האם ישאו נשים ויולדו ילדים לימות המשיח ?

כותר

משתמש ותיק
ראיות שישאו נשים וייולדו ילדים:
א. רמב"ם הלכות מלכים פרק יב הלכה ב
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.

ב. הבקשה על לעת"ל: מהרה ה"א ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים, הובא בכתובות ח. שמברכים כן בחופה, משמע שיהיו נישואים.

ולכאורה למה ישאו נשים, הלא במסכת יבמות דף סב עמוד א אמרינן:
אמר רב אסי: אין בן דוד בא - עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף וגו'.

וכיון שיכלו כל הנשמות, לכאורה לא יולדו ילדים, וכל המצוה לשאת נשים היא מצד 'פרו ורבו' וכדי להוליד ילדים ?

מישהו שאל אותי שאלה זו,
אחיי ורעיי, אשמח לקבל את תגובותיכם.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
וכיון שיכלו כל הנשמות, לכאורה לא יולדו ילדים
כל הנשמות שעלו במחשבה לירד עד ביאת גואל צדק
וכדאיתא בנידה יג: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ופרש"י שבגוף חדר כי גוף שם מקום המיוחד לנשמות העתידים להיות נולדים
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ראיות שישאו נשים וייולדו ילדים:
גמרא מפורשת
תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד ב
בדברי תורה מאי היא כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדיו ליגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש אמר לו בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה תרנגולת 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
כמדומה שזה דברי הזהר, זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כח עמוד ב
אנון נשמתין חדתין דעתידין למהוי על ישראל כמה דאוקמוה אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ואז החדשות יבוא, ועי' שם בכל הדיבור.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
כמדומה שזה דברי הזהר, זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כח עמוד ב
אנון נשמתין חדתין דעתידין למהוי על ישראל כמה דאוקמוה אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ואז החדשות יבוא, ועי' שם בכל הדיבור.
וכן בתיקוני זוהר תקון שישים ותשעה קג א
וכן בספר הבהיר עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ומאי כל הנשמות שבגוף הוי אומר כל הנשמות שבגוף האדם ויזכו החדשות לצאת ואז בן דוד בא זוכה להולד כי נשמתו תצא חדשה בכלל האחרים
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראש הכולל אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
וכיון שיכלו כל הנשמות, לכאורה לא יולדו ילדים
כל הנשמות שעלו במחשבה לירד עד ביאת גואל צדק
וכדאיתא בנידה יג: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ופרש"י שבגוף חדר כי גוף שם מקום המיוחד לנשמות העתידים להיות נולדים
ברוך שכיונת !
והוא מפורש בתוספות עבודה זרה דף ה עמוד א ד"ה אין:​
'והא דאמר (שבת ל:) עתידה אשה שתלד בכל יום לימות המשיח, שמא י"ל גוף חדש ונשמות חדשות יהיו'.​

