אשכול ווארטים חריפים והברקות שנונות מבית בריסק [מה שנקרא "א חאפ"]

[קדמא ואזלא]

חשב הגר"מ איזה רגעים וענה: הרי ז' מצות בני נח! אחד מהם רציחה!

האם ז׳ מצוות בני נח ניתנו כבר לאדם ובניו?
 

עי' סנהדרין נו ע''ב

[יודי הסופר]

אחר הגניבה בשבת האחרונה (פרשת קדושים) בבית הגרא"י סולוביצי'ק שליט"א אומרים בבריסק שכל בריסקע'ר שמכבד את עצמו עשה פעולות שגם יגנבו אצלו..

[פינחס רוזנצוויג]

הרי ז' מצות בני נח! אחד מהם רציחה!

תימה, דזה נאמר רק לנח, (שופך דם האדם באדם דמו ישפך)
וטעיתי, כמבואר בסנהדרין נו:
תודה למתקן שמשום מה נמחקה הודעתו.

[קדמא ואזלא]

viewtopic.php?f=128&t=14232&p=202550&hi ... 9D#p202550

[חושבני]

בעניין הווארטים הראשונים, מרבי חיים בן הגרי"ז, על הפטרת השונמית.
יש לציין שישנה סיבה לכך שנאמרו משמו כמה וכמה ווארטים - שכן היתה זו ההפטרה 'שלו' שקראה כחתן בר מצוה.

עוד מן העניין לציין,
הקושיא היא קושיית הטורי אבן במסכת ר"ה - מדוע נאמר "לא חודש ולא שבת" והלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
והווארט שמוסרים משמו של ר' חיים בהגרי"ז נכתב שחור על גבי לבן בספר "מאור ושמש".
במאור ושמש בהפטרה לפרשת שקלים, בשם רבי ישעיה פיק התירוץ הנ"ל. ש'לא חודש' תדיר יותר מאשר 'לא שבת'.
אולם מן העניין הנוסף והמפתיע לתרץ, שהריטב"א במסכת סוכה כ"ח מפרש בפשטות, שאמרה בלשון לא זו אף זו. מדוע באתם אלי, והרי לא עבר חודש, ולא עבר אפילו שבת. והכל ברור.
(כי על התירוץ הנ"ל קשה מלשון הקרא "והיה מידי חודש בחודשי מידי שבת בשבתו" הרי נקט נמי חודש לפני שבת. וכאן אין את התירוץ הנ"ל).

רשימה.
וסליחה על התמוטטות המיתוס

[חושבני]

גם בעניין הכוס ההפוך
אנשי המעשיות מספרים זאת, כי הגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, ר' וועלוול הגרי"ז ור' משה המבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל מדוע אי אפשר למזוג לכאן יין. ר' משה השיב מפני שהיין יישפך, והגרי"ז השיב 'סי קיין גלאז ניט', זה אינו כוס.

ואמר הגר"ח, זה הצעיר הוא הלמדן....

[איש פשוט מאד]

גם בעניין הכוס ההפוך
אנשי המעשיות מספרים זאת, כי הגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, ר' וועלוול הגרי"ז ור' משה המבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל מדוע אי אפשר למזוג לכאן יין. ר' משה השיב מפני שהיין יישפך, והגרי"ז השיב 'סי קיין גלאז ניט', זה אינו כוס.

ואמר הגר"ח, זה הצעיר הוא הלמדן....

הנוסח היה שהיין לא יכנס, כי הרי זה כן כוס.
 

[צ''ע]

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות,

[נוסף]

ישנה הלכה שמחזירים חמור בסימני אוכף, ולא חיישינן לשאלה משום דאוכף לא מושלי אינשי דמסקב לחמריה.

תמיד הבנתי שמחזירים את החמור בסימני האוכף שעליו ולא חוששים שהאוכף שאול מאדם זה מכיוון שאדם אחר לא היה שואל ממנו את האוכף כי זה יזיק לחמורו, ואם אומרים ככה אין שום קושיה מתחילה.

[יציר]

ר' חיים שאל פעם את בנו מה זה שכתוב שהבכורים במצרים נהרגו בחצות דהיינו בין המחצה הראשונה של הלילה לשניה הרי אין כזה זמן שהרי נגמר המחצה הראשונה ורגע אח"כ מתחלת השניה ואין שום זמן ביניהם ותי' לו מיד שהרי גם יציאת נשמה כך שאין זמן של יציאה אלא עד עכשיו יש נשמה וחי ומעכשיו אין נשמה ומת וחיו כל המחצה הראשונה של הלילה ובמחצה השניה לא ולפי"ז מתו ממש בחצות אף שאין שום זמן ביניהם דשניהם באותן יסוד

[יושב אוהלים]

והווארט שמוסרים משמו של ר' חיים בהגרי"ז נכתב שחור על גבי לבן בספר "מאור ושמש".

