מדוע התייחס בן איש מצרי אחר המצרי, והרי רוב בעילות אחר הבעל ?

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דוד 123 אמר:
במבי אמר:
וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי.
וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן.


יש לי צילום כתב יד עתיק של פירוש רש״י שנוסף בו הג״הה כדלהלן

הגה״ה - יש לשאול למה בירך ה׳ בין איש המצרי וכי בעבור ריבו עם המצרי בירך ה׳ יש דרש שכשנצו איש המצרי עם איש הישראלי אמר איש הישראלי לבן איש המצרי עד שאתה מריב עמי ריב עם משה שהרג אביך אמר איש המצרי וכי משה ליסטס אמר האיש הישראלי אבל הרגו בשם המפורש אמר בן איש המצרי אם כן השם המפורש הרג אבי עמד וקילל שם המפורש שהרג אביו.
עיין תרגום יהונתן מה שביאר בזה.

יישר כח, ולתועלת אעלה את הדברים.

גַבְרָא חַיָיבָא מְרוֹד בֶּאֱלָהָא שְׁמַיָא נְפַק מִמִצְרַיִם בַּר גַבְרָא מִצְרָאָה דְקָטַל גַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעָאַל עַל אִנְתְּתֵיהּ וְאִתְעַבָּרַת וִילֵידַת בַּר בְּגוֹ בְנֵי יִשְרָאֵל וְכַד הֲווֹן יִשְרָאֵל שַׁרְיָין בְּמַדְבְּרָא בָּעָא לְמִפְרוֹס מַשְׁכְּנֵיהּ בְּגוֹ שִׁבְטָא דִבְנֵי דָן וְלָא שַׁבְקוּהָ מִן בִּגְלַל דְטִיכְסִין דְיִשְרָאֵל גְבַר עַל טִיכְסֵיהּ בְּאַתְוָון לְיֵיחוּס אַבָהַתְהוֹן שַׁרְיָין וְאִתְקוֹטְטוּ כַּחֲדָא בְּמַשְׁרִיתָא וַאֲזָלוּ לְבֵי דִינָא בַּר אִתְּתָא בַּת יִשְרָאֵל וְגַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל דְמִן שִׁבְטָא דְדָן

וְכַד נָפַק מִבֵּי דִינָא כַּד מְחַיֵיב פָּרֵישׁ וְחָרִיף בַּר אִתְּתָא בַּת יִשְרָאֵל יַת שְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא דְמִתְפָּרֵשׁ דְשָׁמַע בְּסִינַי וְאָזִיד וְאַרְגִיז וְשׁוּם אִמֵיהּ שְׁלוֹמִית בַּת דִבְרִי לְשִׁבְטָא דְדָן




ואולי מתבאר יותר, שכשיצא בן המצרי חייב מן הדין, אמר לו בן האיש הישראלי עד שאתה מריב עמי ריב עם משה שהרג אביך וכו' 

 
מדוע יוחס בן איש מצרי למצרי, והרי רוב בעילות הולכים אחר הבעל ?
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
מי אמר שקראתו כך התורה בגלל יחוסו, אולי התורה באה לגלות את האמת שהוא נולד מאותו איש מצרי ולכן התנהג כך.
וכדי לשבח את עם ישראל שזה היה המקרה היחיד שזינתה ישראלית ממצרי.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מגנא ומצלא אמר:
מי אמר שקראתו כך התורה בגלל יחוסו, אולי התורה באה לגלות את האמת שהוא נולד מאותו איש מצרי ולכן התנהג כך.
וכדי לשבח את עם ישראל שזה היה המקרה היחיד שזינתה ישראלית ממצרי.

אבל כתוב שהוא יצא חייב בדין, וא"כ פסקו שהוא לא משבט דן, ומדוע ?
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
במבי אמר:
מגנא ומצלא אמר:
מי אמר שקראתו כך התורה בגלל יחוסו, אולי התורה באה לגלות את האמת שהוא נולד מאותו איש מצרי ולכן התנהג כך.
וכדי לשבח את עם ישראל שזה היה המקרה היחיד שזינתה ישראלית ממצרי.

