רב פרידה אמורא או גאון?

[יתכן ומסתבר]

רב פרידה היה תלמיד של רב אמי, שהיה בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, דהיינו לפני כ-1650 שנה לערך. נוספו על חייו עוד 400 שנה ולכן יש להניח שנפטר לפני כ-1250 שנה - עמוק בתוך תקופת הגאונים.
מדוע אין אזכורים עליו בספרות הגאונים לדוגמא? הדבר משול לאדם שיהיה בימינו, ואשר היה תלמיד ישיר של הב"י או הרמ"א, לא נרוץ לשמוע משמועותיו?

איני זוכר כעת היכן ראיתי זאת, אך מונח בזכרוני שת' שנה המוזכרים היו כתובים כקיצור לתשעים שנה, והזעצער פירשו ל400 שנה. (ומי שאכן יודע מקור לכך, אשמח אם ישתפנו לטובת החו"ר דפה).

במחילה ממי שהכניס שטות זו לזכרונך, אין דברי הבל גדולים מאלו, כביכול כתוב ארבע מאות, והטעות קרתה בגלל שהיה כתוב ת'.
הרי גם היום כתוב ת', ואף אחד לא מעלה על דעתו לפענח את זה לתשעים, כי ברור שת' זה ארבע מאות. 

והרי זה דומה למה ששיערו על מה שכתוב על רב שחי שלש מאות שנה, שבעצם היה כתוב שמונים, וקוצר לש', ומזה זה הפך לשלש מאות.
בשעה שלאמיתם של דברים עד היום הזה לא כתוב שלש מאות, אלא ש', וכל אחד מבין שאין הכוונה לשמונים, ולא לשבעים, וגם לא לשלושים. 
 

[יתכן ומסתבר]

כמדו' שהוא ראוי להיות בר סמכא!

מפורום אוצה"ח:

אני 'מגן' גם על המבקר השני. (כמאמר מוסגר, הצבור שלנו אינו רגיל לביקורת, צא וראה את מדורי 'ביקורת הספרים' שבעיתונות, שאין להם כל קשר לביקורת אלא 'לקקנות' בעלמא, וסליחה על הביטוי. על כל ספר כותבים "לא בא עוד כבושם הזה", "הספר שרבים ציפו לאורו", כיצד ציפו לאורו אם בכלל לא ידעו ש'הגאון המחבר' מתכוון לכתוב על הענין?!..)

בנוגע לארבע מאות ילדי דוד ושאר מספרים מוגזמים, אכן אין בידי תשובה המניחה את הדעת. אך עדיף להשאר בקושיא מאשר לפתורה באופנים דחוקים ומופקעים!

יש לו שם דברים נוספים בסגנון זה, אך טעותם מוכחת מתוכם. דוגמא לדבר (מאת ר' יעקב לויפר):

במסכת סנהדרין (כא.) נאמר:
אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלוריות היו, וכולן יושבין בקרונות של זהב, ומהלכין בראשי גייסות היו, והם היו בעלי אגרופין של בית דוד.
הראשונים כבר עמדו כאן על השאלה שיפת תואר אין מותרת אלא אחת במלחמה. ודוד לא עשה ארבע מאות מלחמות. מחמת זה אולי מפרש רש"י בקידושין עו: שהם לא היו בניו של דוד אלא בני ישראלים שנלחמו בצבא דוד. אולם היד רמה בסנהדרין שם ותוס' רי"ד בקידושין דף כא: בשם רבינו יצחק ב"ר אשר הלוי סוברים שהם היו בניו של דוד עצמו, וטורחים ליישב את הקושיות באופנים אחרים. (יעויין בשו"ת הריב"ש סי' שצ"ח. ובשו"ת חיים שאל להחיד"א חלק א' סי' פט.)
ר' ראובן מרגליות טוען שהיה כתוב תשעה ילדים היו לו לדוד, ותשעה אלו התקצרו לת' ואחר כך בא מי שפתח את הת' לארבע מאות! והוא אף מצא שבדברי הימים (א ג פסוקים א-ח) כשהכתוב מונה את בניו של דוד הוא מונה זאת כך: וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית: הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר הָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית: הַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה לַאֲבִיטָל הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ: שִׁשָּׁה נוֹלַד לוֹ בְחֶבְרוֹן… וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל: וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע וֶאֱלִיפָלֶט: וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ: וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט תִּשְׁעָה:
אם נשים לב נראה שהרשימה מחולקת כך: עד התשעה האחרונים מוזכר מי היא אמו של כל אחד ואחד מהם, ואילו התשעה האחרונים מוזכרים בלא שם האֵם. ר' ראובן מרגליות הסיק מכך שהתשעה האלו היו בני יפת תואר, וזו הסיבה שאמם לא הוזכרה, שכן לא היה בזה יחוס. והרי הדברים מסתדרים הפלא ופלא.
הפענוח נראה מבריק מאוד, אבל בלהט החידוש שכח רר"מ לציין את הפסוק הבא בדברי הימים שם: כֹּל בְּנֵי דָוִיד מִלְּבַד בְּנֵי פִילַגְשִׁים וְתָמָר אֲחוֹתָם. כלומר, כל הנזכרים לעיל הם בני דוד מלבד בני הפילגשים ותמר. והנה אם נאמר שהתשעה המוזכרים לעיל הם בני יפת תואר, הרי מן הראוי היה שהם יוזכרו אחר בני הפילגשים שלא היו חשובים אפילו להזכר בשמותיהם. 
זולת זאת שמימרא זו של ר' יהודה אמר רב מוזכרת בתלמוד בבלי שלשה פעמים, בסנהדרין דף כא. ודף מט. ובקידושין עו: וכן בילקוט שמעוני (מלכים א רמז קעב) ובכל המקומות כתוב ארבע מאות! וכנ"ל בכל כתבי היד של הש"ס הנמצאים בידינו - כולל אלו שמרבים מאוד להשתמש בקיצורים. זאת אומרת שנצטרך לומר שבכל שלשת המקומות היה כתוב 'תשעה' שהתקצר לת' ובכולם בא מישהו ופיענח את הת' כארבע מאות, וזה קרה בכל כתבי היד. דבר זה אינו מסתבר כלל. שלא לדבר על כך שרר"מ רוצה לשים כטועים את כל הראשונים שהבינו שמדובר בארבע מאות ממש.
כמו כן, נערכה בדיקה בתוכנת 'עדי נוסח' המכילה עשרות כתבי יד של הש"ס ונמצאו מקרים בודדים ממש של קיצורי ש' ות' במשמעות של מספר כל שהוא. כך שקשה לנקוט רעיון זה כהסבר גורף.