וגם ר"ח בהגרי"ז אמרו האם זה באמת כל כך קשה לך?

על התירוץ הנ"ל קשה מלשון הקרא "והיה מידי חודש בחודשי מידי שבת בשבתו" הרי נקט נמי חודש לפני שבת. וכאן אין את התירוץ הנ"ל).

וכי בגלל שבפסוק אחר אין את התירוץ הזה זה אומר שזה לא נכון בפסוק זה? אתמהה.

וסליחה על התמוטטות המיתוס

סליחה ששברתי את תקוותך למוטט את המסורה שזה הפירוש אמרו (גם) ר""ח בהגרי"ז.

 

[נר לדוד]

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות,

ר' חיים שאל פעם את בנו מה זה שכתוב שהבכורים במצרים נהרגו בחצות דהיינו בין המחצה הראשונה של הלילה לשניה הרי אין כזה זמן שהרי נגמר המחצה הראשונה ורגע אח"כ מתחלת השניה ואין שום זמן ביניהם ותי' לו מיד שהרי גם יציאת נשמה כך שאין זמן של יציאה אלא עד עכשיו יש נשמה וחי ומעכשיו אין נשמה ומת וחיו כל המחצה הראשונה של הלילה ובמחצה השניה לא ולפי"ז מתו ממש בחצות אף שאין שום זמן ביניהם דשניהם באותן יסוד

אולי זה המקום להעמיד האמת על מקומה.
וורט זה כבר נודע בשם הגרי"ז, ובאמת הוא פרי יצירתו של הגאון החריף הנודע רש"מ דיסקין זצ"ל ר"מ ישיבת קול תורה, שכתב כן בספרו משאת המלך, ואף טרח להדגיש כי לאחר שאיתבדר בביה מדרשא בשם הגרי"ז הוא שאל את בניו ואמרו לו שאביהם לא אמר חידוש זה. מצו"ב צילום הספר:

משאת המלך 1.PNG

משאת המלך 2.PNG

 

[גלואיט]

תמיד הבנתי שמחזירים את החמור בסימני האוכף שעליו ולא חוששים שהאוכף שאול מאדם זה מכיוון שאדם אחר לא היה שואל ממנו את האוכף כי זה יזיק לחמורו, ואם אומרים ככה אין שום קושיה מתחילה.

מהרי"ל דיסקין מסביר שם שזה שני שיטות ראשונים, דיש שיטה שהשואל לא רוצה לשאול כדי שלא יזיק לחמורו, אבל יש גם שיטה שהמשאיל לא רוצה להשאיל יעו"ש היטב, ודבריו נכתבו שם לפי שיטה זו.
ואגב אורחא, יש להשיב להשאינו יודע לשאול ששאל מקודם, האם "חמור שלא ידוע מה עלתה בו אשתו מותרת או אסורה", נמליץ לקרוא שוב את הדברים, שמהרי"ל דיסקין הוכיח מכח זה שלא חוששים לשאלה ולעוד אונס, ולכן במקום שא"א לחוש לשאלה אא"כ נצרף עוד אונס אשתו מותרת.

[נהורא מעליא]

פעם הגר"ח רצה להראות לאחד מהו הגדרה (אולי לא הגר"ח, לא זוכר שמות).
שאל אותו מה עדיף, שעון שמפגר בשעה, או שעון שלא עובד.
ענה אותו אחד, ודאי שעון שמפגר בשעה, אפשר לחשבן לפיו את השעה.
א"ל הגר"ח מאידך גיסא בשעון שלא עובד אפשר לראות פעמיים ביום מה השעה (שעון מחוגים).
א"ל אותו אחד, אבל א"א לדעת את השעה, כי אף פעם אי אפשר לדעת שזו השעה.
א"ל הגר"ח, נכון, אבל זו לא ההגדרה.
שאלו האיש - אז מהי ההגדרה.
א"ל הגר"ח שעון שלא עובד זה לא שעון, זו תמונה...

