בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 504
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 271 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי במבי » 26 מרץ 2019, 13:50

איך ב' משפטים אלו מסתדרים אחד עם השני?

בני חבורא זריזין הן (עירובין קג.)
קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי (שם ג.)


אסף
הודעות: 185
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 86 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי אסף » 26 מרץ 2019, 16:35

תלוי אם יש להם מטרה משותפת או לכל אחד מטרה נפרדת עצמאית בנוסף למטרה המשותפת - ז"א שבאותו זמן שמתאספת חבורה ופועלים בכוחות משותפים למען מטרה משותפת הם אכן זריזין, אבל לאורך זמן כשיש לכל אחד דברים נוספים והוא סומך על האחרים, מגיעים לתוצאה השניה.

ובשפת אמת כתב בתוך דבריו "ובני החבורה בוחרין אנשים מהם זריזין ופקחין לעשות בהכשר" אולי כדי לא להגיע לקירור הקדירה..


שירת אש
הודעות: 5
הצטרף: 26 מרץ 2019, 16:36
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי שירת אש » 26 מרץ 2019, 20:44

יתכן שזריזין הן היינו לבל יכשלו בדבר איסור. אך לפעול בצורה חיובית להשגת מטרה כענין המשל של חימום המים, לא מצליחים כ"כ מפני שכל אחד סומך על חברו. ויל"ע אם נכון הוא.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 504
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 271 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי במבי » 27 מרץ 2019, 23:45

אסף כתב:
26 מרץ 2019, 16:35
תלוי אם יש להם מטרה משותפת או לכל אחד מטרה נפרדת עצמאית בנוסף למטרה המשותפת - ז"א שבאותו זמן שמתאספת חבורה ופועלים בכוחות משותפים למען מטרה משותפת הם אכן זריזין, אבל לאורך זמן כשיש לכל אחד דברים נוספים והוא סומך על האחרים, מגיעים לתוצאה השניה.

ובשפת אמת כתב בתוך דבריו "ובני החבורה בוחרין אנשים מהם זריזין ופקחין לעשות בהכשר" אולי כדי לא להגיע לקירור הקדירה..
בבור הרבים, אף שכל אחד שותה לכשלעצמו, מביא רש"י שהם מדכרי אהדדי ולא חיישינן לטלטולי, (עירובין יח. - ואכן רע"ק שולח שם לדף ג. לעניין קדרי דבי שותפי)
כלומר משמע שלא צריך כוחות מאוחדים אלא שמספיק מטרה אחת אף שאין קשר לבין אחד לשני


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי אוריאל » 28 מרץ 2019, 00:35

במבי כתב:
26 מרץ 2019, 13:50
איך ב' משפטים אלו מסתדרים אחד עם השני?

בני חבורא זריזין הן (עירובין קג.)
קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי (שם ג.)
ראשית יש לציין ששם בעירובין היא פלוגתא אי אמרינן בני חבורה זריזין הן.
מכל מקום רש"י שם מפרש "דכל העוסקין בקדשים זריזין וחכמים", ואולי זהו ענין מיוחד בקדשים שהם זריזין למרות היותן בחבורה, אבל בדרך כלל אכן היות החבורה סיבה לרפיון הדבר.

עיין עוד מלא הרועים עירובין ג. שהעיר מההיא דבור הרבים דמשמע להיפך, ועיין עוד בט"ז יו"ד סי' ק"י סק"ה ובנקה"כ שם, ותמצא נחת.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 948
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי יצחק » 28 מרץ 2019, 07:34

לענ"ד פשוט כמו שכתב @שירת אש רק צריך קצת תוספת הסבר שבני חבורה זריזין הכוונה שכאשר קבוצה של בני אדם מתאספים יחד למצוה פתאום כולם נעשים מחמירים וחוששים לאיסור (פרומערס) וכל אחד מתחיל להתעורר למצא בעיות וכו' כנודע אצל בני תורה, וזה שבח גדול, כי כל אחד לעצמו בביתו איננו כזה ירא שמים גדול אבל כאשר נאספים יחד למטרה קדושה אז כל אחד שואב מהרוח הכללית ורוצה לעשות בשלימות.
אבל קדירה דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי מיירי להיפך ממש מהקצה אל הקצה שלא נאספו לדבר קדוש אלא אדרבה צריך את הירא שמים הפרטי שמלבד היראת שמים שלו בעניניו הפרטיים עוד יהיה לו אכפת מהציבור לטפל בעניניהם וע"ז אמרו קדירה דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי. הבן היטב שהם שני הפכים ממש.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 504
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 271 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי במבי » 28 מרץ 2019, 08:25