פורום אוצר החכמה • אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה; אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת.pdf

גם כל דברים אלו אפרקסתא דעניא הם, דלא הציץ ברש"י על אתר, ולא ראה שלא היו אלו בני דוד ממש, אלא בחורים גיבורים השייכים לצבאו של דוד [ובלשונינו, נערי דוד]. 
 

[בן יהוידע]

גם כל דברים אלו אפרקסתא דעניא הם, דלא הציץ ברש"י על אתר, ולא ראה שלא היו אלו בני דוד ממש, אלא בחורים גיבורים השייכים לצבאו של דוד [ובלשונינו, נערי דוד]

הוא דווקא כן הציץ ואפי׳ הביא את הרש״י (קידושין, לא על אתר בסנהדרין)

מחמת זה אולי מפרש רש"י בקידושין עו: שהם לא היו בניו של דוד אלא בני ישראלים שנלחמו בצבא דוד.

[לבי במערב]

במחילה ממי שהכניס שטות זו לזכרונך

במחכ"ת, ראוי להזהר בכבוד ת"ח כהרר"מ ז"ל.
ואף כי בכמה ענינים אכן הפריז על המדה, מ"מ הרי תורתו מכרזת עליו.

[ה' הוא האלוקים]

הקושיא גבי ראשות הסנהדרין - לפו"ר - אינה גדולה כ"כ, שהרי אין מעמידין בה זקן המופלג בשנים (סנהדרין לו, ב. הל' סנהדרין פ"ב ה"ג).

ימנוהו נשיא, ולא ראש בית דין.
הנושא לא כן נשיא לא נשיא, כן ראש בית דין לא ראש בית דין, אלא שלא מצאנו שיהא הוא דַבָּר לדור, כמו שמצאנוהו בדורו של אסתר. מתי 'נלקחה' ממנו ההנהגה? איפה הוא היה בנצחון בית חשמונאי ותקנת ימי חנוכה?
כלום, גארנישט. איזה פקיד בבית המקדש, שנחלץ לעזר לעתות בצרה עם חרשים אלמים.

דמיינו לעצמכם שלא היה לנו ספרי עזרא ונחמיה.
היינו מתבססים רק על מגילת אסתר, שם מרדכי היהודי הוא גדול הדור היחיד.
ולפתע במאה ה22, מגלים החוקרים אבן עתיקה, ובה כתוב סדר כיבודי הגדולים של אותו הדור.
ואבוי,
מרדכי היהודי מופיע לקראת סוף הרשימה, היכנשהוא באזור המקום ה 12.
מה היינו אומרים?
מזוייף, טעות, דמיונות של חוקרים, וכו'.
אז הנה - יש לנו את התנ"ך, ושם אנו רואים שאין קשר, ומרדכי היהודי הן לפני והן אחרי, לא היה כלל בראשונים.
ולנושא דידן: למה לא היה נשיא/מוכר אחמ"כ, אין ביכולתנו לדעת, ואולי לא היה פוסק רק צדיק?
[כמו שר' חנינא בן דוסא, מופיע רק [או בעיקר] בסיפורי מופתים, וללא מימרות הלכתיות בשמו]
ואולי... ואולי...
בכ"א על ידי כאלו שאלות לא ניתן להוכיח שלא היה חי לאחמ"כ.

[תאב שתות מים]

ובבן יהוידע שמסבירים את הארבע מאות פעם וכו׳

אינו הוכחה כלל.
וכבר נמצא בבן איש חי, שהאריך לבאר מדוע קוראים את יום השנה "יאר צייט" והעמיד בדרושים וגימטריואות, עד שהתברר לו שהוא תרגום של יום השנה בארצות אשכנז
ללמדך שכל הפרפראות מסוג זה אינן פשט אלא בדרך אפשר.
ובאמת כל הדרושים עיקרן שיהיו אמת מצד הדברים העולים, ובדרך אפשר מצד הביאור במקרה הנדרש.
ויש הרבה להאריך בזה.

[דוד ה.]

