במילון כתוב שזה מהעברית החדשה, אבל זה לא מסתדר לי כי כבר בארחות צדיקים (במקור נקרא "ספר המידות") "השער הראשון: נדבר בו על מידת הגאווה" ובשער האהבה "ובעת שישים האדם אהבתו לרעה, אין מידה רעה בכל המידות כמוה; וכשישים האדם אהבתו לטובה, היא למעלה מכל המידות".
למעשה, כבר קדם לו ספר 'תיקון מידות הנפש' לרבי שלמה בן רבי יהודה בן גבירול שגם שם הוא עוסק במידות.
בכל אופן האם מצינו לזה מקור קדום יותר? (כמדומני שהמילה 'מידה' בחז"ל לא הייתה עדיין עם המשמעות הזאת בדיוק אבל אני לא בטוח).
מתוך המילון אבניאון: מידה, מִדָּה1. [עח] שיעוּר של תכוּנה או של תופעה שאפשר למדוד, כגון: זמַן, חום, אורך, רוחב, וכד': מדה אַחַת וקצב אֶחָד לשני הַכְּרבִים (מלכים א' ו, 25), מידות החום היום גבוהות לעונה זו
2. [תנ] יחידת מדידה, שיעוּר אורך, רוחַב, שֶטַח וכד': אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה... (שמות כו, 2); כל דבר שבמידה ובמשקל יש במנין (קידושין מב)
3. [תמ] מִנהָג, טיב, כגון: מידַת הדין; מידַת הרחמים: בוא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם (ברכות ה)
4. [עח] תכונת אופי, דרך התנהגות, כגון: מידה טובה, מידה רעה, מידה מגונה, מידות תרומיות
5. [תמ] עיקרון, כּלל קבוּע: בשלוש-עשרה מידות התורה נדרשת (ספרא פתיחתא א, א)
6. [עח] מנה נאותה, מִכסה: תאכל במידה שגופך צריך
7. [עח] דרגה, שיעור: במידה מסוימת, במידה מעטה, במידה רבה
8. [עח] מכשיר, כגון סרגל או כלי (כגון ספל מידה למדידה): כפית מידה מורה את כמות האבקה שיש לערבב בכוס חלב
9. מס לאוצר המדינה בפָרס, מֶכֶס, כאמור בפסוק: "ומִדָה בְלוֹ וַהלָך מִתְיְהֵב להון" (עזרא ד, 20) (ראה גם: מִנְדָה)
10. כלי למדידת הלח והיבש, כאמור בפסוק: "בַּמִדָה במִשקָל ובמשׂוּרָה" (ויקרא יט, 35)
11. מדידה, כאמור בפסוק: "וביד האיש קְנֵה- המִדָּה" (יחזקאל מ, 5)