בירור דעת הגאונים בסוגיית בין השמשות - האם חולקים הם על הראשונים?

זכרונות

משתמש ותיק
לא ניתן להאמר שלרב יוסף, שקיעה והכסיף כדבר אחד, אלא שקיעה לחוד, והכסיף לחוד, והם שני זמנים נפרדים בהחלט
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ודאי שכל דברי התוספות הם להסביר שיש שקיעה שניה, אבל השאלה היא אחת ופשוטה .
מה היו תוספות מפרשים לולי הסתירה דהיינו בגמרא בפסחים לחוד ובגמרא בשבת לחוד .
ובראשונים מפורש להדיא, כשהם שואלים על ר"ת שלולי הסתירה היו מפרשים סוגיא דשבת על שקיעה ראשונה.
וכמו כן בתוספות עצמו לולי הסתירה כך היה מפרש.

אכן טעיתי בציטוט לשון התשובה, אבל זה לא נוגע לגוף הענין לדעת רב יוסף הכוונה היא שהשקיעה היא כוללת גם את הזמן הזה .

ומה שהבאת בשם ר"ת, כבר ציינתי שיש מהראשונים שסוברים כך וכן כתב הרא"ש בכמה מקומות, אבל ברמב"ם זה דחוק מאוד שיסתום ולא יפרש, ולכן כתבתי שיש כאן דין מיוחד שהוא לא המצאה מהמותן אלא מהדרשא של מבעוד יום הוא נאכל .
ובכל מקרה זה לא קשור לעניננו כמו שכבר כתבתי.
ומה שהוספת שבהמשך הזמן אני אודה טעית טעות חמורה, מכיון שיש ראשונים מפורש שסוברים לא כך, רק כיון שזה לא נוגע לכאן אין רצוני להאריך בזה.
מה ששאלת מה הראשונים ותוס' הוי מפרשים עיין בריש ברכות שכולם מפרשים צאה"כ ד' מיל או ה' מיל אבל זה לא משנה ולא מוסיף או גורע איך ומה הכריח אותם וגם הסוגיא בשבת עוסקת ומבארת את זמן ומשך ביהש"מ ולא את זמן צאה"כ
לרב יוסף לא ניתן בשום אופן לחבר בין המושג שקיעה שזה וודאי יום לבין המושג הכסיף שזה ביהש"מ
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ודאי ודאי תוספות והראשונים מפרשים כך אחרי דברי ר"ת ....

זה משנה ומוסיף עד מאוד, מכיון שכל הראשונים יצאו מנקודת הנחה שהשקיעה של שבת היא שקיעה הראשונה ולא היה אכפת להם כל השאלות שאתם חושבים שקשה מהמציאות,
הסוגיא בשבת היא בהכרח על צאת הכוכבים מכיון שאז הלילה כמו שכתבו התוספות ור"ת.
בכל מקרה, הנושא כאן הוא לא מה היו מפרשים בצאת הכוכבים אלא מה הם היו מפרשים בשקיעה.

שוב, לא שקיעה והכסיף אלא שקיעה וכל זמן שפני מזרח מאדימים.
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
לא שקיעה והכסיף, אלא שקיעה וכל זמן שפני מזרח מאדימים שהם עדיין תוצאה של השמש.
זה נכון, אבל לא יתכן לומר אליבא דרב יוסף, שבשקיעת החמה, עובר על השבת העבוט, או ביומו תתן שכרו, ועוד עשרות פעמים, שהגמ' נוקטת את שקיעת החמה כסוף היום לדבריך,כשלרב יוסף זה ודאי יום, וחוץ מזה לא מובן גם אליבא דרבה למה הוא עובר, הרי זה בספק,ויותר מזה, הרי לרבי יוסי זה יום גמור, אבל אם נאמר ששקיעת החמה היא תחילת הלילה, הכל מובן אליבא דכו"ע
 

