סקר אסקרנו לך | סקר מעשרות מהכשרים מעולים

[הצעיר שבחבורה]

דברים החמורים יותר מדמאי? אפשר לשמוע במה המדובר?

הרי הוא כבר כתב:

בעיות דיניות של שליחות בעכו"ם ודשלב"ל וכו',

זה מצוי בהרבה מאד מוצרים, שהחברה שייכת גם לנכרים ולפי הדין אין שום אפשרות למנות שליח לעשר.

מלבד זאת יש ענין שמן מגידולי חו"ל במיצוי מקומי שמערכות הכשרות מקילים ותלמידי החזו"א הכריעו לחומרא.

מלבד זאת יש שחוששים שמחמת ריבוי התקלות ואין מי שמעיד בצורה ברורה שעישר כדין דינו חמור יותר מדמאי.

א. אעיין בזה.
ב. על שמן ידעתי.
ג. מי הם החוששים, אשמח לדעת.

[דוד ה.]

מלבד זאת יש ענין שמן מגידולי חו"ל במיצוי מקומי שמערכות הכשרות מקילים והחזו"א הכריע לחומרא.

פחות נפוץ היום

[יהודי]

מלבד זאת יש ענין שמן מגידולי חו"ל במיצוי מקומי שמערכות הכשרות מקילים והחזו"א הכריע לחומרא.

פחות נפוץ היום

לפני התייקרות הקנולה, כמעט שלא היו משתמשים בשמן סויה. אבל בתקופה האחרונה לאחר התייקרות הקנולה, רואים יותר שמן סויה בחנויות.
ולבד מכך שלא תמיד המיצוי בארץ, הגר"ח גריינמן הסתפק (ואולי אף צידד להקל איני זוכר כעת) שמא כיום שישנם שימושים רבים לסויה, נחשב גמר מלאכתו בחו"ל. 

[דוד ה.]

לפני התייקרות הקנולה, כמעט שלא היו משתמשים בשמן סויה. אבל בתקופה האחרונה לאחר התייקרות הקנולה, רואים יותר שמן סויה בחנויות.
ולבד מכך שלא תמיד המיצוי בארץ, הגר"ח גריינמן הסתפק (ואולי אף צידד להקל איני זוכר כעת) שמא כיום שישנם שימושים רבים לסויה, נחשב גמר מלאכתו בחו"ל.

אכן דברתי על הקנולה שהמיצוי כיום הוא בחו"ל (לפי הידוע לי) בסויה אני לא יודע על כל החברות אבל נראה לי שברובם המיצוי בחו"ל.

[גוד או איגוד]

צא ובדוק כמה מהם מעשרים אצל השווער.

רוב אלו שמקפידים לעשר גם השווער שלהם מעשר... , מתוך השאר נראה לי שרובם מעשרים, [כמובן לא אני ולא אתה בדקנו את הנתונים, אבל זה הרושם שלי]. אני מזכיר שוב שאנחנו לא דנים על כל מי שמישהו הגדיר אותו כחזו"א'ניק [ואין לנו צורך להכריע בשאלה הגורלית "מיהו חזונאיש'ניק"], הנידון הוא על אלו שרואים את החיוב לעשר כעיקר הדין. ומאחר ובכל חוג, וכ"ש בחוג הזה, לא מצוי אנשים שינהגו באופן שלדעתם הוא אסור מעיקר הדין, מסתבר מאד שהמשפט הזה:

הציבור החזונאישניק ככללותו ... למעשה רובם רואים את זה כעיקר הדין, אבל מעטים האנשים שמתנהגים ככה ממש (גם בתוך החזונאישניקס'),

הוא הוצש"ר בעלמא.

צודק, יש הרבה הגיון בדבריך, וכנראה שטעיתי.
 