 
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראש הכולל אמר:
דוד ה. אמר:
כמדומה שזה דברי הזהר, זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כח עמוד ב
אנון נשמתין חדתין דעתידין למהוי על ישראל כמה דאוקמוה אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ואז החדשות יבוא, ועי' שם בכל הדיבור.
וכן בתיקוני זוהר תקון שישים ותשעה קג א
וכן בספר הבהיר עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ומאי כל הנשמות שבגוף הוי אומר כל הנשמות שבגוף האדם ויזכו החדשות לצאת ואז בן דוד בא זוכה להולד כי נשמתו תצא חדשה בכלל האחרים
יישר כוחכם, והראוני שבספר הגלגולים פרק ז כתב מהרח"ו מפי האר"י, בזה"ל:
'ודע כי יש ב' מיני נשמות:​
א', הם אותם שנכללו באדם הראשון,​
ב', הם אותם שלא נכללו באדה"ר. ואלו נשמות הם יותר גבוהים ומעולים מכל הנשמות שנכללו באדה"ר.​
וכמו שביארנו למעלה פ"א, כי נשמת אדה"ר כוללת מן נפש דעשיה עד רום האצילות, כן אותם הנשמות שלא נכללו באדה"ר הם ע"ד זה. ואלו הנשמות לא יבואו לעולם רק עד אלף השביעי כנז' בזוהר שמות דף י'. ונמצא כי כמו שבאותם הנשמות שנכללו באדה"ר יש נר"ן וכו' זה למעלה מזה. כן אותם הנשמות שלא נכללו באדה"ר הם ממש כנגד אלו שנכללו באדה"ר. ובאלף השביעי יתעטרו אלו הנשמות שנכללו באדה"ר באותם הנשמות שהם יותר גבוהים מהם, כל חלק וחלק עם הדומה לו. והבן זה היטב.
ודע כי אותם הנשמות שלא נכללו באדה"ר נקראו נשמות חדשות ממש, ואותם שנכללו באדם נק' נשמות ישנות. וזכור כלל זה.
 ​
אמנם בשמן ששון ח"ד על שער המצוות, מבאר ששייך נשמות חדשות גם בזמן הזה, וז"ל: 'איך באים נשמות חדשות אפילו עתה אחר החורבן, ומ"ש רבינו דאחר החורבן נפסק הזיווג השלם ואינם באים נשמות חדשות, פירושו הוא בחול שבמן הבית היה הזווג שלם אפילו בחול וכו' אבל בשבת אפילו בזמן הזה יכולים לבוא נשמות חדשות מזווג אחר חצות של שבת קודש וכו', וכן לעתיד לבוא באלף הז'. [עיין שער מאמרי רז"ל ד"י רע"א דמה שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים יע"ש, ולזה לפעמים באים נשמות חדשות ממש].
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעיל תירץ @ראש הכולל תירוץ , והבאתי מה שמצאתי שהוא תוספות מפורש בעבודה זרה,
אמנם בשו"ת משנה הלכות חלק יג סימן לז, יש תירוץ אחר לדעת הראב"ד.
וכך כתב שם:
כתב הראב"ד בפ"ב דעדיות משנה ט, "הוא היה אומר האב זוכה לבן, בנוי ובכח ובעושר ובחכמה, ובשנים, ובמספר הדורות לפניו, והוא הקץ, שנאמר: קורא הדורות מראש וכו'. ותמה הראב"ד ז"ל: למה נתן ב' קיצים בשנים ובדורות ?
וכתב הראב"ד דשני דברים הם, דהכי קאמר, אף על פי שנותן קץ לגליות ישראל ולשעבוד שלהם בשנים, מ"מ לענין הטובות והנחמות האמורות להם במספר הדורות הוא תולה. לפי שהוא רואה את הדור שהוא זכאי ומתגלגל עליהם עד שמגיע לאותו הדור. וכן הי' בשעבוד מצרים שנגאלו בסוף ד' מאות שנה, ולא שבו לשבת בארץ עד דורו של יהושע. וכן הי' בגלות בבל לסוף שבעים נגאלו, אבל ירושלים לא נבנתה עד סוף שלשים ושתים לארתחשסתא כי אז נתיישבה העיר. וכן לימות המשיח כשיגאל אותם הקדוש ברוך הוא לא יכנסו מיד לארץ וכו' כנבואת יחזקאל.
והנראה מדברי הראב"ד, שהגאולה וביאת בן דוד הם שני דברים נפרדים, ואפשר שיגאלו ישראל משעבוד הגוים ויהיו ימות המשיח, אבל עדיין בן דוד לא בא.
וכו'. ואולי זה הפי' (בגמ' שבת דף ל' ע"ב) עתידה אשה שתלד בכל יום לימות המשיח. וזה לימות המשיח כלומר קודם שיבא בן דוד. וכיון שיצאו כל הנשמות יבא בן דוד ושוב לא תלד. ומיושב בזה קושית התוס' ע"ז ה' ע"א ד"ה אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, וא"כ לא יולדו לאחר שבן דוד בא, והא אמרו בגמ' שבת עתידה אשה שתלד בכל יום. ודחקו לת' שמא י"ל גוף חדש ונשמות חדשות יהיו, ע"ש. ולדעת הראב"ד לא קשה דהאי לימות המשיח הוא קודם שיבא בן דוד ולאחר הגאולה. אבל לאחר שבן דוד בא לא ילדו עוד.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ביאור איך יתכן לידה כל יום לעת"ל, כתב המהר"ל בספר נצח ישראל פרק נ
ועוד אפשר לומר ולפרש, כי מה שאמר כי האשה תלד בכל יום, פירוש ענין זה כמו שהתבאר לך פעמים הרבה מאד בחבור באר הגולה, כי הדברים אשר הם בעולם מורכבים מחומר וצורה. ומתחייב מן החומר מה שראוי לו, ומתחייב מן הצורה מה שראוי לו. ואין ספק כי מצד הצורה יותר מוכן לברכה, מאשר הוא מצד החומר.
ולפעמים הוא מוכן מצד הצורה אל דבר מה, ומונע אליו החומר, עד שלא נמצא בו מה שראוי אליו מצד הצורה. מכל מקום, כאשר הוא מוכן מצד הצורה אל ברכה, ואף אם יש מעכב ובטול מצד החומר, מכל מקום אי אפשר שלא יהיה מועיל הכנתו מצד הצורה מה שאפשר להועיל, עד שיוציא לפעל מה שראוי. ומכל מקום נאמר על הנמצא כאשר הוא ראוי מצד הצורה, כי זה עצם שלו. ולא יבחן הדבר רק מצד עצמו, שהוא צורתו, אשר הוא אמתת עצמו. ואין להשגיח על הבטול אשר ימצא אליו מונע מצד החומר.
כי דבר זה דומה אל גבור גדול, אשר לו הכח על פעל גדול מאד, והוא נסגר בבית. וכי בשביל זה שהוא נסגר בבית לא יאמר שהוא גבור גדול, אף כי אי אפשר להוציא גבורתו אל הפעל. וכך הדבר הזה בעצמו, כאשר דבר אחד ראוי מצד הצורה העצמית, שהיא עצמו לו, אף כי מצד שהצורה מוטבעת בחומר יש מונע אל דבר זה, מכל מקום יאמר על זה כאשר ראוי אל הצורה כאשר הוא מופשט מן החומר. ודבר זה בארנו בחבור גבורות ה' במקומות הרבה מאד.
ולכך הדברים אשר אמרו בכאן כלם נאמרו מצד הצורה המופשטת. וזה אמרם לעתיד אשה שתלד בכל יום, כי יהיה העולם לפני השם יתברך. ומפני זה מצד הצורה כך הוא ראוי שתלד אשה בכל יום, ועץ עושה פרי כל יום, ותוציא גלוסקאות וכלי מלת. ואם יש מונע מצד החומר אשר הוא המונע, מכל מקום יאמר עליו כך מצד אמתת עצמו, היינו מצד צורתן, ואין להשגיח אשר הוא מצד החומר.
ומעתה, אין אתה צריך לומר שהדבר הזה נמצא לפעמים, אבל כך הוא לפי מעלת הצורה בעולם הזה, שאף אם יש מונע מצד החומר, ולכל הפחות מועיל כי אינו מונע מכל וכל, אבל יוצא לפעל מה שראוי. ויש לך להבין דברים אלו, והם ברורים, ודי בזה:
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ובאלף השביעי יתעטרו אלו הנשמות שנכללו באדה"ר באותם הנשמות שהם יותר גבוהים מהם, כל חלק וחלק עם הדומה לו. והבן זה היטב.
בדבריו אלו משמע שנשמות הללו יתווספו לכאו"א לנשמתו
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיפשתי ביאורים על דברי תוספות, שלימות המשיח, 'שמא י"ל גוף חדש ונשמות חדשות יהיו'.
ודברי האר"י והזוהר שהובאו מבארים זאת.