זכרונות

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
האחד בא לגור אמר:
לא שקיעה והכסיף, אלא שקיעה וכל זמן שפני מזרח מאדימים שהם עדיין תוצאה של השמש.
זה נכון, אבל לא יתכן לומר אליבא דרב יוסף, שבשקיעת החמה, עובר על השבת העבוט, או ביומו תתן שכרו, ועוד עשרות פעמים, שהגמ' נוקטת את שקיעת החמה כסוף היום לדבריך,כשלרב יוסף זה ודאי יום, וחוץ מזה לא מובן גם אליבא דרבה למה הוא עובר, הרי זה בספק,ויותר מזה, הרי לרבי יוסי זה יום גמור, אבל אם נאמר ששקיעת החמה היא תחילת הלילה, הכל מובן אליבא דכו"ע
ומה שכתבת בעמוד הקודם "ומה שהוספת שבהמשך הזמן אני אודה טעית טעות חמורה, מכיון שיש ראשונים מפורש שסוברים לא כך," מעניין מי הם הראשונים
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
לרב יוסף הכוונה היא שמאז שהחמה שוקעת הוא ספק לילה ובכלל זמן השקיעה - הוא כל זמן שפני מזרח מאדימים,
והכוונה עובר שספק דאורייתא לחומרא בביה"ש לכו"ע, במיוחד שביה"ש הוא לא ספק רגיל אלא דנים אותו מחומרי יום ולילה .
וכל המקומות האלו הם לא אליבא דרבי יוסי
בכל מקרה הנושא הזה הוא מחלוקת ראשונים כמו שהזכרתי, אבל אין כאן שום קשר לעניננו מכיון שכאן אנו עוסקים במקום ששקיעה היא בהכרח לא לילה .
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
לרב יוסף הכוונה היא שמאז שהחמה שוקעת הוא ספק לילה ובכלל זמן השקיעה - הוא כל זמן שפני מזרח מאדימים,
והכוונה עובר שספק דאורייתא לחומרא בביה"ש לכו"ע, במיוחד שביה"ש הוא לא ספק רגיל אלא דנים אותו מחומרי יום ולילה .
וכל המקומות האלו הם לא אליבא דרבי יוסי
בכל מקרה הנושא הזה הוא מחלוקת ראשונים כמו שהזכרתי, אבל אין כאן שום קשר לעניננו מכיון שכאן אנו עוסקים במקום ששקיעה היא בהכרח לא לילה .
אתה פשוט מסלף את דברי הגמ' שאומרת שלרב יוסף משתשקע החמה יום כל זמן שפני מזרח מאדימין
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מה אתה לא קולט ?
הגמרא אומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים אף שכבר לא נראת החמה בעולם(שזה הכוונה כאן משתשקע חמה) עדיין זה יום, מכיון שעדיין פני מזרח מאדימים מחמתה ,ולא הסתיימה השקיעה הדינית שגומרת את היום מכיון שהשמש עדיין קיימת ע"י אורה.
ואילו כל המקומות זה כולל גם את הזמן הזה .
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מה אתה לא קולט ?
הגמרא אומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים אף שכבר לא נראת החמה בעולם(שזה הכוונה כאן משתשקע חמה) עדיין זה יום, מכיון שעדיין פני מזרח מאדימים מחמתה ,ולא הסתיימה השקיעה הדינית שגומרת את היום .
ואילו כל המקומות זה כולל גם את הזמן הזה .
נראה שאתה לא קולט את מה שאתה רוצה להכריח, נגד כל הגיון, כי לא יתכן לכלול את שני הזמנים, כשהמרחק ההלכתי ביניהם הוא הרבה מאד.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ידידי קצת לחשוב,קצת ...
המושג שקיעה פירושו שאיו החמה ניראת .
בכל מקום הגמרא סתמה שקיעה ולא פירשה ממתי זה נחשב שהשמש כבר שקעה
במסכת שבת הברייתא מסבירה לרב יוסף שכל עוד ופני המזרח מאדימים (פלגא דדנקא), עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה .
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ידידי קצת לחשוב קצת ...
המושג שקיעה פירושו שאיו החמה ניראת .
בכל מקום הגמרא סתמה שקיעה ולא פירשה ממתי זה נחשב שהשמש כבר שקעה
במסכת שבת הברייתא מסבירה לרב יוסף שכל עוד ופני המזרח מאדימים (פלגא דדנקא), עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה .
שקיעה נקראת שקיעה, והכסיף נקרא הכסיף, והם זמנים נפרדים, וחייבים לקבל שמות שונים, ואל תספר שהדבר לא פורש, וכשבא רב יוסף ואומר, שבשקיעה זה יום כל זמן שפני מזרח מאדימין, אין מציאות אליבא דרב יוסף, לבוא ולומר שקיעת החמה, ולפרש שהכוונה לביהש"מ, ובהכרח, או שמדברים רק אליבא דרבה, לפי שיטתך, שהכוונה לשקיעה ראשונה,ואין זכר לא לרב יוסף, ובודאי לא לרבי יוסי, או שהכוונה לצאה"כ, וזה כולל את כל התנאים והאמוראים.
ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?, ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא, רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי, ולא חמישים ושמונה דקות וחצי, או שעה, כדעת ר"ת,נו נו,.
 

