קונטרס "בשולי השולחן"

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
הוא כותב: וכמו לענין שבת וכנ"ל סימן ר"נ. ושם לא כתוב שיש לשתות בתוך הסעודה, אלא: ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו. משמע שאין ענין דוקא ביין, אלא במה שמתענג.
איך שלא יהיה. במשנ"ב מבואר שם שמשמעות הלשון "לקבוע סעודה על היין" היינו מלבד הקידוש ומכיון שאותו לשון מוזכר ברמב"ם גם לענין שבת א"כ ממילא אין שום הבדל.
ובדקתי שוב ומצאתי שמצוין אצלי ברשימת הסתירות במשנ"ב (כת"י...) הסתירה משם לסי' רצא.
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
זכורני שראיתי פעם ב"דרך החיים" להמלבי"ם, שהרמב"ם לא פוסק שצריך נט"י שחרית, ומסתמא מוכיח זאת מהעובדה שלא מביא דין זה בחיבורו.
(וצריך כתפיים רחבות מאד להגיד משפט זה !)
לא עיינתי במלבי"ם אבל לכאורה הענין פשוט מאד, מה זה הדין של נט"י בבוקר?! הר"מ סובר שיש כאן שני ענינים נפרדים, א. נט"י לתפילה שע"ז מברכים אקב"ו ענט"י, והר"מ סובר שגם לפני מנחה צריך לברך! ב. יש ענין של סכנה מחמת "בת מלך" ואין בזה שום הלכה אלא ידיעה מדעית כמו כל עניני רפואה והר"מ לא הביא את זה כמו שלא הביא את כל עניני הרפואה שבש"ס.
מה שכתוב למשל שלא לשתות מים מגולים או שלא לשתות מנהרות בלי לבדוק אם יש שם עלוקה וכיו"ב שהר"מ כן העתיק הסיבה היא משום שבזה היתה תקנת חז"ל שאדם לא יוכל לומר לעצמו שהוא אינו חושש (ראה לשון הרמב"ם פי"א מהלכות רוצה ה"ה) משא"כ כל שאר הדברים של סכנה אדם יכול לומר שאינו חושש לעצמו כיון שאי"ז סכנה גמורה.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
במבי אמר:
זכורני שראיתי פעם ב"דרך החיים" להמלבי"ם, שהרמב"ם לא פוסק שצריך נט"י שחרית, ומסתמא מוכיח זאת מהעובדה שלא מביא דין זה בחיבורו.
(וצריך כתפיים רחבות מאד להגיד משפט זה !)
לא עיינתי במלבי"ם אבל לכאורה הענין פשוט מאד, מה זה הדין של נט"י בבוקר?! הר"מ סובר שיש כאן שני ענינים נפרדים, א. נט"י לתפילה שע"ז מברכים אקב"ו ענט"י, והר"מ סובר שגם לפני מנחה צריך לברך! ב. יש ענין של סכנה מחמת "בת מלך" ואין בזה שום הלכה אלא ידיעה מדעית כמו כל עניני רפואה והר"מ לא הביא את זה כמו שלא הביא את כל עניני הרפואה שבש"ס.
מה שכתוב למשל שלא לשתות מים מגולים או שלא לשתות מנהרות בלי לבדוק אם יש שם עלוקה וכיו"ב שהר"מ כן העתיק הסיבה היא משום שבזה היתה תקנת חז"ל שאדם לא יוכל לומר לעצמו שהוא אינו חושש (ראה לשון הרמב"ם פי"א מהלכות רוצה ה"ה) משא"כ כל שאר הדברים של סכנה אדם יכול לומר שאינו חושש לעצמו כיון שאי"ז סכנה גמורה.

אבל לגבי נט"י שחרית באחרונים מובא מהזוהר שמי שהולך ד"א בלי נט"י חייב מיתה, ומוכח שנקטו שזה כן בגדר תקנה, והרמב"ם שלא מביא את זה יתכן שלא סבר כן
 

במבי

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
האם הענין של נט"י שחרית משום רוח רעה לא מוזכר בגמרא?

אכן מוזכר, ולא כל מה שמוזכר נפסק. ובמקרה דנן כולם פוסקים זאת להלכה חוץ ממנו.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
יצחק אמר:
אגב, דרך החיים זה מהמלבי"ם או מהנתיבות?!

עד כמה שזכור לי המלבי"ם חיבר את דרך החיים. (שהמ"ב כל הזמן מביאו)

את סידור דרך החיים [אותו מביא המשנ"ב] חיבר רבינו יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט. המלבי"ם חיבר ספר ארצות החיים
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
האם הענין של נט"י שחרית משום רוח רעה לא מוזכר בגמרא?

אכן מוזכר, ולא כל מה שמוזכר נפסק. ובמקרה דנן כולם פוסקים זאת להלכה חוץ ממנו.

זה די משונה, בד"כ צריך סיבה משמעותית למה לא לפסוק גמרא
 
חלק עליון תַחתִית