יושב אוהלים
משתמש ותיק
לאחרונה שמעתי על מעשה שקרה בארה"ב
מישהו ביקש מחברו רשות לשהות בביתו בשבת כאשר בעל הבית לא היה שם באותו שבת.באמצע השבת נתפס אש מנרות השבת למשהו בבית וגרם לשריפה בבית.
בס"ד לא היה נזק לאדם מהנמצאים בבית, והיה רק נזק כספי.
אחרי השבת אמר אבי המשפחה שהתארחו בבית שהוא רוצה לשלם לבעל הבית את הנזק שנגרם לו על ידי השריפה.
השיב לו בעל הבית שיש לו על ביתו ביטוח על שריפה, וחברת הביטוח ישלם לו.
כאשר פנה בעל הבית לסוכן הביטוח, אמר לו הסוכן שהוא צריך להביא שמאי שישום כמה הוא סכום הנזק, אמנם זה כלל ידוע שכמעט אין כל סיכוי לקבל מחברת הביטוח את סכום הנזק שהשמאי קובע, אא"כ מגדילים את הסכום בכ-30 אחוז ממה שהיה באמת, ואז אולי תקבל את הסכום שהיה הנזק באמת.
אחרי שהגיש הסוכן את הבקשה לחברת הביטוח, בתוספת כ-30 אחוז על הסכום, ופירט כמתחייב את כל פרטי המקרה, שבעל הבית נתן למישהו להישאר בבית בשבת וכו', קיבל תשובה מחברת הביטוח שכיון שהנזק נגרם על ידי צד שלישי, אז על בעל הבית לתבוע את הצד השלישי, ואין הם מעניינים לשלם שום כסף כלל על הנ"ל.
חזר ופנה בעל הבית לחברו שהתארח אצלו, ובצער רב גילה לו שחברת הביטוח מסרבים לשלם ולו אגורה אחת מכל הנזק.
חזר המתארח ואמר, הרי אמרתי לך מראש שאני אשלם לך את הנזק, וכך אכן עשה ושילם לבעל הבית את כל סכום הנזק.
כשעבר תקופה אחרי שהחבר כבר שילם את הכסף, הגיע לבעל הבית צ'יק מחברת הביטוח על הסכום המלא שהגיש בתביעתו לחברת הביטוח (כולל התוספת של 30 אחוז).
מיד חזר המארח לחברו ובישר לו את הבשורה שקיבל את הכסף מחברת הביטוח, ובמקום החזיר לו את הסכום שהוא שילם לו.
ואז עלתה השאלה האם אכן ה30 אחוזים הנוספים נשארים אצל בעל הבית או גם את זה הוא צריך למסור לחברו ששילם לו מתחילה. (לגבי החזרתו לחברת הביטוח, קיבלו פסק שאינם חייבים להחזירו לחברת הביטוח שהם גויים - ואכמ"ל).
עיקר הדיון היתה מבוססת על השאלה אם אפשר להשוות מקרה זה לסוגיית הגמ' בב"מ בשומר חינם שנשבע ולא רצה לישבע ונמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשומר. והטעם בזה הוא שכיון ששילם קנה כל התשלומים.
יש בזה כמה שאלות:
א. אם דין תוספת הביטוח דומה לכפל, או שמא רק כפל קנה השומר שזה חלק מדין הגנב, משא"כ הכא שזה תוספת בעלמא (בטעות) אולי לא מגיע לשומר.
ב. האם השואל היה אכן חייב לשלם על הנזק, בדומה לשומר חינם שלא רצה לישבע.
ג. אולי דין הביטוח אינו קשור כלל למעשה התחייבות השומר, [כמו הכפל] אלא זה עסק נפרד בין בעל הבית לחברה, ויתכן שאם השומר אכן היה חייב לשלם, אז לא היה צריך להחזיר לו אפילו הסכום שכנגד הנזק, שקיבל מחברת הביטוח, ולא רק התוספת, [וכמו מי ששרף לאחר את ביתו, ובא אחר ובנה לו אותו בחינם, שלכאורה אין זה פוטר את המזיק מלשלם אתת מה שהזיק.)
