מסכת יבמות - הערות והארות

[יחיה]

שאלתך מרבי אליעזר בלתי מובנת, והרי כל מצוות ייבום, תאמר שנאסרה עליו בחיי האח עד מותו בלא בנים.

אתה מתכוין שר"א לא מובן...
[אתה מוסיף על קושיתי..]
אך כמובן החי' ברור, שאש"ח בכל רגע עומדת לייבום במיתת בעלה וחידש ר"א שמכיון כשגירשה, ובאם ימות עכשיו אין היא תיפול לייבום, נאסרה עולמית.
א"כ בכה"ג שמת אחר ילדיו, היה רגע שבו לא עמדה לייבום גם לא במיתת בעלה.  
וא"כ תאסר עולמית ?

"בכל רגע עומדת לייבום במיתת בעלה", הוא שום דבר! אם ברגע זה נאסרה עליו.
ודאי שאין כן הפשט, אלא שבעודה תחת בעלה, היא ממילא אסורה עליו, ואין כאן "נאסרה".
"נאסרה" הוא רק כשיש לה היתר במקום אחר, כגון נפלה ונתגרשה.

[התורה היא חיינו]

ודאי שאין כן הפשט, אלא שבעודה תחת בעלה, היא ממילא אסורה עליו, ואין כאן "נאסרה".

נכון.
אבל מתי שבנוסף לזה שאסורה ממילא, היא גם אשא"ח שיש לה בנים זה "נאסרה"

בדיוק כמו שבגירושין לא נוסף אפי' משהו מעבר לאשת אח שהיה קודם לכן. אלא רק מחמת זה שעכשיו אם ימות תיהיה אסורה. 

[יחיה]

ודאי שאין כן הפשט, אלא שבעודה תחת בעלה, היא ממילא אסורה עליו, ואין כאן "נאסרה".

נכון.
אבל מתי שבנוסף לזה שאסורה ממילא, היא גם אשא"ח שיש לה בנים זה "נאסרה"
בדיוק כמו שבגירושין לא נוסף אפי' משהו מעבר לאשת אח שהיה קודם לכן. אלא רק מחמת זה שעכשיו אם ימות תהיה אסורה. 

לא הבנת. "נאסרה" היינו דווקא באשה המותרת מבחינה עקרונית, כגון נפלה ונתגרשה, ובכ"ז חל עליה איסור כ"ש ממקום אחר, כלפי האח הזה. אשת אחיו בחייו, אפילו יוליד מאה בנים, לא שייך בה נאסרה, היות שמעולם לא "הותרה".

[התורה היא חיינו]

לא הבנת. "נאסרה" היינו דווקא באשה המותרת מבחינה עקרונית, כגון נפלה ונתגרשה, ובכ"ז חל עליה איסור כ"ש ממקום אחר, כלפי האח הזה. אשת אחיו בחייו, אפילו יוליד מאה בנים, לא שייך בה נאסרה, היות שמעולם לא "הותרה".

וע"פ הבנתי בנתגרשה לא נוסף לה איסור ממקום כ"ש.
ואם בכל זאת סובר בזה ר"א שפטורה....ה"ה במתו. 

[יחיה]

לא הבנת. "נאסרה" היינו דווקא באשה המותרת מבחינה עקרונית, כגון נפלה ונתגרשה, ובכ"ז חל עליה איסור כ"ש ממקום אחר, כלפי האח הזה. אשת אחיו בחייו, אפילו יוליד מאה בנים, לא שייך בה נאסרה, היות שמעולם לא "הותרה".

וע"פ הבנתי בנתגרשה לא נוסף לה איסור ממקום כ"ש.
ואם בכל זאת סובר בזה ר"א שפטורה....ה"ה במתו. 

בעודה תחת בעלה, הלא אשת איש אסורה על כל העולם. נתגרשה - "הותרה" לכל העולם, ו"נאסרה" על האח בלבד, משום "איסור גרושת אחיו", וכלשון רש"י שם.

[משה נפתלי]

לר"א תהיה אסורה בייבום מחמת האיסור שהיה עליה בזמן חיי בניה.

.

'קובץ הערות' סימן ו אות ג:

וצריך להבין, מאי שנא מהיו לו בנים ומתו בחייו, דודאי מתייבמת לכולי עלמא, אף למאן דאמר נישואין מפילין.