[חייל של הרבי]

מי שמקפידים לעשר הכל,
האם ממש אומרים כל הנוסח של כל ההפרשות, או שמא סומכים על נוסחאות מקוצרות, וא"כ מה הן?
ובאופן כללי הייתי שמח לקבל קצת רקע מעשי, איך נראה סדר יום של זהיר במעשרות.
האם מעשרים כל דבר מיד כאשר נרכש או שמעשרים בעת האכילה. איך מתמודדים עם נשים וילדים, ועוד.
שואל בזהירות כמידע שאולי יבוא לעזרי.

[הצעיר שבחבורה]

מי שמקפידים לעשר הכל,
א. האם ממש אומרים כל הנוסח של כל ההפרשות, או שמא סומכים על נוסחאות מקוצרות, וא"כ מה הן?
ובאופן כללי הייתי שמח לקבל קצת רקע מעשי, איך נראה סדר יום של זהיר במעשרות.
ב. האם מעשרים כל דבר מיד כאשר נרכש או שמעשרים בעת האכילה. ג. איך מתמודדים עם נשים וילדים, ועוד.
שואל בזהירות כמידע שאולי יבוא לעזרי.

א. ראשית הדבר תלוי בין המקפידים (חזו"א או בריסק). ועכ"פ לרוב ההרגל גם הנוסח הארוך נעשה קל ומהיר. 
ב. כל חד לפום חורפא דיליה. אצלי בדר"כ הדבר תלוי בין דברים פתוחים, שאז מומלץ לעשר מיד עם הקניה (או ההבאה לבית), לבין דברים סגורים, ששם ניתן לקבוע הרגל וכלל של פתיחת החבילה.
ועיקר החשיבות הוא שיהא כלל קבוע וכך יתמעטו המכשלות.
ג. נשים יכולות ללמוד לעשר בקלות. (ניתן להדפיס דף יפה עם נוסח המעשר, והמעוניין 'יחמיר' לצפות בלמינציה, ולהצמידו למקרר או לגב הארון, או במקום זמין אחר).
ילדים זהו נושא מורכב יותר, ותלוי גיל. אני מניח שלא כל ילדי מקפידים לעשר כל דבר שמקבלים מחוץ לבית. אך כבר ארע ששאלו בבית החבר/ה 'האם זה מעושר?'

מקווה שהועלתי, ואשמח להיות לתועלת באם נצרך.

[חייל של הרבי]

מקווה שהועלתי, ואשמח להיות לתועלת באם נצרך.

הועלת מאוד.

מה עושים לגבי התארחות בסעודת שבת אצל מי שלא מעשר?
בעיקרון (במצב בו ידעתי שהירקות לא יהיו בד"ץ) נהגתי בזה באופן מסויים, אך איני בטוח שזהו האופן הכי מועיל. מה נוהגים המעשרים?

[אמונת אומן]

אך כבר ארע ששאלו בבית החבר/ה 'האם זה מעושר?'

צע''ג

[הצעיר שבחבורה]

מקווה שהועלתי, ואשמח להיות לתועלת באם נצרך.

הועלת מאוד.

מה עושים לגבי התארחות בסעודת שבת אצל מי שלא מעשר?
בעיקרון (במצב בו ידעתי שהירקות לא יהיו בד"ץ) נהגתי בזה באופן מסויים, אך איני בטוח שזהו האופן הכי מועיל. מה נוהגים המעשרים?

איני בטוח שהבנתי את השאלה, האם לגבי הזהירות מהרגשת בעל הבית? או לגבי השבת?

לגבי זהירות מהרגשת בעל הבית, איני זוכר כרגע מקרה כזה, שבו הייתי צריך להזהר מזה, אני מקפיד במה שהם אינם מקפידים, ולמה שיקפידו עלי על כך.

לגבי השבת, אני (כמנהג אאמו"ר) מסתמך על התנאי לעשר בשבת עצמה, איני יודע אם זה מוסכם.

[הצעיר שבחבורה]

אך כבר ארע ששאלו בבית החבר/ה 'האם זה מעושר?'

צע''ג

אשמח לביאור.