יהושע

משתמש ותיק
כמה גדולי אחרונים הכריעו כר״ת מצד שהמציאות של הכוכבים והכסיף מתאימה רק לר״ת ולא הגאונים ועוד ראיות, משמע שלא ראו זאת כקושיא כלל זה שהראשונים לא הביאו ראיות אלו.
 

יהושע

משתמש ותיק
ונכתב בספר אמר:
יהושע אמר:
ונכתב בספר אמר:
תוספות מסכת זבחים דף נו עמוד א
ומשתשקע החמה דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה משום דקשה ליה דבסוף פרק במה מדליקין (שבת דף לד:) משמע משקיעת חמה עד לילה תלתא ריבעי מיל ובפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צד.) משמע דמשתשקע החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וכו'.
מענין שלא הוקשה לו שום דבר מכל הקושיות שהעלית רק הסתירה מפסחים לשבת
אטו כי רוכלא וכו
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?

מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????

בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.
 

זכרונות

משתמש ותיק
יהושע אמר:
ונכתב בספר אמר:
יהושע אמר:
אטו כי רוכלא וכו
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?

מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????

בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.
לאו דוקא, אמנם נכון, שלפי ספר הישר, אין עוד מקום בש"ס, ששקיעה תתפרש לתחילת השקיעה, זולת בפסחים, אבל לפי תוס,' דם נפסל בשקיעת החמה, היא בשקיעה הראשונה וכן בכל מקום שהלשון היא שקיעה, ועיין תוספות מסכת זבחים דף נו עמוד א "דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה"
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימים שלא גמרה החמה שקיעתה.
ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,
אבל לדעת רב יוסף זה אותה שקיעה בעצמה .
רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .
 

זכרונות

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
זכרונות אמר:
ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימים
ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,
אבל לדעת רב יוסף זה אותה שקיעה בעצמה .
רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .
לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.
אולי גם תסביר, במה חולקים רבה ורב יוסף?
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
יהושע אמר:
ונכתב בספר אמר:
יהושע אמר:
אטו כי רוכלא וכו
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?

מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????

בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.