אבל כתוב שהוא יצא חייב בדין, וא"כ פסקו שהוא לא משבט דן, ומדוע ?
גם יהודים וגם גויים מצוווים על איסור לקלל את ה'
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מגנא ומצלא אמר:
במבי אמר:
מגנא ומצלא אמר:
מי אמר שקראתו כך התורה בגלל יחוסו, אולי התורה באה לגלות את האמת שהוא נולד מאותו איש מצרי ולכן התנהג כך.
וכדי לשבח את עם ישראל שזה היה המקרה היחיד שזינתה ישראלית ממצרי.

אבל כתוב שהוא יצא חייב בדין, וא"כ פסקו שהוא לא משבט דן, ומדוע ?
גם יהודים וגם גויים מצוווים על איסור לקלל את ה'
 

התכוונתי לזה שהוא רב על הנחלה עם אחד משבט דן והוא יצא חייב בדין, וא"כ הם פסקו שהוא לא משבט דן על אף שאמו ובעלה היו משבט דן ומדוע ?
 

מםאלף

משתמש ותיק
במבי אמר:
גַבְרָא חַיָיבָא מְרוֹד בֶּאֱלָהָא שְׁמַיָא נְפַק מִמִצְרַיִם בַּר גַבְרָא מִצְרָאָה דְקָטַל גַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעָאַל עַל אִנְתְּתֵיהּ וְאִתְעַבָּרַת וִילֵידַת בַּר בְּגוֹ בְנֵי יִשְרָאֵל וְכַד הֲווֹן יִשְרָאֵל שַׁרְיָין בְּמַדְבְּרָא בָּעָא לְמִפְרוֹס מַשְׁכְּנֵיהּ בְּגוֹ שִׁבְטָא דִבְנֵי דָן וְלָא שַׁבְקוּהָ מִן בִּגְלַל דְטִיכְסִין דְיִשְרָאֵל גְבַר עַל טִיכְסֵיהּ בְּאַתְוָון לְיֵיחוּס אַבָהַתְהוֹן שַׁרְיָין וְאִתְקוֹטְטוּ כַּחֲדָא בְּמַשְׁרִיתָא וַאֲזָלוּ לְבֵי דִינָא בַּר אִתְּתָא בַּת יִשְרָאֵל וְגַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל דְמִן שִׁבְטָא דְדָן
מכיון שהבועל הרג את הבעל ונתעברה לאחר מכן, איך נתלה את הבעילה בהרוג?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מםאלף אמר:
במבי אמר:
גַבְרָא חַיָיבָא מְרוֹד בֶּאֱלָהָא שְׁמַיָא נְפַק מִמִצְרַיִם בַּר גַבְרָא מִצְרָאָה דְקָטַל גַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעָאַל עַל אִנְתְּתֵיהּ וְאִתְעַבָּרַת וִילֵידַת בַּר בְּגוֹ בְנֵי יִשְרָאֵל וְכַד הֲווֹן יִשְרָאֵל שַׁרְיָין בְּמַדְבְּרָא בָּעָא לְמִפְרוֹס מַשְׁכְּנֵיהּ בְּגוֹ שִׁבְטָא דִבְנֵי דָן וְלָא שַׁבְקוּהָ מִן בִּגְלַל דְטִיכְסִין דְיִשְרָאֵל גְבַר עַל טִיכְסֵיהּ בְּאַתְוָון לְיֵיחוּס אַבָהַתְהוֹן שַׁרְיָין וְאִתְקוֹטְטוּ כַּחֲדָא בְּמַשְׁרִיתָא וַאֲזָלוּ לְבֵי דִינָא בַּר אִתְּתָא בַּת יִשְרָאֵל וְגַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל דְמִן שִׁבְטָא דְדָן
מכיון שהבועל הרג את הבעל ונתעברה לאחר מכן, איך נתלה את הבעילה בהרוג?

יש קליטה של ג' ימים וא"כ ייתכן שהוא מהבעל ולא מהמצרי
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
התורה מעידה כאן שהוא בן המצרי. [וכעין ביאור משאת המלך בהפטרת השבוע].