[חייל של הרבי]

 

איני בטוח שהבנתי את השאלה, האם לגבי הזהירות מהרגשת בעל הבית? או לגבי השבת?

לגבי זהירות מהרגשת בעל הבית, איני זוכר כרגע מקרה כזה, שבו הייתי צריך להזהר מזה, אני מקפיד במה שהם אינם מקפידים, ולמה שיקפידו עלי על כך.

לגבי השבת, אני (כמנהג אאמו"ר) מסתמך על התנאי לעשר בשבת עצמה, איני יודע אם זה מוסכם.

כוונתי היא לעניין שבת.
מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?
 

[הצעיר שבחבורה]

מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

[חייל של הרבי]

מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

אם הבנתי נכון - לומר בערש"ק שמה שאפריש בשבת יחול כבר מעכשיו?
 

[הצעיר שבחבורה]

מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

אם הבנתי נכון - לומר בערש"ק שמה שאפריש בשבת יחול כבר מעכשיו?

את נוסח התנאי כבר מצאתי
דרך אמונה קונטרסים קונ' הלכ' תרו"מ שנדפס ע"פ מרן החזו"א (כרך ג)

וזה לשון התנאי: "יותר מאחד ממאה ממה שאני עתיד להפריש יהא תרומה גדולה בצד צפונו ואותו אחד ממאה הנשאר ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות יהיו מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שהתניתי שיהא מעשר יהא תרומת מעשר ומעשר עני בדרומו, ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומו, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחלול מעשר" (ויחשוב שלא יהא חל עכשיו כלל) אם התנה תנאי כזה יכול להפריש בשבת את המתנות כהלכתן ובשעת ההפרשה יאמר את הנוסח של הפרשת תו"מ. 

לגבי היכן ובמה בדיוק זה מועיל, אעיין בל"נ, כמדומה שמנהג לסמוך ע"ז בדברים הבאים מכשרות מהודרת, ובשאר דברים לא ידענא.

[הצעיר שבחבורה]

לגבי היכן ובמה בדיוק זה מועיל, אעיין בל"נ, כמדומה שמנהג לסמוך ע"ז בדברים הבאים מכשרות מהודרת, ובשאר דברים לא ידענא.

מקופיא, בטבל ודאי אינו מועיל אלא במה שהיה ברשותו, ובדמאי הקילו אף למה שאינו ברשותו.
ומעתה תלוי הדבר לכאו' בכיצד נדון כל דבר ודבר בזמננו.

[הצעיר שבחבורה]

לגבי היכן ובמה בדיוק זה מועיל, אעיין בל"נ, כמדומה שמנהג לסמוך ע"ז בדברים הבאים מכשרות מהודרת, ובשאר דברים לא ידענא.

מקופיא, בטבל ודאי אינו מועיל אלא במה שהיה ברשותו, ובדמאי הקילו אף למה שאינו ברשותו.
ומעתה תלוי הדבר לכאו' בכיצד נדון כל דבר ודבר בזמננו.

וראיתי מובא צילום מספר חוט שני, (בכרך על הל' מזוזה עמ' תיד) ואצטטנו

מרן החזו"א אמר, שכאשר יש השגחה טובה אפשר לעשות תנאי בערב שבת אפילו שכעת הפירות אינן ברשותו [ואפי' שעדיין לא הזמינוהו] כדין פירות דמאי. 

[סתם איש]

מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

לא ברור שמועיל אם אתה מתארח כי אם זה הפרשה עם ברירה זה צריך להיות שלך שזה נכון אולי כשכבר קיבלת את המנה אבל לא בע"ש. [כמדומה שלחזו"א זה גדר אחר].

[הצעיר שבחבורה]

מה פירוש תנאי לעשר בשבת עצמה?

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

לא ברור שמועיל אם אתה מתארח כי אם זה הפרשה עם ברירה זה צריך להיות שלך שזה נכון אולי כשכבר קיבלת את המנה אבל לא בע"ש. [כמדומה שלחזו"א זה גדר אחר].

