מתי אפשר לקדש הלבנה גם אם מכוסה על ידי עננים?

chaim

משתמש ותיק
זה לשון שו"ת רדב"ז חלק א סימן שמא
שאלת ממני אודיעך דעתי אם מברכין על הלבנה בזמן שיש מסך מבדיל בינו לבינה וכן בזמן שיש שם עבים. 
תשובה מנא אמינא לה דתנן אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו וכמה אמר עולא עד שיכיר בין סלע לפונדיון לענין ברכת הלבנה נמי אם המסך הוא דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנו ויוכל להכיר בין סלע לפונדיון וזולתו מן הדברים שהם ניכרים לאור הלבנה אז ודאי יכול לברך עליה. ואם המסך הוא גס ואין נהנה מאור הלבנה אין לברך והוי ברכה לבטלה וה"ה לענין הענן אם הוא עב אין מברך ואם הוא קלוש ודק מברך. ואם התחיל לברך וכסתה הענן גומר הברכה. 

אשמח לשמוע מחכמי הפורום, בזמנינו שיש תאורה בחוץ, איך אפשר לדעת האם אפשר להכיר בין סלע לפונדיון לאור הלבנה או לא.
תודה רבה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בחדש מנחם־אב תשסו איקלע רבנו אהרן טייטלבוים נר"ו מסאטמר לוינה. הגיע ליל חמשה עשר ועדיין לא נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש יש לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.
ומעשה רב.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
חשוב להדגיש שהרדב"ז הובא בכל הפוסקים בסימן תכו.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
על הכותרת
עיין במשנה ברורה ריש סימן תכו מקל הרבה יותר
ונהנין מאורה – דהיינו בעת שזריחתה ניכרת ע״ג קרקע. אם נתכסה הלבנה בעבים אם העב דק וקלוש שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה מברך ואם הענן עב אינו מברך ואם התחיל לברך ואח״כ נתכסה בעבים גומר הברכה אם לא שהוא משער שתתכסה הלבנה באמצע ברכתו שאז לא יתחיל ברכתו ועיין בה״ל וה״ה אם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה הדין ג״כ כמו לענין עבים דאם המסך הוא דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנה ויכול להכיר מן הדברים שהם ניכרים לאור הלבנה יכול לברך עליו ואם המסך הוא גס ואין נהנה מאור הלבנה אין לברך דהוי ברכה לבטלה ועיין מה שכתבנו בסוף הסימן:
ובביאור הלכה שם
 עוד העתיקו תשובת הרדב״ז דאם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אם המסך הוא עב עד שאין הלבנה נראית לו שאין מברך והוא ברכה לבטלה וכדמבואר להדיא בתשובתו ח״א סי׳ שמ״א ומ״מ נראה דגם הרש״ל מודה לזה מפני שבזה כל העולם אין נהנין אז מאורה נראית לדבר שז״ל רש״ל שם ומשו״ה אינו קשה ג״כ מבורא מאורי האש שפסק ראבי״ה בפ״ב דמגילה שסומא אינו מברך משום דהמצוה אינה תלויה בהנאה לחוד אלא דוקא בראיה עם ההנאה כדקתני התם אין מברכין עד שיראה השלהבת וישתמש לאורה ודוקא ברכת מאורי האש אבל ברכת הלבנה נ״ל דיכול שפיר לברך אף שאמרו ג״כ בה עד שיאותו לאורו מ״מ לא אמרו שהוא יראה לאורה אלא שהעולם יאותו לאורה כי ברכה זו על בריאת עולמו וחידושו קאי ודומה לסומא שיכול לברך יוצר המאורות עכ״ל רש״ל הרי דהוא ג״כ סובר דבעינן שהעולם יאותו לאורו וממילא אם נתכסה בעבים הרי אין נהנין לאורה הרי דרש״ל מודה לדינו של הרדב״ז אבל הרדב״ז נראה דלכאורה דאינו מודה לדינו של רש״ל לענין סומא וסובר כמהריק״ש שז״ל בתשובתו תנן אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו וכמה אמר עולא עד שיכיר וכו׳ ולענין ברכת הלבנה נמי אם המסך הוא דק וכו׳ וכו׳ וה״ה לענין הענן וכו׳ וא״ת הכא על מנהגו של עולם הוא מברך ואפילו כשלא יהנה מאורה מה בכך הא ליתא דהא אמר ר״י הרואה לבנה בחידושה וכו׳ ותו גרסינן במסכת סופרים אין מברכין על הירח אלא וכו׳ ותולה עיניו כנגדה וכו׳ הרי בהדיא שצריך להביט בה עכ״ל עי״ש מכל זה משמע לכאורה דפליג על רש״ל לענין סומא וסובר כמהריק״ש וע״כ נראה לענין סומא דיותר טוב שלא יברך בעצמו ויבקש לאחר שיוציאנו בברכה אשר במאמרו ברא שחקים [ושארי האמירות שאומרים בעת קידוש הלבנה יכול לומר בעצמו]:
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
משבט הכהונא אמר:
על הכותרת
עיין במשנה ברורה ריש סימן תכו מקל הרבה יותר
ונהנין מאורה – דהיינו בעת שזריחתה ניכרת ע״ג קרקע. אם נתכסה הלבנה בעבים אם העב דק וקלוש שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה מברך ואם הענן עב אינו מברך ואם התחיל לברך ואח״כ נתכסה בעבים גומר הברכה אם לא שהוא משער שתתכסה הלבנה באמצע ברכתו שאז לא יתחיל ברכתו ועיין בה״ל וה״ה אם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה הדין ג״כ כמו לענין עבים דאם המסך הוא דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנה ויכול להכיר מן הדברים שהם ניכרים לאור הלבנה יכול לברך עליו ואם המסך הוא גס ואין נהנה מאור הלבנה אין לברך דהוי ברכה לבטלה ועיין מה שכתבנו בסוף הסימן:
ובביאור הלכה שם
 עוד העתיקו תשובת הרדב״ז דאם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אם המסך הוא עב עד שאין הלבנה נראית לו שאין מברך והוא ברכה לבטלה וכדמבואר להדיא בתשובתו ח״א סי׳ שמ״א ומ״מ נראה דגם הרש״ל מודה לזה מפני שבזה כל העולם אין נהנין אז מאורה נראית לדבר שז״ל רש״ל שם ומשו״ה אינו קשה ג״כ מבורא מאורי האש שפסק ראבי״ה בפ״ב דמגילה שסומא אינו מברך משום דהמצוה אינה תלויה בהנאה לחוד אלא דוקא בראיה עם ההנאה כדקתני התם אין מברכין עד שיראה השלהבת וישתמש לאורה ודוקא ברכת מאורי האש אבל ברכת הלבנה נ״ל דיכול שפיר לברך אף שאמרו ג״כ בה עד שיאותו לאורו מ״מ לא אמרו שהוא יראה לאורה אלא שהעולם יאותו לאורה כי ברכה זו על בריאת עולמו וחידושו קאי ודומה לסומא שיכול לברך יוצר המאורות עכ״ל רש״ל הרי דהוא ג״כ סובר דבעינן שהעולם יאותו לאורו וממילא אם נתכסה בעבים הרי אין נהנין לאורה הרי דרש״ל מודה לדינו של הרדב״ז אבל הרדב״ז נראה דלכאורה דאינו מודה לדינו של רש״ל לענין סומא וסובר כמהריק״ש שז״ל בתשובתו תנן אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו וכמה אמר עולא עד שיכיר וכו׳ ולענין ברכת הלבנה נמי אם המסך הוא דק וכו׳ וכו׳ וה״ה לענין הענן וכו׳ וא״ת הכא על מנהגו של עולם הוא מברך ואפילו כשלא יהנה מאורה מה בכך הא ליתא דהא אמר ר״י הרואה לבנה בחידושה וכו׳ ותו גרסינן במסכת סופרים אין מברכין על הירח אלא וכו׳ ותולה עיניו כנגדה וכו׳ הרי בהדיא שצריך להביט בה עכ״ל עי״ש מכל זה משמע לכאורה דפליג על רש״ל לענין סומא וסובר כמהריק״ש וע״כ נראה לענין סומא דיותר טוב שלא יברך בעצמו ויבקש לאחר שיוציאנו בברכה אשר במאמרו ברא שחקים [ושארי האמירות שאומרים בעת קידוש הלבנה יכול לומר בעצמו]:

אי אפשר לומר שהמשנ"ב מקיל יותר מהרדב"ז כי הוא מעתיק את הרדב"ז.
מה שכתוב שהלבנה זורחת זה לגבי לחכות עד שיצא ג' כוכבים. ועיין היטב במג"א שם ובמחצית השקל ותראה שכן הוא
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בחדש מנחם־אב תשסו איקלע רבנו אהרן טייטלבוים נר"ו מסאטמר לוינה. הגיע ליל חמשה עשר ועדיין לא נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש יש לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.
ומעשה רב.
לתיקוף העדות:
המעמד היה על גג ביתו של הרב אלכסנדר אשר מרגליות ב-
Lilienbrungaße בוויען.
 
 
חלק עליון תַחתִית