ונראה דלמ"ד נישואין מפילין, משעת נישואין יש עליה דין זיקה על להבא אם ימות בלא בנים. ומשום הכי גם ביש לו בנים בחייו, מ"מ שפיר אפשר להיות בה דין זיקה על שעת מיתה, אם לא יהיו בנים אז.

[יואל נהרי]

דף נח עמוד א
אמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו לעיינין ממתניתין

ביטוי זה מצאנו בש''ס כ''פ, ואאל''ט רק מרב עמרם על רב ששת

האם זה קשור לזה שרב ששת הי' סגי נהור? האם יש מי שמפרש כך?

ראיתי בגמרא ''חברותא'' שביארו כך

חברותא יבמות דף נח עמוד א
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין. ממשנה הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה סגי נהור] את עינינו בהבנת המשנה.
וכן לעיל בדנ''ו
חברותא יבמות דף נו עמוד ב
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, ממשנתנו הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה בעצמו סגי נהור], את עינינו בהבנת המשנה:

אבל לא הביאו מקור

[יחיה]

דף נח עמוד א
אמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו לעיינין ממתניתין
ביטוי זה מצאנו בש''ס כ''פ, ואאל''ט רק מרב עמרם על רב ששת
האם זה קשור לזה שרב ששת הי' סגי נהור? האם יש מי שמפרש כך?

ראיתי בגמרא ''חברותא'' שביארו כך
חברותא יבמות דף נח עמוד א
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין. ממשנה הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה סגי נהור] את עינינו בהבנת המשנה.
וכן לעיל בדנ''ו
חברותא יבמות דף נו עמוד ב
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, ממשנתנו הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה בעצמו סגי נהור], את עינינו בהבנת המשנה:
אבל לא הביאו מקור

מופיע בחידושי רבי אליהו גוטמכר ועוד.

[מוישה הירש]

דף נח עמוד א
אמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו לעיינין ממתניתין
ביטוי זה מצאנו בש''ס כ''פ, ואאל''ט רק מרב עמרם על רב ששת
האם זה קשור לזה שרב ששת הי' סגי נהור? האם יש מי שמפרש כך?

ראיתי בגמרא ''חברותא'' שביארו כך
חברותא יבמות דף נח עמוד א
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין. ממשנה הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה סגי נהור] את עינינו בהבנת המשנה.
וכן לעיל בדנ''ו
חברותא יבמות דף נו עמוד ב
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, ממשנתנו הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה בעצמו סגי נהור], את עינינו בהבנת המשנה:
אבל לא הביאו מקור

מופיע בחידושי רבי אליהו גוטמכר ועוד.

תוכל להעלות לכאן [או להעתיק הלשון]?

[יחיה]

ראיתי בגמרא ''חברותא'' שביארו כך
חברותא יבמות דף נח עמוד א
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין. ממשנה הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה סגי נהור] את עינינו בהבנת המשנה.
וכן לעיל בדנ''ו
חברותא יבמות דף נו עמוד ב
ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, ממשנתנו הביא ראיה לדבריו, והאיר רב ששת [שהיה בעצמו סגי נהור], את עינינו בהבנת המשנה:
אבל לא הביאו מקור

מופיע בחידושי רבי אליהו גוטמכר ועוד.

תוכל להעלות לכאן [או להעתיק הלשון]?

ראה המצורף פה:

[מוישה הירש]

מופיע בחידושי רבי אליהו גוטמכר ועוד.

תוכל להעלות לכאן [או להעתיק הלשון]?

ראה המצורף פה:

ייש''כ. (ואם מותר לי, ומאי ''ועוד''?)

[יחיה]

תוכל להעלות לכאן [או להעתיק הלשון]?

ראה המצורף פה:

ייש''כ. (ואם מותר לי, ומאי ''ועוד''?)

החיפוש במאגר אוצר החכמה העלה עוד ספרים רבים אשר כיוונו לזה.

[שמואל דוד]

דף נח עמוד א
אמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו לעיינין ממתניתין

ביטוי זה מצאנו בש''ס כ''פ, ואאל''ט רק מרב עמרם על רב ששת

האם זה קשור לזה שרב ששת הי' סגי נהור? האם יש מי שמפרש כך?