ברור, אבל אני שואל על הבית דין איך הוא פסק שהוא לא משבט דן ?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי בגלל שמראה פניו היה כשל מצרי ? וכי זה מהווה סיבה לפסק ??
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי נשאל שאלה אחרת, היכן ירד לאותו המצרי המן ? שהרי המן היה צריך לרדת ליד נחלתו, והיא לא נחלתו וא"כ באיזה מקום ירד לו האוכל מן השמים ?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
משיבת נפש ויקרא פרק כד
אכן קשה לי למה דחו אותו לומר בן איש מצרי, הלא רוב הבעילות אחר הבעל ולא בא עליה המצרי כ"א פעם אחת ובשוגג כמו שפירש"י כסבורה שהוא בעלה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
משיבת נפש ויקרא פרק כד
אכן קשה לי למה דחו אותו לומר בן איש מצרי, הלא רוב הבעילות אחר הבעל ולא בא עליה המצרי כ"א פעם אחת ובשוגג כמו שפירש"י כסבורה שהוא בעלה.

אכן לפי מה שהבאתי מתורץ שהרי לא ירד לו מן ליד אהלו וא"כ מוכח שאינו בן שבט דן.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
משיבת נפש ויקרא פרק כד
אכן קשה לי למה דחו אותו לומר בן איש מצרי, הלא רוב הבעילות אחר הבעל ולא בא עליה המצרי כ"א פעם אחת ובשוגג כמו שפירש"י כסבורה שהוא בעלה.

אכן לפי מה שהבאתי מתורץ שהרי לא ירד לו מן ליד אהלו וא"כ מוכח שאינו בן שבט דן.

בסיעור מוחות קל עם כמה חברים התירוץ שלי מוטל בספק, שהרי רש"י כותב שהמקושש והמקלל היו בפרק אחד, וכידוע לא שמרו ישראל במדבר אפילו 2 שבתות, וא"כ זמן המקלל היה סמוך ליציאת מצרים, והמן התחיל לרדת רק חודש לאחר  היציאה וא"כ מי אמר שבזמן המקלל בכלל ירד מן  !

(ואולי הב' שבתות הינם ממרה וצ"ב)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובעלה של שלומית היה דתן, ודתן היה משבט ראובן וא"כ מי אמר בכלל שהבי"ד שפסק לטובת ההוא משבט דן אמר את דברו בגלל אביו המצרי של המקלל ??? מסתבר מאד שפסק זאת מכיוון שהוא משבט ראובן ומה לו אצל שבט דן, ורק התורה מעידה עליו שבכלל הוא "בן איש מצרי" ולא שככה ידעו כולם !
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יעוי' פנים יפות ויקרא פרק כד פסוק י, שעמד בזה בתו"ד וביאר.
ויש לפרש הא דקאמר ויקב את השם ויקלל, היינו כמ"ש חז"ל בסנהדרין [מא א] גבי מקושש מנין להתראה דכתיב וימצאו איש מקושש שהתרו בו ועדיין מקושש, ה"נ יש לפרש שהתרו בו ועדיין קילל, והיינו דכתיב בתר הכי הוצא את המקלל, דהיינו שהיה מקלל לאחר התראה, ויש לפרש הא דאמר במתנית' מבית דינו של משה יצא מחויב, צריך להבין דהא כתיב בתחילה ויצא בן אשה ישראלית קודם וינצו במחנה, ולפי מה דאמר בתר הכי, נכנס לבית דינו של משה משמע שבתחילה נצו ואח"כ נכנסו לבית דינו, ועוד צריך להבין למה בא ליטע אהלו, ועד אותה שעה היכן היה, ונראה לפי מה דאמר שלא היה במשמר אחד עם מקושש כפירש"י משמע שהיה בזמן אחד, ומעשה דמקושש היה לאחר מעשה דעדת קורח, שהרי אחז"ל [שבת צו ב] מקושש זה צלפחד וכתיב גבי צלפחד [במדבר כז, ג] והוא לא היה בתוך העדה הנועדים, יש לפרש מפני דבאמת אף דאיתא במדרש [שמו"ר א, כח] דמ"ש והוא בן איש מצרי הוא בן אשתו של דתן דכתיב בפ' שמות וירא איש מצרי מכה איש עברי שראה מה שעשה לו בבית וכו' שבא על אשתו ונתעברה ממנו, מ"מ כיון דקי"ל [סוטה כז א] בא"א שזינתה אין חוששין על בניה שהם ממזרים משום דרוב בעילות אחר הבעל, וסברו העולם שהיה בנו של דתן ותקע אהלו במחנה ראובן, אבל אחר מחלוקת של דתן שאמר משה [במדבר טז, לג] וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, דהיינו נשיהם ובניהם וטפם, וכיון שהוא נשאר בחיים נתברר שאינו בנו של דתן ונכנסו לבית דינו של משה דוקא, מפני שהוא אמר וירדו הם וכל אשר להם ויצא חייב וגרשוהו ממחנה ראובן, ורצה לתקוע אהלו במחנה דן לפי שהיתה אמו משבט דן וינצו עמו ונכנסו לבית דינו של משה, וגם בזה יצא חייב שהוא ראה מה שעשה לו בבית כנ"ל:
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
וא"כ זמן המקלל היה סמוך ליציאת מצרים
לא יתכן, כי לא נתחלקו לשבטים עד החודש השני שנה שנית

