השמטת "קדשנו במצוותך ותן חלקנו בתורתך" ב"אתה יצרת", למי ידוע מה הטעם?

[רוצה לדעת]

בנוסח אתה יצרת של שבת ר"ח [כפי שיהא השנה בע"ה] אין אומרים "קדשנו במצוותך וכו'" [שאומרים בכל שבת ויו"ט] והראוני שכבר עמד ע"ז ערוך השולחן וכתב שאינו מבין טעם ההשמטה,
האם למשהו ידוע דבר בענין?
ייש"כ רב!

[יעבץ]

אשכול ישן:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=960

[רוצה לדעת]

אשכול ישן:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=960

יישר כח רב!
למעשה לא מצאתי שם תשובה למנהג העולם

[יעבץ]

עיין בתגובתי שם.

[מבקש אמת]

הנה הערוך השלחן תמה ע"ז וכתב שבאמת יש להוסיף הנוסח, אבל דבריו קשים משום שכל מגיהי הסידורים במשך הדורות ראו הנוסח ולא הגיהו כלום, וגם בדפוסים הישנים של הנוסחים העתיקים כדפוס פרנקפורט וכד' לא נמצא נוסח זה.

ולענ"ד יש ליישב הנוסח, דהנה נוסח זה של קדשנו במצוותיך וגו' נתקן רק לשבת וימים טובים, והטעם משום שרק בשבת ויו"ט אפשר לזכות לשפע רוחני גדול ולכן אז הזמן לבקש עליו (פרי צדיק פ' נח). אמנם בראש חודש אין אומרים נוסח זה מאחר וראש חודש לא איקדש בעשיית מלאכה (ומה"ט אין אומרים בו הלל כמבואר בערכין י,ב) אין בו קדושה ושפע רוחני כמו בשבת ויו"ט, וע"כ אין שייך לבקש על דברים אלו בראש חודש. ולפי"ז יתכן שאם נאמר הנוסח של קדשנו במצוותיך וגו' בשבת ראש חודש נצטרך לחלק בנוסח ולומר כן רק על שבת לבד, ואח"כ להזכיר את ראש חודש סמוך לחתימה, ואין זה כבוד לראש חודש להדגיש שאין לו שייכות לבקשות אלו, ומחמת כבוד ראש חודש השמיטו הבקשה לגמרי. אבל בשאר ימים טובים שחלים בשבת אין בעיה זו, שהרי גם ביו"ט רגיל שלא חל בשבת אומרים הנוסח הנ"ל מאחר וקדושתו גדולה, וא"כ גם ביו"ט שחל בשבת אומרים הנוסח ששייך לשניהם - גם לשבת וגם ליו"ט.





(והנה לכאורה יש להקשות על הנ"ל מגמ' ערוכה בזבחים צא,א ורש"י שם דמבואר שמוספי ראש חודש מקודשים ממוספי שבת משום דאיקרי מועד, וא"כ אין סיבה שאין נוסח זה שייך לאמרו בראש חודש. אמנם מלבד הא דחזינן דבראש חודש רגיל אין אומרים אותו וע"כ שאינו שייך לראש חודש, גם אי אפשר לפרש הגמ' שם שראש חודש מקודש משבת, שהרי בערכין מבואר דקדושה היינו איסור מלאכה, ובמנחות מט,ב כתב רש"י להדיא דשבת מקודש מיו"ט אף דאיקרי מועד וכל שכן מראש חודש.
וע"כ נראה דאין כוונת רש"י שם שראש חודש לבדו מקודש משבת, אלא דכוונתו שראש חודש שחל בשבת מוספיו קדושים משל שבת לבד משום שיש בו גם קדושת שבת וגם קדושת המועד, וב' קדושות חלוקות המה ואין בכלל מאתיים מנה, וע"ז מיישבת הגמ' דגם מוספי שבת מקבלים קדושת המועד של ראש חודש. ומוכח כן מלשון הגמ', דגבי תמידין ומוספין מסיימת הגמ' את הקושיא בלשון "ואע"ג דמוספין קדישי" וכן בשאר הת"ש, אבל בת"ש זו לא אמרה הגמ' "ואע"ג דמוספי ראש חודש קדישי" משום דבאמת אין קדושים יותר מצד עצמם אלא בצירוף קדושת שבת).

[רפאל זהבי]

אוסיף על מה שכ' כבר אכן חלק מן הדברים כהר הובאו.
כ' הערוה"ש (סי' תכ"ה סעי' א' ב') 'ובמוסף אומרים אתה יצרת ומזכירין שניהם של שבת ושל ר"ח ומסיימין במקדש השבת וישראל וראשי חדשים דשבת קדישא וקיימא אבל ר"ח ומועדים בישראל תליא'.
ועוד כ' בסעי' ב' וז"ל 'ודע שמעולם תמהתי על הנוסח שלנו שבסוף אתה יצרת שאחר למחילת עוון אומרים כי בעמך ישראל בחרת וכו' למה אין אומרים קדשנו במצותיך ותן חלקנו וכו' והנחילנו וכו' וינוחו בו ישראל מקדשי שמך כי בעמך ישראל וכו' והרי כל יו"ט שחל בשבת ור"ה ויוה"כ שחלו בשבת אומרים בסוף הברכה האמצעית נוסח שזהו תורף קדושת שבת ולמה לא יאמרו זה בר"ח שחל בשבת ובנוסח ספרד ישנו באמת זה הנוסח, ולענ"ד בנוסח אשכנז זה חסר מהדפוס ואני נוהג לאומרה ואין שום טעם שלא לומר ולא מצאתי מי שהעיר בזה.
בקובץ מבקשי תורה י"ד – י"ח בענין ר"ח הביא לבאר בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל דאין לומר 'קדשנו במצותיך' יחד עם 'חדש עלינו' כיון שהוא נוסח מקביל, והיינו ד'לטובה ולברכה' הוא מקביל ל'קדשנו במצותיך', ומה שאומרים נוסח זה ולא 'קדשנו במצותיך' כיון שזה נוסח של ר"ח וכיו"ט שחל בשבת שאומרים נוסח דיו"ט עם הזכרות דשבת, ה"נ אומרים נוסח דר"ח.
וכ"כ גם בוזרח השמש להגר"ש דבילצקי זצ"ל 'במוסף דשבת ר"ח אומרים הציבור (מי שרוצה) והש"ץ בחזרת הש"ץ באו"א רצה וכו' את כל הנוסח של שבת קדשנו במצותיך וכו' והנחילנו וכו' כדעת הערוה"ש וכנדפס בכמה סידורים של החסידים, אמנם שהגרש"ז אויערבך בהליכות שלמה ר"ח פ"א סי"ח הורה שהמנהג שאין לומר ואין לשנות מהמקובל. ועיין עוד בקובץ מוריה (שנ"ו שנ"ז)במאמרו של הרב מרדכי בלס.
בליקוטי מהרי"ח הביא שנוסח סידורי ספרד ורב עמרם והרמב"ם הוא 'בחרת בנו מכל האומות ורצית בנו מכל הלשונות. ונוסח האבודרהם והמח"ו 'בחרת בנו מכל האומות ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות'.
ועיין עוד דברים נפלאים בשו"ת בנין שלמה סי' כ"א מדוע לא מזכירים כמו בר"ח שחל בחול 'בשירי דוד עבדך'.