כנ"ל ידוע מהרעבצן ליפשא, שראתה פעם א' מבחורי הישיבה מתהלך עם לכלוך על גבי העניבה, ואמרה לו שעניבה מלוכלכת אינה עניבה כלל (כיון שכל מטרת העניבה היא לנוי, ואם היא מלוכלכת אזדא לה 'תורת עניבה')

[מתון מתון]

מסופר כי א' סיפר לפני מרן רי"ז הלוי זי"ע כי הרה"ק רבי הערש לייב מאליק זי"ע היה לו חומרות עצומות באפיית מצות, פ"א אחר אפיית המצות ראה הרה"ק יהודי פשוט תמים דרך שופך שיחו לפני השי"ת שיהיה לו מצות כשרות לחג, אז שלח הרה"ק להחליף מצותיו שנאפו ביתרון הכשר עם מצותיו של יהודי זה, הגיב מרן רי"ז הלוי 'הרי שתפילתו של היהודי התקבלה...', ע"כ המעשה.
והנה תוכן כוונת המספר היתה לומר כי עיקר תלוי בתפילה ותוכן כוונת מרן רי"ז הלוי זי"ע כי עיקר תלוי בזריזות מצידנו [איפכא מכוונת המספר].
וצ"ב דהרי אף לתשובת מרן רי"ז הלוי הרי סוף פסוק הכל תלוי בתפילה, [ודו"ק].
עוד צ"ב איך יעלה על הדעת שהרה"ק יחליף מצותיו לפי סברא ששל המתפלל עדיף, הכי נח"ר להשי"ת שיקיים הוא בהידור על חשבון השני, [וידוע העובדא הנפלאה על הרה"צ מהרא"ז מסקולען זי"ע שאפה מצות ברומני' וסיפק לכל אנשי העיר, אך היות המצות בהגבלה לא היה רק כדי ב' מצות לכ"א, הרה"צ מסערעט זצ"ל שלח בנו הגה"צ ר' משה זצ"ל והורהו שלא ילך עד יקבל ד' מצות, הרה"ק מסקולען הסבירו כי א"א וכו' אך הר"מ עמד על ציווי אביו, ובלית ברירה נתן לו כמבוקשו, ויהיה בליל התקדש חג שלח הרה"צ מסערעט את בנו שיביא ב' מצות להרה"צ מסקולען ביודעו ומכירו כי הוא אשר פעל ועשה את כל המפעל הכביר הזה לא השאיר בעד עצמו כזית מצה, וכך הווה!].
אלא עכצ"ל דגם הרה"ק סבר שעיקר הוא עסק המצות בהידור, ולכן החליף מצותיו כי רצה להיטיב להיהודי, וכיוון מרן רי"ז הלוי לסברת הרה"ק מאליק זי"ע שהיה יחיד בדורו בחכמה כידוע המעשה עם הרה"ק הרר"ב זי"ע ממעז'יבוז'.

[צ''ע]

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות,

ר' חיים שאל פעם את בנו מה זה שכתוב שהבכורים במצרים נהרגו בחצות דהיינו בין המחצה הראשונה של הלילה לשניה הרי אין כזה זמן שהרי נגמר המחצה הראשונה ורגע אח"כ מתחלת השניה ואין שום זמן ביניהם ותי' לו מיד שהרי גם יציאת נשמה כך שאין זמן של יציאה אלא עד עכשיו יש נשמה וחי ומעכשיו אין נשמה ומת וחיו כל המחצה הראשונה של הלילה ובמחצה השניה לא ולפי"ז מתו ממש בחצות אף שאין שום זמן ביניהם דשניהם באותן יסוד

אולי זה המקום להעמיד האמת על מקומה.
וורט זה כבר נודע בשם הגרי"ז, ובאמת הוא פרי יצירתו של הגאון החריף הנודע רש"מ דיסקין זצ"ל ר"מ ישיבת קול תורה, שכתב כן בספרו משאת המלך, ואף טרח להדגיש כי לאחר שאיתבדר בביה מדרשא בשם הגרי"ז הוא שאל את בניו ואמרו לו שאביהם לא אמר חידוש זה. מצו"ב צילום הספר:

משאת המלך 1.PNG

משאת המלך 2.PNG

בכ''א זו לא פרי יצירתו של ר' דיסקין כי הרי כבר שמע מזה והלך לברר מקורו...
 

