לא מובן הפלפולי סרק שאתה מעלה, שהפשטות היא לא כר"ת, אבל מכח קושיא, הוכרחו להסכים לר"ת, הלא מצאנו הרבה פעמים בגמ' או בראשונים, שעל סמך קושיא, בנו הלכה מסויימת, וכי יעלה על הדעת שיבוא מישהו היום, ויתרץ את הקושיא, וממילא ההלכה תשתנה, הלא זה דרכם של הרפורמים למיניהם
לא פלפולים ולא סרק, אם אתה לא מבין מה כותבים, נא הימנע מלהגיב ואל תשים עצמך ללעג וקלס.
אף אחד לא אמר שההלכה תשתנה, כל הנושא כאן היה מאיזו נקודת הנחה יצאו הראשונים ולא מה קרה אחרי מסקנתם.
והעובדה הפשוטה שממנה יצאו הראשונים ואף ר"ת בעצמו היא כדעת הגאונים ולא כדעת ר"ת.
ולא יעזור כמה שתנסו בכח לשבש את הענין.
ומה נעשה, שלראשונים לא היה כזה ראש גאוני כמוך, והם הבינו שכל סימני הגמ' הוא בפשטות, שכל זמן שקיים משהו אדמימות במערב, הרי שלרב יוסף, הוא יום גמור, וכשלא תראה שום אדמימות, והשחיר התחתון, מתחיל ביהש"מ, ולרבה, מתחיל ביהש"מ דקה וחצי לפני זה.
מה נעשה שלראשונים היו ראש ישר, והם הבינו בפשטות ששקיעת החמה היא כששוקעת העגולה שהוא דבר נראה לכל אחד .
הבעיה היחידה שעמדה לפני הראשונים בסוגיא, היא, הלשון משתשקע,
כשאתה תכתוב את התוספות אתה מוזמן להמציא על דעת עצמך מה היא הבעיה היחידה שלך, אבל רבותינו הראשונים ביארו היטב את שאלתם.
ועכשיו ניתן לתוספות לדבר .
וז"ל תוספות מסכת שבת דף לה עמוד א
תרי תילתי מיל - קשה דהכא משמע דמשקיעת החמה עד הלילה ליכא אלא תלתא ריבעי מיל ור' יהודה גופיה בפסחים בפרק מי שהיה טמא (דף צד. ושם) סבר דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וצאת הכוכבים לילה הוא כדאמרינן בריש פ"ק דפסחים (דף ב. ושם) וכדמוכח קרא (נחמיה ד) ואנחנו עושים במלאכה וגו' דמיניה מפיק בפ"ב דמגילה (דף כ:) דמעלות השחר יממא הוא ואומר ר"ת דהתם מיירי בתחילת שקיעה והכא משתשקע מסוף שקיעה אחר שנכנסה חמה בעובי הרקיע
לשון תוספות מסכת פסחים דף צד עמוד א
רבי יהודה אומר משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין - קשה לר"ת דבסוף במה מדליקין (שבת דף לד:) אמר איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין דברי ר"י ומסקי' התם דבין השמשות דר"י תלתא ריבעי מיל והכא קאמר ר"י גופיה ארבעה מילין וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה.
בוא נעזור למי לשלא מצליח לקרוא בפנים .
תוספות שואלים (השאלה היחידה...) שבמסכת שבת כתוב שמשך הזמן בין שקיעה ללילה הוא תלת רבעי מיל ואילו בפסחים נאמר שמשך הזמן הוא ארבע מיל .
(תוספות בשבת מוספים, שהרי בצאת בכוכבים הוא לילה, כדי שלא נתרץ שהסוגיא בשבת סוברת שהלילה הוא לא בזמן צאת הכוכבים וכדעת ראב"ן ).