כמדומני שראיתי פעם מי שכתב כעין זה…
 

[קדמא ואזלא]

דף נט עמוד ב
אמר רב שימי בר חייא: נבעלה לבהמה - כשרה לכהונה.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יז הלכה יד
כהן גדול לא ישא מוכת עץ אף על פי שלא נבעלה [נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה, נבעלה לבהמה ה"ז מותרת].

ראיתי ברמב''ם פרנקל - ילקוט שינויי נוסחאות שכתוב שם כך:
נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה, נבעלה לבהמה ה"ז מותרת. כ''ז נשמט בד''ו של''ד מטעמי צנזורה, ובדפו''ח החזירו בסוגריים. וכו'.

מה הפריע לצנזורה במשפטים אלו?

[בן יהוידע]

האם זה קשור לזה שרב ששת הי' סגי נהור? האם יש מי שמפרש כך?

כמדומני שראיתי פעם מי שכתב כעין זה…

ראה התגובות לפניך (;
viewtopic.php?p=559189#p556104
 

[משה נפתלי]

מה הפריעו לצנזור משפטים אלו?

המדובר בצנזורה עצמית. ולא בהלכות אלו בלבד, אלא לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

[קדמא ואזלא]

מה הפריעו לצנזור משפטים אלו?

המדובר בצנזורה עצמית. ולא בהלכות אלו בלבד, אלא לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

אתה יכול להביא דוגמה ספציפית היכן הושמט ענין שלא כדרכה ?

[קדמא ואזלא]

מה הפריעו לצנזור משפטים אלו?

המדובר בצנזורה עצמית. ולא בהלכות אלו בלבד, אלא לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

כעת חיפשתי שוב, ומצאתי שאכן כן הוא גם בפ''א ה''י ופ''ד ה''א ובעוד מקומות רבים.
(אבל פה נספח למחיקה גם ענין נבעלת לבהמה - דין שהוזכר ברמב''ם גם בפי''ח ה''א)

[מוישה הירש]

מה הפריעו לצנזור משפטים אלו?

המדובר בצנזורה עצמית. ולא בהלכות אלו בלבד, אלא לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

מי זה עצמית?

[כמו שחל]

ראיתי ברמב''ם פרנקל - ילקוט שינויי נוסחאות שכתוב שם כך:
נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה, נבעלה לבהמה ה"ז מותרת. כ''ז נשמט בד''ו של''ד מטעמי צנזורה, ובדפו''ח החזירו בסוגריים. וכו'.

מה הפריע לצנזורה במשפטים אלו?

לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

שלא כדרכה - צנזורה.png

[קדמא ואזלא]

ראיתי ברמב''ם פרנקל - ילקוט שינויי נוסחאות שכתוב שם כך:
נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה, נבעלה לבהמה ה"ז מותרת. כ''ז נשמט בד''ו של''ד מטעמי צנזורה, ובדפו''ח החזירו בסוגריים. וכו'.

מה הפריע לצנזורה במשפטים אלו?

לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

שלא כדרכה - צנזורה.png

ייש''כ.
מבואר שם שזו צנזורה נוצרית, בגלל האיסור אצלם [כך גם כתב לי אחד החברים בפרטי].
איזה ספר זה?

[כמו שחל]

איזה ספר זה?

רינת אהרן (יבמות) - ר' אהרן גבאי

[יחיה]

ראיתי ברמב''ם פרנקל - ילקוט שינויי נוסחאות שכתוב שם כך:
נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה, נבעלה לבהמה ה"ז מותרת. כ''ז נשמט בד''ו של''ד מטעמי צנזורה, ובדפו''ח החזירו בסוגריים. וכו'.

מה הפריע לצנזורה במשפטים אלו?

לאורך כל ספרי היד הושמט הנושא 'ביאה שלא כדרכה'.

שלא כדרכה - צנזורה.png

ייש''כ.
מבואר שם שזו צנזורה נוצרית, בגלל האיסור אצלם [כך גם כתב לי אחד החברים בפרטי].
איזה ספר זה?