ובשל"ה פרשת נח תורה אור, ביאר החילוק בין הנשמות שיהיו לעתיד לבוא לנשמות בעוה"ז, בזה"ל:
במדרש רבה (בראשית פכ"ג ס"ה): 'ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר' וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר, נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר, ואיזה זה, זה מלך המשיח, עד כאן.
הרי שלא יתקיים שם שת שממנו הושתת העולם עד שיבא המשיח, ויקויים בו 'וקרקר כל בני שת', דהיינו שיסיר הקליפות הסובבות הפרי. ואז יהיה העולם נשתת ככוונת בראשית הבריאה, ויתקיים 'ישמח ה' במעשיו'. ו'בלע המות', כי יחיו חיי עדי עד בלבוש כתנות אור, כאשר הארכתי בהקדמה תולדות אדם (ח"א שם אות רמג - רסט). ויהיו ישראל הנקראים 'אדם' (יבמות סא א) בצלם ודמות עליון.
ותתרבה הפריה ורביה, כמו שרמזו רבותינו ז"ל (שבת ל ב) עתידה אשה שתלד בכל יום. ויתקיים כל אחד באיש, ותהיה הפריה ורביה בסוד ההשתלשלות, וכמו שנצטווה עליה אדם אם לא חטא. וכשחטא, אז נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, שבא המבול ולא נתקיים אפילו במין. 'ואלה תולדת נח' (בראשית ו, ט) שיצא מן התיבה קיום העולם בפריה ורביה קיום במין. עד זמן משיח בן דוד אז יתקיים באיש, ויהיה ב'צלם' ו'דמות'. מה שאין כן לאחר שחטא אדם נסתלק ה'צלם' האמיתי, ולא נשאר רק דמיון מהצלם בסוד ה'דמות', כענין צל האדם, לפעמים בבואה, ולפעמים בבואה דבבואה, והכל לפי מה שהוא.
ובבראשית רבה (פכ"ד ס"ו) 'זה ספר תולדת אדם', אלין תולדות ואין הראשונים תולדות, ומה הן, אלהות. בעון קומי אבא כהן ברדלא, אדם שת אנוש ושתק. אמר להם עד כאן בצלם כו', עד כאן. בענין פריה ורביה בזמן הזה עד ביאת משיח צדקינו, לא שייך לומר מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו ממעט ה'צלם', כי הצלם כבר ממועט, רק שייך לומר כאילו ממעט ה'דמות', ומביא ראיה (יבמות סג ב) מהפסוק 'כי בצלם אלהים עשה את האדם', היה די שיאמר 'כי בצלם אלהים עשהו', והיה קאי על אדם שהזכיר 'שפך דם האדם'. אלא האדם רצה לומר האדם המיוחד, דהיינו אדם הראשון, ואמר 'כי בצלם אלהים עשה את האדם', אדם הראשון, וממילא מסתבר אף שנסתלק ה'צלם' מכל מקום יוצאי יריכיו יש בהם 'דמות' קצת מהדמיון הצלם אשר גם כן בו קדושה.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד ידיעה מעניינת, מזוהר כת"י.