[כמו שר' חנינא בן דוסא, מופיע רק [או בעיקר] בסיפורי מופתים, וללא מימרות הלכתיות בשמו]

כנראה כוונתך שרבי חנינא בן דוסא למרות שהיה פוסק (הוא היה תנא, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, זה לא שהיה הרה"צ שלא יודע ללמוד...) אנחנו שמענו בעיקר על מופתיו בשל חשיבותו העצומה שגזר והקב"ה קיים, אין צד שכל העולם ניזון בשביל מי שהוא והתורה אינם דבר אחד.
(ואולי כיוונת שהיו תנאים גדולים הימנו, אולי)

[ה' הוא האלוקים]

[כמו שר' חנינא בן דוסא, מופיע רק [או בעיקר] בסיפורי מופתים, וללא מימרות הלכתיות בשמו]

כנראה כוונתך שרבי חנינא בן דוסא למרות שהיה פוסק (הוא היה תנא, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, זה לא שהיה הרה"צ שלא יודע ללמוד...) אנחנו שמענו בעיקר על מופתיו בשל חשיבותו העצומה שגזר והקב"ה קיים, אין צד שכל העולם ניזון בשביל מי שהוא והתורה אינם דבר אחד.
(ואולי כיוונת שהיו תנאים גדולים הימנו, אולי)

כוונתי שכמו שאיננו יודעים מדוע מופיע רק בסיפורים ולא בהלכות, כך אין ביכולתנו לדעת מדוע מרדכי לא מופיע בדורות אח"כ כמדברנא דאומתי'.

[ובכן]

ראשית, לא דובר על להוכיח דבר, אלא על פליאה שמתעוררת.
לא באתי לדחות בזה דברי רש"י.
מקסימום, להניח פליאותי בתוך פליאת התוס'.

ולדבריך -

ולנושא דידן: למה לא היה נשיא/מוכר אחמ"כ, אין ביכולתנו לדעת, ואולי לא היה פוסק רק צדיק?

מרדכי הצדיק היה בין חברי הסנהדרין, הסנהדרין הגדול ביותר שבכל הדורות. נמנה בין אנשי כנה"ג.
הדין הוא, שמינוי דיינים בסנהדרין עובדת לפי הסדר. המתמנה החדש יושב בסוף, והוותיקים מתקרבים לראש הפירמידה.
אני חושב, שיש כאן פלא שקשה להזיז, גם אחרי כל הדימויים על הארכיאולגים הרשעים.
 

[כמו שר' חנינא בן דוסא, מופיע רק [או בעיקר] בסיפורי מופתים, וללא מימרות הלכתיות בשמו]

כמה מימרות מופיעות בבית המדרש מרבן יוחנן בן זכאי עצמו?

כלומר, יחוס ההלכות לבעליהם בכל מרחבי המשנה והתלמוד, מתחיל מדור מסויים ואילך, ובתקופת הזוגות כמעט לא נמצא דבר בשם איזשהו 'אומר' מסויים. יש התורה שבעל פה, היא נמסרת, מתחדשת בכל דור ודור, וה'אומרים' - כלל לא מוזכרים.

מפיו של מי נתנסחו המילים 'שתי שורות על פני כל המרתף' - שכבר בית שמאי ובית הלל נחלקו במשמעות מילים אלו?

[ה' הוא האלוקים]

ראשית, לא דיבר על להוכיח דבר, אלא על פליאה שמתעוררת.
לא באתי לדחות בזה דברי רש"י.
מקסימום, להניח פליאותי בתוך פליאת התוס'.
ולדבריך -

ולנושא דידן: למה לא היה נשיא/מוכר אחמ"כ, אין ביכולתנו לדעת, ואולי לא היה פוסק רק צדיק?

מרדכי הצדיק היה בין חברי הסנהדרין, הסנהדרין הגדול ביותר שבכל הדורות. נמנה בין אנשי כנה"ג.
הדין הוא, שמינוי דיינים בסנהדרין עובדת לפי הסדר. המתמנה החדש יושב בסוף, והוותיקים מתקרבים לראש הפירמידה.
אני חושב, שיש כאן פלא שקשה להזיז, גם אחרי כל הדימויים על הארכיאולגים הרשעים.

[כמו שר' חנינא בן דוסא, מופיע רק [או בעיקר] בסיפורי מופתים, וללא מימרות הלכתיות בשמו]

כמה מימרות מופיעות בבית המדרש מרבן יוחנן בן זכאי עצמו?
כלומר, יחוס ההלכות לבעליהם בכל מרחבי המשנה והתלמוד, מתחיל מדור מסויים ואילך, ובתקופת הזוגות כמעט לא נמצא דבר בשם איזשהו 'אומר' מסויים. יש התורה שבעל פה, היא נמסרת, מתחדשת בכל דור ודור, וה'אומרים' - כלל לא מוזכרים.
מפיו של מי נתנסחו המילים 'שתי שורות על פני כל המרתף' - שכבר בית שמאי ובית הלל נחלקו במשמעות מילים אלו?

ממנים לראשות הסנהדרין לפי גדלות, לא לפי סדר.
יש הרבה מימרות בשם ריב"ז, בהלכה, באגדה, כמה וכמה מעשי הלכות [מעשה ובא לפני ריב"ז...], ו9 תקנות שתיקן [התקין ריב"ז...].
הדימויים זה התמקדות במשל, הרעיון היה שאנו בונים תאוריה לפי חז"ל, ולא מקבלים מה שנוגד את זה. [כמובן-מה שנוגד לתאוריה, לא לחז"ל]

[ובכן]

ממנים לראשות הסנהדרין לפי גדלות, לא לפי סדר.

אולי לא הייתי ברור.
כתבת, מנין שהיה בכלל פוסק.
עניתי, שהוא היה חלק מן הסנהדרין.
ולפיכך, מוזר מאד שעד ימי שמעון בן שטח עדיין לא הגיע לדי גדולה עבור להתמנות לראש בית דין או נשיא.

יש הרבה מימרות בשם ריב"ז, בהלכה, באגדה, כמה וכמה מעשי הלכות [מעשה ובא לפני ריב"ז...], ו9 תקנות שתיקן [התקין ריב"ז...].
הדימויים זה התמקדות במשל, הרעיון היה שאנו בונים תאוריה לפי חז"ל, ולא מקבלים מה שנוגד את זה. [כמובן-מה שנוגד לתאוריה, לא לחז"ל]

הרבה. כמה?
וזה שיש תשע תקנות, זה אכן בגלל שהיה נשיא וראש בית דין.
אבל בעיקר, דומה לי שנטפלת לטפל, ולא במה שרציתי לחדד לך.
כמה מימרות יש בכל הש"ס מרבי אלעזר בן ערך?