[יואל נהרי]

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות,

ר' חיים שאל פעם את בנו מה זה שכתוב שהבכורים במצרים נהרגו בחצות דהיינו בין המחצה הראשונה של הלילה לשניה הרי אין כזה זמן שהרי נגמר המחצה הראשונה ורגע אח"כ מתחלת השניה ואין שום זמן ביניהם ותי' לו מיד שהרי גם יציאת נשמה כך שאין זמן של יציאה אלא עד עכשיו יש נשמה וחי ומעכשיו אין נשמה ומת וחיו כל המחצה הראשונה של הלילה ובמחצה השניה לא ולפי"ז מתו ממש בחצות אף שאין שום זמן ביניהם דשניהם באותן יסוד

אולי זה המקום להעמיד האמת על מקומה.
וורט זה כבר נודע בשם הגרי"ז, ובאמת הוא פרי יצירתו של הגאון החריף הנודע רש"מ דיסקין זצ"ל ר"מ ישיבת קול תורה, שכתב כן בספרו משאת המלך, ואף טרח להדגיש כי לאחר שאיתבדר בביה מדרשא בשם הגרי"ז הוא שאל את בניו ואמרו לו שאביהם לא אמר חידוש זה. מצו"ב צילום הספר:

משאת המלך 1.PNG

משאת המלך 2.PNG

בכ''א זו לא פרי יצירתו של ר' דיסקין כי הרי כבר שמע מזה והלך לברר מקורו...
 

אחר שכתבו בספרו שמע שהתפרסם כן בשם הגרי''ז ובירר ומצא שזה לא נכון אלא הוא הוא מקור הווארט.

[צ''ע]

אחר שכתבו בספרו שמע שהתפרסם כן בשם הגרי''ז ובירר ומצא שזה לא נכון אלא הוא הוא מקור הווארט.

אתה יודע או מתרץ ?

[יואל נהרי]

אחר שכתבו בספרו שמע שהתפרסם כן בשם הגרי''ז ובירר ומצא שזה לא נכון אלא הוא הוא מקור הווארט.

אתה יודע או מתרץ ?

ידוע

[אמונת אומן]

מרחם על בריסקער שיכנס פה לאשכול, אני בטוח שהוא יחטוף התקף לב מלראות איך מוצגת בריסק כלפי חוץ.

וכי תעלה על דעתך דבר כזה שבריסקער ייכנס לפורום,
דער טאטע האט עס קיינמאל ניט געטאן!

[מתון מתון]

מרחם על בריסקער שיכנס פה לאשכול, אני בטוח שהוא יחטוף התקף לב מלראות איך מוצגת בריסק כלפי חוץ.

ועל החסידים אינך מרחם, איך שהם מוצגים באשכול סיפורים נשגבים על בני החסידות?

[סתם איש]

מרחם על בריסקער שיכנס פה לאשכול, אני בטוח שהוא יחטוף התקף לב מלראות איך מוצגת בריסק כלפי חוץ.

ועל החסידים אינך מרחם, איך שהם מוצגים באשכול סיפורים נשגבים על בני החסידות?

אתה צודק, אבל בהודעה שלי לא באתי להביע רחמים אלא בעיקר שלדעתי האשכול שמנסה להציג את בריסק עושה את זה בצורה גרועה.

[מתון מתון]

מרחם על בריסקער שיכנס פה לאשכול, אני בטוח שהוא יחטוף התקף לב מלראות איך מוצגת בריסק כלפי חוץ.

ועל החסידים אינך מרחם, איך שהם מוצגים באשכול סיפורים נשגבים על בני החסידות?

אתה צודק, אבל בהודעה שלי לא באתי להביע רחמים אלא בעיקר שלדעתי האשכול שמנסה להציג את בריסק עושה את זה בצורה גרועה.

וכנ"ל לגבי אשכול הנ"ל.
 

[קדמא ואזלא]

ועל החסידים אינך מרחם, איך שהם מוצגים באשכול סיפורים נשגבים על בני החסידות?

אתה צודק, אבל בהודעה שלי לא באתי להביע רחמים אלא בעיקר שלדעתי האשכול שמנסה להציג את בריסק עושה את זה בצורה גרועה.

וכנ"ל לגבי אשכול הנ"ל.
 

מה רע מצאת בו?

[אור החכמה]

מרחם על בריסקער שיכנס פה לאשכול, אני בטוח שהוא יחטוף התקף לב מלראות איך מוצגת בריסק כלפי חוץ.

ועל החסידים אינך מרחם, איך שהם מוצגים באשכול סיפורים נשגבים על בני החסידות?

אתה צודק, אבל בהודעה שלי לא באתי להביע רחמים אלא בעיקר שלדעתי האשכול שמנסה להציג את בריסק עושה את זה בצורה גרועה.