תמשיכו להתעקש. תסכתלו בלשונות התוס' שהביא לעיל האחד בא לגור ותראו שאינו כן. אבל אולי אם תגידו זאת עוד אלפי פעמים לא יהיה לאף אחד כח לענות לכם.
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
האחד בא לגור אמר:
זכרונות אמר:
ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימים
ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,
אבל לדעת רב יוסף זה אותה שקיעה בעצמה .
רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .
לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.
אולי גם תסביר, במה חולקים רבה ורב יוסף?
רבינו תם ורוב הבאים אחריו כותבים שתי שקיעות. זה יפה מאוד להגיד את הפשט של שקיעה אור השמש. אבל מה לעשות הלשון שקיעה שניה מופיע כמעט בכל אלו שהעתיקו את רבינו תם. ואם לדעתך הכוונה שיש תהליך של שקיעה משקיעת הגלגל עד 72 דקות ועל כל דקה אפשר להגיש את השם שקיעה, אם כך לא מובן דברי יהודה משתשקע חמה - שלא הסביר לנו בכלל אם הוא מתכוון לדקה ה58 או ה50 או 40. ואין אני יודע כלל ממתי מתחיל בין השמשות לרבה? ואי אפשר להגיד שרק מהדקה ה58 וחצי מתחיל הפני מזרח מאדימים.
ועל כרחך שרבינו תם הבין שיש שקיעה נוספת שהשמש נכנסת מכנגד חלונה וזה קורה ב58 וחצי דוקא
 

אאא

משתמש ותיק
קיבלתי במייל תמונות
 

קבצים מצורפים

  • הקובץ 2 [תמונות].pdf
    1 MB · צפיות: 9

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.
אולי גם תסביר, במה חולקים רבה ורב יוסף?


אין באף אחד מרבותינו הראשונים שכתב שהשקיעה השניה היא בכך שהאור נעלם .

הנוסח בראשונים מתחלק לשנים.
ר"ת בספר הישר ואחריו רוב ראשונים הגדירו שיש תחלת שקיעה ויש סוף שקיעה .
דהיינו ששקיעה ראשונה היא כשעגולה נכנסת לתוך חלונה, ושקיעה שניה היא בסוף ההימצאות שלה בחלון .
דהיינו שהשקיעה היא תהליך ארוך של היכנסות השמש אל תוך חלונה, תהליך שמסתיים מכל וכל אחרי ארבע מיל שאז היא כבר יצאה מהחלון והגיעה אל מאחורי הכיפה .
התהליך הזה הוא בשמש עצמה דהיינו תחילת כניסתה לחלון וסוף הימצאותה בחלון.
אלו הם שני השקיעות אחד בתחילת הכניסה וחד בסוף ההימצאות אחרי שכבר נכנסה .
הכל בשמש עצמה לא באורה .

הנוסח השני בראשונים בדעת ר"ת מתחלק לשנים שהם אחד .
יש מהראשונים כגון רבינו ירוחם, שהמשיך עם דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בעובי הרקיע, ופירש ששקיעה שניה היא כשהיא מתחילה לצאת מהחלון אל מאחורי הכיפה,
ולדבריו הכוונה שקיעה שניה - היציאה של החמה עצמה מהחלון אל מאחורי הכיפה .

ושיטת התורי"ד- שגם לדעת חכמי אומות העולם יש שקיעה ראשונה שהיא ההתעלמות שלה מכנגד עינינו, ואחר כך היא עוברת כנגד הארץ ובסוף היא נכנסת מתחת לארץ וזה שקיעה שניה(תהליך מקביל לדעת חכמי ישראל, רק בארץ.)
בכל אופן לדעת כל הראשונים השקיעה היא על העגולה עצמה ולא על האור.
ושני המצבים הם - או הראשון תחילת היכנסות העגולה לחלון- והשני סוף הימצאות העגולה בחלון .
או הראשון הכניסה לחלון (או כנגד עובי הארץ ) -והשני היציאה מהחלון והכניסה לכיפה (או אל מתחת לארץ ).