אני חושב שאין שום פלא שאין בידינו מימרות של רבי חנינא בן דוסא, וכ"ש של חוני המעגל.
ולפיכך גם עוררתי על כך שאת יסוד המשנה קיבלנו בלי שם אומרם, יעויין בזה בדברותיהם של הרי"א הלוי ושל רד"צ הופמאן.

ולעניננו, אין לי קושיא מדוע אין בידינו מימרות של מרדכי הצדיק כמו שיש בידינו מימרות ספורות של הזוגות, רק עצם זה שהוא כאילו לא היה קיים בכלל, ולא נשאר להנהיג את ישראל כפי שכבר הנהיג, וגם לראשות סנהדרין לא הגיע למרות שכבר היה בסנהדרין.

ואחזור שוב, לא באתי לדחות דברי רש"י, אלא לעורר על פליאותם. לעצור רגע, הי, יש כאן משהו עצום.
ובשולי הדברים, קשה לי להשוות שיטת רש"י לדרגת דברי חז"ל הנאמרים בקבלה.

[שירת הלווים]

אפשר שאני טועה אבל למיטב ידיעתי בתקופות המאוחרות של האמוראים וובוודאי הגאונים כבר נתרחק עניין הנס מישראל וכפי הידוע שמאז שבטל יצהר הרע מע"ז מעניין זה כנגד זה עשה ה' בטלה הנבואה ועימיה הלכו ופסקו הניסים הגלויים שהנבואה והנס עניין אחד הם(וזה החידוש הגדול של נס חנוכה ואיכמל) מ"מ עם אכן האריך ימים כל כך והוזכר עניינו בתלמוד מקודם לכן לכאו' הצדק עם פותח הנושא והיה צריך להיות פרסום למופת פלאי

[ה' הוא האלוקים]

ממנים לראשות הסנהדרין לפי גדלות, לא לפי סדר.

אולי לא הייתי ברור.
כתבת, מנין שהיה בכלל פוסק.
עניתי, שהוא היה חלק מן הסנהדרין.
ולפיכך, מוזר מאד שעד ימי שמעון בן שטח עדיין לא הגיע לדי גדולה עבור להתמנות לראש בית דין או נשיא.

יש הרבה מימרות בשם ריב"ז, בהלכה, באגדה, כמה וכמה מעשי הלכות [מעשה ובא לפני ריב"ז...], ו9 תקנות שתיקן [התקין ריב"ז...].
הדימויים זה התמקדות במשל, הרעיון היה שאנו בונים תאוריה לפי חז"ל, ולא מקבלים מה שנוגד את זה. [כמובן-מה שנוגד לתאוריה, לא לחז"ל]

הרבה. כמה?
וזה שיש תשע תקנות, זה אכן בגלל שהיה נשיא וראש בית דין.
אבל בעיקר, דומה לי שנטפלת לטפל, ולא במה שרציתי לחדד לך.
כמה מימרות יש בכל הש"ס מרבי אלעזר בן ערך?
אני חושב שאין שום פלא שאין בידינו מימרות של רבי חנינא בן דוסא, וכ"ש של חוני המעגל.
ולפיכך גם עוררתי על כך שאת יסוד המשנה קיבלנו בלי שם אומרם, יעויין בזה בדברותיהם של הרי"א הלוי ושל רד"צ הופמאן.
ולעניננו, אין לי קושיא מדוע אין בידינו מימרות של מרדכי הצדיק כמו שיש בידינו מימרות ספורות של הזוגות, רק עצם זה שהוא כאילו לא היה קיים בכלל, ולא נשאר להנהיג את ישראל כפי שכבר הנהיג, וגם לראשות סנהדרין לא הגיע למרות שכבר היה בסנהדרין.
ואחזור שוב, לא באתי לדחות דברי רש"י, אלא לעורר על פליאותם. לעצור רגע, הי, יש כאן משהו עצום.
ובשולי הדברים, קשה לי להשוות שיטת רש"י לדרגת דברי חז"ל הנאמרים בקבלה.

א. את הנקודה שהיה בסנהדרין, קיבלתי. אבל תגובתי נסבה על כך שכתבת שזה עובד בשיטת ה'סרט נע'.
ב. תחפש, תראה שיש יותר מימרות בשמו מאשר מעשיות עליו.
ואיך אחיה השילוני לא היה מאן דאמר כל השנים, למרות שהיה מיורדי מצרים?
ואולי יצא מארץ ישראל לאחמ"כ, ולכן כבר לא היה בסנהדרין, ולאחמ"כ חזר?
ואולי שמר על פרופיל נמוך, בעקבות המלכים שהתחלפו באותו הזמן [ע"ע 'שחתכהו מגדולתו' של התך']

[ובכן]

א. את הנקודה שהיה בסנהדרין, קיבלתי. אבל תגובתי נסבה על כך שכתבת שזה עובד בשיטת ה'סרט נע'.

את ציור ה'סרט נע' לקחתי מהמשנה בסנהדרין אודות בחירת דיין לסנהדרין מתוך שלשת השורות שלפניהם.
אבל אסכים אתך שיכול להיות שזה לא בדיוק עבד ככה לגבי המקומות בסנהדרין גופא [לדינא ד'מתחילין מן הקטן', עד בחירת ראש לסנהדרין]. ומ"מ, אפשר לדמות, ולשער שהוותק גם היה נתון משמעותי בבחירה.
אבל גם מצד גדלו בתורה, פלא לומר שלא הגיע לדי גדולה להתמנות לראש.