ומה לעשות שכך כותב רש"י

ויניחהו. לְבַדּוֹ, וְלֹא הִנִּיחוּ מְקוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ — שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בְּפֶרֶק אֶחָד — וְיוֹדְעִים הָיוּ שֶׁהַמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא פֹרַשׁ לָהֶם בְּאֵיזוֹ מִיתָה לְכָךְ נֶאֱמַר (במדבר ט"ו), כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶֹה לוֹ; אֲבָל בַּמְּקַלֵּל הוּא אוֹמֵר לִפְרֹשׁ לָהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אִם חַיָּב מִיתָה אִם לָאו (ספרא; סנהדרין ע"ח):

וישראל לא שמרו אפילו ב' שבתות וא"כ זה היה סמוך ליציאת מצרים
 
במבי אמר:
וישראל לא שמרו אפילו ב' שבתות וא"כ זה היה סמוך ליציאת מצרים
מצאתי ברא"ם שעמד בזה, והגור אריה משיב לו, והדברי דוד אומר שמדרשים על כרחך חלוקים.
ובפנים יפות מיישב למה לא אמרו רוב בעילות אחר הבעל, כי בעלה של שלומית היה דתן, וכשלא מת המקלל בעדת קורח ע"כ שאינו בנו, ולפי זה מוכח שהיה אחר מעשה דקורח.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
וישראל לא שמרו אפילו ב' שבתות וא"כ זה היה סמוך ליציאת מצרים
מצאתי ברא"ם שעמד בזה, והגור אריה משיב לו, והדברי דוד אומר שמדרשים על כרחך חלוקים.
ובפנים יפות מיישב למה לא אמרו רוב בעילות אחר הבעל, כי בעלה של שלומית היה דתן, וכשלא מת המקלל בעדת קורח ע"כ שאינו בנו, ולפי זה מוכח שהיה אחר מעשה דקורח.

אינו קשה, שהרי רק מי שהיה שותף במחלוקת מת וכמו שכתב רש"י

משפחת בני קהת יחנו … תימנה. וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל רְאוּבֵן הַחוֹנִים תֵּימָנָה — אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, לְכָךְ לָקוּ מֵהֶם דָּתָן וַאֲבִירָם וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עִמָּהֶם בְּמַחֲלָקְתָּם (תנחומא):
 
 
במבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
וישראל לא שמרו אפילו ב' שבתות וא"כ זה היה סמוך ליציאת מצרים
מצאתי ברא"ם שעמד בזה, והגור אריה משיב לו, והדברי דוד אומר שמדרשים על כרחך חלוקים.
ובפנים יפות מיישב למה לא אמרו רוב בעילות אחר הבעל, כי בעלה של שלומית היה דתן, וכשלא מת המקלל בעדת קורח ע"כ שאינו בנו, ולפי זה מוכח שהיה אחר מעשה דקורח.
אינו קשה, שהרי רק מי שהיה שותף במחלוקת מת וכמו שכתב רש"י