לכל זה אין קשר כלל לפני מזרח מאדימים לשיטת הגאונים.
שיטת הגאונים היא שהשקיעה היא רק היעלמות העגולה, אבל המציאות היא שכדקה וחצי אחרי שהעגולה נעלמת עדיין במקום שקיעת העגולה בעצמו יש אור אדום מבריק כנגד המקום שבו שקעה השמש (בצורה קשת מעוגלת ),ולדעת רב יוסף עד שלא תסתלק הקשת העגולה מנגד עיננו עדיין זה נחשב שלא נעלמה החמה ולא הסתיימה שקיעת השמש, ולדעת רבה כיון שהגוף עצמו נעלם מנגד עיננו אף שהאור האדום שכנגד העגולה עדיין קיים זה כבר נקרא שנגמרה השקיעה .
 

אאא

משתמש ותיק
בדברי התוס' רי"ד מפורש שהשקיעה השניה היא שקיעת האור.

זה לשון התוס' רי"ד:
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אאא אמר:
בדברי התוס' רי"ד מפורש שהשקיעה השניה היא שקיעת האור.

זה לשון התוס' רי"ד:
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ,
שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.

אפשר לראות בכל המילים שהדגשתי שכפי שכתבתי מקודם דעת התורי"ד שהשקיעה השניה היא בהיכנסות של החמה עצמה תחת הארץ
ומה שהוא מזכיר את האור היינו לומר למה השקיעה הראשונה היא עדיין יום אבל הפירוש של השקיעה הוא על העגולה עצמה ולא על האור
 

אאא

משתמש ותיק
התוס' רי"ד מדבר מפורש על שקיעת האור. ומשמע שזה העיקר.
(וכמובן ששקיעת האור נגרם מפני שהשמש יורדת אל תחת כדור הארץ, כפי שכותב, וכמו שידוע כיום לכל).

ראה ההדגשות דלהלן, שמדובר על שקיעת האור.
[ואולי זה גם ראיה שצריך לשמור זמן ר"ת דווקא במעלות!]

שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה
, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור
עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין
, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אחזור שוב - השקיעה היא החמה עצמה שנכנסת מתחת חצי כדור הארץ ולא האור כלל כמפורש בדבריו ,
מציאות האור זה הסיבה שהשקיעה הראשונה היא לא מסיימת את היום.

טעות מוחלטת לומר שזה מתאים למה שעולם המדע סבור כיום ,
מכיון שלדעת התורי"ד, העולם עשוי בצורת חצי עיגול רחב ולדבריו אחרי שהיא מסיימת את החצי העגול היא נכנסת מתחת החלק הישר שלדעתו קיים בחצי הכדור, וזה קורה אחרי ד מיל .

ואילו התפיסה של היום היא: שהכדור הוא שלם ואין שום שלב שהשמש נכנסת מתחת לארץ אלא היא מסובבת והולכת סביב הכדור בעצמו, ואין שום שלב שאפשר להגדיר שהיא מתחת לארץ, (האפשרות היחידה היא להגיד שהיא נמצאת מהצד השני של הכדור שהיא היתה בשעת השקיעה, אבל זה לוקח 12 שעות ולא ד מיל ...)
 

יהושע

משתמש ותיק
אאא אמר:
בדברי התוס' רי"ד מפורש שהשקיעה השניה היא שקיעת האור.

זה לשון התוס' רי"ד:
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.

גם הבעל העיטור פירש כך.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
וז"ל העיטור

פי' הר"ר שמעון בשם הר"ר יעקב משתשקע החמה לאו בין השמשות הוא שאינו נראה ברקיע דהא משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ד' מילין ובין השמשות לא הוה אלא ג' חלקי מיל אלא משתשקע החמה דהיינו ביאת אורו סמוך ללילה שאעפ"י ששקעה החמה יש שהות מעט עד הלילה ובהאי שיעורא דאמרי' כוכב א' יום ב' ביהש"מ שלשה לילה ובכוכבים בינונים כדאמרי' והכי אמרינן בחנוכה משתשקע החמה ביאת אורו היא והיינו דקתני משתשקע החמה משמע שכבר שקעה והתם קתני משקיעת החמה מתחלת שקיעתה.
הנה לפניך לשון העיטור כדעת רוב ראשונים שהוזכרו לעיל, שמשתשקע החמה פירושו הוא לאחר שכבר שקעה ולא שהאור שוקע.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבהרה חשובה מאוד לכל הבאים בשערי הפורום:

באשכול זה אנו מכבדים כל מי שרוצה לדון כדרכה של תורה, להעמיק בה ולפלפל בה כאוות נפשו. אבל נא ונא שני דברים בסיסיים כדי שכולנו נפיק תועלת עניינית, איכותית וטובה.

א. להימנע מלרדת על מישהו. גם בהנחה שהוא טועה. כאן זה לא המקום. ואין זה מקדם אף אדם. זה רק מזיק לכולנו.

ב. לכתוב ולדבר לגופו של עניין. ולכן, נא ונא, לא להביא כל מיני סיפורי שמועות למיניהם או מה אמר הרב פלוני על... ואיך התייחס הרב אלמוני... ואיך מנהג הרב... ומה דעת הרב .... וכל שאר דברים שאינם קשורים לדיון הספציפי באשכול זה. הדברים הללו לא מעלים ולא מורידים. ואין מהם תועלת לאיש. אף אחד לא משתכנע פה מאיזה אמרה שמביאים או מהנהגה כלשהי. זה רק מסיט את האשכול מרצינותו. וחבל.

ועוד יותר חבל שאולי ישנם החושבים (בתמימות ככל הנראה) שאם יכניסו לפה איזה הודעה או אמרה והשקפה הרי שהם יצליחו לקדם או לחזק את עמדתם. הרשו לי לחלוק על מחשבה שכזו. פורום הוא המקום האחרון שדרכו ניתן לשכנע איש. דרך זו יוצרת לחינם דיונים אין סופיים ומחלוקות מיותרות.

נשמח שכולנו נכבד פה אחד את השני ונעמוד על הדברים הללו לטובתנו - מבלי אינטרס אישי. אלא לרצות בטובתו הגמורה של האחר.

בהצלחה רבה לכולנו
 

זכרונות

משתמש ותיק
ונכתב בספר אמר:
יהושע אמר:
ונכתב בספר אמר:
מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????

בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.

תמשיכו להתעקש. תסכתלו בלשונות התוס' שהביא לעיל האחד בא לגור ותראו שאינו כן. אבל אולי אם תגידו זאת עוד אלפי פעמים לא יהיה לאף אחד כח לענות לכם.
אתה כנראה משוכנע, שלתוס' קשה הרי בשבת כתוב שמשקיעה עד הלילה היא ג' רבעי מיל ואיך זה יתכן והרי הלילה היא הרבה יותר מאוחר כי הכסיף והכסיף והשוה זה מציאות של הרבה יותר מג' רבעי מיל ולא היא כי באם זאת הקושיא של תוס' אז היו שואלים הרבה יותר פשוט איך זה שכולם מדליקים נירות בערב שבת אחרי ג' מיל ורביע אלא שהיה פשוט לתוס' מינקותו שהלילה היא רק אחרי ד' מיל לפחות וזה מה שנקרא שקיעת החמה בעלמא כמו שכותבים פה תוס' "ומשתשקע החמה דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא" ומה שתוס' רוצים להסביר שחוץ משקיעה בעלמא יש עוד שתי שקיעות לכן תוס' מסבירים שיש לר"ת קושיא שבשבת נקרא השקיעה ג' רבעי מיל לפני צאה"כ ובפסחים ד' מיל לפני צאה"כ
באם עדיין לא השתכנעת אתה מוזמן לכתוב איך לדעתך תוס' היו אמורים לסגננן את דברם ובעזהי"ת נלמד עוד פעם את הסוגיא
 
חלק עליון תַחתִית