שלא - אין זה תלוי אלא כל אחד לפי תפקידו וכוחות נפשו וכמש"כ @מבקש אמת, אבל אם מישהו בקי בפרטי פרטים וקובע מחשבתו בענייני העולם...
אכן אין המדובר כאן על מי שקובע עצמו להתעסק בעניני עולם הזה אלא מי שמכיר את המציאות מתוקף היותו חי בכדור הארץ והוא ער למתרחש סביבו (לא בשביל הנהגת עולם התורה, אלא פשוט משום שזהו טבע האדם בר דעת ששם לב למה שקורה בעולם סביבו ומתעניין בזה, חוץ מיחידים שבטבעם הינם שקועים בעולמם - לאו דווקא בתורה - וע"כ אין שמים לב למתרחש סביבם).

חושבני שההגדרה "להכיר עולם חוץ מעולמה של תורה" אינו מדוייק בחלק גדול מהמקרים, מאחר והתורה מלמדת אותנו היאך להסתכל על העולם, וממילא מי שמתעניין במה שקורה בעולם ומסתכל על זה במבט תורני הרי זה כלול בעולמה של תורה. (ורק שכמובן מי שמתעניין בפרטי פרטים מה אמר ח"כ פלוני על שר אלמוני וכו' אין זה נוגע להסתכלות תורנית אלא פטפוטי הבלים בעלמא).
הצדק עמך ואדייק - מי שתפיסת עולמו שיש עולם רחב שלם מחוץ לעולמה של תורה ושישנה מערכת חיים נפרדת - זאת בעיה ראשונית באמונת היחוד וממילא עיסוק בעולם מתוך תפיסה זו היא קביעת המחשבה בהם שלא לש"ש. היעד המיוחד של חיים בתוך כדור הארץ עם הבטה נוכח המציאות בעיניים של תורה היא משאת נפשו של עובד ה'.


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
הודעות: 242
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכות מדינה הלכות פוליטיקה והלכות פרופורציה.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 31 מרץ 2019, 01:54

המימד הנוסף של הענין כתב:
28 מרץ 2019, 21:45
פרט בתוך הכלל:
כעת יש מאבק שכנוע בין עמי הארצות הימניים בשאלה איזה מועמד יטפל יותר טוב בשתלטנות של הבג"ץ וכדו'.

והנה מצידנו הנרדפים הגדולים מהבג"ץ פשיטא שזה מאוד הכרחי.
אבל יל"ד מצד הממדים הנוספים (למרות שכביכול נדמה שאין נפק"מ).

א. אם היתה זו ממש מלכות עכו"ם גם היתה מורכבות לא פשוטה!
כי מחד צריך לעצור ולרסן בריונים גזלנים המטים משפט יום יום.
אבל מאידך היה בזה גם חסרון - שתיקון זה יחזיר במשהו את אמון הציבור בבג"ץ (ראשי תיבות: בית גזלנים צבועים...)
והרי זהו בדיוק נגד דין דאורייתא "אויבינו פלילים" שאסור לדון שם כי בכך הוא מייקר שם הערכאות (ועל הכבוד הבודד הזה הוא נחשב מרים יד בתורת משה.
ועל כבוד קטן זה נפסק במ"ב שפסול מלשמש כחזן בימים נוראים!)

ב. וכעת שכלפי חוץ זו שלוחה נוספת של מלכות 'ישראל'...
ואילו כלפינו זה דוקא סוג חמור יותר של ערכאות
(כי כתבו הפוסקים שיהודים המצפצפים בגלוי על השו"ע זה פי כמה וכמה).
מובן שזה הרבה יותר מסובך - כי הכבוד שאומרים שהם מתוקנים הוא גם בזיון. וכן להיפך בזיונם הוא גם קצת כבוד למתחרים = אנשי ההלכה ובתי הדין המייצגים את לגיטימיות משפטי ה' בארצו ונחלתו.

(וגם הכבוד החיצוני חשוב שהרי כל הסליחה של יו"כ באה מכוח: למה יאמרו הגויים... )

> קיצרתי בצדדים בתקוה שאחרים יוסיפו לחדד וללבן הנושא.
בעקבות הגלישה מנושא האשכול זכו הת"ח כאן ללבן נידון מענין:
"כמה להתעניין בעניני הציבור" .
אבל כמדומה שכו"ע לא פליגי שכשזה נצרך למעשה יש לברר הדין והמציאות.

אלא מאי כאן נראה שאינו למעשה כלל כי אנחנו לא נציגי ציבור.

אבל באמת זה אינו כי כל מה שהציבור מעלה למודעות - חשוב לנציגים שהוא יסתדר.
ומסתבר שאם (בטעות!) בעיני כל הת"ח היה דין קדימה לטיפול במערכת המשפט - לפני כסף לישיבות = זה היה מסתדר לפני זה.(וזה רק משל)

ולהמחשה בעלמא: היום יצא לי לשבת עם אבא של סגן ר"ע חיפה בשמחה משפחתית, והאבא הזה הוא ת"ח גדול.
וחשבתי לעצמי לו יצוייר שאותו אבא היה מברר את הסוגיא של הזיהום מבתי הזיקוק בחיפה ומחליט שזה המצוה הכי גדולה שמטילה על בנו חיוב להשתדל לבטל זאת משום סכנה וכו'.
ונניח שכל המשפחה גם היו לומדים זאת בכולל וכך היה יוצא להם - הגיוני שזה היה מחלחל הלאה וגורם לחיזוק חומת הדת בזה.
וברשותכם רק להמחשה - מה היה קורה אם כל הכוללים בחיפה היו לומדים זאת וכולם היו כותבים חבורות להוכיח שענין בתי הזיקוק קודם לדברים מסוימים העומדים שם על הפרק...
האם זה לא היה משפיע במישרין או בעקיפין לטווח קצר או ארוך?
(כאמור רק לו יצוייר! כי אני לא גר בחיפה ואין לי שמץ מושג מה קורה שם)

🤗ואם אתם חושבים בלגלוג "נו, זה מה שחשוב לו שילמדו בכולל?" = גם זה הכרעה בדיני קדימה במה יש להתרכז ועל מה לעורר מודעות כי הרי יש סוגיות שלא הייתם מלגלגים על מי שעושה להם 'הפצה'...

האם אני עוסק בזה - לא! האם יש לי עמדה בזה - גם לא!
האם זה משל טוב להמחיש שהכל הוא תורה? תחליטו אתם.

(אבל אקוה שעכ"פ העיקרון מובן שבכל נושא ציבורי יש גם הלכות פרופורציה ודיני קדימה. דכיון שהיכולת של ההשפעה מוגבלת - חשוב לברר מה הכי דחוף)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח