אלוהים אחרים

[המצפה לישועת ה']

כמובן שהכוונה שיפעל ישועה אצל הקב"ה.

אין ספק.

בודאי שאותו יהודי מאמין בכל לבו כי 'אין עוד מלבדו'.

אמנם הכרח הוא לזכור : העיקר של 'שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים', הוא עיקר נפרד מהעיקר של 'לו לבדו ראוי להתפלל'.

גם המאמין בכל לבו בהעיקר הראשון, חובה עליו לקיים את העיקר השני.

[יהודה יעקבזון]

עלון שיחת השבוע פרשת בהר : (ההדגשות לא במקור..).
 

התיאורים של הרב לדרמן קשים, ונחסוך אותם מהקוראים. "הייתי חסר אונים", הוא מספר. "לא הצלחתי להזיז את הידיים ואת הרגליים. ואז פתאום התחלתי לדבר עם רבי שמעון. 'רבי שמעון הקדוש! אם תוציא אותי מכאן בחיים, אני מקבל עליי בלי נדר ללמוד בכל יום קטע מספר הזוהר'. לא יודע מאיפה צץ במוחי הרעיון הזה באותם רגעים נוראים, אבל זה מה שקרה".

ההבטחה לרבי שמעון

בדרך נס הצליח להינצל: "הרגשתי שעוד רגע לא אשרוד. פניתי שוב לרבי שמעון והתחננתי שיציל אותי. ופתאום התחלתי להרגיש הקלת מה. הגב השתחרר מעט, ואז הראש. פניתי לאדם שמעליי וביקשתי שינסה לקום. הוא ענה לי שאינו מסוגל. הבנתי אותו. כעבור כמה רגעים הצליחו שני אברכים להרים אותו. קמתי בקושי. התחלתי אט-אט לחלץ את עצמותיי".

לשיפוט הציבור.
 

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:

הרש"ר הירש במכתב לחתנו: "בענין מכניסי רחמים, זהו ענין אהוב על הקלים והחצופים ולכן חלו בו אי הבנות ורכיליות. במקום אחד אנו מתפללים למלאכי מרום, אכל בקשתנו מהם היא שיתפללו עבורנו אצל הקב"ה... הרעיון שהמלאכים יתפללו עבורנו חוזר ושב על עצמו בפיוטים שלנו, וכמו בפזמון הנאה 'מלאכי רחמים משרתי עליון, חלו פני עליון במיטב הגיון' וכו' - ומדוע לא נבקש מהמלאכים שיתפללו עבורנו? וכי אין אנו מבקשים זאת מבני אדם?"


באופן כללי: יש פולמוס ידוע בעניין אמירת מלאכי רחמים, אפשר להקיש מחילוקי הדעות בענין זה גם לעניינינו.

[אור זרוע]

כמובן שהכוונה שיפעל ישועה אצל הקב"ה.

אין ספק.

בודאי שאותו יהודי מאמין בכל לבו כי 'אין עוד מלבדו'.

אמנם הכרח הוא לזכור ולשנן : העיקר של 'שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים', הוא עיקר נפרד מהעיקר של 'לו לבדו ראוי להתפלל'.

גם המאמין בכל לבו בהעיקר הראשון, חובה עליו לקיים את העיקר השני.

אין זו פנייה בדרך תפילה ועבודה, וכמובן.

[המצפה לישועת ה']

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".
 

[ישר א-ל]

ביאור הליקוטים סי' י

image.png

image.png

[אור זרוע]

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".

וכן הכוונה ברורה גם אם שלא בפירוש כמו בתענית כג, ב: רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי...
 

[המצפה לישועת ה']

הרש"ר הירש במכתב לחתנו: "בענין מכניסי רחמים, זהו ענין אהוב על הקלים והחצופים ולכן חלו בו אי הבנות ורכיליות. במקום אחד אנו מתפללים למלאכי מרום, אכל בקשתנו מהם היא שיתפללו עבורנו אצל הקב"ה... הרעיון שהמלאכים יתפללו עבורנו חוזר ושב על עצמו בפיוטים שלנו, וכמו בפזמון הנאה 'מלאכי רחמים משרתי עליון, חלו פני עליון במיטב הגיון' וכו' - ומדוע לא נבקש מהמלאכים שיתפללו עבורנו? וכי אין אנו מבקשים זאת מבני אדם?"

באופן כללי: יש פולמוס ידוע בעניין אמירת מלאכי רחמים, אפשר להקיש מחילוקי הדעות בענין זה גם לעניינינו.

יש שני אופנים שונים.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיבקשו עלינו רחמים. על זה דנו בהרחבה.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיושיעו, כמדומה שאין שום נידון.
 

[יהודה יעקבזון]

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".
 

אז צריך לשאול את הרב לדרמן מה התכוון בבקשתו, ולא את הציבור.

[אור זרוע]

הרש"ר הירש במכתב לחתנו: "בענין מכניסי רחמים, זהו ענין אהוב על הקלים והחצופים ולכן חלו בו אי הבנות ורכיליות. במקום אחד אנו מתפללים למלאכי מרום, אכל בקשתנו מהם היא שיתפללו עבורנו אצל הקב"ה... הרעיון שהמלאכים יתפללו עבורנו חוזר ושב על עצמו בפיוטים שלנו, וכמו בפזמון הנאה 'מלאכי רחמים משרתי עליון, חלו פני עליון במיטב הגיון' וכו' - ומדוע לא נבקש מהמלאכים שיתפללו עבורנו? וכי אין אנו מבקשים זאת מבני אדם?"

באופן כללי: יש פולמוס ידוע בעניין אמירת מלאכי רחמים, אפשר להקיש מחילוקי הדעות בענין זה גם לעניינינו.

יש שני אופנים שונים.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיבקשו עלינו רחמים. על זה דנו בהרחבה.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיושיעו, כמדומה שאין שום נידון.

והיכן הנך מכליל את הבקשה "ברכוני לשלום"?
 

[המצפה לישועת ה']

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".

וכן הכוונה ברורה גם אם שלא בפירוש כמו בתענית כג, ב: רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי...

וזאת למודעי : אין שם המשך, דבריו נחתמו במילים אלו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

לא 'הושיעני' ולא 'הצילני'.

אסור לבכות לפני האבא?!

אסור לעורר את רחמיו ולעוררו שיבקש מהקב"ה לסייע לו?!

[המצפה לישועת ה']

אמנם הכרח הוא לזכור ולשנן : העיקר של 'שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים', הוא עיקר נפרד מהעיקר של 'לו לבדו ראוי להתפלל'.

גם המאמין בכל לבו בהעיקר הראשון, חובה עליו לקיים את העיקר השני.

אין זו פנייה בדרך תפילה ועבודה, וכמובן.

מה זה תפילה אם לא : "פניתי שוב לרבי שמעון והתחננתי שיציל אותי" ?
 

[המצפה לישועת ה']

הרש"ר הירש במכתב לחתנו: "בענין מכניסי רחמים, זהו ענין אהוב על הקלים והחצופים ולכן חלו בו אי הבנות ורכיליות. במקום אחד אנו מתפללים למלאכי מרום, אכל בקשתנו מהם היא שיתפללו עבורנו אצל הקב"ה... הרעיון שהמלאכים יתפללו עבורנו חוזר ושב על עצמו בפיוטים שלנו, וכמו בפזמון הנאה 'מלאכי רחמים משרתי עליון, חלו פני עליון במיטב הגיון' וכו' - ומדוע לא נבקש מהמלאכים שיתפללו עבורנו? וכי אין אנו מבקשים זאת מבני אדם?"

באופן כללי: יש פולמוס ידוע בעניין אמירת מלאכי רחמים, אפשר להקיש מחילוקי הדעות בענין זה גם לעניינינו.

יש שני אופנים שונים.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיבקשו עלינו רחמים. על זה דנו בהרחבה.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיושיעו, כמדומה שאין שום נידון.

והיכן הנך מכליל את הבקשה "ברכוני לשלום"?

גם אני יכול לברך אותך לשלום.

'לברך' אין פירושו להעניק ולתת מדנפשיה, אלא רק לברך ולאחל, שיזכה לברכת ה' עליו.

כמדומה שזה פשוט.
 

[אור זרוע]

מה זה תפילה אם לא : "פניתי שוב לרבי שמעון והתחננתי שיציל אותי" ?

ממש לא. ואם כן גם בקשה שימליץ טוב, היא גם תפילה. ואמירת "מכניסי רחמים" וכל שאר הפיוטים נאמרים בעיצומה של תפילה גמורה, ואינם בכלל האיסור, למנהגינו.

ובקשר להודעה קודמת: ומה זו הפנייה למלאכים בכניסה לבית הכסא (ברכות ס, ב): "שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני...".
 
 

[יהודה יעקבזון]

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".

וכן הכוונה ברורה גם אם שלא בפירוש כמו בתענית כג, ב: רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי...

וזאת למודעי : אין שם המשך, דבריו נחתמו במילים אלו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

לא 'הושיעני' ולא 'הצילני'.

אסור לבכות לפני האבא?!

אסור לעורר את רחמיו ולעוררו שיבקש מהקב"ה לסייע לו?!

אסור לבכות לפני הצדיק?!

[המצפה לישועת ה']

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".

אז צריך לשאול את הרב לדרמן מה התכוון בבקשתו, ולא את הציבור.

מדין 'אתי מחשבה ומבטלת דיבור'?!

אם הדיבור נעשה באופן האסור, לא תועיל מחשבה שכוונתו לשמים.

(אגב, פשוט וברור שאין לדון אדם על מעשיו בשעת צערו, רחמ"ל, עיקר התמיהה היא על דרך סיפור הדברים, כביכול כן הוא דבר פשוט "פניתי שוב לרבי שמעון והתחננתי שיציל אותי").

[המצפה לישועת ה']

וכן הכוונה ברורה גם אם שלא בפירוש כמו בתענית כג, ב: רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי...

וזאת למודעי : אין שם המשך, דבריו נחתמו במילים אלו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

לא 'הושיעני' ולא 'הצילני'.

אסור לבכות לפני האבא?!

אסור לעורר את רחמיו ולעוררו שיבקש מהקב"ה לסייע לו?!

אסור לבכות לפני הצדיק?!

לבכות, כן. לבקש שיעתיר עליו, כן. לבקש שיושיעו, לא ולא.
 

[אור זרוע]

יש שני אופנים שונים.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיבקשו עלינו רחמים. על זה דנו בהרחבה.

לגבי לבקש ממלאכים\צדיקים שיושיעו, כמדומה שאין שום נידון.

והיכן הנך מכליל את הבקשה "ברכוני לשלום"?

גם אני יכול לברך אותך לשלום.

'לברך' אין פירושו להעניק ולתת מדנפשיה, אלא רק לברך ולאחל, שיזכה לברכת ה' עליו.

כמדומה שזה פשוט.

בכלל לא פשוט, ואכן כתב בגשר החיים ח"ב עמ' קצב:

image.png

 

[יהודה יעקבזון]

וזאת למודעי : אין שם המשך, דבריו נחתמו במילים אלו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

לא 'הושיעני' ולא 'הצילני'.

אסור לבכות לפני האבא?!

אסור לעורר את רחמיו ולעוררו שיבקש מהקב"ה לסייע לו?!

אסור לבכות לפני הצדיק?!

לבכות, כן. לבקש שיעתיר עליו, כן. לבקש שיושיעו, לא ולא.
 

אם מבקש בנוסח 'אני בצרה גדולה, אנא, הושיענו, והעתר בעדי בפני כסא הכבוד',
איך אתה מפרש את דבריו?

[המצפה לישועת ה']

ומה זו הפנייה למלאכים בכניסה לבית הכסא (ברכות ס, ב): "שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני...".

יש שם המשך.

"שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני, (בכך ש)המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא".

אם לא נפרש כן, היאך נוכל להבין כאן את מקומה של 'תפילה' זו? מה הקשר לבקש ש'יסמכוהו' ו'יעזרוהו' דווקא בשעה זו בה הוא נכנס לבית הכסא?

[חיי עולם]

אלהיט קצת את האוירה.
לא רק שאפשר לבקש מהצדיק להעתיר בעדו, אלא אפשר לבקש מהצדיק שישתמש בכוח (שנתן לו הבוי"ת) ע"מ לגזור שיבוטל ממנו גזירות רעות.
ופוק חזי דבר עמא לבקש מצדיקים שיבטיחו להם ישועות, עד השונמית אשר אמרה לפני אלישע 'אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ'.

[המצפה לישועת ה']

אסור לבכות לפני הצדיק?!

לבכות, כן. לבקש שיעתיר עליו, כן. לבקש שיושיעו, לא ולא.

אם מבקש בנוסח 'אני בצרה גדולה, אנא, הושיענו, והעתר בעדי בפני כסא הכבוד',
איך אתה מפרש את דבריו?

'להעתיר' אין פירושו 'להושיע'.

ומשכך, אצטרך להניח שסוף דבריו סותר את תחילת דבריו.

ומסתבר שיש לתלות את דיבורו לטובה, וכענין 'תפוס לשון אחרון'.

אך כאשר אומר רק 'להושיע' אין לי במה לתלות את דיבורו כלל.

[אור זרוע]

ומה זו הפנייה למלאכים בכניסה לבית הכסא (ברכות ס, ב): "שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני...".

יש שם המשך.

"שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני, (בכך ש)המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא".

אם לא נפרש כן, היאך נוכל להבין כאן את מקומה של 'תפילה' זו? מה הקשר לבקש ש'יסמכוהו' ו'יעזרוהו' דווקא בשעה זו בה הוא נכנס לבית הכסא?

המפרשים דנים שם בנושא, ואכ"מ.

[המצפה לישועת ה']

והיכן הנך מכליל את הבקשה "ברכוני לשלום"?

גם אני יכול לברך אותך לשלום.

'לברך' אין פירושו להעניק ולתת מדנפשיה, אלא רק לברך ולאחל, שיזכה לברכת ה' עליו.

כמדומה שזה פשוט.

בכלל לא פשוט, ואכן כתב בגשר החיים ח"ב עמ' קצב:

יודעני שיש המפקפקים בכך, וכנ"ל בענין מלאכי רחמים וכו'.

וכבר כתבתי שיש נידון אפילו על עצם הבקשה שיעתירו בעדו.

אמנם בזה נוטה מנהג הציבור לסמוך על המתירים בשופי, (ויש לכך גם כמה ראיות ברורות, לענ"ד, מדברי חז"ל).

אך לענין בקשה לישועה ממש, לא מצינו שום נידון.

[המצפה לישועת ה']

מאן דהו (יהודי מחכמי המקום, אשר שייך לקהל החסידים...) שלח לי בהודעה פרטית ציטוט של האמור כאן, וביקשני להוסיף זאת לה'מחאה' דכאן :

‏‏לכידה2.PNG

[מבשן אשיב]

לשיפוט הציבור.

כבר נדון ונידוש הנידון האם מותר לבקש מהצדיקים על קברותיהם
המצוטט הינו אולי בניסוח שיכול לצרום אך איני רואה חילוק מהותי בענין
 

[אור זרוע]

ב"ב קט"ז.

אך הכוונה ברורה "ילך אצל חכם, ו(החכם) יבקש עליו רחמים", כמובן, וכנראה להדיא מדרשת הכתוב שהוא מקור דברי חז"ל : "ואיש חכם יכפרנה".

וכן הכוונה ברורה גם אם שלא בפירוש כמו בתענית כג, ב: רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי...

וזאת למודעי : אין שם המשך, דבריו נחתמו במילים אלו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

לא 'הושיעני' ולא 'הצילני'.

אסור לבכות לפני האבא?!

אסור לעורר את רחמיו ולעוררו שיבקש מהקב"ה לסייע לו?!

כ"כ פשוט שמותר? אכן המנהג להתיר.
ונקל לשער את תגובתך לפנייה דומה לרשב"י: "רבי שמעון מציקים לי". "רבי שמעון, דוחפים אותי".

[ובכן]

'להעתיר' אין פירושו 'להושיע'.

ומשכך, אצטרך להניח שסוף דבריו סותר את תחילת דבריו.

ומסתבר שיש לתלות את דיבורו לטובה, וכענין 'תפוס לשון אחרון'.

אך כאשר אומר רק 'להושיע' אין לי במה לתלות את דיבורו כלל.

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור:

וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה, וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר; הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!

והגם כי - 

וַיֹּאמֶר אַל יוֹשִׁעֵךְ יְיָ - מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ? הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב? 

- לא מצד ליתא דעבודה זרה ענה לה, אלא מצד זה שאין בכוחו להושיע לה אם אין ה' נותן להושיע.