אני פתחתי את האשכול, ואין כוונתי כלל "להציג את בריסק".
 

[מתון מתון]

אתה צודק, אבל בהודעה שלי לא באתי להביע רחמים אלא בעיקר שלדעתי האשכול שמנסה להציג את בריסק עושה את זה בצורה גרועה.

וכנ"ל לגבי אשכול הנ"ל.

מה רע מצאת בו?

לא רע ח"ו, אך אינו שייכות ל'חסידים' כשמסופר שם על אדמורי"ם סיפורים שאין בהם שבח אף ליהודי פשוט במובנו הפשוט..
 

[קדמא ואזלא]

וכנ"ל לגבי אשכול הנ"ל.

מה רע מצאת בו?

לא רע ח"ו, אך אינו שייכות ל'חסידים' כשמסופר שם על אדמורי"ם סיפורים שאין בהם שבח אף ליהודי פשוט במובנו הפשוט..
 

כגון מה?

[מתון מתון]

מה רע מצאת בו?

לא רע ח"ו, אך אינו שייכות ל'חסידים' כשמסופר שם על אדמורי"ם סיפורים שאין בהם שבח אף ליהודי פשוט במובנו הפשוט..

כגון מה?

אדמו"ר פלוני הלך לקידושא רבא של יהודי פלוני [!!]
וכגון דא נתרבה בזמנינו, כגון בס' ימי מגורי על הגה"ק רשכבה"ג מרן האמרי אמת זי"ע מסופר כי פ"א הלך הא"א באשמורת הבוקר בשלג לביהמ"ד לבדו ובדרכו היה יהודי זקן שלא יכל ליחלץ מהשלג והא"א 'ברוב ענוותנותו' נחלץ לעזרתו...
 

[קדמא ואזלא]

לא רע ח"ו, אך אינו שייכות ל'חסידים' כשמסופר שם על אדמורי"ם סיפורים שאין בהם שבח אף ליהודי פשוט במובנו הפשוט..

כגון מה?

אדמו"ר פלוני הלך לקידושא רבא של יהודי פלוני [!!]
וכגון דא נתרבה בזמנינו, כגון בס' ימי מגורי על הגה"ק רשכבה"ג מרן האמרי אמת זי"ע מסופר כי פ"א הלך הא"א באשמורת הבוקר בשלג לביהמ"ד לבדו ובדרכו היה יהודי זקן שלא יכל ליחלץ מהשלג והא"א 'ברוב ענוותנותו' נחלץ לעזרתו...
 

צודק.

[שמעיה]

נשאלתי על ידי אחד - כמדומה הרב @חיים כץ - באשכול שנמחק, שאסביר לו מילתא דבדיחותא של מרן הגרא''י שליט''א אודות הסיכון שבכיכר השבת. טרחתי וכתבתי תגובה מושקעת, והנה, בין הכא להתם נמחק האשכול. אמרתי שכאן מקומו יאה לו:
הבה ואסביר. מעשה היה ונזעקו הזועקים כמנהגם מימים ימימה, לשוטט ברחובות ירושלימה, ויצעקו את העם להיקהל, על פרץ ופירצה, על פריץ ופריצה, להיבהל, לה' הישועה אמרו, ולעזר ולסעד לו נמנו וגמרו;
בקוויהם, בלעגי שפתותיהם, התאמרו והתפארו, ובלא מידה ומנין, קבעו ברוב ענין, כי ריבוא שמעו להוראתם, לציית לדעת תורתם, למלא בעשרת אלפים, כיכר;
ויאמר רבינו אברהם יהושע, כי אם היינו סופרים, את השבים והחוזרים, מאילוני ממרא, המישור אשר במורד ישעיהו מזה, טרם מעלה יחזקאל מזה, אשר מימינו ומשמאלו מתבררים, מלכי ישראל ומאת השערים, לא היינו מעלים בידינו כי אם שלושת אלפים איש, אשר לבעל לא כרעו, ואשר לא ספו תמו, במהלך העצרת, תחת מכות משטרת;
תאמר אתה אפוא, האין זו מקום סכנה, אשר על פי הלכה ודין תורה לאמיתה, יש להניס רגלינו כמקורונה, למען לא נלך אחר הרוב למיתה?!
ומסיימין בטוב, כי - כאמור על ידי הגאון @ראש הברזל - ליצנות זו מוכרת כבר גם באוהל שרה, ובישועות יעקב.