וכפי שכתבתי בתחילת דברי

לגבי השבת, אני (כמנהג אאמו"ר) מסתמך על התנאי לעשר בשבת עצמה, איני יודע אם זה מוסכם.

[סתם איש]

עשיית תנאי בערב שבת, ומועיל שניתן לעשר בשבת. (כמדומה שמופיע כמה פעמים בדרך אמונה, אנסה למוצאו {אם לא יקדמני הרב @לבי במערב}).

לא ברור שמועיל אם אתה מתארח כי אם זה הפרשה עם ברירה זה צריך להיות שלך שזה נכון אולי כשכבר קיבלת את המנה אבל לא בע"ש. [כמדומה שלחזו"א זה גדר אחר].

וכפי שכתבתי בתחילת דברי

לגבי השבת, אני (כמנהג אאמו"ר) מסתמך על התנאי לעשר בשבת עצמה, איני יודע אם זה מוסכם.

אאמו"רך נהג כן גם כשהתארח? או רק בבית?
 

[הצעיר שבחבורה]

לא ברור שמועיל אם אתה מתארח כי אם זה הפרשה עם ברירה זה צריך להיות שלך שזה נכון אולי כשכבר קיבלת את המנה אבל לא בע"ש. [כמדומה שלחזו"א זה גדר אחר].

וכפי שכתבתי בתחילת דברי

לגבי השבת, אני (כמנהג אאמו"ר) מסתמך על התנאי לעשר בשבת עצמה, איני יודע אם זה מוסכם.

אאמו"רך נהג כן גם כשהתארח? או רק בבית?

מן הידוע לי גם ב'שלום זכר'. ובוודאי כשהתארח. (בבית פחות, שהרי לכתחילה יש לעשר מערב שבת).

[חלק א׳ ממעל]

אך כבר ארע ששאלו בבית החבר/ה 'האם זה מעושר?'

צע''ג

אשמח לביאור.

כיום דבא לידן נימא בי' מילתא, 
מסופר שהחזו"א נתן סוכרי' לרבנית בן דב בתו של הגרח"ג בילדותה והיא שאלה אותו אם זה מעושר...
עוד מסופר שא' מהדברים שהגרח"ק הי' מעניש את ילדיו זה כבוד הספרים, פעם ילדה קטנה מבנותיו קרעה דף מספר וכשבא להענישה הצטדקה שהיא עישרה את הספר הוא נהנה והניח לה
 

[חלק א׳ ממעל]

החזו"א החשיב כשרות טובה לדמאי וכן הגראי"ש גריינימן מורה היום אולם יש מחמירים במוצרים מחברות של גוי שזה חמור כספק טבל

20220426_132622.jpg

[חלק א׳ ממעל]

מה שמטריד אותי הוא שכיום שהכשרויות עושות תנאי שאם יפרישו אח"כ תרו"מ בצורה יותר טובה אזי על אותם פירות הם לא מפרישים, א"כ המעשר בשבת פעמים הרבה שזה טוב יותר מהכשרות (מבחינת מוקף ועוד) וא"כ כעת שמפריש הוא מפריש על טבל ודאי וצריך שיהיו ברשותו

הפתרון לכאורה הוא להשתתף בפרוטה עם בעה"ב וכדו'

[הצעיר שבחבורה]

מה שמטריד אותי הוא שכיום שהכשרויות עושות תנאי שאם יפרישו אח"כ תרו"מ בצורה יותר טובה אזי על אותם פירות הם לא מפרישים, א"כ המעשר בשבת פעמים הרבה שזה טוב יותר מהכשרות (מבחינת מוקף ועוד) וא"כ כעת שמפריש הוא מפריש על טבל ודאי וצריך שיהיו ברשותו

הפתרון לכאורה הוא להשתתף בפרוטה עם בעה"ב וכדו'

כמדומה שמבואר שדי בזה שבעה"ב ימנהו שליח מע"ש.