שולחן הטהור סימן רמ
והגלאנטי הביא בשם זהר כת"י, כשאדם מקיים מצות עונה בקדושה ובהתקשרות להשי"ת, ובעתה אחר חצות לילה, נברא ממנו נפש קדושה. עיין בספר חסדי אבות להגאון חיד"א שמי שהוא זקן ואינו יכול להוליד, אפ"ה וכו', והביא מן הזהר כ"י דרוש על פסוק: 'ואמרת מי ילד לי את אלה' אמר ר' שמעון לעולם יקיים אדם מצות עונה באשתו לש"ש ובקדושה, שכל אותם הטפות אף שהיא עקרה וזקנה אינם הולכים לאיבוד, אלא השי"ת מצוה למלאך הממונה שישמרם לעתיד לבוא, שהם יהיו נשמות גרים בגוף, ויהיה לכל אחד גוף קדוש אף שלא יתלבש בנפש הגר מעתה, יהיה לכל אחד בנים רבים, כל שהיה חושב האדם שהיו הולכים לאיבוד שלא היתה אשתו מתעברת כולם יהיו לו בנים ובנות, ויכיר כ"א אביו, ואז תאמר 'מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה', שהייתי חושב שהולכים לאיבוד. 'ואלה מי גדל'
יתברך שמו יש מדור שמתגדלים שם טפות קדושות שנזרעו בקדושה וטהרה ולא נעשו באיסור חלילה, הם גנוזות כולם בהיכלא חד דמלכא קדישא. ע"כ דברי הזהר כ"י.
 