יצחק כתב:
28 מרץ 2019, 07:34
לענ"ד פשוט כמו שכתב @שירת אש רק צריך קצת תוספת הסבר שבני חבורה זריזין הכוונה שכאשר קבוצה של בני אדם מתאספים יחד למצוה פתאום כולם נעשים מחמירים וחוששים לאיסור (פרומערס) וכל אחד מתחיל להתעורר למצא בעיות וכו' כנודע אצל בני תורה, וזה שבח גדול, כי כל אחד לעצמו בביתו איננו כזה ירא שמים גדול אבל כאשר נאספים יחד למטרה קדושה אז כל אחד שואב מהרוח הכללית ורוצה לעשות בשלימות.
אמת, אך לכ' הנקודה המשמעותית היא ה"היסח הדעת".
ר' יהונתן מביא את דין ג' חצירות שעירבו החיצונות עם האמצעי ומביא שמואל בשם חכמים ששלושתם אסורות, אך בדין ג' אנשים שלכל אחד יש ד' אמות ורשות הקיצונים עם האמצעי פוסקים חכמים שהם משתמשים איתו. ואומר ר' יהונתן ששם לא חולקים חכמים ואוסרים את שלושתם כי בג' חצרות יש חפצים רבים ולא תמיד נמצאים שם הבע"ה ויש חשש שיטלטלו לחצירות, משא"כ בג' אנשים.
מה שמזכיר שוב את ההבדל בין השותפים לבני החבורה.

ואחד מהכולל שלי ענה בדומה ל@אסף שתלוי אם כולם באותה מטרה ואז אין חשש להתרשלות או שהדבר רק "אמצעי" וזאת עלולים לשכוח.
ואולי זהו "דבי שותפי" ולא סתם "קדרא דשותפי" שאם היו מתכננים השותפים לבשל ביחד אין חשש שיתרשלו, אך כשהקדרא היא רק אמצעי ולא מטרה, אז כל אחד סומך על השני.

(ומובן א"כ מהו לא "חמימי", אך עדיין צריך לבאר מדוע לא "קרירי"?)


קשישא
הודעות: 37
הצטרף: 03 יוני 2018, 00:00
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בני חבורא זריזין הן / קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי

שליחה על ידי קשישא » 28 מרץ 2019, 21:01

אוריאל כתב:
28 מרץ 2019, 00:35
במבי כתב:
26 מרץ 2019, 13:50
איך ב' משפטים אלו מסתדרים אחד עם השני?

בני חבורא זריזין הן (עירובין קג.)
קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי (שם ג.)
ראשית יש לציין ששם בעירובין היא פלוגתא אי אמרינן בני חבורה זריזין הן.
מכל מקום רש"י שם מפרש "דכל העוסקין בקדשים זריזין וחכמים", ואולי זהו ענין מיוחד בקדשים שהם זריזין למרות היותן בחבורה, אבל בדרך כלל אכן היות החבורה סיבה לרפיון הדבר.

עיין עוד מלא הרועים עירובין ג. שהעיר מההיא דבור הרבים דמשמע להיפך, ועיין עוד בט"ז יו"ד סי' ק"י סק"ה ובנקה"כ שם, ותמצא נחת.
ברש"י בשבת כתוב דכהנים זריזין שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ותמיד הוק' לי האם בכל שבת גיבוש של בני תורה וחרדים אין דיני שהייה בשבת ואין חשש חיתוי
אבל לדבריך שרק בקדשים נאמר ד"ז מיושב!
כמובן שצריך להבין למה דווקא בקדשים בפשיטות כונת רש"י דהמתעסקין בקרבנות היו זריזין וחכמים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אמת מארץ תצמח | 1 אורח