המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
קודם כל הנושא אינו חידוש כי הגרא"י ולדינברג כבר חיבר ספר הלכות מדינה!
והנה כשנתבונן היטב - כמעט כל המפלגות בימינו מייצגות דברים שיש להם מקור בתורה
(*הוספה מאוחרת: כרגע אי"ז מעניננו שזה 'שלא לשמה'...)
ולמשל:
ארץ ישראל = לא תחנם. יישוב א"י. (למתירים את ג' שבועות)
מלחמה בבג"ץ = 'אשרו חמוץ ריבו אלמנה' ועוד עשרות פסוקים מפורשים.
כלכלה עם רווחה = כל דיני חסד.
כלכלה חופשית = איסור מוכס העומד מאליו (כי אין דינא דמלכותא)
כל עמדה מימין ומשמאל בעניני בטחון = הלכות פיקוח נפש.
סיוע לפלסטינים = מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל (וגם הנידון אם זה דומה הוא נידון הלכתי)
דאגה לנגב וגליל = הלכות יישוב א"י והלכות צדק ושוויון.
ועוד המון דוגמאות שאכמ"ל
(ופשיטא שגם אם בחזו"א מפקיע מהם התואר "ז' טובי העיר" כשהם לא לש"ש - זה עדיין לא פוטר אותם מאחריות זו ולא פוטר את מי שיכול להשפיע עליהם).
מה חסר? פרופורציות ודיני קדימה.
כי אם היה ברור שהתורה קודמת לכל הרבה נידונים היו מיותרים.
ומאחר שסולם הערכים עקום א"כ יל"ד אם כל העלאת נושא דומה לאלו
(שהיא בעצם חיזוק של דין ושל ערך מסויים בתורה) היא תורה או לא.
כי גם אם לא כולם מתכוונים 'לדבר בלימוד' - עדיין הנושא עצמו הוא נידון הלכתי והויכוחים הם בפרטים ובסדרי העדיפויות (ובשפתנו=בדיני קדימה)
וכמדומה שרבים רבים כן מתכוונים לבוא בשם ערכי התורה והמוסר האלוקי
ומה שהם מקצצים ומסלפים זה לא אומר שהם לא מתכוונים לתורה.
יש בזה הרבה נפק"מ - אבל הארכתי מידי... אולי בהזדמנות.
והנה כשנתבונן היטב - כמעט כל המפלגות בימינו מייצגות דברים שיש להם מקור בתורה
(*הוספה מאוחרת: כרגע אי"ז מעניננו שזה 'שלא לשמה'...)
ולמשל:
ארץ ישראל = לא תחנם. יישוב א"י. (למתירים את ג' שבועות)
מלחמה בבג"ץ = 'אשרו חמוץ ריבו אלמנה' ועוד עשרות פסוקים מפורשים.
כלכלה עם רווחה = כל דיני חסד.
כלכלה חופשית = איסור מוכס העומד מאליו (כי אין דינא דמלכותא)
כל עמדה מימין ומשמאל בעניני בטחון = הלכות פיקוח נפש.
סיוע לפלסטינים = מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל (וגם הנידון אם זה דומה הוא נידון הלכתי)
דאגה לנגב וגליל = הלכות יישוב א"י והלכות צדק ושוויון.
ועוד המון דוגמאות שאכמ"ל
(ופשיטא שגם אם בחזו"א מפקיע מהם התואר "ז' טובי העיר" כשהם לא לש"ש - זה עדיין לא פוטר אותם מאחריות זו ולא פוטר את מי שיכול להשפיע עליהם).
מה חסר? פרופורציות ודיני קדימה.
כי אם היה ברור שהתורה קודמת לכל הרבה נידונים היו מיותרים.
ומאחר שסולם הערכים עקום א"כ יל"ד אם כל העלאת נושא דומה לאלו
(שהיא בעצם חיזוק של דין ושל ערך מסויים בתורה) היא תורה או לא.
כי גם אם לא כולם מתכוונים 'לדבר בלימוד' - עדיין הנושא עצמו הוא נידון הלכתי והויכוחים הם בפרטים ובסדרי העדיפויות (ובשפתנו=בדיני קדימה)
וכמדומה שרבים רבים כן מתכוונים לבוא בשם ערכי התורה והמוסר האלוקי
ומה שהם מקצצים ומסלפים זה לא אומר שהם לא מתכוונים לתורה.
יש בזה הרבה נפק"מ - אבל הארכתי מידי... אולי בהזדמנות.