חדלו, הניחו.
אני יכול לבקש את חברי שיעזור לי, שיציל אותי מהתסבוכת הכספית שנפלתי, ושיושיע אותי מהמצוקה שלי עם העירייה, ושגם יגן עלי פיזית מהמטורף שמתנכל לי כל יום ליד התחנה.

וזה למרות שברור שה' הוא המלך העוזר והמושיע והמגן, ושרק אליו מותר להתפלל.

וזה בסדר גמור.

[אור זרוע]

רבי שמעון הקדוש! אם תוציא אותי מכאן בחיים

ראה עוד באשכול אחר מ-כאן והלאה.

[חימקו]

'להעתיר' אין פירושו 'להושיע'.

ומשכך, אצטרך להניח שסוף דבריו סותר את תחילת דבריו.

ומסתבר שיש לתלות את דיבורו לטובה, וכענין 'תפוס לשון אחרון'.

אך כאשר אומר רק 'להושיע' אין לי במה לתלות את דיבורו כלל.

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור:

וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה, וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר; הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!

והגם כי - 

וַיֹּאמֶר אַל יוֹשִׁעֵךְ יְיָ - מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ? הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב? 

- לא מצד ליתא דעבודה זרה ענה לה, אלא מצד זה שאין בכוחו להושיע לה אם אין ה' נותן להושיע.

חדלו, הניחו.
אני יכול לבקש את חברי שיעזור לי, שיציל אותי מהתסבוכת הכספית שנפלתי, ושיושיע אותי מהמצוקה שלי עם העירייה, ושגם יגן עלי פיזית מהמטורף שמתנכל לי כל יום ליד התחנה.

וזה למרות שברור שה' הוא המלך העוזר והמושיע והמגן, ושרק אליו מותר להתפלל.

וזה בסדר גמור.

יש הבדל בין בקשת עזרה מבשר ודם שיש בכוחו לעזור לי על פי חוקי הטבע, לבין לבקש עזרה שלא לפי חוקי הטבע.

לבקש מאדם שיעזור לי להיחלץ מהדוחק אין זו סתירא לתפילה, אין קשר ביניהם בכלל.
לבקש מאדם או מנפטר שיושיע אותי (ע"י עזרה רוחנית), זה בעצם להעדיף אותו על בורא עולם ח"ו. 
 

[ובכן]

יש הבדל בין בקשת עזרה מבשר ודם שיש בכוחו לעזור לי על פי חוקי הטבע, לבין לבקש עזרה שלא לפי חוקי הטבע.

לבקש מאדם שיעזור לי להיחלץ מהדוחק אין זו סתירא לתפילה, אין קשר ביניהם בכלל.
לבקש מאדם או מנפטר שיושיע אותי (ע"י עזרה רוחנית), זה בעצם להעדיף אותו על בורא עולם ח"ו. 

מותר לבקש מנפטר שישתמש בכוח המיוחד לו - לבקש עלי רחמים אצל הקב"ה. זה מוחלט.

כמו כן, מותר לזעוק אל מלך בשר ודם שישתמש בכח המיוחד לו - לשפוט ולהעניש - שיושיע אותי מגוזלי. זה גם יוצא ברור.
וזה גם כאשר אני לא מפרט בדיוק בזעקתי שה'ישועה' שהמלך 'ישלח' לי הוא בכוחו לשפוט ולהעניש, כי אני לא צריך לפרט למלך מדוע יש בכוחו להושיע אותי.

כאן מחדשים בעלי תריסין כמוך, שכאשר זועקים לנפטר שיושיע אותי מצרתי - כמובן בכוח שיש לו, לבקש עלי רחמים אצל הבורא ב"ה - עלינו לפרט בדיוק; 'הושע נא אותי בכך שתבקש עלי רחמים אצל הקב"ה', ואסור לומר בסתמא 'הושיעה נא אותי מצרתי', בלי להכנס לדרכים ואופנים שעומדים ברשות הנפטר.

חידוש נאה ויפה. אשר מכוחו אין שום פקפוק ומניעה כל שהם להוציא לעז על רבבות עמך בית ישראל, אהוביו של מקום, שהם דורשים אל המתים, חלילה, ומתעלמים מאחד מי"ג העיקרים, שרק לבורא ב"ה מותר להתפלל. יפה.