[ידידיה]

מה שמטריד אותי הוא שכיום שהכשרויות עושות תנאי שאם יפרישו אח"כ תרו"מ בצורה יותר טובה אזי על אותם פירות הם לא מפרישים, א"כ המעשר בשבת פעמים הרבה שזה טוב יותר מהכשרות (מבחינת מוקף ועוד) וא"כ כעת שמפריש הוא מפריש על טבל ודאי וצריך שיהיו ברשותו

מסתמא אין כוונתך שיש כאן חשש שפירותיו לא נתקנו אלא שיש חשש שעבר על איסור הפרשה בשבת.

הפתרון לזה הוא שיפריש בשבת רק על מנת שהפירות לא מעושרים כלל [בהנחה שהחשש הזה הוא לא ספק אלא כעין דמאי], ויתכן דמסתמא נמי כך דעתו.

עוד אני מסתפק שאולי לא נאסר כלל לעשר בשבת מצד התנאי הזה כיון שאין כאן שום תיקון לפירות, דהרי אם לא היה מעשר ג"כ היו מותרים באכילה.

[אבי חי]

וא"כ מה הן?

כל ההפרשות (תרומות ומעשרות) וחילול מעשר שני [ורבעי] יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי כדת (כל מין על מינו - אם לא כתוב בנוסח).
ובע"ש: כל ההפרשות (תרומות ומעשרות וחלה) וחילול מעשר שני [ורבעי] שאני עתיד להפריש ולחלל בשבת זו יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי כדת.

וכמובן צריך שייחד ברשותו נוסח הפרשת תרו"מ וחילול מע"ש ורבעי, במקום שמור [ורצוי במקום שיהא ניכר אם נעלם].

כמדו' שבטבל ודאי לא נוהגים לעשר בנוסח הקצר.

אם גם אחרים מעשרים בנוסח הקצר על הנוסח שברשותו, כגון אשתו שאומרת כמו שכתוב בנוסח שברשות בעלי, צריך להקפיד שבנוסח שברשותו לא יהיה כתוב שהחילולים יהיו על המטבע שייחדתי, אלא יהיה מפורש על המטבע שייחד פלוני, כגון אצלי כתוב על המטבע שייחד אבי חי...
(וכן במקרה כזה יש עוד סיבה לכתוב יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה ורביע).

[אחריך בנימין]

ב. כל חד לפום חורפא דיליה. אצלי בדר"כ הדבר תלוי בין דברים פתוחים, שאז מומלץ לעשר מיד עם הקניה (או ההבאה לבית), לבין דברים סגורים, ששם ניתן לקבוע הרגל וכלל של פתיחת החבילה.
ועיקר החשיבות הוא שיהא כלל קבוע וכך יתמעטו המכשלות.

יש לשים לב שבתקופה זו עלולים להיות מוצרים שיש בהם דברים החייבים בביעור ויש לעשרם מיד

[אחריך בנימין]

[ואין לנו צורך להכריע בשאלה הגורלית "מיהו חזונאיש'ניק"],

לטובת מי שלא מכיר ומבין יש על זה שיעור ידוע ממורינו הגרי"מ הירשפלד (וכמדו' שאיש לא זכה לשמוע שיעור זה מפיו) ולכשתימצי לומר זה החילוק בין החולקים וביתר פירוט בין זכרון לסלבודקא

[משתדל לעשות רצון ה']

[ואין לנו צורך להכריע בשאלה הגורלית "מיהו חזונאיש'ניק"],

לטובת מי שלא מכיר ומבין יש על זה שיעור ידוע ממורינו הגרי"מ הירשפלד (וכמדו' שאיש לא זכה לשמוע שיעור זה מפיו) ולכשתימצי לומר זה החילוק בין החולקים וביתר פירוט בין זכרון לסלבודקא

 

הרב @חזונישניק  ברוך הבא, נא לפרט יותר ועיין עוד כאן

כלומר כאן

@חזונישניק