[אינני יודע מה היה הפסק הסופי בבית דין]
מישהו ביקש מחברו רשות לשהות בביתו בשבת כאשר בעל הבית לא היה שם באותו שבת.באמצע השבת נתפס אש מנרות השבת למשהו בבית וגרם לשריפה בבית.
בס"ד לא היה נזק לאדם מהנמצאים בבית, והיה רק נזק כספי.
אחרי השבת אמר אבי המשפחה שהתארחו בבית שהוא רוצה לשלם לבעל הבית את הנזק שנגרם לו על ידי השריפה.
השיב לו בעל הבית שיש לו על ביתו ביטוח על שריפה, וחברת הביטוח ישלם לו.
כאשר פנה בעל הבית לסוכן הביטוח, אמר לו הסוכן שהוא צריך להביא שמאי שישום כמה הוא סכום הנזק, אמנם זה כלל ידוע שכמעט אין כל סיכוי לקבל מחברת הביטוח את סכום הנזק שהשמאי קובע, אא"כ מגדילים את הסכום בכ-30 אחוז ממה שהיה באמת, ואז אולי תקבל את הסכום שהיה הנזק באמת.
אחרי שהגיש הסוכן את הבקשה לחברת הביטוח, בתוספת כ-30 אחוז על הסכום, ופירט כמתחייב את כל פרטי המקרה, שבעל הבית נתן למישהו להישאר בבית בשבת וכו', קיבל תשובה מחברת הביטוח שכיון שהנזק נגרם על ידי צד שלישי, אז על בעל הבית לתבוע את הצד השלישי, ואין הם מעניינים לשלם שום כסף כלל על הנ"ל.
חזר ופנה בעל הבית לחברו שהתארח אצלו, ובצער רב גילה לו שחברת הביטוח מסרבים לשלם ולו אגורה אחת מכל הנזק.
חזר המתארח ואמר, הרי אמרתי לך מראש שאני אשלם לך את הנזק, וכך אכן עשה ושילם לבעל הבית את כל סכום הנזק.
כשעבר תקופה אחרי שהחבר כבר שילם את הכסף, הגיע לבעל הבית צ'יק מחברת הביטוח על הסכום המלא שהגיש בתביעתו לחברת הביטוח (כולל התוספת של 30 אחוז).
מיד חזר המארח לחברו ובישר לו את הבשורה שקיבל את הכסף מחברת הביטוח, ובמקום החזיר לו את הסכום שהוא שילם לו.
ואז עלתה השאלה האם אכן ה30 אחוזים הנוספים נשארים אצל בעל הבית או גם את זה הוא צריך למסור לחברו ששילם לו מתחילה. (לגבי החזרתו לחברת הביטוח, קיבלו פסק שאינם חייבים להחזירו לחברת הביטוח שהם גויים - ואכמ"ל).
עיקר הדיון היתה מבוססת על השאלה אם אפשר להשוות מקרה זה לסוגיית הגמ' בב"מ בשומר חינם שנשבע ולא רצה לישבע ונמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשומר. והטעם בזה הוא שכיון ששילם קנה כל התשלומים.
יש בזה כמה שאלות:
א. אם דין תוספת הביטוח דומה לכפל, או שמא רק כפל קנה השומר שזה חלק מדין הגנב, משא"כ הכא שזה תוספת בעלמא (בטעות) אולי לא מגיע לשומר.
ב. האם השואל היה אכן חייב לשלם על הנזק, בדומה לשומר חינם שלא רצה לישבע.
ג. אולי דין הביטוח אינו קשור כלל למעשה התחייבות השומר, [כמו הכפל] אלא זה עסק נפרד בין בעל הבית לחברה, ויתכן שאם השומר אכן היה חייב לשלם, אז לא היה צריך להחזיר לו אפילו הסכום שכנגד הנזק, שקיבל מחברת הביטוח, ולא רק התוספת, [וכמו מי ששרף לאחר את ביתו, ובא אחר ובנה לו אותו בחינם, שלכאורה אין זה פוטר את המזיק מלשלם אתת מה שהזיק.)
[אינני יודע מה היה הפסק הסופי בבית דין]