ובכן

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
וכיון שיכלו כל הנשמות, לכאורה לא יולדו ילדים, וכל המצוה לשאת נשים היא מצד 'פרו ורבו' וכדי להוליד ילדים ?

מישהו שאל אותי שאלה זו,
אחיי ורעיי, אשמח לקבל את תגובותיכם.
מבאר החתם סופר, שיש שלשה סיבות לנישואין.
א. הואיל וסוף האדם למות, עליו לישא ולהוליד לקיום המין.
ב. להנצל מיצר הרע, כדאיתא בחז"ל.
ג. כי האדם לבדו הוא פלג גופא, והוא כלי חסר שאינו ראוי לשמש כלי שרת לערוך שירה והודיה לפני קונו - אשר זה כל האדם, וכדמצינו בנדב ואביהו, שהגם שהיו צדיקים גמורים בלא כל נדנוד וחטא, הואיל וגשו לשרת בהיותם פלגי דגופא - נענשו.

אומר החתם סופר ברוב מתקו, שני הטעמים הראשונים לא יהיו שייכים לעתיד, אשר יבולע המות לנצח, ואת רוח הטומאה יעביר ה' מן הארץ, ומצד אלו אכן לא נישא נשים.
אבל מן הטעם השלישי, ימשיכו בנישואי אשה, על מנת להשתלם ולהכשיר עצמנו לתת תודה וברכה לפני קוננו.

והוא מאמר הנביא, אשר לעתיד יהא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
תאמר, מדוע יצטרכו חתן וכלה להנשא?
עונה הנביא - קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת, כִּי טוֹב יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ.

שפתיים יושק, אשרי העם שאלו דורשיו.
 
 

במחשכים הושבני

משתמש רגיל
ובכן אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
וכיון שיכלו כל הנשמות, לכאורה לא יולדו ילדים, וכל המצוה לשאת נשים היא מצד 'פרו ורבו' וכדי להוליד ילדים ?

מישהו שאל אותי שאלה זו,
אחיי ורעיי, אשמח לקבל את תגובותיכם.
מבאר החתם סופר, שיש שלשה סיבות לנישואין.
א. הואיל וסוף האדם למות, עליו לישא ולהוליד לקיום המין.
ב. להנצל מיצר הרע, כדאיתא בחז"ל.
ג. כי האדם לבדו הוא פלג גופא, והוא כלי חסר שאינו ראוי לשמש כלי שרת לערוך שירה והודיה לפני קונו - אשר זה כל האדם, וכדמצינו בנדב ואביהו, שהגם שהיו צדיקים גמורים בלא כל נדנוד וחטא, הואיל וגשו לשרת בהיותם פלגי דגופא - נענשו.

אומר החתם סופר ברוב מתקו, שני הטעמים הראשונים לא יהיו שייכים לעתיד, אשר יבולע המות לנצח, ואת רוח הטומאה יעביר ה' מן הארץ, ומצד אלו אכן לא נישא נשים.
אבל מן הטעם השלישי, ימשיכו בנישואי אשה, על מנת להשתלם ולהכשיר עצמנו לתת תודה וברכה לפני קוננו.

והוא מאמר הנביא, אשר לעתיד יהא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
תאמר, מדוע יצטרכו חתן וכלה להנשא?
עונה הנביא - קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת, כִּי טוֹב יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ.

שפתיים יושק, אשרי העם שאלו דורשיו.
אשמח למקור לעיון.
 
 
חלק עליון תַחתִית