ואיך אחיה השילוני לא היה מאן דאמר כל השנים, למרות שהיה מיורדי מצרים?

נראה לי אכן, דלכן כותב שם הרמב"ם שהיה קטן בימי משה, ושרק אצל בית דינו של דוד ישב להתלמד סדרי הוראה, ולכן לא היה מאן דאמר עד אז.
אבל מרדכי שכבר היה בסנהדרין, וכבר היה בהנהגה, פלואה יותר העלמותו המסתורית.

ואולי יצא מארץ ישראל לאחמ"כ, ולכן כבר לא היה בסנהדרין, ולאחמ"כ חזר?
ואולי שמר על פרופיל נמוך, בעקבות המלכים שהתחלפו באותו הזמן [ע"ע 'שחתכהו מגדולתו' של התך']

לא כל כך הבנתי את ה'אולי' הללו. אבל עזוב. גם אני יודע שניתן ליישב. ושיותר מכך, ניתן לפטור את הענין במילה אחת, שאין לנו בכלל מספיק מידע עליו ועל כל התקופה, ורק לכן זה נראה לנו מוזר.

ועדיין מותר לי לחדד את המוזרות הנראית בעיני, וכשיבוא אליהו, אשמח לחייך לעצמי על התשובה האמיתית, זו שאפילו לא חשבתי בכיוון שלה.
 

[הצעיר שבחבורה]

עד שאנו חוקרים לדעת זמנו המדויק של רבי פרידא, ולחכך בכך שלא מצאנוהו מעתיק שמועות בדור הגאונים -

זה כמה התקשיתי בשיטת רש"י מנחות סד:, דמרדכי האמור שם בסוף ימי חשמונאי - הוא הוא מרדכי הצדיק שמימי אחשורוש, מאנשי כנסת הגדולה.

ואציין, כמו"כ, לדברי הרמב"ם בהקדמה על רבי דוסא בן הרכינס.
 

[ובכן]

עד שאנו חוקרים לדעת זמנו המדויק של רבי פרידא, ולחכך בכך שלא מצאנוהו מעתיק שמועות בדור הגאונים -

זה כמה התקשיתי בשיטת רש"י מנחות סד:, דמרדכי האמור שם בסוף ימי חשמונאי - הוא הוא מרדכי הצדיק שמימי אחשורוש, מאנשי כנסת הגדולה.

ואציין, כמו"כ, לדברי הרמב"ם בהקדמה על רבי דוסא בן הרכינס.

כלפי רבי דוסא בן הרכינס, כמדומה שהדימוי לאחיה השילוני יהא נכון יותר.
 

[ה' הוא האלוקים]

א. את הנקודה שהיה בסנהדרין, קיבלתי. אבל תגובתי נסבה על כך שכתבת שזה עובד בשיטת ה'סרט נע'.

את ציור ה'סרט נע' לקחתי מהמשנה בסנהדרין אודות בחירת דיין לסנהדרין מתוך שלשת השורות שלפניהם.
אבל אסכים אתך שיכול להיות שזה לא בדיוק עבד ככה לגבי המקומות בסנהדרין גופא [לדינא ד'מתחילין מן הקטן', עד בחירת ראש לסנהדרין]. ומ"מ, אפשר לדמות, ולשער שהוותק גם היה נתון משמעותי בבחירה.
אבל גם מצד גדלו בתורה, פלא לומר שלא הגיע לדי גדולה להתמנות לראש.

אני יודע שהתכוונת לשם, אבל כפ"ש לבד, אין זה קשור לסדר מינו בסנהדרין גופא.
שוב, מרדכי עזב את הסנהדרין, ולו בגלל שביהמ"ק חרב, והוא גר בפרס.
התיעוד שמופיע בתנ"ך לא מתייחס להיותו בסנהדרין, אלא להיותו אדם נשוא פנים, ורצוי לרוב אחיו. הרשימה של האנשים שהוא מופיע אינה בהכרח סנהדרין.
[אגב, כל המקור להיותו חבר בסנהדרין זה חז"ל, לא מקרא]

ואיך אחיה השילוני לא היה מאן דאמר כל השנים, למרות שהיה מיורדי מצרים?

נראה לי אכן, דלכן כותב שם הרמב"ם שהיה קטן בימי משה, ושרק אצל בית דינו של דוד ישב להתלמד סדרי הוראה, ולכן לא היה מאן דאמר עד אז.
אבל מרדכי שכבר היה בסנהדרין, וכבר היה בהנהגה, פלא יותר העלמותו המסתורית.

ומה תאמר על השיטה שפינחס זה אליהו?
ושרב/ר' יוחנן חי 400 שנה?
 

ואולי יצא מארץ ישראל לאחמ"כ, ולכן כבר לא היה בסנהדרין, ולאחמ"כ חזר?
ואולי שמר על פרופיל נמוך, בעקבות המלכים שהתחלפו באותו הזמן [ע"ע 'שחתכהו מגדולתו' של התך']

לא כל כך הבנתי את ה'אולי' הללו. אבל עזוב. גם אני יודע שניתן ליישב. ושיותר מכך, ניתן לפטור את הענין במילה אחת, שאין לנו בכלל מספיק מידע עליו ועל כל התקופה, ורק לכן זה נראה לנו מוזר.
ועדיין מותר לי לחדד את המוזרות הנראית בעיני, וכשיבוא אליהו, אשמח לחייך לעצמי על התשובה האמיתית, הכיוון שאפילו לא חשבתי עליו.

מי אמר?