משפחת בני קהת יחנו … תימנה. וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל רְאוּבֵן הַחוֹנִים תֵּימָנָה — אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, לְכָךְ לָקוּ מֵהֶם דָּתָן וַאֲבִירָם וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עִמָּהֶם בְּמַחֲלָקְתָּם (תנחומא):
 
זה לא קושיא זה תירוץ, המקלל לא מת, ומכאן שאינו בן דתן, וי"ל שהיה שותף במח' ואעפ"כ לא מת.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
מצאתי ברא"ם שעמד בזה, והגור אריה משיב לו, והדברי דוד אומר שמדרשים על כרחך חלוקים.
ובפנים יפות מיישב למה לא אמרו רוב בעילות אחר הבעל, כי בעלה של שלומית היה דתן, וכשלא מת המקלל בעדת קורח ע"כ שאינו בנו, ולפי זה מוכח שהיה אחר מעשה דקורח.
אינו קשה, שהרי רק מי שהיה שותף במחלוקת מת וכמו שכתב רש"י

משפחת בני קהת יחנו … תימנה. וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל רְאוּבֵן הַחוֹנִים תֵּימָנָה — אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, לְכָךְ לָקוּ מֵהֶם דָּתָן וַאֲבִירָם וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עִמָּהֶם בְּמַחֲלָקְתָּם (תנחומא):
זה לא קושיא זה תירוץ, המקלל לא מת, ומכאן שאינו בן דתן, וי"ל שהיה שותף במח' ואעפ"כ לא מת.

אגב בפרקי דר"א כתוב שבעלה של שלומית היה משבט דן

כידיה‏ בן בנו של דן נשא אשה משבטו שלומית בת דברי ובאותה הלילה באו עליו נוגש פרעה והרגו אותו ובאו על אשתו והרת וילדה בן והכל הולך אחר הזרע. אם מתוק למתוק אם מר למר וכשיצאו ישראל ממצרים התחיל מחרף ומגדף בשם אלהי ישראל שנ' ויקוב בן האשה הישראלית את השם


אך מהילקוט שמעוני משמע שהיה דתן

וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי, הַמִּצְרִיִּים הָיוּ נוֹגְשִׂים, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹטְרִים, וּמִצְרִי מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה שׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטֵר מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, נִמְצָא הַנּוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וְעֶשֶׂר בְּנֵי אָדָם. חָד זְמַן קָרָן נוֹגֵשׂ גַּבֵּי שּׁוֹטֵר, אָמַר לוֹ זִיל כְּבוֹשׁ עִישוּרִיָּתְךָ, אָזַל לְמִּיכְנַשׁ עִישוּרְיָתָא שָׂחַקָה לוֹ אִשָּׁה, אָמְרָה דְהַדֵיין גַּבְרָא דִּידִי יָצָא, וְהַבַּעַל הִטְמִין עַצְמוֹ אַחֲרֵי הַסֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁסָּבַר שֶׁיָּצָא בַּעֲלָהּ נִכְנַס וְקִלְקֵל עִמָּהּ, הָפַךְ לַאֲחוֹרָיו וַחֲמִתֵּיהּ, כֵּיוָן דְּיָדַע דְאַרְגִישׁ בֵּיהּ נָפַק מִן בֵּיתָא וַהֲוָה מָחִי לֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא וְאָמַר לוֹ לָעֵי טָבוּת לָעֵי טָבוּת צָפָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַאי הֲוָה לֵיהּ גַּבֵּהּ, אָמַר, לֹא מִסְתַּיֵּהּ דְקִּלְקֵּל עִם אִתְּתֵּיהּ עוֹד בָּעֵי מִיקְטֵלִינֵיה. מִיָּד וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה רָאָה מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת, וּמַה שֶּׁהָיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּשָּׂדֶה (על התורה קסז)
 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
ביומא עה כתוב גד שמגיד להם לישראל אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון כך שהמן נחשב בירור הלכתי לעניין זה.
הגרע"י מתרץ על הקושיא שבעלה של שלומית אמר שהוא לא ממנו והועיל מדין יכיר, כמובן שזה רק בתנאי שהמצרי לא הרג אותו קודם.
 
חלק עליון תַחתִית