הסבר שונה לצנזורה הזו, במצורף פה - הערה 2:

[כמו שחל]

הסבר שונה לצנזורה הזו, במצורף פה

מי הכותב?
(לענ"ד יותר מסתבר הסברו של הרא"ג)

[יואל נהרי]

סג ע''ב
ת"ר: ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל - מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל,

ה''תורת חיים'' במס' ב''ק דפ''ג כ' וז''ל: "אין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות. נראה דלהכי נקט קרא שובה ה' רבבות אלפי ישראל לפי שמרכבתו יתברך למעלה נמי לא הוי בפחות משני אלפים וב' רבבות מלאכים שנאמר 'רכב אלהים רבותים אלפי שנאן', ובשעה שפרקו המשכן בנסוע הארון ואמר משה קומה ה' נסתלק שכינה למעלה ולכך כשהקימו המשכן ונח הארון אמר משה "שובה ה' רבבות אלפי ישראל" שישוב מרבבות אלפי שנאן אל רבבות אלפי ישראל", עכ''ל.

לפי דבריו נראה, שלא לחינם מופיע פסוק זה ד'רכב אלהים רבותים אלפי שנאן' דוקא בפרק ס''ח שבתהילים, אשר בתחילתו נאמר "יָקוּם אֱלֹקים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו", שהוא כפסוק הנאמר בעת נסיעת הארון, שאז מסתלקת שכינה למעלה ושורה במרכבתו - כ''ב אלפי מלאכים.

[יואל נהרי]

שלא כדרכה - צנזורה.png

ייש''כ.
מבואר שם שזו צנזורה נוצרית, בגלל האיסור אצלם [כך גם כתב לי אחד החברים בפרטי].
איזה ספר זה?

הסבר שונה לצנזורה הזו, במצורף פה - הערה 2:

מן הסתם זו כוונת הרב @משה נפתלי. (תשובה להרב @מוישה הירש)

[משה נפתלי]

פה נספח למחיקה גם ענין נבעלת לבהמה.

משום שהכוונה שנבעלה לבהמה שלא כדרכה.
הצנזורים משלנו הבינו היטב את הנקרא.
 

[מוישה הירש]

יבמות ס, א
דברי כל אדם

למה לא כ' ''דברי הכל''?

[יחיה]

יבמות ס, א
דברי כל אדם
למה לא כ' ''דברי הכל''?

כמעט בכל כתבי היד: דברי הכל.

[קול אומר קרא]

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סט עמוד ב
איכא דאמרי: בבא עליה - כ"ע לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה, והכי איתמר: ארוסה שעיברה - רב אמר: הולד ממזר, ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב - דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא אבל דיימא מניה, אף על גב דדיימא מעלמא - בתריה דידיה שדינן ליה. אמר רבא: מנא אמינא לה? דקתני: ילדה - תאכל; היכי דמי? אילימא דדיימא מניה ולא דיימא מעלמא, צריכא למימר דתיכול? אלא לאו דדיימא נמי מעלמא, ומה התם דלהאי איסורא ולהאי איסורא - בתריה דידיה שדינן ליה, הכא דלהאי איסורא ולהאי היתירא - לא כל שכן. א"ל אביי, לעולם אימא לך: כל היכא דדיימא מעלמא, אף על גב דדיימא מניה - אמר רב הולד ממזר, ומתני' - בדלא דיימא כלל.
תוספות
אבל דיימא מיניה אף על גב דדיימא נמי מעלמא בתר דידיה שדינן ליה - פי' דיימא מיניה שבא עליה בודאי ודיימא מעלמא היינו שם רע דאי דיימא מיניה נמי שם רע בעלמא א"כ מאי מייתי רבא ממתני' דהתם בא עליה ודאי משום הכי בתר דידיה שדינן ליה.
ויש להעיר בתרתי א. כיון שהמשנה של אנוסה אירי בנבעלה א"כ חייבים לומר שכוונת רבא כשאמר בבא עליה לא פליגי, זה רק אם לא היה לה דיימא מעלמא, שאל"כ באנוסה שבא עליה והוא מביא ראיה. ב. אחר שתוס' מבאר שדיימא מיניה הכוונה בבא עליה בוודאי, א"כ הרי רבא הוכיח דבריו מהמשנה של אנוסה שאירי בדיימא נמי מעלמא, דאל"כ פשיטא, ואביי דוחה דבריו דאיירי בלא דיימי כלל, והרי מוכרח שאירי בבא עליה, וא"כ איך יכול להיות שלא דימי כלל.
מקוה שההערות הובנו אשמח לתגובה