[ובכן]

שוב, מרדכי עזב את הסנהדרין, ולו בגלל שביהמ"ק חרב, והוא גר בפרס.
התיעוד שמופיע בתנ"ך לא מתייחס להיותו בסנהדרין, אלא להיותו אדם נשוא פנים, ורצוי לרוב אחיו. הרשימה של האנשים שהוא מופיע אינה בהכרח סנהדרין.
[אגב, כל המקור להיותו חבר בסנהדרין זה חז"ל, לא מקרא]

עירובי פרשיות ראיתי כאן.
כל עיקר דברי רש"י נסובים על דברי הגמרא, שפתחיה שנתמנה פקיד על הקינין בבית שני, הוא מרדכי בלשן.
כלומר, מרדכי אינו בפרס. משנה למלך מצאנוהו רק לאחשוורוש. בפשטות, לאור דברי חז"ל כאן ובשאר מקומות, עלה [שוב!, חוץ מעלייתו עם זרובבל בימי כורש, שחזר שוב לשושן בעת שהופסקה בנין הבית בימי אחשוורוש] עם עזרא בעת בנין הבית, ונתמנה על הקינים, ואז גם היה חבר סנהדרין אחד מק"כ אנשי כנסת הגדולה.
כל זה עולה ברור מדברי חז"ל. בא רש"י, ולאור דבריהם במנחות הוא מבין, שהאריך ימים מעת עלייתו השניה והתמנותו לפקיד - עד סוף ימי מלכות חשמונאי.
בפשטות, הוא המשיך להיות חבר הסנהדרין.
[ואגב, אני לא מקראיסט, ולא ידעתי היאך השגתי תלויה במקרא כזה או אחר. כל הערתי נסובה אודות דברי חז"ל, ושיטת רש"י בדברי חז"ל].

ומה תאמר על השיטה שפינחס זה אליהו?
ושרב/ר' יוחנן חי 400 שנה?

ראשית, נגיד שזה אכן מוזר. ולכן מה?
שנית, הבאת את רב או רבי יוחנן, שענינם דומה לקושיא של פותח האשכול. ואכן מדובר מזה. וגם שם, היישוב שנתנו המפרשים [- אם בכלל קבלו את זה, שאין לו סמך בחז"ל], הוא להקדים את חייהם, ולא לומר שאכן רב חי בתקופת הסבוראים. שאני מניח שאתה מבין את המוזרות שבדבר, גם אם לא היה לנו גמרות מפורשות שרב כבר נפטר בימי תלמידיו.
וכשאנו משליכים חייהם לאחור, שוב לא קשה לנו דבר. מדוע לא נתמנו בגיל מאה? - לא יודע מה עשה אז, אולי למד קודם זוהר. אבל מרדכי, שכבר נתמנה בסנהדרין, וכבר הנהיג, מדוע נעלם.
וכמובן, הפשטות הוא שאכן לא רב ולא רבי יוחנן חיו ד' מאות שנה.
פינחס זה אליהו, שם כבר יותר מציק, שהרי מצאנוהו מקבל תורה ממשה רבינו, ומזכיר לו את הלכת 'קנאין פוגעין', ומצאנוהו מנהיג מסויים לכלל ישראל כבר במזבח דבני גד וראובן, ובמלחמת השבטים בבנימין, וגם 'ויעל מלאך ה' מן הבוכים' דרשוהו חז"ל על פינחס.
וא"כ, שכבר היה בהנהגה, מדוע נעלם, והופיע רק בימי אחאב.
ולכן נראה באמת שנענש במקצת והורחק מההנהגה, שהיתה עליו טענה בענין פילגש בגבעה.
וגם האריז"ל בשער הגלגולים (לב?) נדרש לדבר בענינו, ודבריו עולים בקנה אחד עם מה שהעלינו.

אשמח לחייך לעצמי על התשובה האמיתית, הכיוון שאפילו לא חשבתי עליו.

מי אמר?

בכל מקרה זה יהיה כיוון שלא חשבתי.
שהרי אם התשובה כן תהיה מה שחשבתי, הרי לא חשבתי שהתשובה תהיה מה שחשבתי.
:)

[משה נפתלי]

מרדכי עזב את הסנהדרין, ולו בגלל שביהמ"ק חרב.

עוד לפני חורבן הבית (י"א שנה) גלתה הסנהדרין לבבל.

[ה' הוא האלוקים]

שוב, מרדכי עזב את הסנהדרין, ולו בגלל שביהמ"ק חרב, והוא גר בפרס.
התיעוד שמופיע בתנ"ך לא מתייחס להיותו בסנהדרין, אלא להיותו אדם נשוא פנים, ורצוי לרוב אחיו. הרשימה של האנשים שהוא מופיע אינה בהכרח סנהדרין.
[אגב, כל המקור להיותו חבר בסנהדרין זה חז"ל, לא מקרא]

עירובי פרשיות ראיתי כאן.
כל עיקר דברי רש"י נסובים על דברי הגמרא, שפתחיה שנתמנה פקיד על הקינין בבית שני, הוא מרדכי בלשן.
כלומר, מרדכי אינו בפרס. משנה למלך מצאנוהו רק לאחשוורוש. בפשטות, לאור דברי חז"ל כאן ובשאר מקומות, עלה [שוב!, חוץ מעלייתו עם זרובבל בימי כורש, שחזר שוב לשושן בעת שהופסקה בנין הבית בימי אחשוורוש] עם עזרא בעת בנין הבית, ונתמנה על הקינים, ואז גם היה חבר סנהדרין אחד מק"כ אנשי כנסת הגדולה.
כל זה עולה ברור מדברי חז"ל. בא רש"י, ולאור דבריהם במנחות הוא מבין, שהאריך ימים מעת עלייתו השניה והתמנותו לפקיד - עד סוף ימי מלכות חשמונאי.
בפשטות, הוא המשיך להיות חבר הסנהדרין.
[ואגב, אני לא מקראיסט, ולא ידעתי היאך השגתי תלויה במקרא כזה או אחר. כל הערתי נסובה אודות דברי חז"ל, ושיטת רש"י בדברי חז"ל].

