אברך
משתמש ותיק
אנו אומרים בסוף ברכת אבות 'מלך עוזר ומושיע ומגן'. וידוע הביאור ד'עוזר' היינו בשעת הצרה עצמה, ו'מושיע' היינו שמוציא מן הצרה, ו'מגן' היינו קודם הצרה שלא תבוא.
ונתקשיתי שלכאורה סדר הדברים היה צריך להיות: 'מגן ועוזר ומושיע', לפי סדרן של דברים במציאות.
וחשבתי לבאר, שאנו מודים לפי סדר גודל הטבת השי"ת, כי הנהגת 'עוזר' היא פחותה ברמת ההטבה, שלא הגן עלינו קודם הצרה, ולא הוציאנו מן הצרה, אלא עוזר לנו להתמודד עם הצרה. והנהגת 'מושיע' גדולה הימנה, שהושיענו מן הצרה, והנהגת 'מגן' גדולה מכולן, שמגן עוד קודם הצרה.
ולכאורה הביאור נראה אמת.
דעתכם?
ונתקשיתי שלכאורה סדר הדברים היה צריך להיות: 'מגן ועוזר ומושיע', לפי סדרן של דברים במציאות.
וחשבתי לבאר, שאנו מודים לפי סדר גודל הטבת השי"ת, כי הנהגת 'עוזר' היא פחותה ברמת ההטבה, שלא הגן עלינו קודם הצרה, ולא הוציאנו מן הצרה, אלא עוזר לנו להתמודד עם הצרה. והנהגת 'מושיע' גדולה הימנה, שהושיענו מן הצרה, והנהגת 'מגן' גדולה מכולן, שמגן עוד קודם הצרה.
ולכאורה הביאור נראה אמת.
דעתכם?