מתרצים תוספות בשם ר"ת, שבשבת ובפסחים לא מדובר על אותה שקיעה אלא בפסחים מדובר על שקיעת העגולה שהוא תחילת שקיעה וממנה לצאת הכוכבים ארבע מיל, ואילו בשבת מדובר על סוף השקיעה וממנה לצאת הכוכבים שלש רבעי מיל .
הבעיה היחידה שעמדה לפני הראשונים בסוגיא היא הלשון משתשקע
ז"ל תוספות מסכת זבחים דף נו עמוד א
דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה משום דקשה ליה דבסוף פרק במה מדליקין (שבת דף לד:) משמע משקיעת חמה עד לילה תלתא ריבעי מיל ובפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צד.) משמע דמשתשקע החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וחשיב ליה במדידת היום דמפרש רבינו תם דמשקיעה משמע תחילת שקיעה שהחמה מתחלת ליכנס בעובי הרקיע
ושוב הסבר למי שלא הבין:
לר"ת לא היה שום בעיה עם הלשון משתשקע ,אלא היתה לו בעיה עם משך ביה"ש(משום דקשיא ליה), ולכן הוא מפרש שמשתשקע הוא סוף שקיעה ולא כמו הלשון שקיעה שהכוונה היא לתחילת שקיעה.
ועל אף שבכל הש"ס, הלשון שקיעת החמה, הכוונה לצאת הכוכבים, כגון, הנחת תפילין, השבת העבוט, ביומו תתן שכרו, ועוד הרבה דוגמאות, שבכולם אומרת הגמ', שבשקיעת החמה עובר על הלאו,
בכל הש"ס הכוונה היא או לשקיעת העגולה לדעת הגאונים או לסוף שקיעה לדעת ר"ת .
(הגם שאתה יכול לטעון שבאמת הכוונה לשקיעה הראשונה אבל תהיה זאת
קושיא לדבריך שאתה טוען שרה"ג פוסק כרב יוסף ובגמ' לפי זה מוכח כרבה)
אין כאן שמץ של שאלה, כשכתוב לשון שקיעה לחוד זה יכול להתפרש עד סוף זמן שפני מזרח מאדימים שהוא פלגא דדנקא שאז רואים עוד את אדמימות החמה וכך ההסבר לדעת רב יוסף בכל מקום, ורק בברייתא בשבת שהוזכרו שני הזמנים ביחד - שאלה הגמרא סתירה וגם שם תירץ רב יוסף כרוך ותני .
אבל הקושי של הראשונים, כי שונה שתי מקומות בש"ס בהם מוזכר שקיעת החמה, ובהכרח, שלא מדובר על צאה"כ, האחד זה בשבת לד: "משתקע החמה" ובהכרח שזה לא צאה"כ כי הרי המילה שאחריה היא "כל זמן שפני מזרח מאדימין" וכן בפסחים צד. "משקיעת החמה"
ובהכרח שזה לא צאה"כ כי המילה שאחריה "עד צאת הכוכבים" ואם נאמר שבשני המקומות הכוונה לאותו שקיעה, תהיה לנו קושיא גדולה ועל כרחך שיש לנו שלוש מושגים של שקיעהקושיא לדבריך שאתה טוען שרה"ג פוסק כרב יוסף ובגמ' לפי זה מוכח כרבה) אבל הקושי של הראשונים, כי שונה שתי מקומות בש"ס בהם מוזכר שקיעת החמה, ובהכרח, שלא מדובר על צאה"כ, האחד זה בשבת לד: "משתקע החמה" ובהכרח שזה לא צאה"כ כי הרי המילה שאחריה היא "כל זמן שפני מזרח מאדימין" וכן בפסחים צד.
"משקיעת החמה" ובהכרח שזה לא צאה"כ כי המילה שאחריה "עד צאת הכוכבים" ואם נאמר שבשני המקומות הכוונה לאותו שקיעה, תהיה לנו קושיא גדולה ועל כרחך שיש לנו שלוש מושגים של שקיעה
אנחנו עדיין יושבים ומצפים לראשון אחד
שיצוטט ויזכיר שאלה זו .....