ומה תאמר על השיטה שפינחס זה אליהו?
ושרב/ר' יוחנן חי 400 שנה?

ראשית, נגיד שזה אכן מוזר. ולכן מה?
שנית, הבאת את רב או רבי יוחנן, שענינם דומה לקושיא של פותח האשכול. ואכן מדובר מזה. וגם שם, היישוב שנתנו המפרשים [- אם בכלל קבלו את זה, שאין לו סמך בחז"ל], הוא להקדים את חייהם, ולא לומר שאכן רב חי בתקופת הסבוראים. שאני מניח שאתה מבין את המוזרות שבדבר, גם אם לא היה לנו גמרות מפורשות שרב כבר נפטר בימי תלמידיו.
וכשאנו משליכים חייהם לאחור, שוב לא קשה לנו דבר. מדוע לא נתמנו בגיל מאה? - לא יודע מה עשה אז, אולי למד קודם זוהר. אבל מרדכי, שכבר נתמנה בסנהדרין, וכבר הנהיג, מדוע נעלם.
וכמובן, הפשטות הוא שאכן לא רב ולא רבי יוחנן חיו ד' מאות שנה.
פינחס זה אליהו, שם כבר יותר מציק, שהרי מצאנוהו מקבל תורה ממשה רבינו, ומזכיר לו את הלכת 'קנאין פוגעין', ומצאנוהו מנהיג מסויים לכלל ישראל כבר במזבח דבני גד וראובן, ובמלחמת השבטים בבנימין, וגם 'ויעל מלאך ה' מן הבוכים' דרשוהו חז"ל על פינחס.
וא"כ, שכבר היה בהנהגה, מדוע נעלם, והופיע רק בימי אחאב.
ולכן נראה באמת שנענש במקצת והורחק מההנהגה, שהיתה עליו טענה בענין פילגש בגבעה.
וגם האריז"ל בשער הגלגולים (לב?) נדרש לדבר בענינו, ודבריו עולים בקנה אחד עם מה שהעלינו.

אשמח לחייך לעצמי על התשובה האמיתית, הכיוון שאפילו לא חשבתי עליו.

מי אמר?

בכל מקרה זה יהיה כיוון שלא חשבתי.
שהרי אם התשובה כן תהיה מה שחשבתי, הרי לא חשבתי שהתשובה תהיה מה שחשבתי.
:)

א. מהיכן לקחת שהיה בסנהדרין לאחר מעשה המגילה? מה שזכור לי המקור שהיה בסנהדרין זה מכך שידע 70 לשונות, וזה מראה שלפני כן היה.
[לא התכוונתי שאתה מקראיסט, אלא להדגיש שהפסוק של רשימת האנשים אינו מדבר על סנהדרין, וכל המקור הוא בחז"ל]
ב. הבאתי דברים שעניינם דומה, ואז מה? התוצאה מכך שבאם אכן נקבל זאת כנכון, אז הרי"ז סיוע לכך שאין חובה לכך שמי שכבר היה פקיע שמיה, עדיין יהיה מפורסם ומוזכר בדור שלאחמ"כ, וכנראה שיכול להיות לכך הרבה סיבות.
ג. לענ"ד אתה חושב [או חשבת] על אי אלו אפשרויות, ויותר מסתבר לך שזה יהיה משהו שלא חשבת. 

[ובכן]

א. מהיכן לקחת שהיה בסנהדרין לאחר מעשה המגילה? מה שזכור לי המקור שהיה בסנהדרין זה מכך שידע 70 לשונות, וזה מראה שלפני כן היה.
[לא התכוונתי שאתה מקראיסט, אלא להדגיש שהפסוק של רשימת האנשים אינו מדבר על סנהדרין, וכל המקור הוא בחז"ל]
ב. הבאתי דברים שעניינם דומה, ואז מה? התוצאה מכך שבאם אכן נקבל זאת כנכון, אז הרי"ז סיוע לכך שאין חובה לכך שמי שכבר היה פקיע שמיה, עדיין יהיה מפורסם ומוזכר בדור שלאחמ"כ, וכנראה שיכול להיות לכך הרבה סיבות.
ג. לענ"ד אתה חושב [או חשבת] על אי אלו אפשרויות, ויותר מסתבר לך שזה יהיה משהו שלא חשבת. 

אנחנו כבר גולשים ל"אני אמרתי שאתה אמרת שאני אמרתי שאתה אמרת?!"

- אז נניח. ברשותו.

[ובכן]

ולכן נראה באמת שנענש במקצת והורחק מההנהגה, שהיתה עליו טענה בענין פילגש בגבעה.
וגם האריז"ל בשער הגלגולים (לב?) נדרש לדבר בענינו, ודבריו עולים בקנה אחד עם מה שהעלינו.

העיר לנו הרב @לבי במערב בטוב ליבו לדייק, שהאריז"ל נדרש לטענה שהעלו עליו חז"ל בענין בת יפתח.
ודברי בענין פילגש בגבעה נאמרו בסדר אליהו רבא פי"א.

[מ אלישע]

רב פרידה היה תלמיד של רב אמי, שהיה בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, דהיינו לפני כ-1650 שנה לערך. נוספו על חייו עוד 400 שנה ולכן יש להניח שנפטר לפני כ-1250 שנה - עמוק בתוך תקופת הגאונים.
מדוע אין אזכורים עליו בספרות הגאונים לדוגמא? הדבר משול לאדם שיהיה בימינו, ואשר היה תלמיד ישיר של הב"י או הרמ"א, לא נרוץ לשמוע משמועותיו?

