דוד ה. כתב: ↑19 מאי 2022, 00:07נמצא ברמב"ן שש פעמים אנסה להעלות בהמשך פירוט, אין לי כאן את דבריו באיוב יש אפשרות שמישהו יעלה?פינחס רוזנצוויג כתב: ↑18 מאי 2022, 23:50אם הפירוש על איוב הוא אכן להרמב"ן,
או שמא הזכירו הרמב"ן במקום אחר?
מצאתי אחד עשר. מהם במפורש ומהם ברמז ברור לסוד העיבור
א) בראשית ד,א, " והסוד המקובל בעניין הבל גדול מאוד..[גלגול].
ב) על חובת הייבום כפי שכבר צויין ,בבראשת לח,ח . "אבל העניין סוד גדול מסודות התורה....כי[יהודה] כאשר קיבל הסוד מאבותיו נזדרז להקים אותו.
ג) שמות ביתרו [כ,ה] " והסוד הנסתר בפוקד עוון אבות על בנים .בתחילת ספר קוהלת תמצאנו וכבר כתבתיו".
ד) ויקרא יח,ו. לעניין עריות. "אבל כפי הסברא יש בעניין סוד מסודות היצירה דבק בנפש והוא מכלל סוד העיבור".
ה) ויקרא כו, יא ולא תגעל...אבל העניין סוד מסתרי התורה - אמר שיתן משכנו בתוכנו,והנפש אשר יבוא ממנה יבוא המשכן לא תגעל אותנו" ובמפרשים שכוונתו לסוד הגלגול.
ו) בקהלת -דור הולך ודור בא- "ועם כל זה יש בעניין סוד גדול אי אפשר לדעתו בשום עניין אלא בקבלה והוא טעם מחוור מאוד ..והוא התירוץ שאמר אליהוא" הרמבן רואה בייסורים של אהבה קשר לסוד העיבור. כתבי הרמבן א, קצט. בדרשה על קהלת.
ז) "ויש לרבותינו בפסוק הזה שאלה שהקשו, שיאמר דור בא ודור הולך, והשיבו בזה סוד גדול מן הסודות הנכללות בכלל סוד העיבור והוא מדרשו של ר' נחוניא בן הקנה, כמו שהזכרתי כי דברי שלמה כפולים ומכופלים בחכמה". כנל עמוד קפו.
ח) בפירושו לאיוב לג,ל.
".., והטענה [של איוב] בעצמה טענת אמת ודברים מהוגנים, לא תישאר אחריהם קושיא בדעתו של אדם כלל, ועל כן החריש איוב ולא ענה אותו דבר.
ואם תחפוץ להבין הסוד (העיבור) הנכבד,
לבך תשית לדעתי וכליותיך תשתונן,
ועלי חטא תתאונן,
ויסור עלי פניך הענן,
תחזינה עיניך המלך והכלה ותצפה לגאולה,
ותראה עפרים תאמי צביה, והגזירה והבניה."
ט) הרמב"ן בתורת האדם - שער הגמול .כתבי הרמבן ב,רעה פירש בקצרה וברמיזות, כי בתשובתו של אליהוא לאיוב על השאלה מדוע "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" - נטמן סוד גלגול הנשמות: "עם ההעלמה הזו יש בטענה הזאת סוד נמסר לאנשי התורה והקבלה, והוא רמוז בדברי רבותינו ונכלל בענין
סוד העיבור שחכמים מוסרים אותו לתלמידיהם הראויים, והוא תשובתו של אליהוא על תוכחותיו של איוב". [כאן כתב במפורש למה שרמז בפירושו לאיוב]
י) ושוב בתורת האדם - שער הגמול. [כתבי הרמבן ב,רעט] "אבל הוא מסודות התורה שנעלמו לבד מן הזוכים להם מן הקבלה".. בקשר לדברי אליהוא לאיוב.
יא) ונוסף עליהם: " אבל זה הספק אע"פ שהוא מועט עם הספק האחר שהוא רב ממנו, שיראה הרשע הגמור המוחלט מצליח בכל ענין ההצלחות, יהיה החושב מיחס תלאות הצדיק בעיניו או שלות הרשע הזה. בסוד הנזכר הנכלל בשם סוד העיבור, אם זכהו האלהים אליו לדעתו מפי הקבלה הנאמנה לאחר שישמר בו מאד מן המכשול והטעות, כי לא רבים יחכמו,
ואם לא שמע אותו יהא תולה הענין בו על דעת יודעיו, ועם כל זה יחשוב בין היודע בין שאינו יודע, שיש אחרי כל זה צדק גמור וטוב טעם במשפטי האלהים מן הצד הנעלם, והכל בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים".
תורת האדם שער הגמול עמוד רפא.