שמעתי מהחברים שהיה בתחילה מלמד תלמידים.
והמשיך ללמוד מאות שנים, ובסוף חייו זכה לדרגת אמורא.
(אע"פ שנולד בדור שהיו בו נביאים) 
 

[ובכן]

(אע"פ שנולד בדור שהיו בו נביאים) 

דברים מסתברים כתבת, חוץ מאזכור הנביאים.

דור התנאים כבר מרוחק ארבע מאות שנה מאחרוני הנביאים, כל שכן דור האמוראים.
[למעשה, אפשר שהיה תנא].
 

[לבי במערב]

דור התנאים

"הלל [מראשוני התנאים] . . נהג נשיאות[ו] בפני הבית מאה שנה" (שבת טו, סע"א),
ונמצא שאינו מרוחק משמעון הצדיק אלא כמאתים שנה.

[ובלאה"כ מסתבר להקדים את זמן רבי פרידא, דאי לא תימא הכי - מאיזה טעם לא נמצאו שמועות משמו על סדר הבית, כדרך שנמסרו מראב"י?].

[ובכן]

דור התנאים

"הלל [מראשוני התנאים] . . נהג נשיאות[ו] בפני הבית מאה שנה" (שבת טו, סע"א),
ונמצא שאינו מרוחק משמעון הצדיק אלא כמאתים שנה.

[ובלאה"כ מסתבר להקדים את זמן רבי פרידא, דאי לא תימא הכי - מאיזה טעם לא נמצאו שמועות משמו על סדר הבית, כדרך שנמסרו מראב"י?].

הלל, אינו תנא אלא מדור הזוגות.
דור התנאים החל בדור החורבן.
שמעון הצדיק - לא היה נביא.
מתחילת ימי בית שני עד סופו 420 שנה.
ודאי שראשוני התנאים היו בתוך ארבע מאות של אחרוני הנביאים.

לזמנו של רבי פרידא, אפשר שהיה אמורא, כפי שהעיד בו פותח האשכול, תלמידו של רבי אמי.
אפשר שהיה תנא מזמן רבי עקיבא ותלמידיו -

ולהעיר, יגידו עליו רעיו בבני העיר – רבי זכאי, רבי אלעזר בן שמוע ורבי נחוניא בן הקנה – כי בזמן המשנה היה.

במחשבה שניה, איני יודע אם ה'יגיד עליו רעו' הזה - נכון הוא. [אפשר הסיפור עצמו ארע בזמן ר"ע, ואח"כ עם אריכות ימיו עוד קיבל תורה מרבי אמי].

ויש לשאול את רבי @תיובתא על מקורותיו הוא.
 

[לבי במערב]

ויש לשאול את רבי @תיובתא על מקורותיו הוא.

מקורו ממנחות נב, סע"א. אך לפענ"ד אין בזה מופת חותך.

---

הגדרת 'תנאים' הינה - לכאורה - גמישה יחסית. ועיקר הענין הוא שעלינו להקדים פטירתו לראב"י, מטעם הנזכר.

[דוד ה.]

כאשר בוחנים את הנושא של מרדכי יש לברר מספר נקודות.
קודם כל בהקדמת הרמב"ם כתוב: ועזרא ובית דינו קיבלו מברוך בן נריה ובית דינו. בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים.
הרי שמרדכי בלשן לא היה "פקיד" הוא מנוי יחד עם שאר נביאים במוסרי התורה.
רש"י במגילה יד א כותב על חידוש מצוות מקרא מגילה: חוץ ממקרא מגילה - ואם תאמר: נר חנוכה כבר פסקו הנביאים, אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי.
ומאידך באותו העמוד במנין מ"ח נביאים מביא מהסדר עולם: בשנת שתים לדריוש - ברוך, נריה, שריה, מחסיה, חגי, זכריה מלאכי, ומרדכי בלשן.
ואם מרדכי בלשן הוא מרדכי היהודי מדוע הגיע רש"י לחגי זכריה ומלאכי הא הוי מרדכי (כבר שאלו המפרשים מדוע מרדכי אינו נביא בעצמו אבל אני שואל סתירה).

ואולי יש ליישב דבזמן אחשוורוש לא היה מרדכי היהודי נביא אלא רק בסנהדרין וכו' ואחרי הרבה שנים נעשה לנביא (וצ"ל שבזמן נס חנוכה לא היה עדיין נביא שהרי רש"י כותב שפסקו הנביאים) בכל מקרה מאותה תקופה נשאר לנו בעיקר ואולי רק הנביאים והמלכים ולא מי היה ראש הסנהדרין באותו תקופה כיון שהנביאים הנהיגו את הדור מבחינה רוחנית (מי היה ראש הסנהדרין בתקופת ישעיהו?) ורק בסוף ימיו נעשה מרדכי לנביא.

[ובכן]

הגדרת 'תנאים' הינה - לכאורה - גמישה יחסית. ועיקר הענין הוא שעלינו להקדים פטירתו לראב"י, מטעם הנזכר.

וכי כל אחד ידע את סדרי הבית?

היה בזמן הבית, וכרוב כל הקהל, בקושי הצליח לעמוד בתוספת של הורדוס...
 

[לבי במערב]

וצ"ל שבזמן נס חנוכה לא היה עדיין נביא שהרי רש"י כותב שפסקו הנביאים

נדצ"ל: 'כבר פסק מלהיות נביא', דאל"כ מהו שכלל ואמר "כבר פסקו הנביאים" [ולא, למשל: 'לא היו שם נביאים'].